בישראל יש מחסור באנשים מיומנים הנדרשים להשתלבות במקצועות טכנולוגיים
מאת: חיים חביב, 6.8.14, 14:00

שר הכלכלה נפתלי בנט קיבל הבוקר את דו"ח ועדת ההיגוי הבין-משרדית לגיבוש כלי מדיניות לטיפול במצוקת כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק. הוועדה גיבשה שורת המלצות לצמצום הפער בין הביקוש לעובדים מיומנים ואיכותיים בתחומי המדע והטכנולוגיה לבין ההיצע הקיים בשוק.

ועדה בין-משרדית בראשות המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, מיכל צוק, הגישה הבוקר לשר הכלכלה נפתלי בנט מסקנות בנוגע לטיפול במחסור בכוח אדם מיומן בתעשייה עתירת הידע, שסובל ממחסור חמור בבוגרים אקדמאיים איכותיים במקצועות ההנדסה, המחשוב והמדעים.הוועדה מציינת, כי מידי שנה מתווספות בענף י כ-7,000 משרות , אך מערכת החינוך מעמידה בכל שנה כ-6,600 בוגרים בלבד, בעלי פוטנציאל ללימודים בתחום ההנדסה והמדעים, כאשר חלקם הגדול פונה ללמוד תחומים אחרים. בעוד הביקוש גדל, מספר התלמידים במקצועית הנדרשים מצוי בקיפאון מתמשך.

לאור חשיבות הנושא לכלכלה הישראלית, לשוק התעסוקה, לתעשייה ולמשק, גיבשה הוועדה מגוון המלצות, שתספקנה מענה לקיפאון במספר התלמידים בענפי החדשנות ויובילו להגדלת היצע המועמדים להשתלבות במשרות הרבות, רובן בשכר גבוה, המוצעות לבוגרים איכותיים.

השתתפו בוועדה נציגי גופים רבים, בהם: לשכת הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד החינוך, הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוה (ות"ת), משרד המדע, הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, צה"ל, שירות התעסוקה, המטה הקיברנטי הלאומי ונציגים שונים בתחומיי התעשייה, התעסוקה ופיתוח ההון האנושי.

נפתלי בנט: "החדשנות הישראלית מהווה חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי שלנו. חוסנה הכלכלי והתדמיתי של ישראל נשען, בין השאר, על היותנו מעצמת חדשנות פורצת דרך, שמספקת לאנושות כולה פתרונות טכנולוגיים בתחומי הסייבר, האבטחה, המיגון, החקלאות, המים, האנרגיה, הרפואה, הבטיחות ועוד. אולם, בהייטק הישראלי יש פגם והפגם המשמעותי ביותר הוא המחסור באנשים מיומנים הנדרשים להשתלבות במקצועות טכנולוגיים. פוטנציאל גדול לתעסוקה וצמיחה אינו ממומש בגלל שחברות מתקשות למצוא עובדים טובים ומיומנים. אין מספיק צעירים הלומדים מתמטיקה ומקצועות מדעיים, אין מספיק בוגרי תחומים טכנולוגיים מקרב הערבים והחרדים וחבל. ההייטק יודע לקלוט את כולם וזקוק לעוד ועוד כישרונות. לכן הדו"ח הוא בדיוק במקום והמבחן שלו יהיה ביישום".

עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה: "אנו עדים מדי יום להשפעת המחסור בכוח אדם מקצועי על המשק הישראלי ככלל ועל התעשייה עתירת הידע בישראל בפרט. לקושי של חברות טכנולוגיה באיתור עובדים מיומנים בתחומיי המדע, ההנדסה והמחשבים יש השפעה ישירה על היכולת של המשק לייצא שירותים ומוצרים בענפים הטכנולוגיים. לכן, אנו מייחסים חשיבות רבה לחיזוק ההכשרות המקצועיות והאקדמאיות בתחומים המאפשרים לבוגרים לרכוש מקצוע לחיים מחד וכן מספקים מענה לצרכי התעשייה והמשק מאידך. בימים אלה אנו עובדים על גיבוש החלטת ממשלה, שמכוחה יוקם צוות יישום בהובלת משרד הכלכלה, שיביא את ההמלצות החשובות של הדו"ח לכדי יישום. נמשיך לפעול יחד עם כל השותפים בממשלה, באקדמיה, בסקטור הפרטי והמגזר השלישי להגדלת היצע המדענים, המהנדסים, ההנדסאים ובוגרי מדעי המחשב ונייצר מנופי צמיחה, שיספקו מענה לצרכי המשק, לצד השמות איכותיות בשכר ראוי לעובדים מיומנים בתחומים נדרשים".

מיכל צוק: "ענף ההייטק מהווה מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי. אולם, המחסור בכוח אדם נגיש ומיומן מהווה חסם בהתפתחות תעשיית העילית. הימצאות כוח אדם מיומן ואיכותי, שזמין ונגיש להשתלבות בתעסוקה, מהווה תנאי מרכזי להמשך ביסוסו ופיתוחו של הענף ואנו נפעל למימוש ויישום ההמלצות. כך, שכבר בשנת התקציב 2015 יינתן ביטוי לתחילת היישום".

עיקרי ההמלצות:
הוועדה המליצה על מגוון פעולות לתקופות זמן שונות ולאוכלוסיות יעד מגוונות, שמהוות פוטנציאל בתחום ההון האנושי.

טיפול ב-2 נושאים מרכזיים:
בעיית הביקוש הקיים לעובדים מיומנים, בדגש על אוכלוסיות בעלות הכשרה, שאינן מועסקות כיום בענף, מול ההיצע.
טיפול בפער בין צמיחת הענף לקיפאון במספר הסטודנטים בתחומים הנדרשים.
 
בטווח הקצר ממליצה הוועדה, בין היתר, על:            
גיבוש תכנית לריענון מהנדסים וותיקים (45+).
שילוב אקדמאים בעלי תארים בתחומי ההנדסה והמדעים אשר אינם מועסקים במקצוע מקרב המגזר הערבי שאינם מועסקים.
עידוד "השבת מוחות", בשיתוף עם המעסיקים.
מתן הקלות בקבלת ויזות עבודה לעובדים מומחים בתחום ההייטק.
 
בטווח הבינוני מומלץ, בין היתר:
הרחבת תכניות המגדילות את הנגישות להשכלה הגבוהה בתחומי ההנדסה והמדע לאוכלוסיות, שאינן עומדות כיום תנאי הקבלה למקצועות הנדסה באקדמיה.
בניית תכניות לשילוב אוכלוסיות יעד ללימודים אקדמיים בתחומים רלוונטיים, בהם ערבים, חרדים, נשים המשרתות ביחידות טכנולוגיות.
המשך עידוד המוסדות להשכלה גבוהה להגדלת מספר התלמידים במקצועות מחשבים והנדסה.
 
בטווח הארוך ממליצה הוועדה על:
מגוון כלים העוסקים בעידוד למצוינות מדעית (במערכת החינוך הפורמלית ולא פורמלית).
הגברת חשיפת ילדים ונוער מכל קבוצות האוכלוסייה לתחומי המדעים.

בנוסף המליצה הוועדה למסד הן צוות היגוי לקידום ומעקב אחרי התקדמות יישום והטמעת ההמלצות, שירכז את כלל המענים בנושא והן פורום מעסיקים, עמו יקיים צוות ההיגוי היוועצות קבועה ויגבש עמו שיתופי פעולה, יוזמות משותפות וממשקי עבודה.

הדו"ח המלא מצוי להורדה כאן. 

בתמונה: השר נפתלי בנט, מיכל צוק. קרדיט צילום: סבין שטרנברג.