האימפוטנציה ארוכת השנים של ממשלת ישראל ובמרכזה משרד התקשורת ואיגוד האינטרנט הישראלי, הובילו את ארגון RIPE NCC, שמושבו באמסטרדם, להגיע לישראל ולנסות לקדם בעצמו את טכנולוגיית IPv6 כאן. הארגון עורך בעצמו ועל חשבונו אירוע של 4 ימים תחת השם: IPv6 Day Israel. 
מאת: אבי וייס, 18.8.16, 17:00

לארגון RIPE NCC, שיושב באמסטרדם (הולנד), ובין היתר גם מחלק (כלומר - מוכר) מספרי IP לחברות התקשורת והאינטרנט ב-EMEA, כולל בישראל, נמאס מהמצב, שבו ישראל היא המדינה היחידה כמעט בעולם, שבה טכנולוגיית IPv6 לא מיושמת. 

לכן, הארגון האירופי הזה החליט להגיע לישראל ולקיים בעצמו ועל חשבונו 4 ימי עיון מקצועיים, שנקראים על ידו: IPv6 Day Israel, שכוללים יום עיון + 3 ימי סדנאות. האירוע פורסם כאן, והופץ לחברות התקשורת וההייטק בישראל. האירוע ייערך במלון דן אכדיה בהרצליה מ-12 עד 15 בספטמבר 2016. אין מה למהר ולהירשם, כי רשימה הנרשמים נסגרה. רשימת הנרשמים מצויה כאן, והעובדה, שההרשמה נסגרה מהר מאוד, מצביעה על הרצון והצמא של שוק התקשורת הישראלי ללמוד על IPv6 ולהתנסות ביישום הטכנולוגיה הזו.

למה את המעשה הזה לא עושים משרד התקשורת הישראלי ו/או איגוד האינטרנט הישראלי? זה די ברור. יש כמה מאפיינים משותפים ל-2 הגופים הציבוריים הללו (למרות שאחד זה גוף ממשלתי והשני זו עמותה ציבורית):

• אימפוטנציה מוחלטת ארוכת שנים, שהחמירה בשנה האחרונה.
• כישרון לפזר ספינים על כלום, כל הזמן (זה די קל, רוב מוחלט של העיתונאים בכלי התקשורת בארץ, אין להם שמץ של מושג מה נכון ומה לא נכון ב"הודעות לתקשורת", שהם מקבלים, בתחומי העשייה של שוק התקשורת).
• בזבוז כספי ציבור בלי חשבון ובלי שום פיקוח ובקרה יעילים. גם בנושא IPV6 (במקום לפעול ולקדם, שופכים כסף על יועצים).  
• התעלמות מוחלטת מנהלי מכרזים ותקינות ציבורית בתנהלות בתחומי כוח אדם וספקים. 
• יהירות של "אני ואפסי עוד" ודחיית כל הצעות לשיפור. 
• "כיסוי תחת" מתמשך מיועצים משפטיים מכורים. 

זה הרקע, שיכול להסביר למה ישראל מידרדרת בשנים האחרונות בתלילות בכל קנה מידה השוואתי עולמי, בכל תחומי ה-ICT.

אי יישום IPv6 בישראל במשך כשני עשורים, הוא לא רק מחדל מדהים, אלא צפצוף ארוך של משרד התקשורת הישראלי על החלטות ITU (ארגון התקשורת של האו"ם, שקובע את תקני התקשורת עבור מדינות העולם החברות באו"ם).

בשונה ממדינות אחרות בעולם (לדוגמה צרפת), הדרג המדיני הבכיר (בארה"ב זה למשל הנשיא בעצמו ובכבודו), מעורב אישית בקבלת ההחלטות ויישומן בכל הקשור לפס הרחב, לרבות יישום IPv6. בישראל, אין שום אדם ברמה המיניסטריאלית העוסק בטיפול ב-IPv6 והנושא הופקר בידי פקידים קטנים, שלא אכפת להם משום דבר, שנוסעים לכנסים הבינלאומיים בתחום, כנראה כדי לקנות מתנות לנכדים.

למי שמתעניין בפרטים הטכניים: למה צריך לעבור ל-IPv6, מהם התקנים, למה לא NAT, מי עושה מה בעולם האינטרנט ואיך בדיוק עושים זאת, כל התשובות לכל השאלות מצויות כאן באתר. מדריך טכני מפורט של איגוד האינטרנט העולמי מצוי כאן. 

איך ישראל, שמכנה את עצמה StartUp Nation, צריכה שמדריכים מארגון אירופאי יגיעו לכאן ללמד ישראלים מה זה IPv6?? 

הטיפול העקום והכושל של משרד התקשורת ב"חוק ההסדרים במשק" לפני כשבוע, מבטיח, שיהיו לנו עוד שנתיים אבודות, בהתפתחות הטכנולוגית של שוק התקשורת הישראלי. המצב כרגע בישראל - שהכל תקוע. התודות לשלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת. 

אם לא די בכך, אני מכסה את איגוד האינטרנט הישראלי מיום הקמתו (1994) ועד היום. מעולם, בכל השנים הללו, לא קיבלתי פניות ישירות של עובדים מן השורה מתוך האיגוד, שמתלוננים על הנעשה באיגוד, בעיקר טענות על "אווירת טרור" וטענות קשות אחרות בתחום ההתנהלות הפנימית של הארגון המתפורר הזה. התלונות החלו להגיע רק לאחרונה, אחרי שנים רבות של "שקט פנימי" מבחינת העובדים באיגוד.

אפשר לכתוב ספר שלם על מה שהעובדים מספרים לי עכשיו. אולם, לוועד המנהל של איגוד האינטרנט - זה בכלל לא מזיז. הצעה שלי, שהוועד המנהל יבדוק בעצמו את הטענות שהועלו, לא זכתה אפילו למענה. ככה זה מתנהל.

לכן, לא פלא, של-RIPE NCC נמאס ממה שקורה בישראל, והם החליטו לעקוף את הגופים הרשמיים, שאמורים לטפל ב-IPv6 בישראל, ופנו לחברות התקשורת ישירות, לאנשים הטכניים עצמם העוסקים ברשת האינטרנט, בניסיון לקדם את הנושא "מלמטה".

ללא ספק, זה מהלך חשוב, אבל אי אפשר לקדם את הנושא הזה "מלמטה". בכל העולם, מזה שני עשורים, הממשלות הן המובילות את הפרויקט של המעבר ל-IPv6 עם תקציבים, יעדים וחלוקת משימות ברמה הלאומית. די בדומה למה שנעשה בתחום הסייבר במשרד ראש הממשלה. בלי שזה יגיע "מלמעלה", הנושא זה לא יזוז. בינתיים, אפשר רק "לדבר לקיר".