"מדינה דו לאומית - קץ הציונות"
מאת: מערכת Telecom News, 12.9.13, 09:30
דברים שנשא אמש השר יעקב פרי, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, בפני פורום אנשי העסקים של אוניברסיטת חיפה. על המשבר בסוריה: "אני אולי הייתי נוהג אחרת".
שר המדע יעקב פרי (לשעבר ראש השב"כ, מנכ"ל ונשיא סלקום הראשון, יו"ר בנק המזרחי), נשא דברים נוקבים במסגרת סקירה מדינית - אזורית, בפני פורום אנשי העסקים של אוניברסיטת חיפה. לפניכם עיקרי דבריו.
טכנולוגיה: לפני כשבועיים חזיתי, בשיגור הלוויין עמוס 4, הגדול ביותר ששוגר עד כה. הישג אדיר למדינת ישראל. אני מוכרח לומר שמדובר בגאווה ישראלית. אנחנו אחת מחמש מדינות בעלות יכולת כזאת בעולם.
המו"מ עם הפלסטינים: לא אחשוף סודות מחדרי חדרים, אבל אני יכול להגיד שגם הפלסטינים באו עם ההבנה שהזמן הולך ואוזל. כולם מבינים שמדינה דו לאומית היא קץ הציונות. זו תחילתה של דרך שיכולה לעודד אופטימיות זהירה. אני שואל אם יש קשר בין המהפכה במצריים לנפילת קדאפי, המהומות בסוריה והאם זה קשור להתרסה האיראנית בנושא הגרעין. האם יש קשר להפגנות בטורקיה, או שמדובר ברצף של אירועים שמעודדים אחד את השני. לטעמי, התשובה היא שיש מאבק בין שני כוחות עיקריים בעולם הערבי. הראשון רוצה לשמר את הסדר הישן. השני רוצה לפתח את החברה הערבית. אנשי הסדר הישן פועלים לפעמים בשם אידיאולוגיה דתית, כמו במצרים, ולפעמים חילוני. אבל כאשר האידיאולוגיה שונה, גם המאבק שונה.
אני חושב שהמסקנות שישראל צריכה להסיק, היא שאין לנו דרך אחרת - לבד ממשא ומתן עם הפלסטינים והשגת הבנה איתם; הצלחת התהליך תלויה בשני הצדדים ובשני העמים ותבוא בעיקר דרך הכלכלה, שבונה בסופו של דבר אמון. נדמה לי שהמטרה העיקרית במשא ומתן היא בניית אמון. עד שלא יהיה אמון- לא תהיה התקדמות.
שוויון בנטל: הוועדה לשוויון בנטל (בראשותי) סיימה שני תיקונים חשובים: הראשון - החלת הגיוס, והשני - חוק שוויון אזרחי. הצעות חוק שבוקרו גם על ידי גורמים חילוניים. הצעות החוק שאנחנו מציעים, מביאות מתווה אחראי. האוכלוסייה החרדית חוששת חשש אמיתי מהחשיפה של בניה לעולם שלנו. מה שהמדינה לא עשתה ב- 65 שנה, אי אפשר לעשות ב 65 דקות. זו הפעם הראשונה שמדינת ישראל מכירה בערך לימוד התורה, ואנחנו משלבים אותו בחוק השוויון בנטל. לא כל בני המיעוטים או בני הישיבות יתגייסו. על מנת להגיע למצב שהשוויון בנטל יהיה טוטאלי יש עוד זמן. כאשר המטרה היא שילוב בשוק העבודה, כאשר היום רבים מהמגזר החרדי עובדים בצורה 'שחורה' ולא משלמים מס. אני מקווה, שבזמן הקרוב נצא לדרך. בנושא זה חברנו עם הבית היהודי ובינינו לבין אחינו יש ויכוחים רבים, כמו בנושא ישיבות ההסדר. זה נושא שחשוב לדמותה של מדינת ישראל ולדמותה כמדינה שוויונית.
השכלה גבוהה: כשר המדע אני ער למצב ההשכלה הגבוהה בישראל, בעיקר בתחום ההנדסי. אנחנו מתכוונים להקים אקדמיה לאומית להנדסה. בנוגע לתקציבים ולקרנות מחו"ל, אני מקווה שנגיע לפשרה והקרנות בעיקר הורייזון 2020, ימשיכו לשתף עמנו פעולה.
אני רואה עצמי כמייצג החוקרים והמדענים בישראל. אני יודע שיש השלכות לאומיות על חתימה על מענקים, בייחוד כשהאירופאים משלבים בין חתימה על מענקים לדעות פוליטיות.
על המערכת הפוליטית: המערכת הפוליטית שונה בהתנהלות שלה. הכניסה שלי הייתה שונה מזו של פוליטיקאים אחרים. באתי אחרי שבשלה בי ההחלטה שהגיע הזמן לשנות. היכולת לשנות היא מוגבלת מאוד מכיוון שסיבכנו עצמנו במערכת של פקידים שכובלת את ידינו. אבל צריך לעשות הכי טוב שאפשר בתנאים האלה. בסופו של דבר צריך רוח גבית מהציבור - ואת זה אנחנו מקבלים את זה במנות קטנות מאוד- וזה בסדר.
על הדרת נשים: בנוגע להדרת הנשים בצה"ל, והקשר שלו לגיוס חרדים לצבא, נצטרך למצוא את המסגרות המתאימות, כמו הנח"ל החרדי ועוד. אני יכול להגיד שמדובר באחת הסוגיות המרכזיות המונחת בפני הועדה. אנחנו סבורים, שהעובדה שהמלצנו על הארכת שירות הנשים דווקא מעניקה אפשרויות לקידום נשים בצבא, וזה עונה על חלק מהבעיה. נושא הדרת נשים הוא דבר שהפיקוד הצה"לי מתייחס אליו בצורה טובה לדעתי. אני חושב שהבעיה קצת נרגעה, ומקווה שגיוס נוסף של בני ישיבות לא יחמיר את הבעיה.
סוריה: בנושא הסורי, אנחנו יכולים לתת לעצמנו ציון טוב בהתנהלות. לעומת הפטפטת של שרים, בעיקר 'לשעברים' בנושא האיראני. הפעם המערכת הייתה מאוד שקולה. אין ויכוח על כך ש"הקצב מדמשק" טובח אנשים ולא רק בנשק כימי. הוא עשה שימוש בנשק כימי גם בעבר. "איני יכול להביע את דעתי על התנהלות מעצמה כזאת או אחרת במשבר בסוריה, אבל אני אולי הייתי נוהג אחרת."
תמונה (משמאל לימין): יעקב פרי, שר המדע הטכנולוגיה והחלל; עמי אילון, יו"ר הועד המנהל של אוניברסיטת חיפה; עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה.
הדברים נאמרו במסגרת פורום אנשי העסקים של אוניברסיטת חיפה, במלון הרודס תל אביב, באירוח דוד פתאל, יו"ר רשת פתאל.
