הוועידה הבינ"ל ה-5 לסייבר: מהות הסייבר - להטיל ספקות ולהקשות קושיות
מאת:
חיים חביב, 23.6.15, 22:54
ראש הממשלה בפתיחת שבוע הסייבר 2015: "אנו מחויבים לתחום הסייבר ושואפים להבטיח את המובילות שלנו בענף. איראן תקפה אותנו, את סעודיה ואת ארה"ב ואנו נחושים להגן על עצמנו נגד המתקפות הללו".
היום נפתח באוניברסיטת ת"א שבוע הסייבר 2015, הוועידה הבינלאומית השנתית ה-5 לסייבר, שכבר הפכה למסורת. הוועידה משכה אליה השנה למעלה מאלף משתתפים, בהם אורחים רבים ובכירים מחו"ל.
במושב הפתיחה החגיגי הבוקר השתתפו ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, שגרירי ארה"ב ובריטניה בישראל, ראשי עולם הסייבר הישראלי וראשי האוניברסיטה.
לפניכם עיקרי הדברים, שנשאו ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ושגריר ארה"ב בישראל,
דן שפירו, בפני משתתפי הוועידה.
בנימין נתניהו: "מהות הסייבר היא לשאול שאלות ולאתגר כל הזמן. זו דיסציפלינה המתפתחת במהירות, תחום בעל קצב צמיחה ושינוי הגדול ביותר בכלכלה הבינלאומית ובביטחון הבינלאומי בעולם.
האינטרנט על נגזרותיו הפך למנוע שינוי וצמיחה הגדול ביותר בכלכלה העולמית, שמשתנה לנגד עינינו מדי שעה, ועלינו לשאוף להיות כל הזמן בקדמה. לפני מספר שנים הצבתי יעד – להפוך את ישראל לאחת מהמדינות המובילות בתחום ביטחון סייבר. אנו פועלים בעידן של ייצור מידע ונתונים בקצב מדהים. בכל שנה, נוצרים יותר נתונים מאשר בכל ההיסטוריה האנושית. אנו בעיצומו של שינוי כביר. אנו עוברים מאטומים לביטים, ומהארץ לחלל. הדבר מחייב אותנו לשמור כל העת על מיקומנו בחזית הטכנולוגיה, בחוד החנית של החדשנות.
שוק הסייבר מתאפיין בצמיחה גבוהה ובשינויים תכופים ביותר והעוסקים בו נדרשים לחדש כל הזמן כדי לשמור על מעמדם המוביל בשוק. אמרנו, שנהיה בין 3 המובילים ואנחנו שם. אולם, עלינו להבטיח את מיקומנו שם גם בעוד 10 שנים, 20 שנה, ו-50 שנה, כי זה לא הולך להיעלם. לשם כך, כוננו 2 זרועות מרכזיות המבוססות על החלטות ממשלה, שאימצנו לפני מספר שבועות:
האחת - הקמת רשות לאומית לביטחון סייבר במטרה לבנות שוק סייבר דינמי ולהגדיר את האופן, שבו אנו מגדירים את סוגיות ההגנה.
השנייה - ההחלטה בדבר
הקמת זרוע סייבר בצה"ל. אנו נחושים לבנות יכולות יציבות ומתפתחות כדי לבנות את הדברים החדשניים ביותר, שאנו זקוקים להם לצורך ביטחוננו הלאומי.
סוגיות ההגנה והסייבר הן מהשאלות הקשות ביותר. כיצד משרטטים את הקו? האם סביב חברה? האם סביב בסיס אווירי או תחנת כוח? והתשובה היא כן ולא. כן, כיוון שאנו זקוקים לזה בכל אחד ממתקנים אלה ושירותים אלה. ולא, בגלל שאין די בכך. אבל עד היכן יש להרחיק? היכן משרטטים את הקו? ואם מישהו חודר את הקו הזה, באיזה צעדים נוקטים? את מי מעדכנים? כיצד נערכים מבעוד מועד? עם מי חולקים מידע כזה?
אלו שאלות מורכבות ביותר ואין עליהן תשובות פשוטות. בהינתן אי וודאות זו, אפשר למעשה לעשות אחד מ-2 דברים: לומר - זה מסובך, איני יודע מה הפתרון, זה מתפתח מהר מדי, או שאפשר לומר: נתארגן ונקבל החלטות תוך תנועה. כמו בצבא, בזמן שאתה נע, אתה מחליט לאן אתה פונה ומגייס למהלך את הכוחות והאמצעים, שיילוו אותך. אנו החלטנו על 2 המתווים הללו, ואני חושב, שאלו החלטות מונומנטליות. אנו מתקדמים אולי יותר ממרבית המדינות, אולי אפילו מכל המדינות. אנו נעים ואנו יכולים לראות את השינוי המתחולל מרגע שהחלטנו מה אנו עושים.
אנו לומדים תוך כדי תנועה וחולקים ידע עם ממשלות, עם חברות ועם יזמים מכיוון שזה חשוב. ישראל היא מקום ייחודי כיוון שיש בה מספר גדול יחסית של אנשים המצטיינים בתחום זה, אבל אני חושב שזאת לא רק שאלה של מספרים. זהו מקום ייחודי גם בזכות התרבות שלנו, שבמהותה היא משהו הכרחי ביותר כאן וזה קריאת תיגר על הנחות ומוסכמות מקובלות. זה משהו שטבוע עמוקות בדנ"א שלנו. זה טבוע בתרבות שלנו לאורך הדורות וזה ניכר היטב גם בהתפתחות העסקית שלנו.
יתרון נוסף, הוא השקעה מתמשכת בתחום זה. המשימה שלנו היא לקחת את ההשקעה הזו ולהפוך אותה לא רק למנוע לביטחון לאומי אלא גם למנוע צמיחה עסקי. מניסיוני, השקעה ממשלתית של מודיעין צבאי וביטחוני בשיתוף האקדמיה, היא שילוב מנצח. בסביבה כזו, נזרעים זרעי חברות סטארטאפ עסקיות. זה פחות או יותר מה שהחלטנו לעשות בבאר שבע. החלטנו לקחת את מודל ה-
NSA שלנו ואת היחידות הרלוונטיות האחרות ולהשתיל אותן בנגב, סמוך לאוניברסיטת בן גוריון בנגב, למקם יחד את מטה הסייבר הלאומי שלנו, את האוניברסיטה בנגב ופארק סייבר, שהולך ומתרחב במהירות, עם כמה מהחברות המובילות בעולם (שהקימו בעיר מרכזי מצוינות).
זה מתכון באמצעותו מאגדים את הכוחות, שיכולים לבנות את העתיד במקום אחד, מקום קטן, שבו אותה תרבות, שהזכרתי, יכולה לצמוח ולשגשג. אנו מעודדים את הצעירים המשתחררים מהצבא להשתלב לתחומים הללו. בתוך כמה חודשים נעניק הטבות מס לחברות, שתיפתחנה בבאר שבע במטרה להמשיך ולקדם את ההשקעה המתמשכת הזאת. כל שנה אנו לוקחים את הצעירים והצעירות המבריקים ביותר שלנו ומעבירים אותם דרך מערכת הביטחון והצבא ומעודדים אותם להפוך ליזמים.
בשנה וחצי האחרונות, חברות סטארטאפ ישראליות נקנו בסך של כמיליארד דולרים. רק בשנה האחרונה הייתה לנו השקעה של מאות מיליוני דולרים בחברות סטארטאפ והיד עוד נטויה. תפקידנו להבטיח, שהמכונה הזאת תמשיך לנוע בקצב מהיר, ואנו מחויבים לכך בכל מעשינו. אנו רואים בכך את העתיד. אנו רואים בכך לא רק חלק נלווה למאמץ הכלכלי שלנו. אנו רואים בכך חלק מרכזי ביותר מהמאמץ הכלכלי שלנו, מנוע צמיחה לחמישים השנים הבאות.
העתיד נבנה כאן בזכות התרבות הייחודית שלנו. מתפקידנו להבטיח, שהמגמה תימשך, ועל לכן בכוונתנו להמשיך ולהשקיע רבות כדי להבטיח, שתהיה לנו אספקה הולמת של צעירים הלומדים מתמטיקה ברמות הגבוהות ביותר. פיתחנו תכניות מיוחדות לחינוך סייבר, הן בבתי הספר והן בצבא, ואנו מחויבים לתחום זה באופן מוחלט כדי שנמשיך להיות דומיננטיים.
סוגיית ההגנה על תוצרי ושירותי האינטרנט היא מורכבת ומאתגרת ורק תלך ותיעשה יותר ויותר מורכבת. יש האקרים שתוקפים, יש ארגונים לא ממשלתיים שתוקפים. אולם האיום הגדול ביותר מגיע מממשלות. ממשלות, שרוצות להגן על פרטיות אזרחיהן, על חשבונות הבנקים שלהם, התשתיות החיוניות שלהן והכלכלות הלאומיות, חייבות לפעול בשיתוף ככל הניתן מול איום חדש זה.
ספציפית, איראן תקפה אותנו, את סעודיה, את ארה"ב ועוד רבים אחרים, ואנו נחושים לאפשר לעצמנו להגן על עצמנו נגד המתקפות הללו ואחרות. הדרך שבה אנו עושים זאת היא באמצעות אותו שילוב של ממשלה, צבא, אקדמיה ועסקים. אנחנו חושבים שזאת הזדמנות מצוינת לכולנו.
אנו מתקדמים ומחויבים לשמור על מקומנו בחזית. לכל אחד ואחת מכם ישנה כאן הזדמנות. ישראל מרגשת, פתוחה לעסקים שלכם. אני שמח, שאתם כאן בוועידת הסייבר הבינלאומית ה-5. ההשקעות בענף גדלות מדי שנה, ההזדמנויות גדלות, ואני כאן כדי לומר לכם, שאם אתם לא בישראל, אתם צריכים להיות, ואם אתם בישראל, תעשו יותר".
דן שפירו, (בתמונה מ
שמאל): "שתי המדינות משתפות פעולה בהתמודדות עם איום הסייבר בשיתוף מידע, בהשקעות משותפות ובשמירה על חופש הביטוי באינטרנט. בשנה שעברה ייצאה ישראל לארה"ב שירותים בתחום הסייבר בהיקף של 6 מיליארד דולרים. 2 הצדדים נהנים מדיאלוג משותף. חשוב לקיים שיתוף פעולה מלא לא רק בין מדינות אלא יחד עם אנשי המקצוע והאקדמיה.
במהלך 5 השנים האחרונות משך תחום הסייבר תשומת לב רבה במסגרת יחסי ישראל וארה"ב. שיתוף הפעולה בין המדינות להגנה מפני התקפות הוא קריטי בהתחשב בעובדה, ש-2 הממשלות, כמו גם החברות במדינות אלו, נתפשות כמטרות איכותיות לתקיפת סייבר. הממשלה שלי נקטה צעדים נוספים להגנה והענשה בסנקציות על אנשים, שמאיימים או עוסקים בפעילות מאיימת בתחום הסייבר. החלטנו להילחם גם בפשע סייבר מאורגן וחתמנו על הסכמי שיתוף פעולה בוועידת בודפשט בין 2 המדינות.
אני מכיר בחשיבות השת"פ בין אנשי המקצוע, האקדמיה והמדינה. עלינו להבטיח, שלכל השותפים יהיה מקום סביב השולחן ולא רק למדינות. אני מצפה מארה"ב וישראל שימשיכו להבטיח, כי האינטרנט הוא מקום בטוח ומשגשג. אנו רוצים, שהאינטרנט יהיה גם מקום משגשג לחופש הביטוי. היום כמעט חצי ממשתמשי האינטרנט בעולם חיים במדינות, שמגבילות חופש זה, ועלינו להבטיח, שזה יהיה מקום חופשי ופתוח לחדשנות, בטוח ואמין. עלינו לגבש מדיניות שתבטיח מטרות אלו וישראל היא שותף טבעי מבחינתנו לעשות זאת".
קרדיט צילום תמונה עליונה: קובי גדעון, לע"מ.
