חשיפת ה"ישראבלוף" של "אפליקציית עיר חכמה" (מושג, שמשרד התקשורת - אגף הספקטרום הצליח להמציא, בלי שימוע, בלי מסמך מדיניות, בלי תקנות, בלי כלום), כדי לאפשר לרשויות מקומיות לספק שירותי אינטרנט אלחוטיים ברחבי העיר, תחת רישיון ל"תחנה פרטית לקשר אלחוטי", ב"ניסוי". יצירת רגולציה "יש מאין". 
מאת: אבי וייס, 5.2.19, 07:00

חשיפת "ישראבלוף" פרי המוח היצירתי של צמרת משרד התקשורת הישראלי, שהחוק, מדיניות שר, תקנות וכיו"ב, הם רק מכשול מיותר, כדי לבצע "מה שבא להם בראש", בכאוס רגולטורי, שהוא אולי המשך טבעי לכאוס רגולטורי אחר, שנחשף בכל מיני כתבות אחרות באתר זה. 

הסיפור החל כשפרסמתי (כאן) כתבה אודות חיבור 17 בתי ספר (כנראה כל בתי הספר הקיימים) בעיר אור יהודה, לרשת האינטרנט באמצעות חיבור אלחוטי.

נזכרתי, שכבר כתבתי על הכאוס הזה בכתבה קודמת (כאן, בחלק התחתון של הכתבה), כשאז לא הצלחתי לקבל מעיריית אור יהודה את הרישיון, שקיבלה ממשרד התקשורת, לצורך השירות החדשני הזה, שהיה אז בתחילת דרכו (בפברואר 2018).

לכן, החלטתי לנסות שוב, ופניתי לעיריית אור יהודה, היות ונמסר לי, שעיריית אור יהודה התקינה את הרשת בכפוף לרישיונות הניסוי, שמעניק משרד התקשורת לכל רשות מקומית בישראל, לטובת הקמת תשתית "עיר חכמה".

נמסר לי, שעלות רישיון כזה היא 540 ₪ לשנה בעבור כל עורק וזה חלק מהתחשיב המובא בכתבה. האינטרנט מסופק בקו תקשורת רגיל קווי מאחד מבעלי הרישיון הרגילים (בזק/סלקום/HOT/פרטנר) לשירותי מפ"א ומגיע לבניין העיריה. הרשת העירונית האלחוטית מפזרת את האינטרנט הנ"ל לבתי ספר ברחבי העיר. גם עלות הקו המרכזי הזה היא חלק מהתחשיב המובא בכתבה.

הפעם, כן קיבלתי את הרישיון, שיש בידי עיריית אור יהודה. תודה לדובר העיריה.

לגבי שאר המשתתפים בניסוי (אינטגרטור ויצרן מערכת), לא הייתי צריך לבקש מהם אישורים רגולטוריים, שכן אני מכיר את החברות, שמשתתפות בניסוי, ולכולן יש את האישורים המתאימים ממשרד התקשורת.

הבעיה היחידה היא: איך מספקים שירותי אינטרנט לבתי ספר בכל רחבי העיר, בלי "רישיון כללי אחוד", או "רישיון לניסוי טכנולוגי", או "רישיון מיוחד". .  
 
הרישיון, שקיבלתי מהעירייה, נמצא כאן למתעניינים. כבר מכותרת הרישיון רואים, שמדובר באחד ה"ישראבלופים" הכי מדהימים, שהמציא משרד התקשורת הישראלי אי פעם. מייד נרחיב על זה.

הכותרת של הרישיון היא בכלל הקמת "תחנה פרטית לקשר אלחוטי", ובגוף הרישיון, הרישיון ל"תחנה פרטית לקשר אלחוטי" הופכת לפתע ל"ניסוי להעבר מידע .. באמצעות מיקרוגל לטובת אפליקציית עיר חכמה".

קומבינציה כזו מיוחדת בנייר אחד, לא ראיתי מימי, ותאמינו לי, שראיתי הרבה "ישראבלופים" במסמכי משרד התקשורת, אבל זה פשוט שיא עולמי. 

הנקודה המרכזית כאן היא: הרישיון הזה הוא בכלל לא לשירותי אינטרנט לבתי הספר. הוא לחיבור נל"ן (נקודה לנקודה) רק בין 2 נקודות בעיר אור-יהודה, בין פארק המדע למגדל המים של העיר. זהו.

הנה זה "שחור על גבי לבן":



איך חיבור בין פארק המדע ישירות מול מגדל המים, באמצעות אנטנת תוף, שתותקן ב-2 האתרים הללו, שידברו ביניהם ישירות באוויר, הפך לחיבור אינטרנט ל-17 בתי ספר, עם רשת עירונית בממדים של ספק תקשורת עירוני רחב היקף לאינטרנט? 

כך נכתב בהודעה לעיתונות, שפרסמתי (וגם כלי תקשורת אחרים פרסמו): "ברחבי העיר אור יהודה נפרסו עשרות עורקי גלים מילימטרים כאשר השדרה המרכזית של רשת התקשורת העירונית החדישה הזו, פועלת כיום במהירות של 5,000 מגה ביט, והחיבורים לכל נקודה בעיר, בעיקר מוסדות חינוך, הם במהירות 1,000 מגה ביט".
 
מי הקוסם (כנראה הודיני), שיכל להפוך חיבור קטן וישיר בין 2 נקודות בעיר, לרשת אינטרנט על פני כל העיר?

לכן, פניתי בדחיפות לצמרת משרד התקשורת בשאלות הבאות (פניתי כמה פעמים, החל מ-8.1.19 ועד 24.1.19):
"בהמשך לתכתובת קודמת, קיבלתי את הרישיון של עיריית אור יהודה (מצ"ב).

מהרישיון עולות הרבה שאלות:

1. לפי איזה סעיף בפקודת הטלגרף האלחוטי הוצא הרישיון הזה? ברישיון זה לא כתוב וגם בחוק ובתקנות לא מצאתי סעיף כזה.

2. נושא הניסויים הטכנולוגיים לרבות במערכות אלחוט, מעוגן היטב בחוק, גם בתקנות התקשורת - כאן, במדיניות השר ובנוהלי משרד התקשורת: כאן, כאן, כאן וכאן.

אז מהיכן נולד המונח: ניסוי לטובת אפליקציית עיר חכמה. אגב, אין מושג כזה, כי אפליקציה זו תוכנה ולא שידורי אלחוט ומיקרוגל?

אין באתר משרד התקשורת כל מסמך בעניין הזה.

3. בנוסף, הרישיון נועד לספק קישור ישיר בין פארק המדע למגדל המים (חיבור מיקרוגל ישיר). אולם, בניסוי בכלל עושים משהוא אחר לגמרי, חיבור 17 בתי ספר לקבלת אינטרנט.

זה לא חיבור בין פארק המדע למגדל המים אלא שירות חיבור של 17 בתי ספר, שפזורים בכל העיר, לשירותי אינטרנט (במקום חיבורי אינטרנט קווי או סלולרי) עם עשרות חיבורי אלחוט (לא אחד, כמו שיש ברישיון) ושדירת רשת המקיפה את כל העיר. 

חיבורי אינטרנט מסוג זה, דורשים רישיון לגמרי אחר, שאין לעירייה.

מה אתם עושים בנדון לאור כך, שתנאי הרישיון הופרו?

4. מי אישר במשרד התקשורת לעירייה לעשות משהו אחר לגמרי מהרישיון והאם זה המצב בכל העיריות, שקיבלו רישיון מסוג זה ממשרד התקשורת?"

כפי שקוראינו מבינים, תשובה לא הצלחתי לקבל. לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

שלא יהיו שום ספיקות. עיריית אור-יהודה לא עשתה שום דבר לא בסדר. הם לא מומחים לרגולציית תקשורת. הם ביקשו וקיבלו רישיון ממשרד התקשורת וזהו. מבחינתם - הכל בסדר. גם הקבלן ויצרן הפתרון האלחוטי, יש להם רישיונות בתוקף. מבחינתם, הכל נראה תקין. 

מי שאמור לפקח - זה משרד התקשורת. מי שאמור לקבוע - זה משרד התקשורת. מי שאמור לבצע שימועים, ניירות עמדה, תקנות, קביעת רישיונות (לנושא חדש זה), הוא רק משרד התקשורת, בראשות שר התקשורת, איוב קרא, (בתמונה למעלה משמאל) שחזיתי בברור את נפילתו (למשל: כאן וכאן בחלק התחתון של הכתבה), והמנכ"ל נתי כהן. 

ככה משרד התקשורת הישראלי מתנהל, מודל 2019.

"איש הישר בעיניו ייעשה".

כאוס רגולטורי במיטבו.