בהמשך ל-21 כתבות מפורטות, שמגובות במאות מסמכים, שרובם נאספו לאורך השנים בזמן-אמת (הרשימה בתחתית הכתבה), ושהראו את תפירת "תיק 4000" על כל היבטיו, מובא כאן מסמך נוסף המנפץ את כל הבסיס של "תיק 4000".
פרק 22 בסדרת הכתבות על שערוריית תיק 4000. בנוסף: למה היועמ"ש יכול לסגור כבר כעת את "תיק 4000" בעניינו של נתניהו גם ללא כל הליך של שימוע.
מאת: אבי וייס, 29.4.19, 07:20

את סדרת 21 פרקי הסדרה (המפורטים בתחתית המאמר, כולל פרקי רקע, שפורסמו לפני ובמהלך הסדרה ומשלימים את התמונה בנקודות חשובות), סיימתי ביום 4.3.19 (כאן) עם עדכונים זעירים, שהוספתי בגוף הכתבה הזו, משום שב"מהומת" מערכת הבחירות, הנושא של "תיק 4000" פשוט נמחק מסדר היום (אולי בזכות הסדרה שפרסמתי).

הציבור הועסק בחודשיים שחלפו בספינים אין סופיים לרבות בנושא מרתק ששמו "צוללות", נושא שלא נמצא בכלל בתחום ההתמחות, הידע והניסיון שלי.

לכן, עצרתי את סדרת הכתבות בעניין "תיק 4000", נושא, שלא עניין באותה עת איש (למעט המעגל הקרוב של הקשורים ישירות בתיק זה). .

אולם, חומרים בנושא המשיכו לזרום אלי והמשכתי ואני ממשיך לעבוד "סביב השעון" בניתוח מסמכים קיימים וגם חדשים והכמות, שהצטברה אצלי, מצדיקה את המשך סדרת החשיפות בעניין "תיק 4000". מה גם, שהיועמ"ש לוחץ כעת על עורכי הדין של נתניהו לקחת את חומרי החקירה לקראת שימוע (כאן), בלי קשר אם הם קיבלו שכר טרחה על עמלם.

אולם, אני מציע כאן בהמשך הכתבה, חלופה הרבה יותר מעשית: היועמ"ש יכול לסגור כבר כעת את "תיק 4000", בלי שימוע.
זה בסמכותו וזה המהלך הכי הגיוני וחוקי שיש לעשות כעת בתיק הזה.

מה התחדש ויכול לסייע למוטט עוד יותר את ההריסות של "תיק 4000", אחרי 21 פרקי הסדרה שפרסמתי?
קיבלתי מסמך מקורי נוסף, שהתאריך עליו הוא 29.4.15, כלומר: בעת שמנכ"ל משרד התקשורת היה אבי ברגר. הוא פוטר ב-17.5.15, החליף אותו כמ"מ שמילה מימון ולאחר קצת פחות מחודש, מונה שלמה פילבר לתפקיד זה, ב-7.6.15. לא הייתה לו (לפילבר) שום יכולת להתערב בתהליכים, שהחלו במועצה, בשב"כ, בלשכת היועמ"ש ובהגבלים עסקיים, חודשים קודם לכן.

כלומר: עצם קיומו של המסמך (בלי להתייחס אפילו לתוכנו), מעיד כאלף עדים, שתהליך אישור עסקת בזק-יס לא היה חפוז, נמשך זמן ארוך ומספק לאישור כזה (כמפורט בפרקי הסדרה), ללא שום מעורבות ישירה או עקיפה של נתניהו והתהליך הזה לא התבצע והסתיים בגלל שלמה פילבר, שבכלל לא השפיע על התהליך, כי הוא נגמר בעיקרו עוד לפני שהוא הגיע לתפקיד המנכ"ל, בתקופה שאבי ברגר היה מנכ"ל וכמה אישורים התקבלו בעת ששמילה מימון היה מ"מ מנכ"ל.

הפוך ממה שכתוב ב"סיכום החקירה" של המשטרה וב"כתב החשדות" של היועמ"ש.

בנוסף, המסמך הזה משתלב היטב ומשלים את המסמכים הרבים שהצגתי בכל פרקי הסדרה, שכולם תואמים ומשלימים זה את זה, הפוך למה שעדי השקר \ "עדי המדינה" המציאו בדיעבד, מסיבות די ברורות.

בשונה מהפרקים הקודמים, את צילום המסמך המקורי הזה לא אציג כאן לקוראים, מכמה סיבות:

המסמך מסווג כ"סודי" (למרות שלעניות דעתי אין בו שום דבר סודי), ואני לא מוסמך לשנות סיווג של מסמכים ולפרסם מסמכים, שסווגו כסודיים. בשונה מכמה פרשנים ועיתונאים לא מעטים, שאין להם כל בעיה לפרסם מסמכים מסווגים וסודיים המודלפים להם (למשל מהפרקליטות), או לקבל מסמכים מסווגים מ"עדי המדינה". אני משתדל לנהוג כאן אחרת ובדיוק לפי הכללים והחוק.
המסמך הזה אמור להיות חלק מ"חומרי החקירה" (ואכן העברתי אותו ל"גורמי החקירה"). כך, שאינו מתאים לפרסום. אני משתדל לא לפרסם "חומרי חקירה", שהוכרזו ככאלה, אלא אם הם הודלפו ע"י מישהו אחר... אז ברור, שהאחריות לכך היא כבר לא שלי.
הדבר הכי חשוב: אם המשטרה תתבקש לבצע "השלמות חקירה" ב"תיק 4000", מן הדין, שיחקרו את כל המעורבים בתיק, שלא חקרו אותם עד היום (רשימה ארוכה), ומי שכתבה את המסמך, ריקי וייסמן, מ"מ הכלכלנית של מועצת הכבלים והלוייין באותה עת, אמורה להיחקר (כעדה), על המסמך הזה שכתבה, ולכן פרסומו המלא כעת, יהווה "שיבוש חקירה" על ידי, חקירה, שאולי תתקיים בעניין זה.

עדכון: המסמך הזה נמצא כאן, לאחר שהפרקליטות והיועמ"ש סרבו לקבל אותו ממני, כלומר סרבו להשתמש בראיה מזכה לטובת נתניהו מזמן אמת.

מה יש במסמך הזה (בחתימת ריקי וייסמן)?
תזכורת, למי שפספס את הקטע הזה בפרקים הקודמים: באותה תקופה שנחקרה ב"תיק 4000", החליפה ריקי וייסמן כמ"מ זמנית את הכלכלן הראשי של מועצת הכבלים והלוויין - אבי אזוז, שלפתע פרש מתפקידו ויצא לחל"ת ולא חזר, ממש ברגע הכי קריטי בלוח הזמנים של עבודת המועצה, בנושא אישור עסקת בזק-יס. אולם, הוא פרש מסיבות אחרות לגמרי, מעניינות בפני עצמן, שלא קשורות כרגע ישירות ל"תיק 4000".

המסמך של ריקי וייסמן, שכאמור נכתב על ידה ב-29.4.15 ונשלח על ידה כמסמך סודי ליו"ר המועצה באותה עת (ד"ר יפעת בן חי-שגב), הוא דיווח די ארוך, משעמם ודי טרחני, בן 4 עמודים, מה שהיא עשתה מתחילת אפריל 2015 ועד יום שיגור הדיווח בסוף חודש אפריל 2015, בתחום הבדיקות, שהיא הייתה אמורה לבצע במסגרת מהלכי אישור עסקת בזק-יס, מהלכים, שבוצעו במועצת הכבלים והלוויין.

הדבר הכי חשוב בדיווח שלה הוא, שהיא מדווחת, בין היתר, שהיא נפגשה עם הרבה אנשים והחשוב ביותר לעניינו כאן הוא סמנכ"ל בכיר לכלכלה דאז של משרד התקשורת (הרן לבאות שמו), כדי לשמוע ממנו, מה עמדת צמרת משרד התקשורת (המנכ"ל אבי ברגר והוא עצמו), בעניין עסקת בזק-יס.

עמדת הרן לבאות

ובכן: היא מדווחת, שלא הייתה התנגדות ממשית לעסקה - אלא חששות הנוגעות לבזק והשוק הסיטונאי וכל מיני שיקולים הנוגעים לבזק ולא לעסקה. הרן לבאות מציג כאן את העמדה הלא חוקית שאבי ברגר והוא המציאו, של חיבור (לינקאג') בין התפתחות "השוק הסיטונאי" בבזק לבין בקשת YES לעניין העברת בעלות פנימית על מניות החברה. מה שהוא (הרן לבאות) מבקש ממנה, זה רק לשקול לא למהר באישור (וזה לא מוצג כתנאי, או כאולטימטום, או כעניין חשוב. הוא גם לא מציין, שהמנכ"ל - אבי ברגר בדעתו, אלא מציג זאת כדעתו האישית). כלומר: המסמך מביא את העמדה של המשרד מפי הרן לבאות בזמן אמת, כשאבי ברגר הוא המנכ"ל...

אפשר לקרא בכתבה שכתב גדי פרץ כאן, ב-9.6.15 (כשבועיים לפני אישור של "עסקת" רכישת המניות של יורוקום ב-YES ע"י בזק, בחתימת נתניהו), שהוא (הרן לבאות) היה מסכים ל"מיזוג" - ביטול ההפרדה המבנית בין בזק ל-YES תמורת פתיחת שירות "הטלפוניה הסיטונאית" - מה שלא היה אז על הפרק והיה תקוע אז בבג"ץ. זו עמדה הרבה יותר מתקדמת מאישור רכישת מניות ("העברת אמצעי שליטה"). זו "הורדת ההפרדה המבנית" מלאה בין חברות, או "מיזוג" של חברת בת לחברת אם, מה שפילבר ניסה לבצע בסוף 2016 - כמפורט ב"תיק בזק". העמדה של הרן לבאות כפי שהועברה אז לגדי פרץ ומופיעה בכתבה, ממש לא תואמת את מה שמסר הרן לבאות בעדותו.

כלומר: הטענה, שמישהו התנגד נחרצות לעסקה ורק כשהגיע שלמה פילבר פתאום הכל השתנה, אין לה שום בסיס בשום מסמך וגם לא במסמך הזה, שהוא דיווח אמיתי ושגרתי בזמן אמת על הפעילות של ריקי וייסמן, שנעשה ללא כל לחץ של זמן, או "הנחיות מלמעלה", להזדרז ולאשר את בקשת YES.

דבר נוסף: אם הרן לבאות נפגש עם ריקי וייסמן לפני ה-29.4.15 (לא כתוב במסמך מתי בדיוק היא נפגשה עימו, כי זה מסמך סיכום של כלל הפגישות, שקיימה במשך כחודש עד 29.4.15, אבל ברור, שזה היה לפני מועד כתיבת המסמך), זה סימן מובהק, שהוא (הרן לבאות) והמנכ"ל ידעו היטב, שהמועצה עובדת על אישור הבקשה של יס, וזה תואם במדויק את כל מה שהצגתי בכתבות שלי לגבי לוחות הזמנים של הפעילות סביב האישור הזה.

כלומר: כל העדויות כעת של אבי ברגר והרן לבאות, שסותרות את המסמך הנ"ל, שהם הבסיס והלב של "תיק 4000", אין להם כל בסיס ותימוכין. בעברית פשוטה קוראים לזה: אוסף של שקרים.

היא (ריקי וייסמן) סיכמה במסמך שלה סיכום ביניים ב-29.4.15 את מה שעשתה עד אותו יום וכתבה ליו"ר המועצה מה צריך לבצע לפי דעתה בהמשך הדרך, עד מועד ההחלטה (25.6.15), אם לא תינתן דחייה נוספת של 90 יום למועד זה.

אגב, ה-90 יום זו מגבלה של תקנות התקשורת (שכולם "התיישרו" לפי זה, כולל בזק ויורוקום \ אלוביץ'). לא הייתה כל סיבה לדחות את המועד, כי ממילא כל העבודה המשפטית והציבורית (שהיא היחידה החשובה לעניין האישור, בהתאם לחוק ולתקנות) הסתיימה הרבה קודם ל-90 יום הללו, הרבה לפני ששלמה פילבר הגיע לתפקיד המנכ"ל.

מהמסמך של ריקי וייסמן אני למד עוד כמה דברים מעניינים:

לעניות דעתי, לא היה צריך למנות אותה כמ"מ הכלכלן הראשי, כי במסמך שלה אין שום דבר שאפשר לקרוא לו בשם "ניתוח כלכלי". זה אוסף של דיווחים על נושאים ידועים, שסתם נמרחו על ידה כדיווח על פעילות, שאין בה ממש, כי אין בפעילות הזו, שנמשכה על פני כחודש, אפילו קצה קצהו של התחלה של "ניתוח כלכלי". זה לא פלא, שריקי וייסמן לא התמידה בתפקידה ודיווחתי (כאן וכאן), שהיא הייתה רק שנה בתפקיד, עד שפרשה.

היות ועבר חודש (וכנראה גם בחודש שאחריו זה היה אותו דבר) וריקי וייסמן כותבת "סיפורים" במקום "ניתוח כלכלי", החליטה יו"ר המועצה, ד"ר יפעת בן חי-שגב (בתיאום עם ריקי) לקחת חברת ייעוץ כלכלי חיצונית. העניין הזה הסתבך, בגלל המכרז ולבסוף הניתוח הכלכלי נעשה די במהירות. זה יצר את הרושם המוטעה, כאילו כל עבודת הבדיקה של המועצה נעשתה בלחץ - מה שלא נכון לחלוטין. עניין זה גם מפורט בהרחבה יתרה כאן.

יתרה מכך, בכלל לא צריך חוות דעת כלכלית. היה רק צריך (אולי) לבדוק את מצב האיתנות הפיננסית של YES, אבל זה היה מיותר לחלוטין, כי זה נבדק כבר כמה פעמים קודם, גם ע"י מ"מ הממונה על ההגבלים עסקיים, לפרטי פרטים. בנוסף, לא צריך להיות כלכלן או מומחה פיננסי, כדי להבין ולהציג שהאיתנות הפיננסית של YES משתפרת בצורה דרמטית, כשהמניות של אלוביץ' ב-YES מועברות מיורוקום לבזק. הרי בזק הייתה אז חזקה פיננסית בכמה סדרי גודל מיורוקום. במציאות שהתפתחה יותר מאוחר, זה גם הוכח הלכה למעשה, כשיורוקום "התמוטטה כמו מגדל קלפים" לידיים של "כונס הנכסים", פורקה וכל חלקיה נמכרו, בעוד שבזק וחברות הבנות שלה, לרבות YES, נשארו איתנות פיננסית. יודגש, שאין דבר כזה ("חוות דעת כלכלית"), לא בחוק התקשורת ולא בתקנות התקשורת ולא בשום נוהל, תקנה או מסמך מדיניות, במשרד התקשורת ו\או במועצת הכבלים והלוויין. זה היה רק כסת"ח ("כיסוי תחת"), שיו"ר המועצה (ד"ר יפעת בן חי-שגב) רצתה לתת לעצמה ולמועצה. מבחינה חוקית - זה היה מיותר לחלוטין. אם לא די בכך, היו עוד כמה כסת"חים חשובים ביותר בפרשה הזו, שפורטו בפרקי הסדרה (למשל של השב"כ). הכסת"ח הכי חשוב, שיו"ר המועצה ביקשה וקיבלה (עוד בתקופת אבי ברגר ושמילה מימון בראשות משרד התקשורת): האישור של היועמ"ש (היועץ המשפטי לממשלה). זה אישור, שבא כ"תוספת יוקר" חשובה ביותר מעבר לאישור היועמ"ש של המועצה ולאישור היועמ"ש של משרד התקשורת. יותר "כשר" מזה - אין.

אם לא די בכך, המסמך הזה מצביע, שלריקי וייסמן לא היה שמץ של מושג ברגולציית עולם התקשורת בכלל ובעולם הלוויין בפרט (הבקשה לאישור הייתה של חברת הלוויין YES, שהחזיקה ברישיון לוויין וברישיון הזה התבקש השינוי ברישום האחזקות: מיורוקום - אלוביץ' לבזק), כי היא כותבת כמה פעמים במסמך שלה על "המיזוג", בעוד שזה מונח מעולם הרגולציה של הגבלים עסקיים (שאצלם העברת מניות זה מיזוג, גם אם אין מיזוג במובן של חוק החברות וחוקי המס). בעולם הרגולציה של משרד התקשורת בכלל ורישיון לוויין בפרט, מיזוג זה בליעת YES ע"י בזק (אחרי ביטול "חומות ההפרדה המבנית" בין החברות), מחיקת חברת YES והעברת הרישיון שלה לשידורי לוויין - לבזק. זו לא הייתה הבקשה, שהונחה על שולחנה של ריקי וייסמן. בתחילת מכתבה ריקי מציינת במפורש, שמדובר בשינוי אחזקות ללא מיזוג, אבל בכל זאת היא חוזרת לביטוי "מיזוג", פסקה אחרי פסקה, בלי להבין, שאין ולא היה שום מיזוג (מאז ועד עצם היום הזה). למי ששכח מה שחשפתי: היחיד, שאישר מיזוג בפרשה הזו, היה היועמ"ש (!).

למה אני סבור, שעל היועמ"ש לסגור את "תיק 4000" לנתניהו - בלי שימוע?
מכמה סיבות טובות (אם לא הבנתם את זה, אחרי 22 פרקים בסדרה, מלווים במאות מסמכים, עדויות וציטוטים) ואציין כאן רק את הסיבות הכי חשובות (הרבה סיבות נוספות מצויות בכל פרקי הסדרה):

אם היועמ"ש יחליט להגיש כתב אישום כנגד נתניהו ב"תיק 4000", 2 עדי ההגנה הראשיים והכי חשובים בתיק הזה יהיו 2 היועצים המשפטיים של מדינת ישראל: עו"ד וינשטיין (שנתן לנתניהו "כתב זיכוי" בדמות "אישור המיזוג"), ועו"ד מנדלבליט (שנתן לנתניהו "כתב זיכוי" בדמות "הסדר ניגוד עניינים"). אני לא חושב ולא מאמין, שיש שופט במדינת ישראל, שיוכל להבין איך 2 יועצים משפטיים של מדינת ישראל מאשרים בחתימת ידם את המהלכים של נתניהו ואחר כך פתאום אותו יועמ"ש (עו"ד מנדלבליט) מחליט, שזה פלילי... כלומר: אולי הם "שותפים לפשע"... אולי גם הם קיבלו "שוחד" משאול אלוביץ', בדמות "כתבות מלטפות ומפנקות" בוואלה!, כדי להוציא בחתימת ידם את 2 האישורים הללו לנתניהו?? ברור לכל קורא - שזה הזוי לחלוטין. לא פלא, ש-2 האישורים החשובים ביותר הללו, של 2 היועצים המשפטיים לממשלה, לא מוזכרים אפילו לא ברמז, לא ב"סיכום חקירת המשטרה" ולא בסיכום "כתב החשדות" של היועמ"ש.

לא די שהחקירה נוהלה ברשלנות ובחוסר הבנה בסיסי של עולם רגולציית התקשורת, לא נעשו דברים בסיסים כדי לאמת את מה ש"עדי המדינה" מוסרים. למשל, אם היו בודקים את הסמארטפון של ניר חפץ ("עד מדינה" בתיק), וגם את המחשב שלו ביסודיות, היו מגלים, שכל מה שהודלף ע"י הפרקליטות לכמה כתבים לגבי הרצון של נתניהו (ואשתו) ל"כתבות חיוביות" בוואלה!, עם כל מיני רכילויות טפשיות ועסיסיות (דוגמת "סיפורי אשת והאב של השר נפתלי בנט"), נעשה על ידו מול כל כלי התקשורת, שחפץ עמד עימם בקשר, לא רק מול וואלה!. ככה עובדים בעולם העיתונות, מאז שהיא נולדה בימי הביניים ועד עצם היום הזה. יש עורכי עיתונים, שיכולים להעיד על כך, אבל הם כלל לא נחקרו. בכלל, כל החומר, שהעביר אילן ישועה בחקירתו וכל ההקלטות שלו, היה צריך להיות מועבר למועצת העיתונות. שם מטפלים בהפרות של האתיקה העיתונאית. לא במשטרה. זה בכלל לא עניין של המשטרה או של הפרקליטות. מדובר בכשל חקירתי ענק ובכשל משפטי מדהים.

יש כלל משפטי מאוד ידוע המוכר לציבור בפתגם הממחיש זאת בצורה ברורה: "טובל ושרץ בידו". הטענה של הפרקליטות, שההדלפות של חומרי חקירה מסווגים לא באו מהפרקליטות, אינה מתיישבת עם העובדות. לא צריך לבצע "חקירת פוליגרף" לראשי הפרקליטות ולשכת היועמ"ש, כדי לזהות את המדליפים. זה די קל. אקדיש לזה פרק שלם, מלא מסמכים, באחד מהפרקים הבאים בסדרה.

"עד המדינה" שלמה פילבר צייץ לי "לייק" פעמיים (לא פעם אחת). בנוסף, הוא מסר מסמך מסווג מהחקירה לעיתונאי ואף התראיין יותר מפעם אחת על התיק ועמדתו בתיק. כל אלו הן הפרות ברורות של הסכם "עד המדינה" שלו וזה שהוא נהנה מ"חסינות מוחלטת", למרות שחשפתי את (כמעט) כל שקריו, במהלך כל הכתבות, ה"חסינות" הזו מעוררת סימני שאלה כבדים ביותר. אפתור את סימני השאלה הללו, בכתבה נפרדת, שאקדיש רק לסוגיה הזו, באחד מפרקי הסדרה הבאים.

הטיעונים שנתניהו עזר לאלוביץ' - בזק בנושאי רגולציה נוספים (דוגמת "טלפוניה סיטונאית" (שלא השתנתה ולא הושפעה מנתניהו או מי מטעמו), "הדדיות", "שוק סיטונאי" וכיו"ב), אין להם שום בסיס משפטי או אחר. זה אוסף של שטויות של חוקרים ופרקליטים, שאין להם שמץ של מושג כיצד עובדת רגולציית עולם התקשורת. זאת, ללא כל מסמכים, שיבססו חשד כזה. לעומת זאת, יש שפע של מסמכים הפוכים לגמרי, שמראים "שחור על גבי לבן", שנתניהו היה באופן עקבי לאורך השנים נגד בזק (ולא בעד בזק). הפוך לכל "תיק 4000" המפוברק, מתחילתו ועד סופו. ההסבר הכי מתאים לתופעה הזו נמצא בתנ"ך בתהילים פרק קטו: "עיניים להם, ולא יראו. אוזניים להם, ולא ישמעו".

ממילא אין הרבה סיכויים, שהכנסת תסיר את חסינותו של נתניהו (הסבר מיד). סביר להניח, שבכלל זה לא יגיע לנקודה הזו, כי היועמ"ש יבין ,שהוא "מבזבז את זמנו על ריק" וכדאי למערכת הפרקליטות והיועמ"ש לסגור את התיק המפוברק הזה, אפילו בלי שימוע.

למה אין סיכוי (לעניות דעתי) שהכנסת תסיר את החסינות של נתניהו?
לא בגלל שאני תומך בנתניהו (ואני לא תומך בו) ולא בגלל שאני תומך ב"חוק הצרפתי", או ברעיון של "גלגול לאחור" של "חוק החסינות", כהצעת כמה חברי כנסת מהימין ובראשם ח"כ סמוטריץ'. אני בכלל לא תומך במהלכים הללו מהסיבה הפשוטה: לא צריך את כל התרגילים הללו.

למה?

כי "חוק החסינות" הקיים מאפשר לפחות 3 "פתחי מילוט", לאי הסרת החסינות במקרה של נתניהו.

לא מאמינים?

אז הנה "פתחי המילוט" הללו בחוק הקיים (לחיצה על התמונה מגדילה אותה):

אני אתייחס כאן רק ל"פתח מילוט" אחד מה-3, שיכולים להוביל בוודאות לאי הסרת חסינות: לטענה של "הפליה".

נתניהו טען וטוען: "מה שלא ביבי לא חוקרים" אולם, ב"תיק 2000" המשטרה כן חקרה את ח"כ איתן כבל. התיק נגדו נסגר. נכון שזה לא כל המעורבים סביב הפרשה הקיימים ב"תיק 2000", אבל אחד כן נחקר בתיק זה.

אולם, ב"תיק 4000" שום דבר נוסף לא נחקר. "הפלייה" כאן היא ברורה, שאינה זקוקה להוכחות נוספות.

אפילו פרשה ענקית, שנתניהו וקרא מעורבים בה (הטבות ענק בכל קנה מידה לקבוצת סלקום ובעליה) - לא נחקרה. זה מפורט ב-3 פרקי הסדרה הראשונים (הרשימה והלינקים כאן למטה בנספח) ובעוד עשרות פרקים נלווים.

יתרה מכך, אני אישית הגשתי ובכתב (עם מסמכים) לפחות 10 פרשיות שחיתות, לכאורה, בנושאי תקשורת, שקשורים לצמרת משרד התקשורת, שלא נפתחה בהם חקירה, או שהן "נעלמו" בדרך לחקירה (אני קראתי לתופעה הזו בשם מצחיק: "נגרסו במגרסה של שמילה"...), או שהחשודים חקרו את עצמם וסגרו לעצמם את התיק (זה ממש לא מצחיק, זו המציאות).

היו עוד אנשים (שחלקם מוכרים לי אישית), שהגישו תלונות על מעשים פליליים, לכאורה, של ראשי משרד התקשורת, שגם הם הגיעו לאותה מגרסת נייר.

כך, שהטיעון של "הפליה", דיו כדי למנוע הסרת חסינות של נתניהו בכנסת.

זאת, לבד משאר "פתחי המילוט" הנמצאים בחוק הקיים, שיכולים להוביל למניעת הסרת החסינות.

שורה תחתונה
אין דבר כזה "תיק 4000" (למעט החלק של חקירת הרשות לניירות ערך, בעניין ראשי ובעלי קבוצת בזק, שהוא התיק הנכון והמבוסס על ראיות וסעיפי חוק ברורים). התיק הזה, כפי שמופיע ב"כתב החשדות", הוא "המצאה" של "קליקת הפרקליטים" וכמה בכירים (חלקם לשעבר) במשטרה, קליקה, שחושבת ומאמינה, שהיא החוק והיא יכולה להמציא כל עבירה, גם אם היא לא כתובה בספר החוקים ולא עברה שום מבחן משפטי של ממש (בבית המשפט בהליך חלוט).

מצד שני, אותה "קליקה" קטנה אבל נחושה, נותנת גיבוי וחיפוי מלאים למעשים פליליים, לכאורה, אם הם מובילים אל מי מהחבורה הזו (בקצרה: "שומרים על התחת אחד לשני"). זה בדיוק המצב בפרשה העגומה הזו. באחד מפרקי הסדרה הבאים אחשוף עוד פרשייה מדהימה שקשורה ב"תיק 4000", שנעשתה "ממש מתחת לאפו" של היועמ"ש וייתכן שגם בידיעתו.

יודגש, שאני מתנגד להכללות ולכן אני חייב להדגיש שוב ושוב, שיש בכל יחידות משרד המשפטים, במשטרה וגם בנש"מ ובמשרד התקשורת, עובדים רבים מסורים, ישרי דרך, שמבצעים מלאכתם בנאמנות מוחלטת לחוק ולהגדרת תפקידם, במקצועיות ולטובת האינטרס הציבורי ולא לטובת שום אינטרס זר או אישי. אולם, קולם לא נשמע בפרשות האחרונות.

זה ממש נדיר לשמוע בכיר, שאומר ש"המלך הוא עירום", כמו שסמנכ"ל בכיר (כיום - לשעבר) במשרד התקשורת כתב אך לאחרונה למנכ"ל המשרד (כאן). הוא היה בודד בקריאתו, שלא השפיעה מאומה על התנהלות הרגולציה הקלולקלת והכאוטית במשרד בו הוא עובד, שמבוססת על הפרות חוק מתמידות (שלא קשורות בכלל לנתניהו).

העמדה, שאני מציג כאן, אינה בודדת או יוצאת דופן בקרב אנשים ישרים ומנוסים, שאינם תלויים בביבי ובחבריו ושנושא "עליונות שלטון החוק" ו"מניעת שחיתות" (אמיתית, לא מפוברקת) במדינה דמוקרטית - חשוב להם.

זה עצוב ומקומם את מי שחושב, ש"שלטון החוק" זה ערך עליון ולא כלי ל"תפירת תיקים" בחוטים גסים.

עדכון 29.4.19, 18:30: היועץ המשפטי לממשלה עו"ד ד"ר מנדלבליט, מיהר להגיב לכתבה כאן וכנראה לעוד פרסומים דומים לי [ציטוט]: "היועמ"ש על חקירות נתניהו: אין הטיה או רדיפה נגד ראש הממשלה, ובוודאי שאין תפירת תיקים. כל הטענות על כך הן הבל הבלים ונועדו לעשות דה לגיטימציה למערכת אכיפת החוק". יפה. הבעיה שאת זה יש צורך להוכיח בתגובות לממצאים ספציפיים - מה שלא נעשה עד רגע זה. ספינים וסיסמאות ריקות מתוכן - הכי קל לזרוק באוויר. היועמ"ש אמר גם דבר מאוד חשוב בדבריו: "אין אדם מעל לחוק". אכן. זה כולל גם אותי וכל אזרח אחר במדינה, אבל גם: אותו, את עוזריו, את ראשי המשטרה ואת ראשי הפרקליטות.

עדכון 12.5.19: בראיון מדהים, שפורסם ב-8.5.19 ע"י כתבי "מקור ראשון" (כאן), עם עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה, עולות, בין היתר, 3 תובנות חשובות: 1) עו"ד שי ניצן טוען, שההדלפות מגיעות מעורכי הדין של נתניהו ולא מהפרקליטות. הוא כמובן יודע את האמת, וזו לא האמת (מה שטען בראיון). 2) הוא לא שמע על תופעת "תפירת תיקים" בישראל. ייתכן ויש לו בעיות בשמיעה, או בזיכרון, או בקריאה, או בכולן יחד. זה די ברור מדבריו. 3) עו"ד שי ניצן מודה בפה מלא, שאין תקדים להעמדה לדין של איש ציבור בחשד לקבלת שוחד כתוצאה מפרסום "כתבות מחמיאות ומלטפות" עליו (או על אשתו ו\או בנו) בעיתון, או בכל כלי תקשורת אחר. כלומר: הוא המציא חוק שלא קיים ורוצה ליצור תקדים משפטי עולמי, "על הגב של נתניהו". די ברור למה.

בנוסף, עו"ד שי ניצן הצדיק בראיון את "יצירת התקדים" הזה על גבו של נתניהו בטענות משונות [ציטוט]: "וואלה היה אז אתר החדשות השני המוביל בישראל" ו"כתבה רצינית בעיתון היא בעלת משמעות גדולה עבור איש ציבור ועבור כל אחד". הבעיה - שלשקרים הללו - אין בכלל רגליים. אין כאן כלום והעובדות שונות לגמרי. פשוט המצאה ו"תפירת תיק" קלאסית.

אותי (ולא רק אותי) זה די מזעזע, שזו דמותו ואלה הם ערכיו של פרקליט המדינה של מדינת ישראל.

זו בדיוק הסיבה, שלאחר הפרסומים (למשל: כאן וכאן) בדבר סיכול חקירת חשדות לפלילים ע"י עו"ד שי ניצן, הגשתי לשופט (בדימוס) דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"מ), תלונה (כאן), אודות "העלמת תלונה" ע"י הפרקליטות בראשותו של עו"ד שי ניצן (התלוננתי רק על המקרה האחרון. יותר מ-10 תלונות בחשד לפלילים "הועלמו" אצלו, מאז תחילת 2018 ועד היום, היו "העלמות" של תלונות בפרקליטות גם קודם לכן, אבל לא ספרתי..), התלונה הוגשה כעת לנת"מ, אודות המקרה הכי חריף והכי "טרי".

עדכון 12.6.19: אחרי 13 שנה, מנכ"ל וואלה!, אילן ישועה, סיים אמש (11.6.19) את תפקידו באתר וואלה!. ישועה סיים את תפקידו בהסכמה עם הנהלת קבוצת בזק, אך מאחורי הקלעים התגלעו מחלוקות בחודשים האחרונים בינו לבין יו"ר בזק, שלמה רודב. עידו אשד, סמנכ"ל התוכן של האתר, יחליף אותו וימונה למנכ"ל החברה מהיום. דירקטוריון וואלה! בראשות רודב התכנס ואישר את פרישת ישועה ומינויו של אשד.
ישועה הוא אחת הדמויות המרכזיות ב"תיק 4000". הוא האיש שביצע בפועל את ההנחיות מטעם משפחת אלוביץ' בעניין החשד (כביכול) להטות את סיקור האתר למען ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ורעייתו שרה. בשלב מסוים החל ישועה להקליט את אלוביץ' וגורמים נוספים כשהם מעבירים לו הנחיות מעין אלה. העדות של ישועה, ההקלטות והמסרונים שמסר, הפכו למשמעותיים מאוד להפיכת חקירת "תיק בזק" לחקירת "תיק 4000".

עדכון 28.7.19: המסמך של ריקי וייסמן - כאן, למתעניינים.

עדכון 3.1.2020: על פי הודעת משרד המדע והטכנולוגיות (ההודעה כאן), ייבנה בישראל לוויין תקשורת חדש בתעשייה האווירית (ובכך מתבטל הצורך בלווייני "חברת חלל", בטווח הזמן היותר ארוך). לפי ההודעה של משרד המדע והטכנולוגיה, לוויין התקשורת הקרוי "דרור 1" - החתימה על פיתוח הלוויין היא למעשה יישום החלטת הממשלה, שאישרה את מסקנות הוועדה המיוחדת לבחינת תכנית החלל האזרחית, ועדה שהוקמה במשרד המדע והטכנולוגיה. ההודעה הזו מחזקת את המחדלים שחשפנו סביב ההסכמים של "חברת חלל" עם חברת YES (שתי החברות היו בזמנו בשליטת שאול אלוביץ'), ומסקנות הוועדה הקודמת לענייני לוויני החלל לתקשורת של ישראל, ועדה שבראשה עמד "עד המדינה" שלמה פילבר, אלו הסכמים ותהליכים פסולים, מושחתים (לכאורה) ומוטעים, שאמורים היו להיחקר במסגרת "תיק 4000", ולא נחקרו.

נספח