ראשי משרד התקשורת בעבר ו"מבשלי" תיק 4000 - שולטים במשרד גם כיום!

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> ראשי משרד התקשורת בעבר ו"מבשלי" תיק 4000 - שולטים במשרד גם כיום!
שר התקשורת דודי אמסלם תוקף בחריפות את היועמ"ש (ד"ר אביחי מנדלבליט) אבל נותן גיבוי וחיפוי מוחלטים לנציגה שלו במשרד ולשאר חברי "קליקת רק לא ביבי ורק לא בזק", שנדחפים ומוזנים בהחלטותיהם ע"י ראשי משרד התקשורת בעבר, וממשיכים להוציא החלטות ושימועים כנגד האינטרס הציבורי ולמען האינטרסים הכלכליים של סלקום \ IBC ופרטנר. שימוע הזוי נוסף בתחום הסיבים האופטיים פורסם בשבוע החולף, מה שמגביר את "עניבת החנק" על בזק ותשתיותיה, שנשדדו ממנה לטובת מתחרותיה. 
מאת: אבי וייס, 15.2.20, 18:51דודי אמסלם

בהמשך לחשיפה אצלנו (שפורסמה תחת הכותרת: "חשיפה בלעדית: מסתירים עוד מסמכים ש"מפוצצים" את תיק 4000 לרסיסים!"), חשף אלי ציפורי ב-2 חשיפות מדהימות (כאן וכאן), שגם פרטנר תחת שליטתו והנחייתו של חיים סבן, הייתה מעורבת ב"בישול" תיק 4000 (תיק שנולד תחת הסיסמה: "רק לא ביבי ורק לא בזק").

מי שפספס את החשיפות הללו, מוזמן לקרוא בלינקים, כי כאן אתייחס רק למתרחש כיום, כהמשך לחשיפות הקודמות הללו.

ומה שמתרחש כיום, שאותם "מאכרים" בעלי אינטרסים כלכליים של "אנטי בזק", שפעלו בתקופה של כתב האישום בתיק 4000, כלומר בשנים 2013-2017 - עדיין פועלים כיום, והם מניעים את "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת".

זאת, על רקע שטף של שימועים והחלטות, שכולן לטובת האינטרסים של הקליקה, נספחיה ואוהדיה (ההחלטות הקודמות וניתוח המשמעויות שלהן, נמצאות בנספח א' כאן למטה).

אחרי שסולקו "אוהדי בזק" מצמרת משרד התקשורת (המנכ"ל "עד המדינה" שלמה פילבר והעוזרת המקצועית הבכירה עדי קאהן גונן), חזרו והשתלטו על המשרד אוהדי סלקום \ IBC ופרטנר. 

המובילים את כל המהלכים הם: אבי ברגר (לשעבר מנכ"ל המשרד ועד מרכזי בתיק 4000, שאחראי על המצאת עשרות סעיפים בכתב האישום)  וגם הרן לבאות (סמנכ"ל לשעבר לכלכלה של המשרד ועד מרכזי בתיק 4000, שפעל במשותף עם אבי ברגר) הם פעלו אז לטובת פרטנר וסלקום וזה מה שהם עושים גם כיום!!! 

כל החלטות משרד התקשורת בשנתיים האחרונות, הן, בין היתר, פרי דחיפה של השניים הללו, שכיום פועלים לטובת סלקום \ IBC, שזו אותה קבוצה (לאחר רכישת IBC ע"י סלקום ותש"י).

הם לא היחידים מצמרת משרד התקשורת לשעבר, שביצעו "לובינג" במשרד ומחוצה לו (למשל, באוצר, ברשות התחרות - סייעו להחלטה על הטלת הקנס הענקי על בזק ומנכ"לית בזק לשעבר), "לובינג" עבור סלקום \ IBC. בעשור החולף. לפחות עוד 2 מנכ"לים לשעבר של המשרד מעורבים בפעילות "לובינג" כזו, פעילות "קידום אינטרסים", שהשפיעו על ההחלטות הרגולציה של המשרד כנגד בזק, כהמשך ישיר לתיק 4000. 

השימוע הטרי אליו אתייחס הפעם, הוא שימוע, שפורסם בשבוע החולף תחת הכותרת המטעה: "שימוע - א-סימטריה במידע בנושא תשתיות", שימוע, שנועד להכביד עוד יותר על בזק (וגם על הוט, אבל לה אין תשתיות פסיביות זמינות עבור סלקום \ IBC ופרטנר וממילא המתחרות הללו לא משתמשות בתשתיות הפסיביות של הוט. כך, שכל השימוע הוא רק כנגד בזק).

המשרד שכח, שיש נושאים חשובים לטפל בהם, למשל הפרות החוק, התקנות והרישיונות של סלקום \ IBC ופרטנר, בעצם פריסת תשתיות הסיבים שלהן ומתן שירותים על התשתיות הללו. או למשל, אי טיפול בנושא הדומיינים של ישראל. יש עוד הרבה נושאים, שהוזנחו בגלל ההשתעבדות המוחלטת לאינטרסים של הקליקה ואוהדיה. ממש הרבה נושאים, שפשוט נזרקו לפח ונוגעים לכל אזרחי ישראל.

כדי להסתיר את הכישלונות, המשרד ממציא מדדים דמיוניים, שלא מודדים כלום, דוגמת המסמך הקצרצר, שנולד לו לפתע בשבוע החולף (ללא כל הודעה לציבור) באתר המשרד (כאן, הפירוט כאן), תחת הכותרת המטעה: "סיכום שנת 2019 ויעדי ביצוע", כשהכותרת הנכונה לנייר המופרך הזה צריכה להיות: "אוסף הישראבלופים, שהמצאנו הרגע מקצה האצבע שלנו".

יש בנייר הזה למשל, הנתון המדהים, שמעל ל-25% ממשקי הבית בישראל מחוברים בסיבים. אני מניח, שאתם מבינים, שאין דבר כזה. כדי להכשיר את הישראבלוף הזה, במשרד התקשורת קוראים לזה בשם המוזר: "שיעור משקי הבית בישראל הנגישים לתשתית אולטרה רחבת-פס נייחת". למי שלא הבין את המינוח, אז אתן לו הסבר קצר: יש לי נגישות לטיסות לירח היישר מביתי, משום שאני צפיתי בטלוויזיה אצלי בסלון, בסרט על טיסות לירח.

ככה עובדים על הציבור, באמצעות הוספת המילה "נגישות". זאת, כדי להסתיר את הנתון האמיתי, שהוא בין אפס אחוז (0%) ל-1% (או לכל היותר 2%) ממשקי הבית בישראל, המחוברים לסיבים בביתם. בערך כמו המדינות הנחשלות באפריקה. 

ככה גם נראית כל הרגולציה על הסיבים. ואת זה מייד נפרט. 

תרבות השקר, הטיוח, הספינים וחוסר השקיפות המוחלט בכל הפעילות הרגולטורית, הפכו לנורמה בשנתיים האחרונות, במשרד התקשורת הישראלי. הצוות הניהולי האחרון במשרד התקשורת, שהעמיד את האינטרס הציבורי בראש סדר העדיפויות ועבד בשקיפות ובנאמנות לתפקיד, כ"עובדי מדינה" ולא כ"חברים בקליקה", היה של מרדכי מרדכי כמנכ"ל, עם השר אריאל אטיאס. מאז, זה מידרדר מקדנציה לקדנציה והקדנציה הנוכחית שברה שיאים שלא היו אי פעם. בכל התחומים. גם בשחיתות.

שר התקשורת דודי אמסלם (בתמונה למעלאביחי מנדלבליטה משמאל), מרבה לתקוף בימים האחרונים את היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט (בתמונה משמאל, בשורה הראשונה מצד ימין, ליד חבריו בעבר ובהווה, רק במקרה כולם במפלגה אחת, שרצה בבחירות תחת הסיסמה, שציינתי בתחילת הכתבה). 

שתי דוגמאות להמחשה (רק כותרות, לא את כל ההתקפה של השר אמסלם על היועמ"ש - המפורטת בכתבות הבאות):
א. ב-29.1.20

דודי אמסלם תוקף

ב. ב-9.2.20:
דודי אמסלם תוקף

אולם, לעניות דעתי, השר דודי אמסלם חייב לקחת כמה שעות לימוד והדרכה, מה תפקידו בממשלה כשר התקשורת. המורה המומלץ לשיעורים הפרטיים הללו: שר המשפטים אמיר אוחנה, שיודע איך לטפל נכון ב"קליקה". 

מדוע השר אמסלם זקוק ל"שיעורים פרטיים" מהשר אוחנה? כי במשרד עליו ממועו"ד דנה נויפלדנה השר דודי אמסלם, נמצאת נציגת אותו יועץ משפטי לממשלה, שמה (אם הוא לא זוכר, או אולי לא מכיר) הוא עו"ד דנה נויפלד (התמונה שלה מצעירותה נמצאת כאן בשמאל, אם השר במקרה לא נתקל בה עד היום במשרד). זו בדיוק מי ש"הושתלה" במשרד התקשורת, ע"י הבוס שלה בעבר, המשנה ליועמ"ש, עו"ד אבי ליכט (כיום יועץ ל"כחול לבן", אלו שבתמונה עם ד"ר מנדלבליט - כאן מעל).

שניהם (ליכט ונויפלד) אחראים אישית (בעדויותיהם) לפחות ל-4 סעיפים בכתב האישום בתיק 4000, כנגד נתניהו וראשי בזק. אם השר לא שמע על זה, יש סדרה ארוכה המתארת זאת לפרטי פרטים (הפרק האחרון כאן עם לינקים לכל עשרות הפרקים הקודמים). 

היא (עו"ד דנה נויפלד) והצוות שלה, נותנים את הגיבוי המשפטי לשימועים הזויים ולהחלטות שקריות, שהשר דודי אמסלם מתעלם מקיומם, לרבות השימוע הטרי, שפורסם בשבוע החולף, שהוא אחד נוסף בשרשרת השימועים וההחלטות האנטי ציבוריות המתקבלות בחודשים האחרונים, בהשראת הקליקה וראשי משרד התקשורת בעבר, שמקדמים כעת בעיקר את האינטרסים של סלקום \ IBC, אך גם של פרטנר.

איך אפשר להאשים את נתניהו בכתב האישום שפעל (באמצעות שלמה פילבר) לעכב את "רפורמת ההדדיות", כשהרפורמה הזו עוגנה בחקיקה בכנסת רק ב-29.12.16 כמפורט כאן (כחצי שנה אחרי שנתניהו הפסיק לעסוק בענייני בזק) וגם אחרי החקיקה היה צורך לתרגם אותה לנהלים (דוגמת עדכון "תיק שירות") ולתיקוני הרישיונות של החברות הנוגעות בדבר, תהליכים שלקחו שנים והסתיימו בפועל רק בתחילת 2020, בלי שום קשר לנתניהו, או למעורבות שלו בנושא, ישירה או עקיפה. 

מי מקדם את האינטרס הציבורי? אין חיה כזו - במשרד התקשורת הישראלי. 

והשר דודי אמסלם נותן לזה להתבצע, ממש מתחת לאף שלו ובגיבוי ובחיפוי מלאים מצדו.

אלה, שחיברו את השימוע, אמורים להתבייש ולייסר את מצפונם (אם יש להם דבר כזה), שהם נתנו ידם להפקרות הבלתי חוקית הזו להתקיים. אם הם מאמינים, שאכן הם משרתים בכך את הצרכים של הציבור ושוק התקשורת, אזי מומלץ להם להתפטר מיידית מתפקידם, כי הם בכלל לא מבינים מה זה להיות "עובד ציבור", "עובד מדינה", לא קולטים מי משלם את משכורתם וכל התנאים הנלווים ואת מי הם אמורים לשרת. 

כעת אביא רק 2 הערות לשימוע ההזוי הטרי (גוף השימוע מצוי כאן) מהשבוע החולף: 

1. שימוע חדש ש"ממציא מקצה האצבע" רגולציה, שלא קיימת בשום מקום בעולם, אלא בדימיונם של חברי "הקליקה", שזוכים לחיפוי ולגיבוי משר התקשורת דודי אמסלם:
ב-EU, לרגולציית שוק סיטונאי על סיבים יש כמה שמות טכניים והשם המרכזי הוא L2-WAP.

לא אסביר כאן מה זה, משום ממילא הקליקה לא מתעניינת בעובדות. היא מייצרת את העובדות לבד ("סגנים של אלוהים" יכולים להמציא הכל). לכן, היא ממציאה רגולציה למדינת ישראל מקצה האצבע של חבריה.

"הקליקה" החליטה, שהמונח לשוק סיטונאי על סיבים זה BSA.

למה? ככה. חברי "הקליקה" הם המחליטים. הם הממציאים. זה כלום - ליד השקרים לבג"ץ ותפירת תיק 4000

לכן, שלחתי ביום 14.2.20 את הפניה הדחופה הבאה לצמרת משרד התקשורת ולשר התקשורת דודי אמסלם:
"הנדון: מה זה BSA על סיב?.
שלום רב,
בפרסום באתר המשרד לציבור בנושא "שימוע א-סימטריה במידע בנושא תשתיות".
בהודעה לציבור וגם בהודעה המורחבת באתר (כאן) כתוב כמה פעמים "שירות "BSA סיב".
השאלות:
1. מי מהנדס התקשורת במשרד התקשורת, שאישר, שיש דבר כזה: "שירות BSA סיב"?
2. באיזה בית ספר טכני \ אוניברסיטה \ טכניון או מכון אקדמי אחר ובאיזה קורס הוא למד, שיש דבר כזה (BSA סיב)?
3. באיזה ספר לימוד \ ספר טכני, או כל מסמך רשמי אחר, הקיים על פני כדור הארץ וגם לא על פני כדור הארץ, מופיע, שיש דבר כזה?
4. באיזה תקן של איזה גוף תקשורת באיזה מקום על פני כדור הארץ (וגם מחוץ לכדור הארץ), קיים המושג הזה והתקן הזה קיים או אושר אי פעם?
5. איזה גוף רגולציית תקשורת כלשהו על פי כדור הארץ או בכלל ברחבי היקום, שמע או מיישם BSA על סיב? באיזו מדינה בעולם יש בכלל דבר כזה הנקרא BSA על סיב (חוץ מישראל)?
6. איך באופן טכנולוגי מיישמים BSA על סיב, כשאין בכלל (ולא אפשרי בשום צורה), בשום סיב שיש בעולם, פרוטוקולי תקשורת \ שיטת תקשורת ל-BSA?

יצוין, שהשאלות הללו נשאלו על ידי כבר כאן, לא נענו ומשרד התקשורת ממשיך להטעות את הציבור במונח, שכנראה יצא מקצה האצבע של "הממציא הגאון" של המונח הזה (BSA על סיב).

האם המשרד מתכוון לתקן את הטעות הנמשכת הזו, בהגדרות השוק הסיטונאי על סיב, ולהוריד מההגדרות הללו את הייחוס של המונח BSA אל המונח סיב\סיבים?".

תגובה טרם קיבלתי. ככל שאקבל תגובה - אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל, די ברור למה. 

2. מוציאים תיקון לרישיון חברות התקשורת שלא מבוסס על חוקי מדינת ישראל ועל בסיס מציאותי כלשהו!
זה נוסח טיוטת תיקון הרישיון שיש בשימוע:
תיקון רישיון

למרות שכתבתי על הנושא הזה מאות פעמים, אלה החושבים, שהם "הסגנים של אלוהים", ממשיכים להמציא חוקים משלהם, בלי כל קשר למה שהכנסת מחליטה. כנראה למדו זאת מד"ר אביחי מנדלבליט.

בשום חוק, תקנה או איזה נייר רשמי הנמצא על פני כדור הארץ, מוגדר, שיש צורך לשקול את טענותיה של חברת תקשורת כלשהי.

משרד התקשורת אמור לשקול רק את האינטרסים הציבוריים, כאמור במפורש בחוק ובתקנות.

לטענותיה של חברת התקשורת, אין שום מעמד בשום מקום ושיקול טענותיה אינו יכול להיות חלק מתיקון הרישיון (המעמד היחידי בחוק שיש לשמוע את טענותיה של חברת תקשורת, זה כאשר מטילים עליה עיצום כספי. זה הכל). 

בנוסף, איך מנכ"ל משרד התקשורת (נתי כהן, שהצטרף לקליקה ונהייה "יו"ר קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת"), יכול לתקן את תיק השירות הסיטונאי BSA (למי שלא הבין מה זה, יש את זה מפורט בנוסח התיקון: BSA - Bit stream access + telephony), כשאין בכלל BSA, לא על הטלפוניה ולא על הסיבים (ולא על רשת הוט)?

איך אפשר לתקן דבר שלא קיים - אלא בדימיון? 

מכאן, שהמקום הראוי והמתאים לשימוע החדש הוא "במגרסה של שמילה".


לסיכום
ביצוע שימועים פיקטיביים וכנגד האינטרסים הציבוריים, במיוחד בעניינים צרכניים וטכנולוגיים, הוא נושא חמור ביותר הראוי ל"טיפול שורש" ואולי אף לחקירה פרלמנטרית \ ציבורית, שלא לדבר על חקירה פלילית. 

למעשה, אין לשר התקשורת הנוכחי כל מטה מקצועי, שמסוגל לנתח מסמכים רגולטורים דוגמת מדיניות בתחום הגלים המילימטריים, בתחום הסלולר ובתחום הקווי, ואת ההחלטות של צמרת משרד התקשורת, או שמסוגל לבדוק אם הצמרת של משרד התקשורת היא "מינוי מקצועי", או "קליקה", שיש נגדה עשרות רבות תלונות (ולא רק ממני), שלא לדבר על מעורבותה המתמשכת (עד היום) ב"תיק 4000".

כך, השר דודי אמסלם, כמו קודמו, הפך את עצמו בפועל לחלק בלתי נפרד מה"קליקה" ונושא באחריות מיניסטריאלית מלאה למעשיה ולהחלטותיה של "הקליקה" הזו.

שר התקשורת, דוד אמסלם, הפך מתחילת דרכו כשר ועד רגע זה, להיות "שפוט של הקליקה", מובל באף, במקום להיות מוביל, מנחה, קובע מדיניות, מביע הצעות החלטה לאישור הממשלה ותיקוני חקיקה ותקנות לאישור הכנסת (ככל שניתן בכנסת זמנית).


אני ממליץ לכל ראש ממשלה, שיזכה לאמון כנסת ה-23, לבצע "ניתוח דחוף" בחולה המדמם הזה, שנמצא במצב גסיסה מזה כמה שנים טובות (למעשה זה "צמח" במצב של "מוות קליני" ב"הנשמה מלאכותית"), חולה, ששמו משרד התקשורת הישראלי. 

לכן, הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד, בתחום השמירה על האינטרסים הציבוריים וקיום החוק במדינת ישראל (בדגש על חוק התקשורת ותקנותיו), מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק. 

ראוי כי בנוסף להקמת ''רשות תקשורת לאומית'', יש להקים גם ''ועדה קבועה בכנסת לענייני תקשורת''. גם בארה''ב יש ועדה בקונגרס לענייני תקשורת. לעניות דעתי, יש להוציא את נושא התקשורת מועדת הכלכלה של הכנסת, שעמוסה בנושאים כלכליים מגוונים ואינה מסוגלת להתמחות בתחום התקשורת. היקף תחום התקשורת בישראל הוא מעל 20 מיליארד ש''ח והוא טכנולוגי מאד ורווי בנושאי רגולציה, שמחייבים התמחות מקצועית ייחודית - גם בכנסת ובוועדותיה. 


נספח א':
מבחר קטן מכתבות קודמות, המהוות רקע מקדים לכתבה כאן:
עדכון 16.2.20: הכתב ארז רביב מ-Davar1 פרסם כאן מאמר תחת הכותרת: "בעיות בתקשורת. מגבירים את הלחץ. דרישות בסיטונאות: משרד התקשורת מטיל חובות נוספות על בזק. שימוע נוסף שפרסם המשרד יחייב את החברה לדווח חצי שנה מראש למתחרות על שדרוגים ופריסות וכן על זמני המענה לטיפול בתקלות | הרגולציה החדשה יוצרת למעשה, אך לא להלכה, ההפרדה של בזק לשתי חברות - תשתיות ושירותים".

עדכון 20.2.20: התקבלה החלטת היועמ"ש להעביר את תלונתי (בגין הכרזת בזק כביכול כמונופול בתחום התשתיות), לטיפולו של פרקליט המדינה. ההחלטה כאן
 
FIBERS FREE



 
 
Bookmark and Share