Telecom News - התעסקות בשטויות והכבדת העול על משק התקשורת תוך התעלמות מהציבור

התעסקות בשטויות והכבדת העול על משק התקשורת תוך התעלמות מהציבור

דף הבית >> עולם ה-ICT ותקשורת >> חדשות משרד התקשורת >> התעסקות בשטויות והכבדת העול על משק התקשורת תוך התעלמות מהציבור
ניתוח: סדרה של "הנחתות" טריות, החל מהרגולציה ל-WiFi דרך "מהירות גלישה מזערית" לאינטרנט וכלה בשירותי סינון אתרים מלווה באבדן דרך רגולטורי בחיוג לכוכביות. זה ההספק של הצוות החדש במשרד התקשורת. אפס עשייה לטובת הציבור וצרכיו והמשך התעלמות מוחלטת מהציבור ונציגיו.
מאת: אבי וייס, 7.1.14, 09:00אבי ברגר

מי שסבר, שהחלפת השר והמנכ"ל במשרד התקשורת תביא לשיפור תיפקוד המשרד החשוב אך האומלל הזה - פשוט טועה. המשרד ממשיך בקצב בפרסום הנחיות וביוזמות ללא כל שקיפות, תוך התעלמות מוחלטת מהציבור (מתייחסים רק לבעלי עניין ולבעלי ההון).

כל הפעילות, שנועדה לקדם את משק התקשורת בישראל (קידום FTTH, שחרור תדרים לטובת הציבור ובכמויות, רישיון אחוד, ביטול הפרדות מבניות וביטול שאר המצאות מיותרות, הורדת מחירי הנדידה, אכיפה של החוק, התקנות והרישיונות ללא אפלייה ומורא, תכנון "רשת חרום לאומית" נכונה, קידום טכנולוגיות ופרוטוקולים חדשים לרבות IPv6, IoT, טכנולוגיות ענן, רשתות וירטואליות בתקשורת, ו- IPTV\OTT, עידוד היזמות בתקשורת, פריסת רשתות דור רביעי ורשתות ל- Offload, היערכות נכונה לחרום ולאסונות טבע, ביטול האגרה לטלוויזיה, הקמת "בנק דואר חברתי" לטובת הציבור, וכך הלאה והלאה), כל זה פשוט לא קיים. מלטה יוק

מה כן קיים? הנה "הבציר" הרגולטורי של השטויות, שמטפל בהם המשרד, הרגולציות הטריות של השבוע - שבועיים האחרונים:

א. "מהירות גלישה מזערית". זו המצאה, שרק במשרד התקשורת הישראלי היו יכולים להמציא אותה. אין דבר כזה בשום מדינה בעולם, מפני שזו החלטה הכי הזויה, שיכולה להיות בעולם רגולציית התקשורת בכלל ובאינטרנט בפרט.

כלל לא ברור מההחלטה המוזרה הזו:
1). איך הלקוחות ידעו, שספק התקשורת ממלא אחר ההתחייבות של "קצב מזערי"? מהם הכלים כדי שהציבור יוכל לדעת זאת?
2) מה קורה אם הספק לא עומד בזה?
3) איך הלקוחות ידעו להבדיל בין האטה ב"קצב המזערי", שמקורה בספק האינטרנט לבין האטה, שמקורה בספק התשתיות (בזק, הוט ובקרוב IBC), או אולי במחשב שלהם או בנתב שיש להם בבית?
4) איך אפשר בכלל להבטיח באינטרנט "קצב מזערי" בלי לבנות חיבורי אינטרנט, שאינם Shared לכל לקוח ואינם מבוססים על פרוטוקולי הניתוב התקניים של האינטרנט הציבורי דהיום?  

ניתן להעלות כאן עוד אין סוף שאלות. אבל, כנראה שלבורות ולניתוק מכל המציאות - אין תחתית.

ב. שימוע משלים בעניין ה-WiFi - מצוי כאן. עוד נייר הזוי מבית המדרש של הצוות החדש של משרד התקשורת, שלא מצליח לנחות על הקרקע.

כמה הערות לשימוע הנוסף הזה בעניין ה-WiFi:
1) ישראל היא המדינה היחידה בעולם העושה שימועים לתחום התדרים, שאמורים להיות חופשיים לציבור (חופשיים מרישיונות, הגבלות ורגולציות, למעט עניין עוצמות השידור). 
2) ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שמי שמייבא אליה ציוד ל-WiFi צריך לעבור מבחנים, לשלם אגרות ולקבל אישורים ממשרד התקשורת. בלי זה אי אפשר לייבא ולהפעיל ציוד WiFi בישראל. 
3) ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה שימוש ב-WiFi ב-Outdoor (מחוץ לבית) מוגבל ומסורס (גם בתדרים, גם בעוצמות וגם בתצורת פריסת הרשת).
4) ישראל היא היחידה בעולם בה לא מוספים תדרים חופשיים לציבור כחיזוק למגמת השימוש ב-WiFi!
5) ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה אין מדיניות סדורה והקצאת תדרים ל-Offload עבור חברות הסלולר.

שורה תחתונה: עוד שימוע תלוש מכל מציאות, המופנה (כרגיל) רק לבעלי ההון והעניין, שמוביל לרגולציה בכיוון הלא נכון בעולם ה-WiFi

ג. שירותי כוכביות ומסרונים למספר מקוצר. יש לי מגירה שלמה של תלונות קוראים בתחום של עולם הכוכביות והמספרים המקוצרים. במקום לעשות סדר בנושא, שוב משרד התקשורת פונה לבעלי ההון והעניין, כדי לשאול את דעתם... כמה שנים אפשר לברוח מטיפול נכון, חוקי ועקבי בבעיה צרכנית חמורה הזו?

ד. הרחבת החובה של ספקיות האינטרנט בנושא סינון אתרים. המשרד ממשיך ביוזמות חסרות שחר ומפרסם כאן הודעה, על המשך הכבדת העול על ספקיות האינטרנט. במקום לעסוק בעיקר: איך מקדמים את האינטרנט בישראל ומקדמים טכנולוגיות אינטרנט, עסוק המשרד באובססיביות בלתי מוסברת בנושא סינון אתרים, מה שכל אחד יכול לעשות בקלות בנתב שלו ובדפדפן שלו, בלי כל עצות מחכמי החלם של משרד התקשורת, או להתקין תוכנת סינון או לרכוש שירות סינון מאין סוף ספקי שירות.

עדיף, שמשרד התקשורת יתמוך ביוזמות כמו זו של "ניפגש", יוזמה המכניסה את התלמידים בבתי הספר לסביבה חברתית מוגנת באינטרנט, מאשר לחפש דרכים איך להוסיף עוד הוצאות על חברות האינטרנט. למשרד התקשורת אין בכלל קשר לכל ההתפתחויות הטכנולוגיות הקיימות בישראל ואין לו גם כל קשר לעולם היזמות הטכנולוגית בישראל. למשרד אין גם מדען ראשי. בקיצור: המשרד נמצא עדיין בתחילת המאה ה-19 וחי בתקופת המצאת המורס והטלגרף (זה ממש לא מצחיק. אחד החוקים המרכזיים, שמשמש כיום את המשרד בעבודתו הרגולטורית קרוי "פקודת הטלגרף האלחוטי". כל תחום הסלולר והאלחוט מנוהל לפי החוק הזה והתקנות הנגזרות ממנו. לא להאמין, אבל זו בדיוק המציאות).  

צילום: אמנון פליישמן
הטלפוניה בישראל



 
 
Bookmark and Share