חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף

אלה שלא מבינים ברגולציית התקשורת מבלבלים הליכים ותאריכים קריטיים, והעיתונות בחלקה ואפילו ויקיפדיה טועות ומטעות בהבנת העובדות ובכך תורמות לתפירת תיק לאיש הלא נכון. האם  גורמי האכיפה ועיתונים שונים (דוגמאות להלן) "נפלו בפח" והטעו את הציבור בסיכום חקירת "תיק 4000"? ממצאים מדהימים ומזעזעים. פרק 16 בסדרה. עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 13.2.19, 12:18

בסדרת 15 הכתבות עד כה, (הרשימה מפורטת בתחתית הכתבה), שפרסמתי על "תיק 4000" בהקשר של פרשת "מיזוג בזק-Yes" ("העברת אמצעי שליטה"', בהמשך הכתבה תבינו למה יש חשיבות כל כך גדולה למינוח הזה), ובמיוחד ב-6 הכתבות האחרונות, שנוגעות לפרוטוקול ישיבת מועצת הכבלים והלוויין (בתוספת מסמכים רבים נוספים ומשלימים), הראיתי "תפירת תיק".

מדובר בפרוטוקול (בפועל זה תמלול הקלטה) חיוני ביותר להבנת תהליכי קבלת ההחלטות בנושא המכונה "המיזוג", והחלטות הנוגעות גם לתקנות התקשורת, שחשפתי בעקבותיהם תובנות רבות חדשות: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן - כולן מבוססות על מסמכים, שהן רקע חשוב ביותר לפרק הנוכחי ה-16 בסדרה.
 
בסדרה, הוכחתי ע"ס מאות מסמכים רשמיים ורגולטוריים, לרבות לא מעט החלטות שיפוטיות חלוטות (סופיות, שלא ניתן לערער עליהן), וגם ע"ס פרטי פרוטוקול ישיבת מועצת הכבלים והלווין  ומסמך עדליא,שצורף לפרוטוקול הדיון במועצה, מסמכים, שפורסמו לציבור  ע"י ארז רביב מ"דבר ראשון" - כאן, מסמכים, שהופצו לציבור באמצעות בקשת "התנועה לאיכות השלטון" במסגרת חוק חופש המידע, וגם, כאמור, על סמך תקנות התקשורת, שמדובר ממה שנראה מהמסמכים הללו, על פי כל הניתוחים, שקיימים בכל פרקי הסדרה, ב"תיק תפור".

ראוי לציין, שבכתבה מס' 14 בסדרה, שהיוותה כתבת סיכום ביניים, תחת הכותרת "תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת", הצגתי, בין היתר, ע"ס הפרוטוקול ומסמכים נלווים, את רשימת הגורמים והעדים הרבים, שיש לחקור בתיק ושלא נחקרו, כמו גם את פרטי הפרוטוקול הרבים, פרטים, שכמובן כלל לא נחקרו, כי הפרוטוקול והמסמכים הנלווים הללו, שתומכים דווקא בגרסת נתניהו, לא נאספו כלל אל תוך "תיק 4000" ולא היוו "חומר חקירה".

בכתבה הקודמת, מס' 15 בסדרה, חשפתי מסמכים חשובים נוספים, שלא נכללו בתיק החקירה, שתומכים בגרסת נתניהו, מסמכים שלא עומתו מול עדים, שהסתמכו על "זיכרונם", מסמכים הקשורים בחוות דעת משפטיות, שנעשו בהתאם לתקנות התקשורת וחוק ההגבלים העסקיים ושמראים, שנתניהו פעל כשורה ובדיוק לפי החוק והתקנות בתהליך מיזוג בזק-Yes. חשפתי שם מי לא פעל נכון ואת מי חקרו שלא לצורך.

א. הטעיית הציבור ע"י כלי התקשורת, כמה דוגמאות בולטות ושקריות בהקשר של "תיק 4000".
קשה להתמודד בכתבה אחת בתיאור וניתוח טונות הספינים והשקרים, שמופצים מזה כמעט שנתיים סביב "תיק 4000", ולכן החלטתי להתמקד לצורך הניתוח כאן, בכתבה אחת בלבד, שממחזרת את מירב הטענות השקריות הללו, שממוחזרות שוב ושוב, ויסלח לי הכתב יהודה יפרח, שבסך הכל סיכם ומיחזר מה ששמע וקרא כמה וכמה פעמים קודם לכן, ייתכן מבלי להבין (ככל הנראה) מי מפיל אותו בפח השקרים הללו ולמה.

הדבר היותר חמור הוא, שהטעויות הבסיסיות הללו בהבנת המצב ובהבנת כללי הרגולציה הקיימים בישראל, חדרו לסיכום החקירה של גורמי האכיפה שפורסמו ב-2.12.18, כמפורט בנספח כאן למטה, בסוף הכתבה. 

היות ומדובר בניתוח של פרסום, שראה אור (למיטב ידיעתי) רק במהדורה מודפסת, אז הנה הגיליון המודפס במלואו (כאן) למתעניינים. המדובר ב"יומן מקור ראשון" מ-8.2.19, מסוף השבוע האחרון, במוסף שאמור להיות (אולי) דווקא בצד היותר ימני של המפה הפוליטית, אבל גם הוא נסחף בשטף הדיס-אינפורמציה השקרית, שמאכילים את עם ישראל ללא הרף, מזה כשנתיים, והכתבה על "תיק 4000" של הכתב עם הסגנון המאוד ייחודי, די הומוריסטי וקליל, בשם יהודה יפרח, נמצא בעמודים 18-21 בגיליון הזה.  

הכתבה של יהודה יפרח (שאולי קיבל תדרוך לכתיבת כתבה זו), שגויה לחלוטין, מתחילתה עד סופה, אין בה שום דבר נכון, למעט שמות האנשים, שם הכתב והתאריך על הכתבה. החלטתי לקחת רק פסקה אחת, שמדגימה איך אפשר לשקר לציבור ולבנות מזה תיק פלילי שבנוי כולו על הבל ואוויר. והנה התצלום מתחתית העמוד הראשון, שהוא הבסיס לכל הכתבה (ולעשרות רבות של כתבות, שפורסמו קודם לכן, בכלי תקשורת אחרים, לרבות כתבות רבות שהתבבסו על הדלפות) והטעויות שלא לומר שקרים הללו השתרבבו אפילו ל"ויקיפדיה", שנטפל בה בסעיף הבא.

הנה התצלום מהכתבה של יהודה יפרח, קטע שאותו ננתח כאן:



הניתוח רק של התצלום הזה, לגבי 2 התאריכים הראשונים הקיימים בו, כדי להדגים כיצד נבנה "תיק 4000".

1. התאריך: 16.3.2014
התאריך הזה היה יום שגרתי לגמרי בחיי האומה. היו כמה תאונות דרכים, אנשים בילו גם בפאבים, מזג האוויר היה נאה עם עלייה ניכרת בטמפרטורות (כאן), אבל שום דבר בהקשר של "תיק 4000" לא התרחש באותו יום.

2. מתי כן התרחשו דברים מעניינים, בהקשר של "תיק 4000", באותו חודש מרץ 2014?

א) ב-26.3.14 מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, ד"ר אסף אילת (בתמונה משמאל), עדכן ותיקן את תנאי המיזוג בין "012 סמייל תקשורת" (בקיצור: 012), "בי-תקשורת - אספי2" (בקיצור: ביקום) ובזק החברה הישראלית לתקשורת (בקיצור בזק) - כאן. הוא מציין בהחלטתו, שהוא מתקן ומעדכן 3 החלטות קודמות, אבל במציאות הוא תיקן עוד 11 החלטות קודמות, הרוב המוחלט היו החלטות טכניות בלבד, של שינויי תאריכים, ולכן לא התייחס אליהן בהקדמה להחלטה שלו. 

ב) ב-27.3.14, מ"מ הממונה על ההגבלים עסקיים (כבר נחשתם נכון מי זה, זה אותו ד"ר אסף אילת), מפרסם ברבים את כל הנימוקים לעדכון ההחלטה על מיזוג 012-ביקום-בזק, החלטה אותה פרסם יום קודם לכן - כאן. 

אני מניח, שיהיו קוראים שישימו לב, שחסר משהו ענקי במה שכתבתי ב-2 הסעיפים הקודמים.

היכן Yes?

איך מ"מ הממונה על ההגבלים עסקיים מאשר תיקונים במיזוג 012-ביקום-בזק מ-2010, ואנו בכלל עוסקים ב"תיק 4000" מהשנים 2013-2016, שבו מדובר על "מיזוג בזק-Yes"? 

אתם אולי מתחילים להבין, שיש כאן מישהו, שטעה והטעה ובענק (וזה לא אני)?

אני אפתור לכם את העניין הזה די בקלות. כלומר: את זה כבר פתרתי מזמן, אם הייתם קוראים בעיון את הכתבה הרביעית בסדרה, שיש בה את לוח הזמנים הנכון בתהליכי "המיזוג" הזה, תהליכים, שכללו לא פחות מ-12 החלטות מרכזיות על פני 11 שנה, לפני שנתניהו חתם על האישור המפורסם, ועוד עשרות החלטות משניות, שלא הבאתי בכלל, כי הן ברובן טכניות בלבד.

שם - בכתבה הרביעית בסדרה עם השם מדבר בעד עצמו: "המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון!", יש הסברים וניתוחים מלווים בעשרות מסמכים מקושרים, שמסבירים את כל השתלשלות העניינים בעניין ההחלטות על "המיזוג" (שעד היום טרם התממש), לפי לוח הזמנים הנכון בתהליכי הרגולציה הזו. שם גם מוסבר למה ההחלטה של מיזוג בזק-Yes מסתתרת לה בתוך עדכון החלטה על מיזוג 012-ביקום-בזק מ-2010. 

וכעת לפצצה הראשונה של היום. ההחלטה של ד"ר אסף אילת ממרץ 2014, לא הייתה ההחלטה הראשונה (בעשור הנוכחי, כי בעשור הקודם היו כבר החלטות כאלו), לאשר את "מיזוג בזק-Yes". ההחלטה הראשונה הייתה ב-2012. 

אתם בוודאי חושבים שאני הצטרפתי למקהלת ה-Fake News והתחלתי גם כן להמציא תאריכים ועובדות?

אז לא.

תתמודדו בעצמכם עם המסמך המצוי כאן והמדבר בעד עצמו. 

למי שלא מבין מסמכים רגולטוריים, אז הנה תרגום לעברית קלה:

ביום 25.6.12 מ"מ הממונה על ההגבלים עסקיים, זה שקדם לד"ר אילת, הלא הוא ד"ר שלומי פריזט (בתמונה משמאל), כיום מומחה עצמאי לרגולציה ותחרות, החליט לאשר את המיזוג בין בזק ל-Yes בתנאים המופיעים בהחלטה שלו, וגם הוא עשה זאת בשיטה, שציינתי קודם, שזה עדכון להחלטת המיזוג מ-2010 בין 012-ביקום-בזק.

יצאתם מבולבלים מההסבר?

אז הנה עוד הסבר, הרבה יותר מובן (שנמצא כאן, למי שפספס את הכתבה הרביעית בסדרה):
לא היה שום שינוי ברגולציה בהתייחס לאישור "מיזוג בזק-Yes", כי כבר ב-2012 הרגולטור המרכזי בנושא זה, כבר אישר את המיזוג ואיש לא התנגד באותה עת (וגם לא אחר כך, בשימוע שקיים ד"ר אילת בסוף 2013 ובאישור, שהוא עדכון ב-2014 ויצא לפועל במחצית 2015).

כלומר: מישהו משקר לכם, שהיה שינוי בגישה של הרגולטורים לגבי "מיזוג בזק-Yes". הרגולטורים המרכזיים, במקרה כאן הרשות להגבלים עסקיים ו"הוועדה לפטורים ולמיזוגים" (ויותר מאוחר משרד התקשורת), אישרו בתנאים, שהוגדו על ידם, את המיזוג כבר ב-2012 ושום שינוי בעניין הזה לא התרחש בשום שלב, בשום חודש ובשום שנה. אם מישהו רצה להתנגד, הוא היה אמור לפעול לפי החוק, קרי: לגשת ולהגיש ערר לבית הדין להגבלים עסקיים. לא היה דבר כזה בכלל, בעשור הנוכחי. אלו העובדות ואין עובדות אחרות.

מי שטוען אחרת - פשוט משקר במצח נחושה לציבור. 

אגב, ד"ר פריזט לא נקרא לשום חקירה (כמו שד"ר אילת לא נקרא לשום חקירה) ובספק אם מישהו בציבור שמע אי פעם את שמו, ושמע שהוא היה הראשון, שחתם על "המיזוג בין בזק ל-Yes", בעשור הנוכחי, ב-2012. 

3. התאריך 14.7.14 (מהתצלום למעלה):

התאריך - נכון.

אבל יש כאן 2 שגיאות \ שקרים מאוד מהותיים:

א. לא בזק מגישה את הבקשה למשרד התקשורת.

בזק לא הגישה שום בקשה מקדמית לשינוי האחזקה ב-Yes.

מאיפה המציאו את השקר הזה?? 

אני מתחיל להרגיש, שאתם אולי כבר מבינים מה קורה פה. "תפירת תיק" קוראים לזה.

מי מגיש? נחשתם נכון הפעם: Yes, הנקראת חברת די.בי.אס שירותי לוויין (1998) בע"מ, במסמכים הרשמיים.
העו"ד של Yes טיפל בזה, מול משרד התקשורת.

בזק לא מגישה כלום למשרד התקשורת, בעניין הנדון כאן ב"תיק 4000".

למה? הסברים גם בתחתית הכתבה כאן וגם בכתבה הרביעית. 

ב. אין כאן שום בקשה למשרד התקשורת ל"רכישת ומיזוג בתוך בזק". 

תקראו שוב את האישור - כאן. כמה שלא תהפכו את הנייר הזה, אין דבר כזה. פשוט אין. מהיכן נולד השקר הזה?

גם בפרוטוקול של הדיון במועצה (כאן) זה מוסבר במפורט לחברי המועצה, שלא היו בקיאים בכל רזי רגולציית התקשורת, שהאישור המבוקש אינו מבצע שום מיזוג של Yes לתוך בזק ואין שום בקשה כזו, נכון למועד הדיון במועצה.

גם לא הייתה בקשה כזו מבזק, בשנה שאחרי אישור הבקשה של ביבי (23.6.15), עד ש"נוטרל" מעיסוק בענייני בזק, בהוראת היועמ"ש ב-14.6.16.

ככה יוצרים "יש מאין" ובונים תיק מאוויר ודימיון. 

ב. הטעיית הציבור ב"ויקיפדיה":

המונח "תיק 4000" נמצא בוויקיפדיה כאן, וזה מקור מידע למחפשים מידע על התיק הזה, שמככב הרבה בכלי התקשורת.

אתעלם מכל הטעויות שיש בוויקיפדיה לאורך כל מה שכתוב בדף הזה, ואתרכז רק במה שנוגע ישירות לנתניהו. זה מופיע בתצלום המצוי כאן (לחיצה על התצלום מגדילה אותו):


2 טעויות מרכזיות שהדגשתי כאן באדום:

א. מועצת הכבלים והלווין לא מאשרת את המיזוג, כי אין כל בקשה למיזוג ומיזוג זה לא מינוח של משרד התקשורת (הסברים נוספים בנספח כאן למטה).

מועצת הכבלים והלוויין מאשרת "העברת אמצעי שליטה", שזה בדיוק כמו "שינוי שם בהעברת בעלות על הרכב". רק שכאן זה נעשה ברישום שם הבעלים ברישיונות התקשורת של Yes. 

ב. שום "נכס מס" לא היה קשור לאישור הזה (של נתניהו) בעקבות ההחלטה של מועצת הכבלים והלוויין. 

המונח "נכס מס" שייך לאישור רגולטורי מסוף 2016 ולא לאישור של ביבי ממחצית 2015.

ההחלטה של נתניהו לא יצרה שום "נכס מס".

מישהו הזיז את לוחות הזמנים ומשקר לכם. 

מלבז זאת, "נכס המס" הוא בגובה של 1.166 מיליארד ש"ח (כאן) ולא כ-5.5 מיליארד ש"ח, ככתוב בוויקיפדיה. בכל מקרה, "נכס מס" זה בכלל לא הגיע לשלב מימוש, כי רשם החברות סרב לאשר את מחיקת Yes ומס הכנסה סרבו לקבל את המשוואה ההזויה, שהורדת ההפרדה התאגידית היא הורדת ההפרדה המבנית. כך, שכל העניין הזה נשאר דבר תיאורטי בלבד. "חלומות ליל קיץ" ותו לא.

יתרה מכך, כתוצאה מהסכם ניצול "נכס המס" שלא מומש בין בזק לשלטונות מס הכנסה, בזק הפסידה 462 מיליון ש"ח, במס ששילמה לרשות המיסים כחלק מההסכם, אבל את "נכס המס" לא קיבלה (עד היום). פרטים כאן (מתוך עתירת בזק לבג"ץ). . 

אם לא די בכך, ב-2015 הייתה הטבת מס קטנה של 188 מיליון ש"ח בתוספת ריבית פיגורים (כאן) בעקבות ההסכם בין בזק ל-Yes - יורוקום (אלוביץ'). זה לא "נכס המס" בכלל ובכל מקרה זה לא רלבנטי למשרד התקשורת ולשר התקשורת בשום צורה.

ההטבה הזו במס, הייתה נושא לדיונים של עורכי הדין, רואי החשבון ומומחי המס של בזק, מול שלטונות מס הכנסה, שחתמו עימם "הסכם שומה", שאושר ע"י כל הדרגים הכי בכירים במס הכנסה, למיטב הערכתי, גם נציב מס הכנסה הסכים לזה. אם איש לא מערער על "הסכם השומה" הזה - הוא הופך אוטומטית למסמך בתוקף חוקי ואין בו שום עבירה, כי זה מה שמס הכנסה הסכים לו, בהסכם השומה מול בזק.

בכל מקרה, מה זה בכלל מעניין את נתניהו או כל אדם אחר (בהגבלים עסקיים ו\או במשרד התקשורת)? מה זה מעניין את הרגולטורים, אם בזק "עבדה בעיניים" (נניח) על מס הכנסה?? הם (במס הכנסה) יודעים היטב איך לטפל במקרים כאלה ויש להם סמכויות חקירה - מאוד חריפות. העובדה, שמס הכנסה לא עשה מאומה בעניין זה. אז זה כנראה "החזר מס" "כשר לפסח" עם "כשרות מהדרין". 

מדהים. 

ג. האם יש או הייתה "ראיית הזהב" כנגד ביבי ב"תיק 4000"?
עד כה, בכל סדרת כתבותיי לא התייחסתי במפורש לנושא "ראיית הזהב" .

זו ידיעה הנוגעת ל"תיק 4000", שפורסמה פעמיים: בידיעות אחרונות וב-YNET  (בנוסח קצת שונה בכל פורמט, אבל הקטע החשוב זהה), זה נכתב ע"י הכתב הפלילי - אלי סניור. במשטרה טוענים כי "נתניהו פעל לפי הרצון של אלוביץ' בעניין המיזוג", אולם את הטענה הזו הם נדרשו לגבות בראיות. חוקרי היחידה הכלכלית בלהב 433, ובראשם מפקד היחידה תת-ניצב אלי אסייג, השיגו לשם כך את "ראיית הזהב": מסמך מפורט מרשות ההגבלים העסקיים הקשור לעסקת הענק, שעל פיו מנחה אלוביץ' את נתניהו כיצד לפעול. המסמך הוכן עבור פגישה שהתקיימה בין אלוביץ' לנתניהו לאחר שזה לקח לעצמו כבר את תיק התקשורת והחליף את ברגר בפילבר. מי ששימש לכאורה כגורם המקשר שהעביר את המסמך מאלוביץ’ לנתניהו הוא ניר חפץ, איש סודו ויד ימינו שהפך גם הוא לעד מדינה.
   -------------------------------------------------------------------------------------------------

לאור ניסיוני הרב במסמכים (אגב בידיעה זו המונח מסמך או מסמכים רשום 4 פעמים ביחיד: "מסמך" ו-2 פעמים ברבים: "מסמכים" (אולי הכתב התבלבל), כל העניין הזה - לא נראה לי סביר והוא לא הסתדר לי עם עם מאות המסמכים, שאני מכיר.

ולכן ההשערות האפשריות, שאני מעלה כרגע (וכל מי שקורא את הפסקה הזו יכול להציג אופציה נוספת, למה שאני מציג כאן):

• אין מסמך כזה וזו סתם הפחדה, ספין, "עבודה בעיניים", אולי הדלפה מצד ג' ולא מתת-ניצב אלי אסייג, שרוצה לפאר את שמו, או כל שם אחר שאפשר לקרוא למהלך ההדלפה הזו, של המשטרה על הציבור. זאת, כאילו שיש כאן "תיק חזק", עם "ראיית הזהב", בזמן שאין בפועל ראייה כזו.
• אין מסמך כזה והכתב בדה זאת מליבו, כדי לחזק את הקו ה"אנטי ביבי" של העיתון ואולי שלו עצמו.
• יש מסמך כזה, אבל הוא לא "ראיית הזהב" ולא כלום, כי הכתב לא הבין מה הדליפו לו אולי בטלפון ולכן כתב שטויות.
• יש מסמך כזה, אבל הוא מזויף (כולו, חלקו, או רק התאריך, שזה דבר קריטי בחקירה הזו). כנראה עדיין לא נחקרו חשודים אפשריים לזיוף המסמך.
• יש מסמך כזה, אבל המשטרה (תת-ניצב אלי אסייג ו\או מי שהדליף את המידע הזה מהמשטרה), מחוסר ידע ברגולציית תקשורת, טעה בהבנתו, וייחס למסמך חשיבות שאין בו.
• יש מסמך כזה, אבל הוא לא מרשות להגבלים עסקיים לנתניהו כשר התקשורת (כי אין דברים כאלה ברשות להגבלים עסקיים). אולי המסמך כוון לאלוביץ', עקב כך שהגיש לרשות בקשה לאשר מיזוג, ובתוכן הפנייה מוזכר משרד התקשורת, ולמעשה זו אי הבנה בקריאת המסמך הרגולטורי הזה.
• יש מסמך כזה, אבל הוא בכלל לא מהרשות להגבלים עסקיים, אלא מאלוביץ' לנתניהו, ובתוכן מוזכרת הרשות ולכן יש אי הבנה כאילו זה בא מהרשות.
• יש מסמך כזה, אבל לא ברור למה חפץ צריך להעביר אותו. הוא שליח של הדואר?? ייתכן ויש טעות מי העביר את המסמך (אם היה מסמך כזה).
• יש מסמך, אבל הוא בכלל לא מסמך רגולטורי. חפץ "המציא" שהוא מעביר מסמך רגולטורי בין אלוביץ' לביבי ולמעשה הוא העביר מעטפה עם דרישת שלום ואיחולי בריאות לביבי ושרה - מאלוביץ' ואשתו (כי הוא לא פתח את המעטפה, רק ניחש מה היה בתוכה).

אני מבין שאתם כבר מבינים מה יש כאן.

זה בדיוק חלק מ"תפירת התיק לאיש הלא נכון". 

להערכתי, כרגע, בטרם ביצוע בדיקות נוספות ופרסום הראיות בתיק, האופציה הסבירה בעיני מבין כל האופציות, שמניתי למעלה, היא כזו: אולי יש מסמך כזה או דומה, אבל המשטרה (תת-ניצב אלי אסייג ו\או מי שהדליף את המידע הזה מהמשטרה), מחוסר ידע ברגולציית תקשורת, טעה בהבנתו, וייחס למסמך חשיבות שאין בו.

בכל מקרה, את הספין כבר עשו על הציבור.

מזעזע ומדהים. אין לי מילים, פשוט אין. 

נספח:
הבלבול המוחלט של גורמי האכיפה והציבור, בהבנת מושג "מיזוג"

המונח "מיזוג", שמובן לרוב הציבור כמצב בו חברה א' נרכשת ע"י חברה ב' וממוזגת לתוכה (נבלעת לתוכה), ואחת האפשרויות היא מחיקת חברה א' הנבלעת בתוך חברה ב', מצב כזה אינו מפוקח רגולטורית ע"י משרד התקשורת ולשר התקשורת אין נגיעה אליו (אלא בהיבט של החלפת הרישום ברישיון, של שמות הבעלים העיקרי של מחזיק הרישיון).

מה שיש ב"תיק 4000" הוא מצב, שבו בזק הייתה מעוניינת לרכוש את Yes, למזג אותה לתוך בזק, למחוק את חברת Yes, כך, שהיא תישאר רק מותג של שירות של בזק, ובכך בזק תוכל להרוויח הרבה כסף מהמיזוג בין 2 החברות, בעיקר ע"י איחוד תשתיות, תקורות ומנהלות וכן תרוויח מה שמכונה "נכס מס", דהיינו: ההפסדים הצבורים של Yes לאורך השנים, מאז הקמתה, יקוזזו כנגד רווחי בזק קיימים ועתידיים, בהסכם שומה בין בזק לנציבות מס הכנסה.

בפועל זה לא קרה (דהיינו: לא התבצע "מיזוג" במובן שהציבור חושב), בגלל ש-Yes היא חברה עצמאית ומבודדת מבזק, על פי עקרונות "חומות ההפרדה המבנית", שמשרד התקשורת קבע לחברות בקבוצת בזק (Yes שוכנת בכלל בכפר-סבא, והמטה של בזק בת"א).

"ההפרדה המבנית" הזו היא קשוחה לחלוטין ומפוקחת בקפדנות יתרה ע"י משרד התקשורת, בגלל ש"חומות ההפרדה המבנית", שהטיל משרד התקשורת על החברות הללו הן הבסיס לרגולציה של משרד התקשורת בהקשר של חברות ענק דוגמת החברות בקבוצת בזק, והחומות הללו לא נפלו מאז הקמת Yes ועד עצם היום הזה וגם אין כל צפי אם ומתי זה יקרה אי פעם (כאן), אם בכלל (!). יתרה מכך, במציאות, המצב של "פירמידת בזק הוא "על הפנים", למי שלא שמע, שאול אלוביץ' (בגלל מה שהוא עצמו יזם ועשה, בתוספת רגולציה קשה של משרד התקשורת וחקירות פליליות), הפסיד את כל הפירמידה הזו (כאן). 

המושג "מיזוג" כמשמעו במה שכתבתי קודם (חברה א' נרכשת ע"י חברה ב' ונבלעת בתוכה ונעלמת כחברה עצמאית), נוגע לגופים רגולטוריים חשובים שאינם משרד התקשורת ובהם:

• רשם התאגידים (רשם החברות, לפי חוק החברות): כאן וכאן, 
• נציבות מס הכנסה (לפי פקודת המיסים): כאן.

ויש עוד רגולטורים שיש להם נגיעה בנושא (כגון: הרשות לניירות ערך, משרדי האוצר, הכלכלה והתעשייה ועוד משרדים, בהקשר של הטבות מסוימות הניתנות לחברות, לפי חוקים שונים, דוגמת הסיוע לעולם היזמות וההשקעות, סיוע לפריפריה, סיוע למגזרים מיוחדים דוגמת המגזר הערבי, סיוע לאיזורים הסמוכים לגבול וכיו"ב), גופים העוסקים או שיש להם נגיעה ב"מיזוג" מהסוג הזה.

ברשות להגבלים העסקיים (כיום הרשות לתחרות) ההגדרה של "מיזוג" שונה לגמרי והסמכויות שונות לגמרי: כאן וכאן.

ברשות להגבלים עסקיים המושג "מיזוג" הוא כל פעולה של העברת מניות מיד ליד, אצל הגופים המפוקחים ע"י הרשות להגבלים עסקיים (וכל פירמידת בזק היא מפוקחת, גם על פי "חוק התחרות" וגם על פי "חוק הריכוזיות").

העברת המניות החשובה ביותר בהקשר שלנו כאן היא מכירת \ העברת "מניות שליטה". דהיינו: מי מחזיק בשליטה על חברה א' (יורוקום ב-Yes) ומי יקבל את השליטה אחרי מכירת "מניות השליטה" (בזק).

דהיינו: לא מדובר כאן בכלל על רכישת חברה א' ובליעתה לתוך חברה ב', אלא בנושא של מכירת \ העברת מניות של חברה מפוקחת, ויש במקרה כזה צורך באישור הממונה על ההגבלים העסקיים, והאישור הזה נקרא אישור מיזוג, למרות שלא בוצע כל "מיזוג" במובן שלו על פי חוק החברות וחוקי המס.

כאמור, בפעילות משרד התקשורת לא קיים בכלל המונח "מיזוג" והוא גם לא עניין של משרד התקשורת, אלא של רגולטורים אחרים, שפורטו קודם.

במשרד התקשורת, להעברת מניות מיד ליד ובכך גם השליטה עוברת מיד ליד, בחברות בעלות רישיון החייבות אישור להעברת מניות כאלו (והחברות בקבוצת בזק חייבות באישור כזה על פי החוק, התקנות והרישיון), קוראים בשם "העברת אמצעי שליטה" - כאן.  

המשמעות המעשית של המונח "העברת אמצעי שליטה" היא "העברת בעלות", בדיוק כמו המונח המובן לכל אחד: "העברת בעלות על רכב".

גם ב"העברת בעלות על רכב", למשרד התחבורה (הרגולטור לענייני רכב), בכלל לא מעניין אותו ואף הוא אינו שואל, מה היה המחיר ששילם הקונה למוכר על הרכב, או האם המחיר ששולם מתאים למחירון של כלי רכב משומשים. עיקרון זה זהה לחלוטין במשרד התקשורת. 

נחזור לרשות להגבלים עסקיים (כיום הרשות לתחרות): החוק המלא, שעל פיו עובדת הרשות, הוא - כאן:

בעבר החוק הזה נקרא "חוק הגבלים עסקיים". בסוף 2018 בתיקון חקיקה בכנסת הוחלף השם ל"חוק התחרות" (גם השם של הרשות להגבלים עסקיים הוחלף בהתאם).

החוק הזה דן במיזוגים (יש עוד סעיפים בחוק זה הדנים במונופוליזם דוגמת בזק וסעיפים הדנים ב"קבוצת ריכוז" ,שגם בה בזק נכללת, וזה מפורט גם ב"חוק הריכוזיות").

כך, שהרשות להגבלים עסקיים בזמנו (כיום "הרשות לתחרות") טיפלה ומטפלת בקבוצת בזק על כל החברות בקבוצה, ב-3 היבטים מרכזיים ורגולטוריים, על פי חוק זה:

1. בכל פעולת מיזוג (כלומר: העברת או מכירת מניות).

2. בכל פעולה של חשש לפגיעה בתחרות (כי בזק מוגדרת כ"מונופול" ב-5 תחומי פעילות).

3. בכל פעילות בשוק התקשורת של כל הפירמידה של החברות בקבוצת בזק (לא רק בזק) כי פעילות בזק ובנותיה (לרבות פלאפון) מוגדרת ב"חוק הריכוזיות" – כל פעילות התקשורת של החברות בקבוצת בזק נמצאת בתחתית החוק הזה ב"תוספת", במקום מס' 1.

החוק הזה הוא חוק משלים לחוק ההגבלים העסקיים (חוק התחרות).

הבדל נוסף וחשוב בין הטיפול הרגולטורי של הרשות להגבלים עסקיים (כיום הרשות לתחרות) לבין הטיפול הרגולטורי של משרד התקשורת באותו עניין בדיוק הוא:

• ברשות להגבלים עסקיים, 2 הצדדים למיזוג (דהיינו: לתהליך "החלפת ידיים" באחזקות של המניות, לרבות במניות שליטה) חייבים להגיש בקשה לאישור המיזוג. לכן גם YES וגם בזק, הגישו בקשה לרשות להגבלים עסקיים, לאישור המיזוג והתנאים לאישור הזה הושתו על 2 החברות הללו בבת אחת, בו זמנית ובהחלטה אחת, ע"י שימוש  בהליך של עדכון תנאי המיזוג של 012-ביקום-בזק מ-2010, כפי שמתואר בחלק העליון של הכתבה ומוסבר ביתר פירוט בכתבה הרביעית בסדרה. 
• במשרד התקשורת לעומת זאת, רק בעל הרישיון שברישיון שלו יש צורך לבצע "שינוי בעלות" ("העברת אמצעי שליטה" בלשון הרגולטורית של משרד התקשורת), חייב להגיש את הבקשה. דהיינו: רק YES הייתה צריכה (ועשתה כך) להגיש את הבקשה, לפי חוק התקשורת, התקנות והכתוב ב-2 הרישיונות של YES. לחברת בזק אין כל נגיעה לתהליך הרגולטורי הזה ואצלה לא משתנה מאומה ברישיון ולכן בזק לא הגישה כל בקשה למשרד התקשורת בעניין זה, כך שממילא המחשבה או הטענה שאפשר להטיל על בזק תנאים (עקב הבקשה של YES), היא חסרת כל תוקף חוקי. זאת, כי הטלת תנאים על בזק ע"י משרד התקשורת (שבכלל אין לו סמכויות לגבי YES), אינה אפשרית בפרוצדורה של "אישור העברת אמצעי שליטה" לחברה אחרת בעלת רישיון או רישיונות. הטלת תנאים - זה חל רק על YES, שהשינוי ברישיונות שלה מטופל על פי חוק, התקנות והרישיונות, במועצת הכבלים והלוויין, מה שאכן בוצע בפועל מתחילת אפריל 2015 עד מועד ההצבעה והחתימה על האישור ל"העברת אמצעי שליטה", שהתרחש ב-23.6.15. .

 שורה תחתונה בעניין זה:

כל התפקידים של הרשות להגבלים עסקיים מוגדרים היטב ואלה לא התפקידים של משרד התקשורת.

הפרוצדורות של הרגולציה ברשות להגבלים עסקיים שונות לחלוטין מהרגולציה והפרוצדורות של משרד התקשורת. 

למשרד התקשורת יש סדרה של שיקולים אחרים לגמרי (בעיקר שיקולים של מדיניות ממשלתית, מדיניות המחוקקים, מדיניות השר, האינטרסים של "טובת הציבור" ואינטרסים של אספקת שירותים חיוניים לציבור), שיקולים המוגדרים בחוק התקשורת, בעיקר בסעיף 4 לחוק (חוק התקשורת) על כל תת-סעיפיו, אבל גם בסעיפים רבים אחרים בחוק ובתקנות התקשורת השונות, שלא זה המקום לפרט אותם. ספציפית לגבי Yes - השיקולים של השר והמועצה (מועצת הכבלים והלוויין) נמצאים בסעיפים 6מו עד 6נא ובמיוחד סעיף 6נ. 

משום מה, פרשנים וכתבים מלומדים (יש הרבה), סבורים, שהתפקידים, האחריות והסמכויות של "הרשות לתחרות" ("הרשות להגבלים עסקיים") הם התפקידים, הסמכויות והאחריות של משרד התקשורת ושר התקשורת, ובכלל זה, כפי שציינתי: לפקח על העברת מניות לרבות "מניות שליטה", לפקח על פעילות המונופול בזק אם הוא אנטי-תחרותי, לפקח על פירמידת בזק כ"קבוצה ריכוזית" - אם היא פוגעת בתחרות.

זה לא רק שלא נכון, זה שקר גס, כי החוקים הללו (חוק הגבלים עסקיים, שנקרא כיום "חוק התחרות" וגם על פי "חוק הריכוזיות"), גלויים לכל אחד באינטרנט וקיימים באתר הכנסת והם כתובים בעברית והתלוו לחקיקה הזו הרבה הסברים במהלכי החקיקה ודיונים בכנסת בהם הוסבר הכל מכל. רק העצלנים, ממציאי חוקים שאינם והחולמים בהקיץ, לא רצו לקרוא את זה ולהבין את הנושאים החשובים והקריטיים הללו. 

איך הטעויות והשקרים הללו התגלגלו לתוך חקירת גורמי האכיפה?
כשלא מכירים את המונחים הבסיסיים ברגולציית עולם התקשורת, טועים ומטעים.
ככה "נתפר התיק לאיש הלא נכון".

ההודעה הרשמית של משטרת ישראל ושאר הגורמים, שהיו מעורבים בחקירה (רשת ניירות הערך בליווי פרקליטות ת"א) פורסמה ביום 2.12.18 (מפורטת בהודעה רשמית כאן), וכללה כמה שגיאות מאוד חמורות, שמובילות לטעויות בהבנת חומר החקירה, ואציג רק 2 מהן:

א. שר התקשורת לא אישר ולא מאשר שום "מיזוג":


ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו לא חתם על שום "מיזוג בזק-יס".

מהיכן המשטרה המציאה את זה?

אין דבר כזה וגם לא יכול להיות דבר כזה. אין בכלל חוק כזה. 

זאת, כי בחוקי ובתקנות התקשורת אין בכלל המונח "מיזוג" ובנוסף - בזק בכלל לא הגישה שום בקשה לשום דבר באותה עת ולכן היא בכלל לא חלק מהחלטת \ אישור רוה"מ ושר התקשורת. 

המסמך של נתניהו נמצא כאן ואין בו שום דבר כזה. האם המשטרה והפרקליטות לא יודעים לקרוא עברית??

זה המסמך היחיד שנתניהו היה מעורב בו (וחתם עליו), בסוגיות הרגולציה על החברות בקבוצת בזק, בכל הקדנציה שלו כשר תקשורת. 

יש במסמך הזה רק אישור "העברת אמצעי שליטה" ל-Yes ברישיונות של Yes (יש לה 3 רישיונות המפוקחים ע"י מועצת הכבלים והלוויין). זה הכל. שום דבר אין מעבר לזה. 

דהיינו: זה אישור של "העברת בעלות" (דוגמת "העברת בעלות על רכב"), שזה עניין טכני - רגולטורי בלבד, ברישומים של בעלי המניות, ברישיון של Yes. 

ב-2015 הנושא של "מיזוג" (במובן של חוק החברות, כלומר: בליעת Yes לתוך בזק, תוך ביטול כל "חומות ההפרדה המבנית" וחיסול קיומה של Yes כחברה נפרדת), בכלל לא עמד על הפרק. זה היה עניין תיאורטי בלבד, לעתיד לבוא, בלי שאיש יכול היה לדעת מתי העתיד הזה יבוא ויתממש (ועד היום הוא לא בא וגם לא עתיד לבוא, בטווח הזמן הנראה לעין).

בג"ץ טרי של בזק שהוגש ב-14.2.19 נמצא כאן והוא משלים את פרטי התמונה ותיאור השתלשלות העניינים בעניין הנדון כאן (בלי קשר לשאלה, אם בזק צודקת אם לאו - בעתירתה).

עניין זה (שמדובר בעברת בעלות רישומית-טכנית ולא ב"מיזוג"), גם נדון והודגש בצורה מאוד ברורה בתימלול של הדיון במועצה, מסמך חשוב ביותר, שגורמי האכיפה בכלל לא התעניינו בו (כאן וכאן). 

ב. אין דבר כזה "רגולציה מיטיבה":
 

רגולציה היא רגולציה והיא לא יכולה להיות רעה או טובה (או מיטיבה).

רגולציה טובה או מיטיבה אלו מינוחים מטעים של העיתונות, פרשנות חופשית של עיתונאים, לא של עולם הרגולציה ועולם המשפט בכלל והמשפט הפלילי בפרט.

הרגולציה יכולה להיות פסולה - פלילית או לא (דהיינו: פלילית - פסולה או להיפך: תקינה, חוקית וסבירה).

שימוש במונח שאין לו שום אחיזה בשום חוק ("רגולציה מיטיבה"), ואף אין למונח הזה שום אחיזה, אולי באיזו תקנה, מסמך מדיניות שר התקשורת, החלטות הכנסת והממשלה, או אולי ברישיון, היא, כעולה מסדרת הכתבות שפורסמו, חלק בלתי נפרד מהליך "תפירת התיק לאיש הלא נכון". 

יודגש, שנושא "ניגוד העניינים" (כביכול) של בנימין נתניהו בהיותו שר התקשורת, כאשר הוא לא הצהיר על "חברותו" עם שאול אלוביץ', כבר טופל ע"י היועמ"ש, שקיבל החלטה חלוטה, שעברה מבחן הבג"ץ. ההחלטה - כאן למתעניינים. ההחלטה הזו והניתוח המעמיק שלה לרבות התייחסות להחלטות הבג"ץ, התייחסות פרקליטות המדינה, שנלוו להחלטת היועמ"ש, מצויות בדו"ח מבקר המדינה המדבר בעד עצמו - כאן, וכבר ניתחנו בהרחבה את ההחלטה האומללה הזו (של היועמ"ש) - כאן. 

בנוסף, כבר לפני כמעט שנה ניתחתי את מהימנותו של "עד המדינה" - כאן, אחרי ניתוח של המצב, בצורה קצת הומוריסטית, לאור היכרות עמוקה וארוכה של הסיטואציה החמורה הזו, של הישענות גורמי אכיפת החוק על "עד מדינה" מהסוג הספציפי הזה - כאן. לא פלא שהוא עשה Like לכתבה שלי, על "תפירת תיק לאיש הלא נכון" - כאן.

לסיכום הנספח:
"מיזוג" בפרשת "תיק 4000" הוא מונח מקצועי שקיים רק בלשון של רשות ההגבלים העסקיים, שמשמעותו העיקרית היא: העברת מניות מיד ליד, ובלשון המקצועית של משרד התקשורת זה נושא אחר לגמרי הנקרא: "העברת אמצעי שליטה", או "העברת שליטה", או בקיצור: "שינוי בעלות" (כמו "שינוי בעלות" על בית או רכב). 

במשרד התקשורת תהליך שינוי הרישוי והרישום עקב "שינוי בעלות" לא נוגע בכלל לכסף, או לשווי המניות, או לגובה העסקה, או כדאיות העסקה. זה רק שינוי רישום שם המחזיק במניות, לרבות "מניות השליטה", מה שרשום ברישיון של החברה שאצלה נדרש ביצוע השינוי הזה ברישום, ולכן מה שמבוצע במשרד התקשורת זה רק שינוי השם, בין הקונה למוכר, ברישיון הספציפי של בעל הרישיון, בו נדרש לבצע את השינוי הרישומי הזה. זה עניין טכני-רישומי בלבד.

אולם, הפעולה הזו (של העברת רישום בין מחזיקי מניות שליטה) ברשות ההגבלים העסקיים, נקראת "מיזוג" והשם הזה "תפס" בציבור ובכלי התקשורת, כי הוא מונח קליט, אך מאוד מטעה.

זאת, כי אין כאן שום "מיזוג" (במובן של בליעת חברה א' לתוך חברה ב'). יש כאן רק מצב של מכירת "מניות" ו"מניות שליטה" בין אנשים, או בין חברות, והעברת המניות הללו מיד ליד. זהו. 

עדכון 6.9.19: חברת בזק הודיעה לבורסה (כאן, המסמך המלא כאן וגם כאן), על "מחיקת נכס המס" (זה מפרשת "תיק בזק"), בסך של 1.166 מיליארד ש"ח, מדוחות החברה ומרישומיה. זאת, בעקבות החלטת הרשות לניירות ערך (כאן). 

המחיקה הזו באה במקביל למחיקת \ ירידת ערך של חברת פלאפון (כאן) ב-0.951 מיליארד ש"ח (הפחתה בשווי הפעילות של פלאפון לכ-1,214 מיליוני ש"ח, שהביאה למחיקה בשווי הפנקסני של פלאפון בספרי החברה בסך של כ-951 מיליון ש"ח, ובהתאמה לקיטון ברווח הנקי ובהון העצמי של החברה) ולמחיקה קודמת של הערך של חברת YES (כאן), בהיקף של כ-1.5 מיליארד ש"ח, במרץ 2019.

ניתוח המשמעויות הכלכליות של המהלכים הללו בבזק ובנותיה, כפי שנותח ע"י הכתב ארז רביב - מומלץ לקריאה כאן.

מחיקת "נכס המס" הזה, באה בתוספת להפסד של בזק בסך 462 מיליון ש"ח בשנת 2016 (כמפורט כאן), בעקבות ההסכם שנערך אז בין בזק למס הכנסה (כאן), 

כך שסך ההפסד המצטבר של בזק בגין "תרגיל נכס המס" של "מיזוג בזק YES" (שלא יצא עד כה לפועל), הוא 1.628 מיליארד ש"ח (!). זאת, ללא חישוב ירידות הערך של YES, בזק ופלאפון, בעקבות כל המהלכים השגויים הללו של צמרת בזק, בעליה ומנכ"לי משרד התקשורת דאז (ברגר ופילבר). 

מה שמוכיח שנתניהו לא רק שלא עזר לבזק, הוא סייע (ישירות ובעקיפין) בהחלטותיו ובהסכמותיו, להתמוטטות הערך של בזק ובנותיה, לפשיטת הרגל של "פירמידת בזק" והעמדתה למכירה אצל "כונס הנכסים" בבית המשפט המחוזי בת"א ולהפסד של כל האחזקות של משפחת אלוביץ' ב"פירמידת בזק". כך, שכל הטיעונים שנתניהו "עזר לאלוביץ' ובזק", מתנפצים מול המציאות ההפוכה לחלוטין.

עדכון 16.2.19, 08:30:
העיתונאי הבכיר מגלובס, אלי ציפורי, העלה כעת לפייסבוק פוסט מעולה וחריף ביותר ומומלץ לקריאה (ממש חובה, לעניות דעתי) - כאן, בנוגע לכתבה של הפרשן גיא פלג ב"החדשות", אמש בטלוויזיה. יצויין, שאין זו פעם ראשונה, שגיא פלג מתבלבל בהבנת המצב והעובדות הקיימים ב"תיק 4000". הפעם הקודמת נותחה על ידי תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000".

עדכון 16.2.19, 12:50: העיתונאי יואב יצחק פרסם כתבה נוקבת בנושא - כאן.

עדכון 17.2.19, 13:55: התכנית של אראל סג"ל ברדיו 103: "מחפשים לרדת מהעצים הגבוהים" - כאן.

עדכון 21.12.19: אלי ציפורי העלה פוסט נוקב (כאן) שבו הוא מצביע במפורש מי עומד בראש ההדלפות מהפרקליטות (עבורי ועבור קוראי Telecom News אין בזה כמובן כל חדש...): "המדליף מס' 1: מנדלבליט נפגש 71 פעמים (!) עם אנשי תקשורת עד להגשת כתב החשדות נגד נתניהו. תלונה לפרקליטות על היחסים הפליליים לכאורה שבין מנדלבליט לבין דנה וייס הוגשה בסוף השבוע בדרישה לחקור את מנדלבליט באזהרה בחשד לעבירות של הדלפה והטיה לסיקור אוהד מחדשות ערוץ 12". 

עדכון 3.1.2020: על פי הודעת משרד המדע והטכנולוגיות (ההודעה כאן), ייבנה בישראל לוויין תקשורת חדש בתעשייה האווירית (ובכך מתבטל הצורך בלווייני "חברת חלל", בטווח הזמן היותר ארוך). לפי ההודעה של משרד המדע והטכנולוגיה, לוויין התקשורת הקרוי "דרור 1" - החתימה על פיתוח הלוויין היא למעשה יישום החלטת הממשלה, שאישרה את מסקנות הוועדה המיוחדת לבחינת תכנית החלל האזרחית, ועדה שהוקמה במשרד המדע והטכנולוגיה. ההודעה הזו מחזקת את המחדלים שחשפנו סביב ההסכמים של "חברת חלל" עם חברת YES (שתי החברות היו בזמנו בשליטת שאול אלוביץ'), ומסקנות הוועדה הקודמת לענייני לוויני החלל לתקשורת של ישראל, ועדה שבראשה עמד "עד המדינה" שלמה פילבר, אלו הסכמים ותהליכים פסולים, מושחתים (לכאורה) ומוטעים, שאמורים היו להיחקר במסגרת "תיק 4000", ולא נחקרו. 

פירוט רשימת הפרקים הקודמים בסדרה החדשה שפורסמה על ידי בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! 
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• מהו מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים. 
• אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק.
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000.
• ​פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס?
• נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור.
• נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000.
• הבנתם? פרוטוקול מיזוג בזק-Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000.
• תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת?
• תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה

כמה פרקי רקע חשובים, שהקדימו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות:

• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו"