חשיפה: עוד ראיה מזכה לנתניהו בתיק 4000 מסתתרת בהחלטת מש' התקשורת

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> חשיפה: עוד ראיה מזכה לנתניהו בתיק 4000 מסתתרת בהחלטת מש' התקשורת
חשיפת פרוטוקול, שפורסם רק כעת עקב הלחץ שלי, של "הוועדה המייעצת" לתחום הקנסות של משרד התקשורת, שדנה בנושא הקנס הענק על הוט, בגלל אי יישום רפורמת "השוק הסיטונאי" על רשת הוט, מצביעה על העובדה, שיישום הרפורמה הזו על רשת בזק נחשבת בעיני צמרת המשרד דהיום כהצלחה (!). בדיוק הפוך לנאמר בכתב האישום המפוברק הקרוי "תיק 4000". כלומר: כל פעולותיו של שלמה פילבר ("עד המדינה" המדומיין) בתחום "השוק הסיטונאי" על רשת בזק, היו הצלחה ענקית (וכנגד האינטרסים של בזק) ונעשו לטובת הציבור, במיוחד בהשוואה להתנהלותה של הוט. עוד ראיה מזכה חזקה לטובת נתניהו, ראיה שהסתירו מהציבור זמן רב (מדי). את מי שיש להעמיד לדין זה את "תופרי התיקים". 
מאת: אבי וייס, 20.11.21, 17:20שלמה פילבר

1. רקע.
עדותו של "עד התביעה" אבי ברגר כבר נשמעה, והוא הפך חיש מהר מ"עד תביעה" ל"עד הגנה", ומוטט בעדותו כמה סעיפים חשובים בכתב האישום ובראשם סעיף 61 (שנוגע לסיבת סיום תפקידו כמנכ"ל המשרד), כמפורט בהרחבה כאן.

אבי ברגר היה אמור להיות (כמו אילן ישועה לפניו, שהיה עד מפתח בצד של "המתת" - "הטיית סיקור בוואלה!"), "עד המפתח" בתחום של "התמורה" (החלטות רגולטוריות מיטיבות עם האינטרסים של שאול אלוביץ', אז הבעלים של קבוצת בזק). זה התהפך כבר בחקירה הראשית של אבי ברגר והתעצם בחקירה הנגדית, עד כי השופטים החלו לעשות מעדותו - צחוק. 

אולם, אנו מצויים עדיין לפני העדויות של 2 "עדי המדינה" המרכזיים: ניר חפץ ושלמה פילבר (בתמונה משמאל).

משום מה, הפרקליטות פיזרה דרך "מדברריה ושופרותיה", שאלה יהיו העדים, "שיצילו" עבורה את התיק התפור הזה, שעד כה היה כישלון מהדהד לתביעה וכל עדי המפתח שלה עד כה - עדותם הפכה לעדות לטובת הנאשמים, במקום להפך.

ניר חפץ לא מבין ולא הבין ולא היה מעורב ברגולציה של עולם התקשורת, ולכן לא נעסוק בו במאמר כאן.

לגבי שלמה פילבר, כבר חשפנו וכמה פעמים, שהוא הצליח להטעות את חוקריו והפרקליטות, בהפיכתו ל"עד מדינה", ולמעשה, יש ראיות חד-ערכיות, שכל מה שעשה בעניין בזק, היה לטובת האינטרס הציבורי (ובפועל נגד האינטרסים של בזק), הפוך לסעיפים רבים מאוד בכתב האישום.

את המסמר האחרון בארון התזה ההזויה של הפרקליטות, ששלמה פילבר עזר לבזק (אגב, גם נתניהו לא עזר לבזק), תקעתי את המסמר הזה בכתבה, שפורסמה על ידי תחת הכותרת: האם הגיע הזמן להעמיד לדין את תופרי התיקים ובמיוחד את תופרי "תיק 4000"?.

איך זה קרה, שנכתב כתב אישום כזה רשלני ולא מבוסס על עובדות, או ראיות ברורות (או בכלל), כנדרש במשפט פלילי?
זה מוסבר בהרחבה במאמר המוביל, שפורסם תחת הכותרת: למה "תיקי האלפים" נראים כמו חלטורה מקרטעת של טירונים כושלים?.

את העובדה, שמי שהפעיל ובהצלחה "שוק סיטונאי" על רשת בזק (אחרי שאבי ברגר כשל בכך), היה שלמה פילבר, המנכ"ל שהיה אחריו במשרד התקשורת, כבר חשפתי בסדרת כתבות קודמות, שנבעו ממסמכים רבים, שחשפתי, בעיקר בעקבות הקנסות הכבדים, שהוטלו על בזק ע"י שלמה פילבר והעתירות והבג"צים (הכושלים) של בזק כנגד משרד התקשורת, שאילצו אותה "להתיישר" להוראות של שלמה פילבר. זה מפורט בסדרה רחבה של כתבות, שהן הרקע וההקדמה לחשיפה הנמצאת במאמר כאן, וכאן נמצאים הלינקים לחלק מכתבות החשיפה הקודמות: 2. הקנס הענק שהוטל על חברת הוט, בגין אי יישום "השוק הסיטונאי" על רשת הוט.
בשוק הקווי בישראל היו 2 שחקנים ראשיים: קבוצת בזק וקבוצת הוט.

היום המצב שונה לחלוטין, אבל אנו צריכים להיות דבקים ללוח הזמנים של כתב האישום.

לגבי התשתיות של 2 השחקנים הללו (הוט ובזק) הוחל,ט שייושם עיקרון הקרוי "שוק סיטונאי", עיקרון רגולטורי, שמשמעו: החברות המתחרות חסרות התשתית (ובראשן: סלקום, פרטנר ואקספון), תספקנה שירותים ללקוחות הקצה, ע"י "רכיבה" על התשתיות של בזק והוט.

השירותים הללו כוללים שירותי אינטרנט וטלפוניה. בהמשך נכנסו גם שירותי טלוויזיה על רשת האינטרנט ועוד. 

זה סוג של "הלאמת התשתיות" של 2 השחקנים הגדולים הללו בשוק הקווי, ואת הרפורמה הזו, שמכונה בשם המטעה (בכוונה) "שוק סיטונאי", תיארתי במאות רבות כתבות ולא אחזור עליהן כאן.

על פי החלטת שר התקשורת גלעד ארדן מנובמבר 2014, בנושא אסדרת השירותים הסיטונאיים, היה על חברת "הוט טלקום" להתחיל ולאפשר את פעילות "השוק הסיטונאי" על גבי הרשת שלה, החל ממאי 2015. זה לא קרה. היישום והסחבת של הוט נמשכו שנים (למעשה, עד היום). 
לירן אבישר בן חורין
מה שהתחדש זה, שהצוות הנוכחי של צמרת משרד התקשורת, שאין לו שום קשר ישיר ל"תיקי האלפים": השר יועז הנדל ומנכ"לית המשרד, שהוצנחה על ידו לתפקיד זה: לירן אבישר בן-חורין (בתמונה משמאל), הצוות הזה החליט להעניש את קבוצת הוט על כך, שלא יישמה בהצלחה במשך שנים שירות של "שוק סיטונאי" על הרשת שלה.

לכן, הוחלט על ידם (די בחשאי), להטיל על הוט קנס של כ-6 מיליון ש"ח, בגין אי יישום הסדרי החוק, התקנות והוראות הרישיון של הוט, בכל הקשור ל"שוק סיטונאי".

אגב, הוט גם צפצפה והפרה את הוראות "הפריסה האוניברסלית" ברחבי המדינה, נושא שלא נעסוק בו כאן, בגלל מורכבותו. 

מדובר בכשלון שהיה צפוי, ברגולציה מבולבלת של משרד התקשורת, פרי ההמצאות של השר גלעד ארדן והמנכ"ל אבי ברגר

הבעיה היא, שההחלטה הטריה הזו (של הטלת קנס ענק על הוט) הוסתרה היטב ולקח לי כ-10 חודשים (החל מינואר 2021 ועד אוקטובר 2021), לקבל את כל המסמכים הרלוונטיים להחלטה הזו. 

ההשתלשלות של לוח הזמנים של הסתרת הקנס הזה על הוט, מפורטת במאמר, שפורסם על ידי תחת הכותרת: באיחור רב הטיל משרד התקשורת קנס ענק על חברת הוט טלקום.

החלק הכי חשוב בהחלטה, שהוסתרה היטב מפני, היה הדיון של "הוועדה המייעצת", גוף ממונה ע"י שר התקשורת על פי חוק, כדי לייעץ למנכ"ל משרד התקשורת, בכל מקרה של החלטה להטיל קנס ענק ומשמעותי על חברת תקשורת.

המלצות "הוועדה המייעצת" הם, למעשה, בבחינת הוראה חוקית מחייבת עבור המנכ"ל, בכל הקשור להטלת הקנס וגובהו. 

בראש "הוועדה המייעצת" של משרד התקשורת, עומדת מזה כמה שנים, השופטת בדימוס ד"ר אהשופטת בדימוס ד"ר איריס סורוקריריס סורוקר (בתמונה משמאל), מומחית מהמדרגה הראשונה בישראל לתחומי הרגולציה, ולצידה יש עוד 2 עורכי דין עצמאיים מנוסים, הבקיאים בעולם הרגולציה.

שמות כל המשתתפים בדיון על הקנס, שהוטל על הוט יש בנספח ב' כאן למטה, עם פרשיה צדדית, שעלתה מחשיפת הרשימה הזו, בעקבות שחרור הפרוטוקול של הדיון באתר משרד התקשורת. 

היות ופרוטוקול הדיון של "הוועדה המייעצת" הוסתר ממני ומהציבור (ולא בפעם הראשונה), במשך זמן רב, התחלתי ב"לחץ פיזי מתון" מכל הכיוונים, על צמרת משרד התקשורת, לשחרר את פרוטוקול הדיון הזה, שעל פי חוק התקשורת חייב להיות גלוי לציבור. 

את המאבק שלי לחשיפת הפרוטוקול של "הוועדה המייעצת", תיארתי בכמה כתבות ובכלל זה כאן: ההודעה על הטלת הקנס על הוט פורסמה משום מה פעמיים ע"י משרד התקשורת:
א. בפעם הראשונה, משרד התקשורת הודיע על הטלת הקנס הזה בהודעה פומבית ביום 18.1.21.
כבר אז העניין נראה לי חשוד ביותר (ופרסמתי אודותיו כאן בנספח א', בלי לקבל שום תשובה לשאלותיי). שאלתי מה קרה במעל לחצי השנה, בין 18.1.21 למועד הפרסום השני על הקנס. תשובה לא קיבלתי, עד היום.
ב. בפעם השניה, משרד התקשורת פרסם אודות הקנס הזה ב-2.9.21 (כאן). זאת, בלי כל הסבר למה זה מפורסם באיחור ענק (מאז ההודעה הקודמת ב-18.1.21) ולמה הדיון של "הוועדה המייעצת" מוסתר, כולל הסתרה של תאריך קיום הדיון של "הוועדה המייעצת".

כל ההסתרות הללו מנוגדות לחוק. 

הדיון של "הוועדה המייעצת" התקיים ביום 26.5.21. אולם, בעקבות הלחצים הכבדים שלי, משרד התקשורת שחרר את פרוטוקול הדיון של "הוועדה המייעצת" רק ביום 18.10.21 - כאן (באיחור של כמעט 4 חודשים, ללא כל הסבר).

הפרוטוקול המלא נמצא כאן, למתעניינים. 

בהערת אגב אציין, שהוט השתמשה ב"כל התותחים" שיכלה, כדי לנסות ולסכל את הקנס הענק, שהוטל עליה, ובין היתר, שכרה את שירותיו של עו"ד אבי ליכט ועו"ד יפית שלו, כמופיע בתצלום כאן, הלקוח מהפרוטוקול של "הוועדה המייעצת":
עו"ד אבי ליכט

למי שלא מכיר, עו"ד אבי ליכעו"ד אבי ליכט מאתר משרד המשפטיםט (בתמונה משמאל, מתוך אתר משרד המשפטים) היה המשנה ליועמ"ש (המשנה של ד"ר אביחי מנדלבליט) ואחד מראשי "הקליקה", שתפרה את "תיק 4000". הוא ה"פטרון" של עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית היוצאת של משרד התקשורת - הוא זה ש"השתיל" אותה במשרד התקשורת, ועו"ד דנה נויפלד מככבת רבות ב"תיק 4000", עם שאר חבריה ב"קליקה"

את הרפתקאות עו"ד אבי ליכט, לאחר שפרש מהתפקיד של המשנה ליועמ"ש, חשפתי בהרחבה בכתבה: איך עו"ד ליכט ותיק 4000 והשלכותיו הסתבכו בתוך המו"מ לממשלת אחדות?.

ההסתייעות בעו"ד אבי ליכט, לא סייעה במאומה להוט.

הכסף, שהוט שפכה עליו, בתקווה "שיציל אותה מצפרני המנכ"לית של משרד התקשורת", הלך לפח

מה שהתחולל "מאחורי הקלעים" בצמרת משרד התקשורת, בגלל הכישלון של עו"ד אבי ליכט, יש פירוט בכתבה אחרת - כאן. היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, עזבה בזעף (ככל הנראה בגלל הכישלון הזה) את תפקידה. זה נושא מרתק בפני עצמו, אבל מחוץ למסגרת של הכתבה, ונוגע ל"תעלולי הקליקה". 

3. מה נחשף בפרוטוקול "הוועדה המייעצת", שהופך ל"ראיות זהב" - אבל לטובת נתניהו ב"תיק 4000"?
בקצרה, נחשף שמה שכתוב ב"כתב האישום" - חסר כל בסיס במציאות.

במציאות, "השוק הסיטונאי" על הרשת של בזק היה הצלחה (בעיקר בהשוואה מול מה שהתרחש על רשת הוט), ולמעשה, הפרקליטות שיקרה שוב ושוב לבית המשפט המחוזי ולבג"ץ (בעררים של בזק כנגד משרד התקשורת), ושיקרה לבית המשפט המחוזי בי-ם (בכתב האישום), כאילו יישום "השוק הסיטונאי" על רשת בזק היה כישלון, וכאילו שלמה פילבר סייע לאינטרסים של שאול אלוביץ', הבעלים של קבוצת בזק, כביכול, בהוראה של נתניהו

השקרים הללו נועדו, קודם לכל, לטרפד את החלטת שר התקשורת לשעבר משה כחלון בעקבות "ועדת חייק" (החלטות המעוגנות במסמך המצוי כאן, החלטות שאושרו כהחלטת ממשלה ואושרו גם ע"י ועדת הכלכלה של הכנסת והכנסת). על פי התנאים שיש במסמך הזה (כאן), עקרונות שלא השתנו במסגרת החלטת השר שבא אחרי משה כחלון, השר גלעד ארדן, שכל החלטותיו בתחום "השוק הסיטונאי" מצויות כאן, בזק הייתה זכאית לקבל "הורדת הפרדה מבנית" בינה לבין החברות הבנות שלה, אם "השוק הסיטונאי" על הרשת שלה יפעל כנדרש ע"י המשרד.
כעת אנו רואים, שזה בדיוק מה שהיה, אבל "הקליקה" שפעלה אז לטובת מתחרותיה של בזק (ובראש לטובת האינטרסים של פרטנר), החליטה ש"השוק הסיטונאי" על רשת בזק - כשל, ולכן לא מגיע לה הצ'ופר המאוד חשוב לה, של "הורדת ההפרדה המבנית". פשוט הפוך למציאות, שמוצגת במסמכים ברורים רבים, כולל מה שנחשף (ולא בפעם הראשונה) בדיון בפרוטוקול "הוועדה המייעצת" בנושא הקנס על הוט. 

כאמור לעיל, הראיות החדשות, שנחשפות כאן, משלימות ומחזקות כמות עצומה של ראיות קודמות, והן מדברות בעד עצמן ואציג רק כמה מהן, מתוך הפרוטוקול של דיון מקצועי, שנוהל ע"י טובי המומחים לרגולציה בישראל, ובראשם ד"ר איריס סורוקר. 

א. לא קיים שום יעד מוגדר להצלחת שוק סיטונאי, אבל בזק פעלה מהר ליישום את רגולציית "השוק הסיטונאי", מול הסחבת והרשלנות של הוט, שנמשכה שנים:
מסמך 1

בהערת אגב אציין, שמאז שנערך הדיון הזה (26.5.21) גם פרטנר (הרבה אחרי סלקום) נטשה את "השוק הסיטונאי" על רשת הוט ובשקט, כמפורט בנספח א' כאן למטה.

לעומת זאת, בזק בינלאומי הצטרפה ל"שוק הסיטונאי" על רשת הוט. כך, שיש על הרשת הזו של הוט ספק מתחרה אחד בלבד, מול 12 ספקים מתחרים על רשת בזק. ההצלחה של "השוק הסיטונאי" ברשת בזק מדברת בעד עצמה.

כ"כ, אני חייב לציין, שכל סיפור "השוק הסיטונאי" משתנה ממש כעת, כי הוט עברה לפריסה ומתן שירות על רשת הסיבים של IBC (אנלימיטד) מקבוצת סלקום, במקום על הרשת שלה, וההסדרים של ה-ISP (ספקי האינטרנט) על רשת IBC - אנלימיטד, שונים לחלוטיין מהסדרי העבר, ועם הזמן והרחבת פריסת הסיבים ע"י בזק ואנלימיטד (ומתחרות חדשות נוספות, שנכנסו לשוק הזה), "השוק הסיטנאי" במתכונת הישנה ייעלם ובמקומו יש מתכונת חדשה של הסדרים רגולטוריים על חיבורי הסיבים, כולל יכולת של הוט ובזק להיות גם ISP. 

ב. בזק מילאה באופן מלא את הוראות משרד התקשורת ("תיק שירות" של "שוק סיטונאי"), בעוד שהוט צפצפה שנים על ההוראות הללו. 
מסמך 2

עו"ד יאירה פרנקל, אחת מ-2 עורכי הדין של הוועדה, שישבו בוועדה לצידה של השופטת בדימוס ד"ר איריס סורוקר, מבקשת ממנכ"לית משרד התקשורת לקבל הסבר, איך הגענו למצב כזה, שהוט מצפצפת שנים רבות, על הסדרי הרגולציה של "השוק הסיטונאי".

במענה, המנכ"לית לירן אבישר בן-חורין מסבירה לה, שבבזק כבר במאי 2015 (חודש לפני האישור של "המיזוג" ע"י נתניהו, וממש במקביל לסיום תפקידו של אבי ברגר כמנכ"ל משרד התקשורת), כבר היה לקוח ראשון בהסדר "השוק הסיטונאי" על רשת בזק ובזק מילאה אחרי הוראות "תיק השירות" וסעיפיו, מה שהוט לא עשתה, במשך שנים. 

ג. הבסיס להטלת הקנס על הוט היא ההשוואה לבזק, כי הציפייה והדרישה של משרד התקשורת הייתה, שהוט תתנהל כמו בזק:
מסמך 3

כאן, עדי קופלביץ', מנהל תחום בכיר רגולציה, במינהל הכלכלה של משרד התקשורת, מסביר לשופטת בדימוס איריס סורוקר, שהיא יו"ר "הוועדה המייעצת", כי ההחלטות של המשרד בנוגע להוט היו על בסיס ההשוואה לבזק, שנהגה כראוי והוט לא. 

ד. השוק הסיטונאי בבזק היה אפקטיבי, מול הכישלון בתחום הזה בהוט. 
מסמך 4

גם כאן, עדי קופלביץ' מסביר לאיריס סורוקר את דרך חישוב גובה הרווח של הוט מאי יישום "השוק הסיטונאי" על הרשת שלה, ומציין, שזה היה חישוב, שנעשה בהשווה לבזק, כי אצל בזק השוק הסיטונאי היה אפקטיבי. 

ה. השופטת בדימוס מסכמת: משרד התקשורת נסמך על המודל של היישום של "שוק סיטונאי" בבזק, מול ההפקרות ברשת הוט. 
מסמך 5

כאן, השופטת בדימוס ד"ר איריס סורוקר מסכמת את הדיון וקובעת, שמשרד התקשורת הסתמך על המודל של "שוק סיטונאי" בבזק, ומול זה היו תוצאות מחפירות של יישום "שוק הסיטונאי" על רשת הוט ולכן הקנס, שהוטל על הוט - מוצדק, על פי כל הממצאים, שהוצגו בפני חברי "הוועדה המייעצת".

4. לסיכום:
פעם נוספת, נחשפו על ידי מסמכים מכוון אחר לגמרי (מדיון יחסית טרי - בנוגע לקנס, שהוטל על הוט), שמצביעים בברור, שנתניהו ושלמה פילבר נהגו כחוק בהתייחסות לבזק ול"שוק הסיטונאי", בדיוק הפוך לנאמר ב"כתב האישום".

הפרקליטות שיקרה כמה פעמים לבתי המשפט, כאילו "השוק הסיטונאי" על רשת בזק הוא כישלון ולכן לא מגיע לבזק "הורדת ההפרדה המבנית" בינה לבין החברות הבנות שלה (פלאפון, YES ובזק בינלאומי).

המציאות הפוכה לגמרי: הכישלון ב"שוק הסיטונאי" הוא על רשת הוט, בניגוד להצלחה על רשת בזק.

כך, יוצאי פרטנר (השר דאז גלעד ארדן, המנכ"ל לשעבר אבי ברגר) בתוספת בעלי אינטרסים אחרים דוגמת הרן לבאות (אז סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת), שהוא יוצא אקספון (בעלי תפקידים, שרובם כיום קשורים לקבוצת סלקום - כאן), פעלו במשך כמה שנים למען האינטרסים של בעלי פרטנר דאז, חיים סבן, ביחד עם קבוצה נחושה של עיתונאים מ"כת הרל"ב" - RakLoBibi, שהתחברו עם "תופרי התיקים" בצמרת המשטרה ובצמרת הפרקליטות (וגררו בגרון את היועמ"ש ד"ר מנדלבליט, לתת להם גיבוי וחיפוי, לתיקים מפוברקים ותפורים בחוטים גסים). 

לכן, אני חוזר בפעם המי יודע כמה, על הקריאה הברורה: "אני מאשים": על היועמ"ש ד"ר מנדלבליט לבטל היום את תיק 4000 ולהתפטר!.

נספח א':
גם פרטנר נטשה את הסדר "השוק הסיטונאי" על רשת הוט מחוסר כדאיות ומחוסר עניין של הלקוחות.

ביום 17.11.21 כתבתי את השאלות הדחופות ביותר הבאות לצמרת משרד התקשורת (שר ומנכ"לית) ולצמרת הוט ופרטנר, בזו הלשון:
"הנדון: הוט ופרטנר החלו ליישם תכנית, שאמורה להתממש רק בעוד חצי שנה.
שלום רב,
1. להלן פנייה שקיבלתי מדן קלוקמן:
"שלום רב אבי,
רציתי לשאול אותך, כמי שמתעסק בעניין רישוי תקשורת. השבוע פניתי לחברת הוט כדי לחבר אינטרנט 200 מגה. 
מדובר על ספק תשתית בלבד. כמובן הוט אמרה, שאין בעיה והמוקד תיאם לי חיבור למודם.
הבעיה התחילה כשפניתי לספק האינטרנט שלי - פרטנר 012 שכיום אני מקבל ממנו אינטרנט ותשתית דרך בזק. מדובר על תשלום ניפרד לכל ספק שירותים.
הנציגה של פרטנר אמרה לי, שאין יותר אפשרות, בגלל החלטה של משרד התקשורת שתתחיל מה-1 ל-2022 האומרת, שחיבור אינטרנט ניתן רק בתשלום אחד לספק ותשתית.
וגם שפרטנר לא מחברת יותר לרשת הוט רק לבזק או רשת הסיבים שלהם, והם כבר התחילו ליישם את ההחלטה כבר עכשיו, בלי שום שליחת הודעה למנויים.
לצורך העניין התקשרתי לבזק בין לאומי ושאלתי אותם, אם הם גם לא מחברים דרך תשתית של הוט, הנציגה אמרה לי, שכן מחברים ולא שמעה על כך, שמתי שהוא בעתיד, לא ניתן יהיה לחבר מנויים שלא בבאנדל.
מה שמשאיר אותי לעבוד עם הקו הישן שלי בבזק, על 15 מגה.
האם זה נכון וחוקי ומה ניתן לעשות?
בתודה, דן."

2. האם למשרד התקשורת ידועה התופעה הזו ומה המשרד מתכוון לנקוט נוכח הפרת תנאי הרישיון הזו (לכאורה), גם מצד הוט וגם מצד פרטנר?"

תגובה לא קיבלתי מאיש. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

קוראינו כבר יודעים, שלא אקבל שום תשובה. די ברור למה (רוצים להסתיר את הכאוס והעבירות, לכאורה, מהציבור).

לא רק שמתעלמים משאלותיי, כאילו הבעיה תיעלם אם לא משיבים לי (בניגוד לחוק), יחידת הדוברות של משרד התקשורת גם מקבלת תוספות שכר נאות - 20% תוספת שכר למשכורת החודשית, רק בגלל שלא עונים לי.

את העובדה המדהימה, הבלתי תיאמן והמזעזעת הזו, חשפתי בכתבה: "איך מקבלים תוספת שכר באי מענה לשאלות של אבי וייס? סודות מש' התקשורת".

לכן, זה די ברור למה אני לא מקבל תשובות (זה גם מוסבר בהרחבה בנספח א' כאן). לצפצף על עוד כמה חוקים הקשורים באי מענה לשאלותיי - זה כבר דבר פעוט ערך, מול הצטברות המעשים, שחלקם, לכאורה, טעון חקירה פלילית ומשמעתית דחופה, מעשים המפורטים כאן ובעשרות כתבות החשיפה הקודמות, בהתייחס לצמרת הנוכחית של משרד התקשורת.

נספח ב':
מה עושים כל כך הרבה "מוצנחים" ו"משובטים" בלשכה של מנכ"לית משרד התקשורת?

בעקבות פרסום פרוטוקול "הוועדה המייעצת" (כאן), עולה בתחילת הפרוטוקול, שבדיון השתתפו כל מיני בעלי תפקידים. "משובטים" על מלא, שהבנתם ברגולציית שוק התקשורת היא בדיוק כמו ההבנה שלי איך מטיסים חלליות למאדים.

הנה הרשימה המלאה של המשתתפים בדיון המאוד מקצועי הזה:
משתתפי הדיון

לכן, ביום 19.10.21 שלחתי לצמרת משרד התקשורת (שר ומנכ"לית) ולידיעת צמרת הוט את השאלות הנוקבות הבאות:
"הנדון: קנס על חברת הוט  בנושא הרפורמה על הפס הרחב "שוק סיטונאי".
שלום רב,
1. משרד התקשורת פרסם כאן ביום 18.10.21 את "פרוטוקול מספר 9 של הוועדה המייעצת לעיצומים כספיים - מיום 26 במאי 2021". מדובר בפערי זמנים של כ-5 חודשים ממועד ההחלטה, פערי זמנים לא מוסברים.
כ"כ ההודעה על הטלת העיצום הכספי פורסמה באתר משרד התקשורת ב-2.9.21 באיחור רב – פיגור של כ-4 חודשים ממועד ההחלטה.
למה האיחורים הללו?

2. בדיון, שרק כעת פורסם, השתתפו 2 פקידים של המשרד: בן צ'רטוף דאר (יועץ למנכ"לית) ודמות חדשה: עוז גיל (יועץ למנכ"לית, [בתעוז גיל, מלינקדאיןמונה משמאל, מלינקדאין שלו]). 

מה הם עשו בדיון מקצועי כזה, בהיעדר כל ניסיון, השכלה, הכשרה או ידע בעולם התקשורת בכלל וכל הבנה, ידע, ניסיון או השכלה, בנושא תשתיות האינטרנט של הוט בפרט?

3. בנושא אחר אבל באותו תחום: חברת הוט מובייל הגישה (12.10.21) עתירה מינהלית נגד משרד התקשורת לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים בגלל עיצום כספי, שהוטל על הוט בגין אי ניתוק מינויים.
על פי חוק התקשורת נאמר בסעיף 37א16 (ד) "הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה." מדוע העתירה הזו לא פורסמה עד היום?

4. האם הוט (כל קבוצת הוט לרבות החברות הבנות, כולל החלטות של מועצת הכבלים והלוויין בנוגע לעיצומים כספיים על הוט) שילמה את כל הקנסות שהוטלו עליה בשנה החולפת?

5. אודה להתייחסותכם."

תגובה לא קיבלתי מאיש. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

קוראינו כבר יודעים שלא אקבל שום תשובה. די ברור למה (רוצים להסתיר את הכאוס והעבירות, לכאורה, מהציבור).

לא רק שמתעלמים משאלותיי, כאילו הבעיה תיעלם אם לא משיבים לי (בניגוד לחוק), יחידת הדוברות של משרד התקשורת גם מקבלת תוספות שכר נאות - 20% תוספת שכר למשכורת החודשית, רק בגלל שלא עונים לי.

את העובדה המדהימה, הבלתי תיאמן והמזעזעת הזו, חשפתי בכתבה: "איך מקבלים תוספת שכר באי מענה לשאלות של אבי וייס? סודות מש' התקשורת".

לכן, זה די ברור למה אני לא מקבל תשובות (זה גם מוסבר בהרחבה בנספח א' כאן). לצפצף על עוד כמה חוקים הקשורים באי מענה לשאלותיי - זה כבר דבר פעוט ערך, מול הצטברות המעשים, שחלקם, לכאורה, טעון חקירה פלילית ומשמעתית דחופה, מעשים המפורטים כאן למעלה ובעשרות כתבות החשיפה הקודמות, בהתייחס לצמרת הנוכחית של משרד התקשורת..

לכן, ביום 5.11.21 שלחתי שוב שאלות, לא רק לצמרת משרד התקשורת אלא גם למשרד האוצר ולנש"מ (נציבות שירות המדינה) בזו הלשון:
"שאלות בענייני התקנים סביב לשכת המנכ"לית במשרד התקשורת.
שלום רב,
1. במסמך "פרוטוקול דיון מס' 9 של הוועדה המייעצת לעיצומים כספיים מיום 26 במאי 2021" שפורסם באיחור רב ובלתי מוסבר ב-18.10.21 - מופיעים 2 שמות חדשים בצמרת משרד התקשורת, הקיימים סביב המשרד של המנכ"לית:
תמר ארז, ראש מטה, לשכת מנהלת הכללית.
עוז גיל, יועץ למנהלת הכללית.

זאת בנוסף לבן צ'רטוף דאר, יועץ למנהלת הכללית, שגיליתי את קיומו בלשכת המנכ"לית אך לא מזמן (כאן).

2. זאת, מעבר לשמות קודמים, שהתגלו על ידי, סביב לשכת המנכ"לית:
ענבל מעין - ראש מטה מנכ"לית (האם הוחלפה ע"י תמר ארז, או שיש שתי ראש מטה מנכ"לית?)
מיתר בן-ארצי - יועצת למנכ"לית.

זאת, בנוסף לאגף שהוקם במיוחד עבור הדוברת של המשרד, מעיין אוחנה עזרא.

3. כמה בעלי תפקידים ומה הגדרת תפקידם, יש כיום סביב המנכ"לית של משרד התקשורת?

4. כמה תקנים יש במשרד התקשורת לתפקידים הללו, על חשבון משלמי המיסים בישראל והאם נש"מ אישרה (והאוצר אישר והסכים), לקיומם של כל "המוצנחים והמשובטים" המרובים הללו, סביב לשכת המנכ"לית, במשרד ממשלתי קטן - שמונה בקושי 150 תקני קבע?

5. ממתין להתייחסותכם, נוכח ההפקרות הציבורית הזו."  

תשובה קיבלתי רק ממשרד האוצר: "עליך לפנות בנושא למשרד התקשורת". טוב. זה גם סוג של התחמקות אלגנטית, מהבעיה החמורה הזו.

תגובה לעניין, לא קיבלתי מאיש. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

קוראינו כבר יודעים, שלא אקבל שום תשובה. די ברור למה (רוצים להסתיר את הכאוס והעבירות, לכאורה, מהציבור).

לא רק שמתעלמים משאלותיי, כאילו הבעיה תיעלם אם לא משיבים לי (בניגוד לחוק), יחידת הדוברות של משרד התקשורת גם מקבלת תוספות שכר נאות - 20% תוספת שכר למשכורת החודשית, רק בגלל שלא עונים לי.

את העובדה המדהימה, הבלתי תיאמן והמזעזעת הזו, חשפתי בכתבה: "איך מקבלים תוספת שכר באי מענה לשאלות של אבי וייס? סודות מש' התקשורת".

לכן, זה די ברור למה אני לא מקבל תשובות (זה גם מוסבר בהרחבה בנספח א' כאן). לצפצף על עוד כמה חוקים הקשורים באי מענה לשאלותיי - זה כבר דבר פעוט ערך, מול הצטברות המעשים, שחלקם, לכאורה, טעון חקירה פלילית ומשמעתית דחופה, מעשים המפורטים כאן למעלה ובעשרות כתבות החשיפה הקודמות, בהתייחס לצמרת הנוכחית של משרד התקשורת.
 
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס