תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה
חשיפת מסמכים חשובים נוספים התומכים בגרסת נתניהו, שלא עומתו מול עדים, שהסתמכו על "זיכרונם". מכה ניצחת לכל יצרני עובדות יש מאין. מסמכים הקשורים בחוות דעת משפטיות, שנעשו בהתאם לתקנות התקשורת וחוק ההגבלים העסקיים מוכיחים, שנתניהו פעל כשורה ובדיוק לפי החוק והתקנות בתהליך "מיזוג" בזק-Yes. חשיפת מי לא פעל נכון ואת מי חקרו שלא לצורך. עדכונים בסוף הכתבהINVESTIGATION FREE
מאת: אבי וייס, 3.2.19, 07:10

בסדרת 14 הכתבות עד כה, (הרשימה מפורטת בתחתית הכתבה), שפרסמתי על "תיק 4000" בהקשר של פרשת "מיזוג" בזק-Yes ("העברת אמצעי שליטה"), ובמיוחד ב-5 הכתבות האחרונות, שנוגעות לפרוטוקול ישיבת מועצת הכבלים והלוויין (בתוספת מסמכים רבים נוספים ומשלימים), פרוטוקול חיוני ביותר להבנת תהליכי קבלת ההחלטות בנושא "המיזוג", חשפתי בעקבותיו תובנות רבות חדשות: כאן, כאןכאןכאן וכאן - כולן מבוססות על מסמכים, שהן רקע חשוב ביותר לפרק הנוכחי ה-15 בסדרה.
 
בסדרה, הוכחתי ע"ס מאות מסמכים רשמיים ורגולטוריים, וגם ע"ס פרטי פרוטוקול "המיזוג" ומסמך עדליא-,שצורף לפרוטוקול - מסמכים שפורסמו לציבור ע"י ארז רביב מ"דבר ראשון" - כאן, מסמכים, שהופצו לציבור באמצעות בקשת "התנועה לאיכות השלטון" במסגרת חוק חופש המידע, שמדובר ממה שנראה מהמסמכים הללו, על פי כל הניתוחים שיש בכל פרקי הסדרה, ב"תיק תפור".

הנושא של כשלי חקירה מוכר למערכת המשפטית היטב מהפסיקה, כמפורט למשל כאן.


בכתבה הקודמת, מס' 14 בסדרה, שהיוותה כתבת סיכום ביניים, תחת הכותרת "תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת", הצגתי, בין היתר, ע"ס הפרוטוקול ומסמכים נלווים, את רשימת הגורמים והעדים הרבים, שיש לחקור בתיק ושלא נחקרו, כמו גם את פרטי הפרוטוקול הרבים, פרטים שכמובן כלל לא נחקרו, כי הפרוטוקול והמסמכים הנלווים הללו, שתומכים דווקא בגרסת נתניהו, לא נאספו כלל אל תוך "תיק 4000" ולא היוו "חומר חקירה".

שלל המסמכים והעדויות (שטרם נגבו) מפילים באופן חד-ערכי את "תיאוריית שלח לחמך", שכן שאול אלוביץ' עצמו ידע במשך כל השנים, שהוא עצמו גרם במו ידיו למצב, שבו מניותיו נתפסו ע"י מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, באישור בית הדין להגבלים עסקיים, והוטלו עליו תנאים חמורים וקשים ביותר (מבחינה עסקית ורגולטורית) ב-2009. התנאים הללו עודכנו ב-2010, תוקנו ב-2013 ועודכנו ב-2014.

כלומר: הוא (אלוביץ') ידע היטב, שאין כל טעם לפנות לשר התקשורת, שייסייע לו, שכן לשר התקשורת אין שום קשר ויכולת השפעה כלשהי, אפילו לא בעקיפין, על המהלכים, שנוקט וינקוט מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, בכפיפות לבית הדין להגבלים עסקיים. אני גם די משוכנע, ששרי התקשורת (לפני ואחרי ביבי נתניהו) לא היה להם צל של מושג מכל המהלכים הקיימים והמתוכננים, של מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים.

יתרה מכך, מכל המסמכים, שהצגתי ואציג גם כעת ובכתבות הבאות, יש קו אחד מקשר, שמלווה את כל המסמכים בעקביות מדהימה: יש רצף של פעילות רגולטורית ענפה ורציפה, בגופים רגולטוריים שונים (הגבלים עסקיים, ניירות הערך, השב"כ, משרד התקשורת, מועצת הכבלים והלוויין ועוד).

זו פעילות, שבה אנשי המקצוע השונים, מבצעים את עבודתם בסדר העבודה השגרתי שלהם, איש לא מפריע להם, איש לא פונה אליהם, והם משלימים את המשימות השונות המוטלות עליהם, ללא כל לחץ, חיפזון, או השפעה מאיזה כיוון, בהתאם לסדרי העבודה השגרתיים שלהם, בכפוף לחוקים השונים ולתקנות השונות לפיהם הם עובדים, בתיאום עם מערכות המשפט המשלימות, דוגמת בית הדין להגבלים עסקיים ועוד.

הכל מסודר ומתועד, עם שפע של מסמכים התואמים אחד לשני, וסותרים כל עדות אחרת סותרת, שנמסרה בע"פ, של כל עד, שמסר עדות "על פי זכרונו". דווקא לטענות ההפוכות של אותם "עדים" - אין שום אסמכתא ברורה או בכלל בכתב, מזמן אמת, אסמכתא, שמאוששת את טענותיהם. הם ("העדים") גם לא עומתו מול המסמכים הסותרים חד-ערכית את טענותיהם. 

אגב, גם היומנים של אבי ברגר מאותה תקופה (כאן וכאן) לא שימשו "חומר חקירה", כי הם גלויים באינטרנט (כאן). היומנים הללו תואמים במדויק לכל מסמכים האחרים, שלא הפכו ל"חומרי חקירה", כי, ככל המסתמן, החוקרים לא חיפשו בחקירה את העובדות המוצקות, המצויות במסמכים הללו.

בפרק מס' 15 זה, אחשוף כיצד מערכת החקירה התעלמה לחלוטין מתקנות התקשורת ("תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין), תשנ"ח-1998". המידע היה בידי היחידה החוקרת והפרקליטות, אולם זה לא עניין אותם לחלוטין (אולי כי המידע הזה מאושש לחלוטין את גרסת החשוד נתניהו), כעולה בברור מההחלטה החלוטה בבית המשפט המחוזי בירושלים

איך אני יודע שנעשו בדיקות משפטיות רבות לפי "תקנות התקשורת"?
זה מופיע "שחור על גבי לבן" בפרוטוקול הדיון במועצה:
פרוטוקול 1
פרוטוקול 2

"תקנות הלוויין", שיש כאן בתצלום למעלה, הן "תקנות התקשורת" לשידורי לוויין. בקיצור: "התקנות". 

זו רק ההקדמה לעיקר.

העיקר נמצא במסמכים שנלוו לדיון במועצה והנה רשימת המסמכים, שהונחו בפני המועצה לקראת הדיון:
פרוטוקול 3
 כאן אתייחס במפורט רק ל-3 מסמכים מתוך הרשימה הכוללת 5 פריטים, שאחד הובא ישר לדיון ולא נשלח קודם - עם הזימון לישיבה. כלומר: לגבי 2 מהמסמכים, שהונחו על שולחן הדיונים, לא אתייחס: 1) בקשת בזק ו- 2) חו"ד הכלכלית (עדליא). זאת, כי כבר התייחסתי ל-2 הסוגיות הללו, בסדרת הכתבות הקודמות. כך, שאין צורך לחזור על זה שוב כאן.

להלן פירוט ההתיחסות ל-3 מסמכים, שהונחו על שולחן המועצה כהכנה לדיון:

1. פניית שר התקשורת למועצה:
הפנייה של שר התקשורת (ביבי נתניהו) למועצה יכולה להיות, לכאורה, ראייה, שהוא לחץ על המועצה להזדרז (לבקשת אלוביץ', שנתן לו "שוחד" בדמות "כתבות מפנקות ומלטפות").

הגרסה הזו נסתרה גם ע"י הכתב ארז רביב וגם על ידי אחריו, כשנטען על ידינו, שזה בהחלט נראה סביר ולגיטימי לשאול מה קורה עם בקשה, שלא מקבלת מענה כל כך הרבה חודשים.

העניין הזה נפתר סופית, כשעליתי (באדיבות דה-מרקר), על תאריך שליחת המכתב של ביבי לד"ר יפעת בן חי-שגב (יו"ר המועצה) והוא: 24.3.15, יותר מ-3 חודשים לפני מועד הדיון במועצה. כ"כ מצאתי, שהמכתב היה מיותר לחלוטין (מפורט כאן), כי בנקודת הזמן הזו כבר אבי ברגר (המנכ"ל דאז) הודיע 6 ימים קודם לכן (בלי שביבי ידע מכך, אחרת לא היה מוציא את המכתב המיותר הזה לד"ר יפעת), שאין לו שום התנגדות לאשר את המיזוג, ויש רק לקבוע את התנאים ולכן הוא מעביר את הבקשה למועצה לטיפול ולקביעת תנאים.

ההעברה של הבקשה ממנו למועצה התעכבה כמה ימים, עד שהתקבל האישור על הוצאת המניות של יורוקום מידי הנאמן, באישור מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, בהודעה, שהתקבלה בסוף מרץ 2015, ואז ממש בתחילת אפריל 2015 הבקשה הועברה למועצה והצוותים המקצועיים במועצה החלו לעבוד עליה, כשלפניהם כ-3 חודשים עד תאריך היעד, שנקבע לגמר האישור ע"י הצבעה במועצה.

הכל התנהל כשגרה, החלו להצטבר האישורים השונים לאחר בדיקות עם כל הנוגעים בדבר, למעט תקלה אחת בלתי צפויה, כאשר הכלכלן הראשי של המועצה יצא לפתע לחל"ת, והיה צריך בתחום ספציפי זה לעבוד קצת יותר בלחץ. אבל זה לא בגלל איזו השפעה חיצונית, אלא כי זה פשוט התרחש, ענייין פנימי של עבודת רגולטורים, שיש לפעמים תקלות מסוג זה, שלא ניתן היה לצפות אותן מראש, דוגמת יציאת הכלכלן לחל"ת, ממש לפני הרגע החשוב, שבו הוא אמור להציג למועצה את עבודת הניתוח הכלכלי, שהוא עבד עליה קרוב ל-3 חודשים. 

וכעת החידוש, שיפיל אתכם לקרשים. אני מבקש שרק שוחרי הצדק והאמת ימשיכו לקרוא הלאה. זה חומר נפץ "שחור על גבי לבן", שיכול לגרום גם למי שלא מבין ברגולציה, לא לישון טוב בלילה. 

החידוש להיום: ביבי היה חייב על פי החוק והתקנות להוציא את המכתב לד"ר יפעת בן-חי שגב.

לכן, זה בכלל לא שייך לאלוביץ' ול"כתבות מלטפות ומפנקות". 


השר (בנימין נתניהו) היה חייב לשאול מה קורה עם אישור המיזוג. למה? כי בתקנות התקשורת (כאן), כתוב בסעיף 8 (ב), שיש לתת תשובה למבקש (כלומר ל-Yes) תוך 90 יום מקבלת הבקשה.

אולם, עברו הרבה יותר מ-90 יום. הבקשה של YES הוגשה לשר גלעד ארדן ב- 14.7.14, הוא (השר ארדן) העביר את הבקשה לאבי ברגר ככל הנראה בפגישתם ביום 14.8.14. מכתב השר (ביבי נתניהו) היה ב-24.3.15, ממש הרבה אחרי 90 יום, ובכל הזמן הארוך הזה, לא ניתנה כל תשובה בכתב ל-Yes, אז צריך לפי התקנות לבדוק למה זה מתעכב.

כתוב בסעיף הזה בתקנות כך: "החלטת השר כאמור בתקנת משנה (א) תינתן למבקש בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה ואולם השר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את מועד מתן החלטתו כאמור, לתקופות נוספות של 90 ימים כל אחת".

כלומר: אפשר להאריך מעל ל-90 יום את טווח הזמן למתן תשובה למבקש (Yes), אבל צריך לזה "טעמים מיוחדים שיירשמו".
אולם, עבר זמן, המון זמן, ונתניהו כנראה טרוד בענייניו - כי הוא גם רוה"מ והוא לא יודע מה לרשום בתור "טעמים מיוחדים" (כלומר: מה סיבת העיכוב במתן תשובה ל-Yes), אז הוא שואל את ד"ר יפעת בן חי-שגב, יו"ר המועצה. קצת הרבה באיחור (מעל ה-90 יום), אבל שואל.
זה הכל. בדיוק לפי החוק כמופיע בתקנות התקשורת. הכל כחוק. 

2. חו"ד משפטי
כשראיתי בפעם הראשונה את העניין הזה, חשבתי שאולי זו חוות הדעת של עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שביצעה לבקשת אבי ברגר (המנכ"ל) בדיקה עצמאית לגמרי ומנותקת מהמועצה (שכן, עו"ד דנה נויפלד אינה חברת מועצה ולמועצה יש יועצים משפטיים).

אולם, כשהעמקתי בבדיקות בימים האחרונים, התברר לי, שהחוו"ד הזו היא לא של עו"ד דנה נויפלד, אלא של היועצים המשפטיים של מועצת הכבלים והלוויין, שחייבים על פי תקנות התקשורת לבדוק ולאשר, שאין "בהעברת אמצעי השליטה" (מיזוג לשם הקיצור להבנת הציבור), משום הפרת תנאי הכשרות שבתקנות התקשורת. כשרות כאן זה לא עניין הילכתי. זה "כשרות משפטית". אם התבלבלתם, אז תחזרו במעלה הכתבה, כי כבר הצגתי את זה בתצלום הראשון. 

העניין הזה מצטלב 1:1 למסמך אחר, חשוב ביותר, שגם הוא לא נבדק ע"י החוקרים והפרקליטות, מסמך הרשות לניירות ערך (כאן), שבו יש את הפסקה אולי הכי חשובה בכל התיק המפוברק הזה:

היועמ"ש

תשומת לב, שהיומן של אבי ברגר (כאן), תואם 1:1 את האמור במסמך הרשות לניירות ערך, לגבי מועדי הפגישות, שנערכו אצלו בלשכה, בעניין מיזוג בזק-YES. העניין הזה כבר נותח על ידי בהרחבה כאן. למשל: 2 הפגישות החשובות האחרונות של אבי ברגר במשרדו בנושא המיזוג, ב-18.12.14 וב-19.3.15 כמופיע במסמך של הרשות, מופיעות ביומן של אבי ברגר. כ"כ, מופיעה פגישה נוספת ביומן שלו (שלא מוזכרת במסמך של הרשות, כי ראשי Yes לא השתתפו בה, זו הייתה ישיבה פנימית במשרד התקשורת בלשכת המנכ"ל, כשהמסמך של הרשות מבוסס, בין היתר, על דיווחים של Yes והיומנים של אבי ברגר לא היו אז בידם), פגישה, שהתקיימה ב-30.3.15 בשעה 14:30, שבה הוחלט ע"י אבי ברגר להעביר את הטיפול בבקשה למועצה. הבקשה הועברה למחרת (31.3.15 או יום אחרי כן, ב-1.4.15, תלוי אם היא נשלחה בדואר פנימי רגיל, או ע"י שליח) למועצה, והעבודה על הבקשה של Yes נכנסה להילוך גבוה, כפי שתיארנו בשאר הכתבות בסדרה. 

אם לא הבנתם כלום, אז הנה תרגום נוסף בגוף הסרט:

ממש בסוף מרץ 2015 או יום אחרי כן, ממש בתחילת אפריל 2015 (בהמשך למה שכבר ציינתי קודם ובכתבות הקודמות, שבפגישה ב-19.3.15 אבי ברגר מודיע, שאין לו התנגדות לקדם את אישור המיזוג), עוברת הבקשה למיזוג, מהמגירה של אבי ברגר למגירה של ד"ר יפעת בן חי-שגב, וכולם נרתמים לעבודה, לא בלחץ, כי יש כ-3 חודשים עד תאריך היעד.

המועד המדויק של העברת הבקשה ממנו למועצה הוא כנראה 30.3.15 או יום -יומיים למחרת, כי ב-30.3.15 ברגר מקיים ישיבה (כמופיע ביומן שלו) במשרדו, עם עו"ד דנה ועוד בעלי תפקידים, בעניין "העברת שליטה ב-Yes". 

אבל, משהו פה מתחיל לקבל צורה חדשה לגמרי. תאריך היעד לא נקבע רק (או בכלל) ע"י המועד, שנקבע במועצת המנהלים של בזק, אלא בגלל שיש להשיב תוך 90 יום לבקשה, על פי התקנות. 90 יום זה 3 חודשים. ככה למדתי.

החלטת האסיפה הכללית המיוחדת (בהמשך להחלטות מועצת המנהלים) של בזק בהסכם מול יורוקום (המצגת לדיון - כאן, האישור של תנאי ההסכם - כאן), דיבר אף הוא על 90 יום המתחילים ביום 25.3.15 (עם אופציה להארכה לעוד 90 יום, סה"כ 180 יום, כאמור בסעיף 4.6.3 בהצעת ההחלטה).

זאת, כי עורכי הדין של בזק, יורוקום ו-Yes הכירו את התקנות (שמדברות על 90 יום ואופציה להארכה לעוד 90 יום, כאמור לעיל) ולכן הייתה סינכרוניזציה בזמנים בין התקנות, לבין החלטת האסיפה הכללית של בזק בהסכם מול יורוקום. אגב, היו 2 התנגדויות להחלטה הזו (כמפורט כאן), במה שמכונה בשם "תובענה נגזרת", של בעלי מניות, שלא היו מרוצים מהחלטת האסיפה הכללית של בזק. ייתכן וזה היה, בין היתר, ה"טריגר" לתחילת החקירה של הרשות לניירות ערך בפרשה זו. 

מימוש ההסכם בין בזק ליורוקום נעשה ב-2 שלבים: 1) "מימוש אופציות" בו בזק עולה ל-58.4%, כאן נעשתה פנייה של היועץ המשפטי של YES לרוה"מ ושר התקשורת ביום 11.8.14, 2) מימוש הרכישה ועלייה עד 100% (מותנה בכמה צעדים, שהעיקרי שבהם: שחרור המניות של יורוקום מה"נאמן"). כל זה מוסבר היטב ובפירוט בפרוטוקול הדיון במועצה. נקבע בהחלטה, שבין השלב הראשון לשני ניתנו 90 יום להשלמת השגת האישורים ע"י Yes (כל האישורים, כולל משרד התקשורת) והייתה אופציה כאמור לעיל, להוסיף עוד 90 יום.

לא הייתה כאן שום "מזימה פלילית" ללחוץ את יורוקום, או את המועצה, בלו"ז של 90 יום (או הארכה של עוד 90 יום) לאישור המיזוג, מהסיבה הפשוטה כי "התקנות" אומרות בדיוק את הדבר הזה (!). לד"ר יפעת, שאף היא הכירה את "התקנות", עמדו 3 חודשים (90 יום) לטפל בבקשת המיזוג (מהרגע שקיבלה אותה מאבי ברגר) והיא הייתה בטוחה לחלוטין, שהיא ועובדי המועצה הכפופים לה, יוכלו לעמוד בלו"ז ואכן היא עמדה בו.

זאת, לא בגלל שהאיצו בה, אלא בגלל שזה כתוב בתקנות. היא לא רצתה למשוך את האישור עוד 90 יום, מעבר ל-90 יום, ולהצטייר בפני השר כלא יעילה בתפקידה (במיוחד אחרי שקיבלה בחודש מרץ 2015 מכתב מהשר, ששואל אותה למה זה מתעכב), ולכן הפעילה את עובדי המועצה "סביב השעון", כפי שהיא מתארת בפרוטוקול הדיון במועצה, ועמדה ב"חלון הזמן" של ה-90 יום, גם בהיבט של "התקנות" וגם בהיבט של "החלטת האסיפה הכללית של בזק" (החלטת המועצה לאשר הבקשה הייתה ב-23.6.15).

עד תחילת אפריל 2015 היה לה (לד"ר יפעת בן
ד"ר יפעת בן חי-גב חי-שגב, בתמונה משמאל), תירוץ מאוד טוב לאי טיפול שלה ושל המועצה בבקשה, שהטיפול בה התעכב כבר כ-8 חודשים, מסיבות שלא היו תלויות בה בכלל (כי הבקשה הייתה בידי אבי ברגר ולא בידיה, וממילא המניות של אלוביץ' היו תפוסות ולא ניתן היה למכור אותן לבזק). 

יודגש ויצויין, שעד סוף מרץ 2015 לא היה שום טעם מעשי לטפל בבקשת המיזוג, כי היא הייתה תיאורטית בלבד, עקב העובדה, שאין שום מניות למכור לבזק, כי הן במגירה של ד"ר אילת (מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים), באישור בית הדין להגבלים עסקיים, שזה בית משפט מחוזי.

אמנם אפשר היה לערוך בדיקות מקדמיות לבקשה, גם בלי אישור שחרור המניות של אלוביץ' מהמגירה של הנאמן, שפועל לפי ההנחיות של ד"ר אילת ובית הדין להגבלים עסקיים, אבל זה לא קרה, כי הבקשה שכנה ונחה לה די בשקט, במגירה של ברגר, סתם, כ-8 חודשים.

כלומר: יש כאן תירוץ חוקי "יצוק בבטון" כלפי Yes, למה הטיפול בבקשה מתעכב כל כך הרבה חודשים: ד"ר אילת אשם. הוא מחזיק במגירה שלו את המניות של אלוביץ'. אבל הוא לא קיבל שום "כתבות מלטפות ומפנקות". הוא קיבל למשל כתבה אחת שתקפה אותו - ממני, אבל אני כבר התנצלתי בפומבי בשידור טלוויזיה (בערוץ 20), בפניו, על שתקפתי אותו בזמנו, בגלל חילוקי דיעות מקצועיים נטו, בנקודה ספציפית רגולטורית. שום עניין אישי. 

ומה אנו רואים בתצלום כמה פסקאות למעלה: בדיוק לפי "התקנות", היועץ המשפטי של המועצה, מטפל עם העוזרת הראשית שלו, בבקשה של Yes, כמופיע בתצלום הראשון כאן למעלה, והם מוצאים, שחסרים כמה מסמכים. ככה עורכי דין עובדים. תמיד חסר להם עוד מסמך ועוד מסמך. הרוב זה כסת"ח, אבל ככה עובדים. אנשים ישרים וחרוצים ועובדים בדיוק לפי החוק והתקנות. לא זזים לא ימינה ולא שמאלה. הכל לפי התקנות. הם לא מכירים את המושג "כתבות מפנקות". 

ב-22.4.15, היועמ"ש למועצה פונה ל-Yes ומבקש עוד ערימה של מסמכים והוא אומר בדיוק איזה. ככה עורכי דין עובדים. גם ל-Yes יש עורכי דין, והם משיבים לו מכתב עם כל ערימת המסמכים, עוד לפני סוף אפריל 2015. זה כל מה שכתוב למעלה.

עובר עוד חודש וחצי, גומרים היועצים המשפטיים של המועצה לבדוק את כל הררי המסמכים המשעממים, שנחתו על השולחן שלהם, שרק הם (ולפעמים גם אני) מסוגלים לקרוא, ואז מוציאים אישור: "הכל כשר לפסח".

זה בדיוק המשמעות של המילים "חו"ד משפטי", שמופיע בזימון לדיון, כמופיע בפרוטוקול הדיון.

זה האישור של היועמ"ש למועצה. הוא מניח את האישור הזה בבפני המועצה וגם מציג אותו בדיון (וזה לא האישור של עו"ד דנה נויפלד, כפי שסברתי בהתחלה. עו"ד דנה הוציאה אף היא אישור, אבל למנכ"ל ולשר, לא למועצה). כזכור, גם היא הוציאה אישור, שהכל "כשר לפסח", הכל לפי התקנות והרישיון של YES


3. חו"ד הממונה על ההגבלים העסקיים.
כשראיתי בפעם הראשונה את העניין הזה, סברתי, בלי לבדוק, שזה האישור שד"ר אסף אילתל ד"ר אסף אילת (בתמונה משמאל) למיזוג, אישור, שהוציא כבר שנה ורבע קודם (כאן).

אולם, כשחזרתי וקראתי שוב, שאלתי את עצמי: למה שולחים למשתתפי הישיבה אישור ישן בן שנה ורבע, שאפשר למצוא אותו באינטרנט (באתר של הרשות להגבלים עסקיים)? יכלו לעשות לינק לאתר וזהו. 

ואז "נפל לי האסימון". זה בכלל מכתב חדש לגמרי של ד"ר אילת. זה לא מלפני שנה ורבע מהישיבה.

אבי ברגר, או מישהו מטעמו, ו\או ד"ר יפעת, פנה לד"ר אילת לשאול אותו שאלה מאוד חשובה. השאלה הזו קשורה ב-2 חוקים הנקראים: "חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, תשע"ד-2013", ו"חוק התחרות הכלכלית". בשנת 2015 זה נקרא "חוק ההגבלים העסקיים". רק לאחרונה השם של החוק, כמו גם השם של הרשות להגבלים עסקיים השתנה ל"רשות התחרות" - בהחלטת הכנסת.

אני די משוכנע, שהקוראים, גם הכי מתוחכמים שלנו, לא יקראו את החוקים המשעממים הללו, אבל עורכי דין כן. ושם ב-2 החוקים הללו כתוב, שקבוצת בזק נכללת בהם. למה בזק נכנסה לשם? כי זה כתוב בחוקים הללו. ידעתי שלא תקראו.

מה עושים במקרים בהם יש שינויי בעלות ושליטה? מכנסים את "הוועדה לצמצום הריכוזיות", ועדה חשובה ביותר, שבטוח לא שמעתם עליה, גם ביבי בטוח לא שמע, אבל אי אפשר לאשר מיזוגים, בלי לשמוע מה יש לחברים הנכבדים הללו להגיד. הם גם כן בודקים ניירות, מדברים, כותבים פרוטוקול ומוצאים החלטות והמלצות. ככה זה עובד ולא מאתמול. 

אז איך ד"ר אילת נכנס לעניין? הוועדה הזו עובדת לפי "חוק התחרות הכלכלית". נשמע קצת מסובך, אבל בדיוק בשביל זה יש אנשים חשובים היודעים איך לעבוד לפי החוקים הללו. אז פונים לד"ר אילת בשאלה (זה ניסוח חופשי שלי, למען הבנת הנקרא): לפני שנה ורבע פנית ל"ועדה לצמצום הריכוזיות" וביקשת את אישורם למיזוג בזק-Yes, האם צריך לפנות אליהם שוב פעם, בגלל חלוף הזמן, כדי לאשר את המיזוג במועצה? . 

אחרי שד"ר אילת מקבל את השאלה, הוא מתחיל לעבוד, הוא ועשרות המומחים, שעובדים ביחידה, שהוא עומד בראשה. הוא מבין היטב בחוקים המוזרים הללו. ואז, אחרי כל הבדיקות, הוא חוזר למשרד התקשורת, כלומר למועצה ולמשרד (שגם אבי ברגר ידע, שד"ר אילת עובד קשה בשביל משרד התקשורת), וכותב, שלא קיימת חובת התייעצות נוספת עם "הוועדה לצמצום הריכוזיות" (שעובדת על פי 2 החוקים, שציינתי קודם) ולכן: "הכל כשר לפסח". "סעו בשלום, המפתחות בפנים". 

כלומר: ד"ר אילת מסייע כעת באופן אקטיבי, כדי לקדם את הבקשה למיזוג במועצה (קודם הוא עיכב את התהליך הרבה זמן, יותר מ-5 שנים), כי הוא החזיק את המניות של אלוביץ' אצלו במגירה.

הוא מסייע כעת אקטיבית לקידום האישור של המיזוג במועצה, בכך, שהוא מסיר מסדר היום שלה את הצורך בהיוועצות עם "הוועדה לצמצום הריכוזיות", שאי אפשר לצפות מראש מתי הוועדה תתכנס ותחליט ומה תחליט וזה יכול להיות מכשול גדול ל-3 החודשים של "חלון הזמן" לאישור המיזוג, כפי שציינתי קודם.

פשוט, הוא מחק את הוועדה הזו מסדר היום וזהו. זה בדיוק המשמעות של "חו"ד ממונה על ההגבלים העסקיים", שנשלח עם הזימון "על סדר היום" לדיון במועצה.

כלומר: ד"ר אילת הוא שוב "חשוד" מס' 1 בעלילה הזו, כמי שסייע לפתע בקידום המיזוג (בפעם ראשונה הוא הפך ל"חשוד", הכל לכאורה, כי גם לו יש חזקת חפות, בכתבה של גיא פלג - כאן). הסיפור של גיא פלג בטלוויזיה היה לגבי ינואר 2013. אבל, כמו בסרטים, הוא (ד"ר אילת) חוזר ל"זירת הפשע" במחצית 2015, לקראת הישיבה המכרעת המתקיימת ב-23.6.15.  

אז מה הבעיה?

גורמי האכיפה לא רצו לחקור אותו.

הוא "החשוד", לכאורה, ("חזקת החפות", לא לשכוח), ממש "החשוד המרכזי", בסיוע אפשרי ואקטיבי לאלוביץ' במהלכי המיזוג, שנלכד בעין המצלמה ב-2 מועדים שונים, ינואר 2013 (במצלמה של גיא פלג מהטלוויזיה) ויוני 2015, בפרוטוקול שפורסם ברבים (דרך ארז רביב), לפי "חוק חופש המידע". 


למה לא קראו לו (לד"ר אילת) "החשוד המרכזי" - לחקירה? 

כי הוא היה מפיל את כל התיק התפור הזה ב-8 מילים בלבד: "ביבי לא דיבר איתי לא במישרין ולא בעקיפין". זהו. 


כלומר: הכל זרם ותיקתק לו לאורך השנים (התהליך הספציפי הזה, של אישור המיזוג, החל ב-2013), לפי השעון האישי של כל אחד מהמשתתפים בנושא הזה. כל אחד מבצע את תפקידו כנדרש ממנו ועל פי החוקים, התקנות והנהלים, הנוגעים לטיפול בבקשת המיזוג. עובדים מקצועית, שום דבר לא בלחץ.

אז מה חסר לנו בסרט הזה?
ניחשתם נכון. נתניהו חסר בסרט הזה. כי פשוט הוא לא היה כאן. אולי נחתך בעריכה של הסרט. הוא עבד כרגיל בענייניו כרוה"מ, ונתן לאחרים לעבוד בדיוק לפי כל החוקים והתקנות. הוא נתן לכל בעלי המקצוע לעבוד בשקט ולפי הסדר (כשבספק אם היה לו שמץ של מושג מה הם עושים). הכל בלי שום לחץ. ככה - עבודה שגרתית "לפי הספר".

זה מה שיש כאן ולא שום דבר אחר. 

שלמה פילבר (בתמונה משמאל, שלמה פילברהמנכ"ל שהחליף את אבי ברגר, אחרי כחודש, באמצע שמילה מימון היה מ"מ מנכ"ל), כיום "עד מדינה", לא היה יכול להשפיע מאומה על כל התהליכים הללו (שנמשכו שנים).

זאת,  משום שהוא נכנס לתפקידו רק כמה ימים לפני החלטת המועצה (ב-7.6.15), ולא הייתה לו שום יכולת להתערב בתהליכים, שהחלו במועצה ובהגבלים עסקיים, חודשים קודם לכן.

המדובר בתהליכים, שבוצעו באופן סדור ומסודר, ע"י בעלי התפקידים בכירים ומקצועיים, שלא כפופים לו בכלל, דוגמת: ד"ר אילת וד"ר יפעת

בין מועד כניסתו לתפקיד מנכ"ל (7.6.15) לבין מועד הדיון במועצה (23.6.15), שזה שבועיים וקצת (יש גם ימי שישי שבת באמצע), אין כל יכולת (טכנית ומעשית) להשיג כל כך הרבה אישורים רגולטוריים מכל הגופים (שב"כ, מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, השלמת מסמכים מ-YES, בדיקות של עורכי הדין של המועצה ושל המשרד וכיו"ב). עשרות פעולות בדיקה רגולטוריות, שהזמן הסביר לביצוען הוא בין שבועות לחודשים. רק להתניע מהלך מהיר כזה, יכול לקחת שבועיים לפחות, ואחר כך להמתין לבדיקות ולאישורים.

כלומר: התיאוריה, שפילבר השפיע על התהליך הזה, לא נסמכת על שום מסמך כתוב והיא גם בלתי אפשרית טכנית. בנוסף, יש תאריכים על המסמכים הללו: מתי הם הוכנו, מי ביקש ומתי, מי עשה, אישר והחליט ולמה וכיו"ב. כמי שמכיר את המסמכים והם מצויים באתר, הכל התרחש בתקופה שלפני היותו של פילבר מנכ"ל. כמעט הכל החל להתבצע, בתקופתו של אבי ברגר כמנכ"ל. כלומר: הוא (פילבר) לא השפיע בכלל על אישור המיזוג, לא בעד ולא נגד, כי בעת ההיא הוא רק החל ללמוד מה זה להיות מנכ"ל משרד התקשורת ומה זו רגולציית תקשורת, נושאים, שלא היה מוכרים לו בכלל מעברו.  

וכאן מגיע השיא של הסרט, ממש לקראת הסיום של הכתבה:

אם נתניהו עבד בדיוק לפי כל החוקים והתקנות, וכך גם כל המעורבים האחרים בעלילה הזו, מי לא עבד כך?
קוראים נכבדים. אני מציג לכם את כל האמת ואך ורק את האמת. אני לא המצאתי את האמת זו, זה כתוב בתקנות:
השר ימנה

התקנות אומרות הרבה דברים. כל שאר הדברים חוץ מסעיף 4(א), קשורים לעבודתו של היועץ המשפטי למועצה ושאר עובדי המועצה, כפי שתיארנו בסעיף 2 למעלה, אפשר לחזור לסעיף זה ולראות, שהכל מצטלב 1:1. ממש כמו מסדר צבאי (של צבא ארה"ב). היועץ המשפטי של המועצה, עובד בדיוק לפי התקנות, וכך גם כל חברי ועובדי המועצה (ו"המינהלת").

אותי מעניין דווקא סעיף 4(א).

מה כתוב בו?
"השר ימנה גורם מקצועי, שיכול שיהיה המינהלת (להלן הבודק), לבדיקת מסמכי הבקשה לפי סימן זה".

אני יודע שזה נשמע סינית לקורא הממוצע, למרות שזה בעברית. אז נתחיל בתרגום:

1. אם מתקבלת בקשה לשינוי ברישום "אמצעי שליטה" ברישיון, דוגמת הבקשה של Yes, שהונחה על שולחנו של השר גלעד ארדן ב-14.7.14, אז השר אמור למנות "בודק" לבקשה הזו.

2. השר לא צריך למנות "בודק" לבקשה, אם הבודק זו "המינהלת".

3. מה זה "המינהלת"? זו מועצת הכבלים והלוויין. זה שם מאוד ישן שלה, שלא חשוב כרגע איך הוא נולד (מדו"ח ועדת פלד), אבל מזה כמה שנים ועד עצם היום הזה, "המינהלת" היא "מנהלת הסדרת השידורים לציבור", שזו יחידה בתוך מועצת הכבלים והלוויין, כמופיע בתרשים המבנה הארגוני - כאן

4. הכי חשוב: "הבודק" גם בודק את הבקשה וגם קובע את התנאים המוגשים לאישור המועצה. הוא עובד לפי מה שכתוב בחוק בתקנות ובנהלים, ובונה במסגרת הבדיקה, את התנאים למתן האישור למיזוג. הוא מכין את כל החומר לחתימת השר, לאחר אישור המועצה. ככה כתוב שם. רק צריך לקרוא. מי לא קרא? מייד נגלה מי זה. בכל מקרה, אני קראתי.  

המשמעות: אם אבי ברגר רוצה לטפל בבקשה של Yes ולקבוע תנאים לאישור, במקום "המינהלת" (כלומר המועצה), נקבע בתקנות, שהשר (גלעד ארדן) צריך למנות אותו לכך. כמו בכל משרד רגולטורי, המינוי הזה להיות "בודק", צריך היות בכתב ובחתימת השר, רק חתימת השר. אחרת הוא (ברגר) בבחינת "משיג גבול", אם לא גרוע מזה.

חיפשתי במאות המסמכים המצויים באתר Telecom News, חפרתי שעות באתר משרד התקשורת, חפרתי שעות בגוגל, קראתי וראיתי את כל הראיונות והכתבות המשעממות, שנעשו בכל הקדנציה של השר גלעד ארדן, קראתי וראיתי את כל הראיונות והכתבות (המרתקות), שהיו בכל הקדנציה של אבי ברגר, וגם קצת אחרי כן, ולא הצלחתי למצוא שום דבר כזה שנקרא: "השר ארדן מינה את אבי ברגר ל"בודק"". 

אם מי מקוראינו ימצא את האישור הזה, של אבי ברגר ל"בודק", אני מבקש לשלוח אלי לינק ואני מייד אעדכן את הכתבה. זה לינק מאוד חשוב לאישור מאוד חשוב. תיק שלם עם מספר 4000 תלוי (אולי) באישור הזה. 

אבל, אני יכול למסור הודעה חשובה לאלה, שרצים כעת לחפש אישור כזה: אין אישור. למה? ככה משרד התקשורת מתנהל באותה תקופה (וגם קצת לפני כן). כאוס רגולטורי ממדרגה ראשונה

כלומר: השר גלעד ארדן, מעביר את הבקשה של Yes לאבי ברגר באוגוסט 2014 בניגוד לתקנות. הוא היה צריך להעביר את הבקשה לד"ר יפעת בן חי-שגב ("המינהלת"), או - אם רצה, הוא שר ויש לו סמכות כזו, אז הוא יכול למנות את ברגר כ"בודק".

אבל, הוא שר, מה אכפת לו מהחוקים והתקנות, יש לו חסינות פרלמנטרית.
לא חותם על כלום. הכי טוב בלי חתימות על מסמכים. 

לאבי ברגר בכלל לא אכפת מהתקנות הללו (זה ממש לא חדש, או איזו תגלית עבורי), הוא מהנדס תקשורת, שעבד בפרטנר ואח"כ בסלקום והיום הוא ב"חלל", וכנראה לא מבין הרבה באותיות הקטנות של התקנות והחוקים הללו.

רק אחרי שד"ר אילת משחרר את המניות של אלוביץ' מהמגירה שלו, ומגיע אליו (לברגר) מכתב ב-26.3.15 שהמניות שוחררו ושאפשר להתקדם בתהליכי האישור, הוא (ברגר) מעביר את הבקשה של Yes, ששכבה אצלו במגירה בלי סמכות ובלי אישור שר, מאז אוגוסט 2014 (כנראה קיבל אותה מהשר בפגישתם ביום 14.8.14), מעביר את הבקשה ל"מינהלת", באיחור של כ-8 חודשים, וכעת לראשונה הבקשה של YES מגיעה למקום הנכון על פי התקנות, מקום שאפשר להיות בו "בודק" לבקשה הזו. זאת, כי ב"מינהלת" לא צריך מינוי השר, כי ככה בדיוק כתוב בתקנות שנובעות מהחוק.

את המועד המדויק בו אבי ברגר (המנכ"ל שכביכול התנגד למיזוג אבל דווקא פעל לקדמו), החליט להעביר את הבקשה של YES למועצה (מועצת הכבלים והלוויין) ולהטיל על המחלקה המשפטית (עו"ד דנה נויפלד וצוותה) לבצע בדיקה מקבילה של הבקשה (מקבילה למה שעשתה המועצה), אנו יכולים ללמוד מהיומן של אבי ברגר, בדיון הקצר המופיע כאן בתצלום על התאריך 30.3.15. תאריך הזה ממתאים בדיוק לדיווח בתמלול של הדיון במועצה, בה דווח למועצה, שהבקשה התקבלה במועצה בתחילת אפריל 2015, כחודש וחצי לפני שאבי ברגר פוטר. משמעות הצילום כאן, שהוא קידם את תהליכי האישור באופן אקטיבי, גם במועצה וגם במחלקה המשפטית של משרד התקשורת:
ישיבה

כלומר: הבקשה עוברת למועצה בתחילת אפריל 2015 (או כבר ב-30.3.15) ומאותו רגע הוא (ברגר) עוזר אקטיבית לקידום הבקשה ומתחיל גם הוא לאסוף כסת"חים. את זה הוא כן יודע לעשות, לא רק ד"ר יפעת בן חי-שגב, שמפעילה למשל כסת"ח עבור עצמה, בדמות "עדליא".

בנוסף, נושא המפגש הקצר הזה: "העברת שליטה ביס".
כלומר: העברת השליטה בתוך Yes (לא "העברת השליטה מ-Yes לבזק").
זה שלב מקדים וחשוב ביותר מבחינה משפטית וזה מוכיח שברגר רצה לקדם את מה שמכנים "המיזוג", כלומר: קודם לאשר את השינויים בתוך האחזקות של יורוקום ב-
Yes ואז נפתחת הדרך לאשר את המכירה שמניות יורוקום לבזק. 


הכסת"חים של ברגר (כלומר: שהם החלו להיות מטופלים כשברגר היה עדיין מנכ"ל) בפרשה הזו הם:
1. בקשת אישור השב"כ, כשבכלל לא היה צריך אישור כזה כאן. סתם כסת"ח, שביקש להכין לעצמו, מה שמוכיח, חד-ערכית, שהוא תמך וקידם אקטיבית את אישור המיזוג.
2. בנוסף, הוא (או מי מטעמו) שואל את ד"ר אילת, אם צריך אישור של "הוועדה לצמצום הריכוזיות", מה שעלול לעכב את הטיפול בבקשת האישור למיזוג, ומקבל תשובה ברורה מד"ר אילת שלא (ראו סעיף 3 למעלה).
3. הכי חשוב ברשימת הכסת"חים: הוא (ברגר) מפעיל את עו"ד דנה נויפלד וכל הצוות המשפטי שלה סביב השעון, שגם הם יחפרו בכל הררי הניירות המשעממים הללו, שרק הם ואני קוראים, והוא (ברגר) מבקש שהם (היועצים המשפטיים בלשכה המשפטית של המשרד) יבנו לו עוד כסת"ח. זאת, כי יש למועצה יועמ"ש, עו"ד דנה היא רק "תוספת יוקר" בשביל כסת"ח אישי, רק לברגר, ואח"כ לשר (נתניהו). שניים במחיר אחד. 

כדי להשלים את התמונה, יש לנו עוד "עד" בסיפור, שנזכר בחקירה שלו, בכל מיני דברים מוזרים ומופלאים, למשל שהוא התנגד למיזוג. כבר כתבתי בעבר, שאין להקשיב לדבריו ודבריו לא חשובים יותר מדבריו של עובד מזנון במגדל שלום (המועצה יושבת במגדל שלום).

מה שמו? הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת, מומחה לשליפת מספרים, רק תשאלו אותו.

למה דבריו פחות חשובים מדבריו של עובד מזנון במגדל שלום? כי עובד המזנון לפחות נכנס פעם אחת לישיבה, ישיבת אישור המיזוג ע"י המועצה, והביא לישיבה תה, קפה, עוגיות וחמגשיות. איך נכנסו לכאן חמגשיות? פשוט מאוד: 17 איש, מהבכירים בתחום הנדון, יושבים הרבה שעות בחדר הישיבות, דנים בכובד ראש ובאחריות מלאה בסוגיה מאוד חשובה, ששמה מיזוג, והם רעבים. הם בני אדם כמו כולנו.  

אז אותו עובד מזנון יכול לטעון, שהוא התנגד למיזוג, אם היו חוקרים אותו. עובדה, שהוא נכנס לישיבה לכמה דקות, כולם ראו אותו, הוא חילק את השתייה והאוכל ויצא. כך, כשהוא היה בישיבה הוא היה יכול אגב עבודתו להגיד לד"ר יפעת ולכל שאר המשתתפים: "אני מתנגד למיזוג". יכול להיות, שיש בזה איזה היגיון, אבל לא בהיגיון שלי.

האם הרן לבאות נכנס לישיבה, כמו עובד המזנון? מה פתאום. אסור לו. זה בניגוד לחוק ולתקנות. רק מי שמאושר אישית בחתימת ידה של ד"ר יפעת או בחתימת השר, רשאי להיכנס לישיבה. רק המוזמן אישית לישיבה - יכול להיכנס אליה. זה עסק רציני, הכל כתוב בחוק ובתקנות.

כלומר: לא די שהוא (הרן לבאות) לא קיבל מהשר גלעד ארדן שום מינוי של "בודק", גם אסור לו להתקרב לישיבה (בניגוד לעובד המזנון - שכן). הוא (לבאות) בכלל לא הוזמן לישיבה ואיש לא חשב, שיש איזה צורך להזמין אותו. 

אם לא די בכך, שאסור לו (להרן לבאות) בתכלית האיסור להיכנס לישיבה, ברגר בכלל לא ביקש ממנו כסת"ח.

ברגר ביקש את הכסת"ח מעו"ד דנה. לא ממנו. הוא לא כתב כלום, כי לא ביקשו ממנו, כי הוא בכלל לא שייך לכאן. 

במציאות, עו"ד דנה בדקה, ביחד עם כל הצוות המשפטי, שתחת אחריותה, ועשתה עוד בדיקות חיצוניות ומתואמות עם "המינהלת" ובסוף חתמה: "הכל כשר לפסח".

הרן לבאות בכלל לא קיים בסרט הזה, אפילו לא בתור עובד מזנון, שיכול להיכנס ברשות של ד"ר יפעת לכמה דקות לישיבה.

כעת אולי אתם מבינים הרבה יותר טוב, מה שכתבתי בכמה פרקים קודמים בסדרה - שעדותו (של הרן לבאות), לא שווה את ערך הנייר עליה היא נכתבה. 

שורות מסכמות לגילוי של היום:
על פי כל המסמכים הנ"ל, זוהו באופן די ברור אלה שלא פעלו נכון על פי החוק והתקנות, החשודים, לכאורה, בשיבוש מהלך הרגולציה במיזוג בזק-Yes: ואלו הם: השר גלעד ארדן, שכלל לא מינה "בודק" לבקשה, כנדרש בתקנות, ואבי ברגר, שהחזיק ללא סמכות בבקשה של Yes כ-8 חודשים, ושכנראה בכלל לא שמע על תקנות כאלו (שהוא צריך אישור השר, להתמנות כ"בודק").

לנתניהו לא הייתה כל מעורבות בתהליכים המתוארים לעיל.


ואחרי כן באים בטענות לנתניהו, שעובד בעניין זה ממש "לפי הספר". לא זז ימינה או שמאלה ולא מדבר עם אף לא אחד. בזק מעניינת אותו כמו השלג דאשתקד.

כך, הכל זורם בשקט, במשך שנים, עד שמתעוררים בחקירה של התיק התפור הזה, כל מיני "עדים", שיש להם "זיכרון מופלא" ויצירתי, למה שהתרחש במשרד התקשורת ב-2014-15.

רק שיש כאן בעיה אחת אקוטית: הם, בזיכרון המופלא שלהם, לא יכולים לשנות את המסמכים. גם כי המסמכים הללו שוכנים ומתוייקים בארכיונים במשרדי הממשלה השונים וגם כי הם מצויים בענן שלי וגלויים לכל - באתר Telecom News. 

לסיכום פרק זה:
סביר להניח, שאם היה נעשה שימוש במסמכים, שהובאו לעיל, (כמו גם בפרוטוקול ובמסמכים האחרים התואמים את האמור בפרוטוקול), כחומר חקירה, והיו נעשות בדיקות, תוך ידע מעמיק בתחום רגולציית התקשורת, היה ניתן להשוות את נתוני המסמכים והפרוטוקול "היצוקים בבטון", מול העדויות העכשוויות בדיעבד של ה"עדים" השונים, ולסיים את החקירה בנושא תהליך אישור מיזוג בזק - YES בזמן קצר ובעלות נמוכה.

ברקע, המתואר לעיל, כעולה מפרק זה, הייתה שוב התעלמות מוחלטת ממסמכים ועדים התומכים בגרסת רוה"מ-שר התקשורת. זו עוד הוכחה לכך, שהחקירה לא הושלמה ותיק 4000 הועבר ליועמ"ש, בטרם בוצעו כל פעולות החקירה הנדרשות.

נראה, שיש כאן, לכאורה, פגם מהותי בחקירה חשובה זו, שעלול להכשיל את היועמ"ש, בלי שכל העדויות והמסמכים, שתומכים חד-משמעית ובאופן עקבי, על פני עשרות ומאות מסמכים, חוקים ותקנות, בגרסת רוה"מ ושר התקשורת - הובאו בפניו, בסיום חקירה, שלא הסתיימה, ואולי אף לא החלה.

מדהים


רשימת הפרקים בסדרה החדשה בעניין "תיק 4000": כמה פרקי רקע חשובים, שהקדימו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות: עדכון 4.2.19, 09:45: ביום 2.2.19 התעוררה סערה קטנה בכלי התקשורת, כשב"חדשות 13" (כאן) נחשף אחד הדיונים שהתקיימו אצל היועמ"ש (ד"ר עו"ד אביחי מנדלבליט), בו הובא ציטוט מדבריה של עו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה ת"א, שליוותה את החקירה של "תיק 4000" לכל אורכה, ואני כרגע מניח הנחת בסיס, שהציטוט ב"חדשות 13" מדויק, כי אין לי כלים לחקור את אמיתות ההדלפה הזו (וממילא איש לא יחקור את ההדלפה) והנה מה שהיא (עו"ד ליאת בן ארי) אמרה:
הדלפה

הדבר ש"הקפיץ" אותי היה המונח: "מדובר בהטבות של מאות מיליוני שקלים". עצם זריקת מספר כזה לחלל הדיונים הרגישים הללו, יש בו כדי לומר למי ששומע את זה ולא מכיר את העובדות: ביבי ואלוביץ' גנבו ביחד מהציבור מאות מיליוני שקלים.

זה כרגע פחות מטריד אותי, מה משתמע מהדברים החמורים הללו, למי ששומע אותם. הספין הזה יכול להתפוגג די מהר, אם היו קוראים את הניתוחים והמסמכים הרבים שהצגתי בסדרת החשיפות ב-Telecom News.  

מה שמטריד אותי כרגע: מהיכן היא שאבה את הנתון הזה ("הטבות במאות מיליוני שקלים")?

יש לי השערה: היא שאבה את הנתון הזה מ"יצרן המספרים - רק תשאלו אותו", הרן לבאות. אם תגלגלו את המסך למעלה, תמצאו את כל מה שכתבתי אודותיו. הדבר הכי חשוב שכתבתי אודותיו הוא: שעדותו (של הרן לבאות), לא שווה את ערך הנייר עליה היא נכתבה.

אגב, גם אם המספר המופרך הזה יצא מאיזה עד אחר (סתם לדוגמה: פילבר, חפץ, ברגר, או איזה טייס חלל בלי רישיון אחר), או מישהו בלהב 433 ו\או בפקליטות, אין לו שמץ של מושג על מה הוא מדבר.

כלומר: הנתון הזה, "הטבות של מאות מיליוני שקלים", בהקשר של ביבי נתניהו, הוא לא יותר מ"ישראבלוף", כמו כל התיק התפור הזה. ככה מקבלים החלטות על גורל רוה"מ (ולשעבר שר התקשורת). יורים מספרים באוויר, העיקר לעשות "רוח" על מנדלבליט, כדי שכולם יחשבו שיש כאן "חבורת פשע" בע"מ, שגונבת מאות מיליוני ש"ח מהציבור ומכניסה את הכסף הזה לכיס שלה.

הפסוק ממקורותינו הכי מתאים, לעניות דעתי, לאמרה הזו בישיבה המודלפת אצל היועמ"ש, נמצא בתנ"ך בתהילים פרק קטו: "עיניים להם, ולא יראו. אוזניים להם, ולא ישמעו

עדכון 8.2.18: "הפרקליטות צפויה לסגור שני תיקים נגד שרה נתניהו" - כאן

עדכון 12.2.19: חדשות ערוץ 20: הכתבה: "השאלות סביב תיק ארבעת אלפים, כתבה שלישית בסדרה", מאת: אלירן טל. בכתבה כלולה הופעתו של אבי וייס - כאן.

אבי וייס
NEEDLE FREE
BAG FREE



 
 
Bookmark and Share


 

לוח מודעות
מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

9/12/19 - Vmware VForum 2019  

11/12/19 - Next Case  

8/1/20 - ועידת ההייטק החרדי 2020 

11/2/20 - Axis Tel Aviv 2020 

12/2/20 - Teleco 2020



 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לנובמבר 2019 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי המאת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן

תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים - כאן

תיק 4000: מסמר נוסף ענק לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי) - כאן

תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית! - כאן

חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000 - כאן

האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההסטוריה"? - כאן

חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר! - כאן

תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק? - כאן

תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית - כאן

האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס - כאן

איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום? - כאן





 
זרקור חברות
 
פורטינט
 
NORDVPN
 
Telecom Expert
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
PIXABAY
 
Telecom Experts
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
  מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים