מנגנון "תופרי התיקים" ב"תיק בזק", שהפך ל"תיק 4000" ממשיך לפעול בלי הפוגה, במשך שנים, לטובת קבוצת סלקום \ IBC (כשהוט הצטרפה בפברואר 2021 לקבוצה הזו, כבעלים ושותף ב-IBC).

תשומת לב שראשי "קבוצת סלקום" גם הם חלק בלתי נפרד מהמנגנון של "תופרי התיקים": ב"תיק בזק" - שכבר "עלה על שרטון" וב"תיק 4000" המקרטע בבית המשפט המחוזי בי-ם. 

רוב צמרת משרד התקשורת ועיקר מקבלי ההחלטות הרגולטוריות במשרד, הם עדי תביעה מרכזיים ב"תיק 4000", שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד בזק ונתניהו (זה הולך אצלם ביחד) ועדי תביעה ב"תיק בזק" (שנדון בבית המשפט המחוזי בת"א).

למותר לציין, שיש להם שותפים גם במשרדי ממשלה אחרים (מלבד משרד המשפטים). למשל במשרד האוצר, אחד מהחברים הבולטים ב"קליקה" הזו היה שאול מרידור, הממונה המתפוטר על התקציבים באוצר, שבין יתר מעלליו, "נידב" את סגנו (אסף וסרצוג) כדי להעיד כנגד בזק ונתניהו ב"תיק 4000", בנושא "הטלפוניה הסיטונאית".  

ברקע, בנחישות ובעורמה, מי שמובילה ושדאגה במשך שנים ודואגת גם כיום, לכל ההחלטות הרבות לטובת האינטרסים של קבוצת סלקום-IBC, למרות טונת "ניגודי העניינים" של עצמה, ודואגת "שהמסמכים הללו יעברו" בפרקליטות, בבג"ץ, אצל המשנים ליועמ"ש והיועמ"ש עצמו, באוצר, בממשלה, בכנסת, בשב"כ, ואצל שרי התקשורת (והאוצר, מקום שנדרשת חתימת שר האוצר), היא היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, (בתמונה למעלה משמאל), עדת תביעה מרכזית מס' 160. היא "עדה מרכזית" מס' 28 ברשימת העדים המרכזיים.

היא ה"לב והמוח" של "הקליקה" במשרד התקשורת והיא הציר המחבר את "הקליקה" הזו במשרד התקשורת, ל"קליקה" של היועמ"ש והפרקליטות וגם לשלוחותיה של "הקליקה" הזו במקומות רגישים וחשובים נוספים במנגנון הממשלתי, דוגמת נש"מ (נציבות שירות המדינה). 

ואלו הם חברי הצוות של "הקליקה" של "תופרי התיקים", שגם "מבשלים" ומכינים את כל ההחלטות הרגולטוריות במשרד התקשורת, והם גם עדי תביעה נגד בזק ונתניהו, בנוסף לעו"ד דנה נויפלד, שמובילה, כאמור לעיל, את "הקליקה" הזו מזה שנים לא מעטות:

• שמילה מימון (בתמונה משמאל) - עד תביעה מרכזי מס' 192. "עד מרכזי" מס' 43 ברשימת העדים המרכזיים. 
• עו"ד יעל מלם-יפה - עדת תביעה מס' 178.
• עו"ד איה בן-פורת - עדת תביעה מס' 135. "עדה מרכזית" מס' 5 ברשימת העדים המרכזיים. 
• עדי קופלוביץ' - עד תביעה מס' 197. "עד מרכזי" מס' 47 ברשימת העדים המרכזיים. 
• עו"ד ברוריה מנדלסון - עדת תביעה מס' 150. "עדה מרכזית" מס' 23 ברשימת העדים המרכזיים. 
• יאיר חקאק - עד תביעה מס' 174. 

חשוב להדגיש, שאיש מהם לא יצא נגד תהליכי "תפירת התיקים". שום רגש של בושה אין אצלם. שום בעיה לשקר, לפי "החליל" של "הקליקה המשפטית" בלשכת היועמ"ש ובצמרת הפרקליטות, שהובילה את "תפירת תיקי בזק ו-4000". הם שרתו ומשרתים את מטרות "הקליקה", שהם (מבחינה כלכלית ורגולטורית), גם המטרות של "קבוצת סלקום".

בכל מקרה, המשותף כמעט לכולם: שנאה עמוקה לבזק (ולנתניהו, זה הולך ביחד), כאשר חלק מהם בכלל לא מסתיר זאת. למשל, "המומחה בהטחת הראש של בזק בקיר", ד"ר עופר רז-דרור, (בתמונה משמאל), שעמד ועומד בראש כל הפיברוקים שנעשים במשרד התקשורת בשנים האחרונות, בעיקר כנגד האינטרסים של בזק ולטובת האינטרסים של קבוצת סלקום-IBC.

הוא הגיע למשרד התקשורת אחרי מועד חקירת התיקים התפורים, כך שהוא איננו "עד תביעה" בתיקים הללו. אולם, הוא מהר מאוד השתלב ב"קליקה" והחל להוביל אותה בשירות קבוצת סלקום, ביחד עם שמילה מימון ועו"ד דנה נויפלד. כך שהשלישייה הזו היא המובילה בשנים האחרונות את כל ההחלטת במשרד התקשורת לטובת האינטרסים הכלכליים של קבוצת סלקום ונגד האינטרסים הברורים של הציבור. 

רק לשם ההמחשה: התכנית, שהשר יועז הנדל אישר וקידם בחקיקה הכנסת ("מתווה הסיבים"), היא לעזור לסלקום \ IBC אולי לפרוס סיבים במשך עשור, בעוד שהתכנית הקודמת, שאישר השר צחי הנגבי ביוזמת שלמה פילבר, תכנית, שטורפדה ע"י "הקליקה" (כי לא התאימה לקבוצת סלקום וגם לא לפרטנר דאז בבעלות חיים סבן), תכנית שהפכה לפלילית בעיני "הקליקה", אם הייתה מתממשת, כל המדינה הייתה מכוסה בסיבים לבתים תוך פחות מ-5 שנים מיום אישורה. כלומר, היום כבר היינו אחרי מימוש התכנית. 

דהיינו: יכולנו להיות כבר בשנה שעברה (2020), בסיום של הפריסה הארצית של סיבים לבתים, כמעט לכל הבתים בישראל, גם בפריפריה, מ-2 ספקי תקשורת לפחות.

היקף הנזקים ש"הקליקה" הזו גרמה לעם ישראל ועודנה גורמת (התעלולים של "הקליקה" אינם נעצרים אפילו לא ליום אחד), הוא עשרות רבות של מיליארדי ש"ח. לא פחות. הכל מלווה בכמות אדירה של מעשים פליליים (לכאורה, חזקת החפות עומדת לכולם). אולם, "מה שלא ביבי לא חוקרים". זה הכלל שתקף מזה שנים, עבור חברי "הקליקה".