Telecom News - הרגולטורים האירופאים פה אחד: משרד התקשורת הישראלי לא מבין את תפקידו

הרגולטורים האירופאים פה אחד: משרד התקשורת הישראלי לא מבין את תפקידו

דף הבית >> דעות ומחקרים >> אנליסטים >> הרגולטורים האירופאים פה אחד: משרד התקשורת הישראלי לא מבין את תפקידו
הרגולטורים האירופאים פה אחד: משרד התקשורת הישראלי לא מבין את תפקידו
מאת: ערן יעקובי, 20.12.18, 17:15ערן יעקובי

איפה אנחנו ואיפה הם? תובנות על המצב העגום של שוק התקשורת בעקבות כנס רגולטורים בישראל. פקידי משרד התקשורת לא מבינים שוק כלכלי מהו. הם מבינים איך לאיים ולייצר משבר, שאת תוצאתו משלמת המדינה. ע"ס ההרצאות על המצב באירופה, אין להכביר במילים כדי להראות את אזלת היד, הכישלון ו"התקיעות" של הרגולציה הישראלית, שלא מסדרת מגרש משחקים הוגן. במשרד התקשורת יש פאניקה והתוצאה היא חוסר יעילות. רשתות הסלולר מפגרות ולכן החיבור בין רשת סלולרית מפגרת לרשת סיבים מתקדמת עלול להיות בעייתי. משרד התקשורת מתערב גם בצד של הביקוש, אינו מנסה למזער סיכון בצד ההיצע ומאיים על כולם, שכדאי לפרוס סיבים אופטיים. התוצאה עלולה להיות גרועה יותר מההידרדרות אליה הגענו בתחום תשתיות הסלולר. משרד התקשורת שולף מהמותן ולא לומד ממקרים אחרים. הלוואי שיהיו עוד הרבה כנסים מהסוג הזה, אבל שיהיה גם מי במשרד התקשורת שילמד מהם. מה המסר לרגולציה ולמשקיעי שוק ההון? 
 
לאחרונה התקיים הכנס הראשון בתל אביב במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין האיחוד האירופי וישראל בנושא "חיזוק היכולת הרגולטורית של ישראל בתחום התקשורת, בדגש על אספקת שירות באמצעות רשתות בבעלות ובאחריות אחרים".
         
"במסגרת הסכם השת"פ עם האיחוד האירופי, מקצה האיחוד 1.5 מיליון יורו לטובת פרויקט התאומוּת (twinning) בין משרד התקשורת הישראלי לרשויות התקשורת באיטליה, גרמניה ולטביה. מטרת הפרויקט היא לחזק את היכולת הרגולטורית של המשרד ולסייע בהמשך פיתוח מסגרת רגולטורית מעודדת תחרות, בדגש על אתגרים הכרוכים בשימוש ברשתות בבעלות אחרים. הפרויקט יאפשר לעדכן ולפתח את המסגרת הרגולטורית לטובת קידום אפקטיבי של תחרות שוויונית ויעדים משקיים על בסיס הניסיון, הידע והמומחיות שהצטברה בגופי הרגולציה במדינות השותפות בפרויקט ובעולם בכלל.
הפרויקט יעסוק ב-3 צירים מרכזיים:
  1. הטמעת והתאמת הניסיון האירופי לטובת שיפור הרגולציה המאפשרת אספקת שירות על גבי רשת של אחר בהיבטים של ניתוח שווקים, הבטחת גישה שוויונית לרשת ומניעת אי אפליה, אכיפה אפקטיבית ועוד.
  2. שיפור וייעול מסגרות הרישוי השונות בתחום התקשורת והתאמת כלי הפיקוח והאכיפה בהתאם לצרכים ולאופי הפעילות.
  3. התאמת המסגרת החקיקתית בישראל לאור הרגולציה והניסיון האירופאי, לאור האתגרים הכרוכים בהתפתחויות בשוק התקשורת ובשוק השידורים".
את הטקסט למעלה בוודאי לא אני כתבתי, אלא קיבלתי אותו ב-flyer, שחולק באירוע בו נכחתי מטעם Telecom News ומאד הרשים אותי. טקסט מבטיח כזה ועוד אחרי שנים שכל גורם המעורב בשוק התקשורת בא בטענות לרגולציה בישראל, שנראה כי מנסה להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש.
 
אין ספור פעמים נכתב במקומות רבים ונאמר בכנסים רבים, שאין מקום למשרד פוליטי כרגולטור של ענף התקשורת, אלא דרושה רשות מקצועית. עד שתקום כזו, המחשבה היתה, שצריך לפחות ללמוד מההצלחות והכישלונות של מדינות מערביות המקדימות אותנו בחזון לענף תקשורת מאוזן. ענף תקשורת מאוזן אמור לדאוג לרווחת הצרכנים, לעודד השקעות בתשתיות מתקדמות ולהתחשב גם בהשקעות של הפנסיות שלנו שהן אלה המממנות את התשתיות.

והנה, סוף כל סוף, הרגולציה הישראלית מזמינה רגולטורים מחו"ל, שמנסים לקדם ענף תקשורת מאוזן, שמשקיע בסיבים אופטיים ובדור הסלולרי הבא ועוד מארחת כנס מרשים המאורגן היטב. כאן הציפיות החלו לייצר גם תקווה, שדברים במשרד התקשורת הישראלי, בעיקר לאחר הפרשיות האחרונות, עומדים להשתנות. מקשיבים לעולם הגדול, מארחים כנס ברמה ומבטיחים שיתוף פעולה עם האיחוד. אבל כאן בערך נגמרות המחמאות...

המחמאות נגמרות כשהפקידים, גם החדשים, ממשיכים באותן מנטרות עוד בתחילת הכנס ועוד באנגלית, כאילו שזה יישמע טוב יותר.

הרצאתו של סמנכ"ל הכלכלה החלה בדילמות עמן מתמודד הרגולטור הישראלי:

כמה פרואקטיבי צריך להיות הרגולטור מול כוחות השוק ובעיקר בהיבט הטכנולוגי?
מה עושים עם הביקוש לפריסת סיבים?
האם לקדם למרות שעוד אין ביקוש מאסיבי, אוניברסלי או לא?
גם על הוט או רק על בזק?
והאם ואיך לקיים שוק סיטונאי על סיבים אופטיים במתכונת bit stream או לא?

שוב, דילמות לגיטימיות, מלאות השפעה על העתיד ואת חלקן כבר פתרו בחו"ל.

אבל אז הגיעה התשובה של סמנכ"ל הכלכלה במילים אחרות ובאנגלית: הצבנו איומים (threats) על בזק ועוד יש לנו ארגז כלים של איומים וטיפול בבזק אם לא תתקדם פריסת הסיבים והדלקת הרשת. עוד הוסיף, שתוך כשנה מקווים, ש-IBC תחל לפרוס את מה שהתחייבה (40% מהמדינה לפי בחירתה) והתגאה בכך, שפרטנר כבר הגיעה (home pass) למעל 200 אלף בתי אב עם סיבים אופטיים.

הוא רק שכח להגיד, שהכסף הגדול, שיושקע, הוא בלחבר (home connected) את אותם בתי אב. ובסוף נזכר לומר, שבקרוב יושבים עם בזק כדי להבין איך לאפשר לה ROI ראוי אם יהיה שוק סיטונאי על הרשת שלה.

בקיצור, מבחינתי, תחילת הכנס היתה לשמוע את אותם התקליטים של הפקידים העוסקים במיקרו רגולציה ושאינם מבינים, שבשום מקום בעולם המדינה לא מתנתקת ואפילו די תלויה בשחקן ההיסטורי, שישקיע את הסכומים הכי גדולים, שאינם מבינים, שבכל מקום אחר בעולם המדינה מעורבת בכדאיות ההשקעה של המפעילים או בצד ההיצע או בצד הביקוש או בשניהם.

כלומר, הפקידים בארץ אינם מבינים שוק כלכלי מהו. הם מבינים איך לאיים ולייצר משבר, שאת תוצאתו משלמת המדינה בכל כמה שנים. 

אסיים את החלק הזה של עד כאן המחמאות, בסוף הנאום של סמנכ"ל הכלכלה, בטרם אתייחס לדברי הרגולטורים האחרים שהופיעו בכנס.

מבחינתו, חברות הסלולר במצב רע מאד מכדי להשקיע כפי שהיה מצופה בסיבים ובדור 5 וצריך לעודד אותן לעשות כן. התרופה של המשרד: איזון מחדש בין תחרות להשקעות וזה יהיה קשה כי המשרד רוצה לקדם מכרז על תדרי דור 5 בהקדם. לפיכך, יש לבחון את הרגולציה בשוק הסלולר מחדש.

חשבתי לעצמי:

למה הוא התכוון?
הוא יעיף שחקנים מהשוק?
הוא יגיד בעצמו לחברות הסלולר להעלות מחירים?
הוא ימשיך לאיים על בזק והוט ולתקוע השקעות בסיבים כדי שהשוק הסלולרי יתאזן?
אולי הוא יחכה  עד אחרי הבחירות ויצא בפומבי ויגיד שצריך להתחיל בקונסולידציה בענף, כי הרשתות לא מתקדמות ובעתיד הנראה לעין לא תעמודנה בעומסים ואף אחד גם לא רוצה להשקיע בדור 5?

בהצלחה עם זה, רק ברור, שעד מספר חודשים אחרי הבחירות, לא יקרה כלום ומי שיצליח לשרוד, יגיע חזק לעולמות של מיזוגים ורכישות. במילים אחרות, השחקנים הפועלים כיום בשוק ונאבקים כל אחד בדרכו על קצת תשואה על ההשקעות. הם האשמים במצב הנוכחי?

חזרה לאורחים מחו"ל: 2 הנקודות המרכזיות, שרלוונטיות למאמר זה לחברות בשוק הישראלי ולשוק ההון המשקיע בחברות אלו, הן:

הניסיון האירופאי בנושא הפרדה מבנית והקשר שלה לתמריצי השקעה - הרצאה של חבר בגוף האיטלקי המפקח על TIM - הבזק האיטלקי.  

ההרצאות הנוספות הרלוונטיות לנו מאד הן בנושא "אתגרים לפיתוח שוק סיטונאי על גבי רשתות סיבים" מפי נציגת הרגולטור הגרמני על תשתיות ונציג הרגולטור הלטבי.

ההפרדה המבנית - אין לי כאן צורך להכביר במילים כדי להראות את אזלת היד ו"התקיעות" של הרגולציה הישראלית. אנסה לפשט ולהסביר במילים פשוטות את מה שנאמר בכנס.

למיטב הבנתי יש 9 שלבים מוסכמים או 9 קומות של הפרדה מבנית. הפרדה מבנית מלאה כפי שיש בישראל היא בקומה הגבוהה ביותר. הרגולטור האיטלקי ציין ופירט את הדרך להפרדה מבנית. ראשית יש לציין, שהוא התייחס להפרדה מבנית מלאה כתרופה אחרונה לכישלון טוטאלי של יישום שוק סיטונאי. כלומר, יש להקים שוק סיטונאי כאשר התרופות הסטנדרטיות לתחלואים של שוק סיטונאי הן: שקיפות, אי אפליה של שחקנים על הרשת וקביעת מחירי מחירון באין הסכמה בין השחקנים.

התרופה הבאה אם השוק הסיטונאי לא זורם כמצופה היא הפרדה חשבונאית. אקצר את השלבים בדרך ואציין, שנאמר בהרצאה במפורש, שרק כאשר התרופות הסטנדרטיות לא עובדות וגם אין סיכוי שתעבודנה במתכונת כזו או אחרת, כלומר הכישלון הוא ברור ולא ניתן לתיקון, אזי יש לשקול הפרדה מבנית מלאה.

עוד משפטים מאד חשובים, שנאמרו, הם: שתפקידו של הרגולטור הוא לא להתערב בצד של הביקוש ובוודאי לא לייצר הזדמנויות עסקיות לשחקנים בשוק, אלא ללוות ולייצר תנאים, שיקטינו עד כמה שאפשר את הסיכון בצד ההיצע, כלומר בצד ההשקעות בתשתיות.

שוק סיטונאי על גבי סיבים אופטיים - 2 נציגי הרגולציה מגרמניה ומלטביה דיברו על יעילות המשק, כלומר התאמת ההיצע לביקוש. ליווי כזה מתחשב לא רק בצרכן, אלא גם בשחקנים הפעילים המחויבים להשקיע בתשתיות וגם בגורמים המממנים את אותן השקעות כמו מערכת הבנקאות ושוק ההון. הדרך לייצר זאת היא ע"י רגולציה אחידה, שקופה ובעיקר כזו המספקת ודאות לטווח ארוך בהתחשב בשינויים הטכנולוגיים.

מטרת הרגולטור היא לוודא, שההשקעות הן יעילות. כלומר, התאמת היקף ההשקעות והפריסה לביקוש. עוד הוסיפה הנציגה הגרמנית, שהרגולטור הגרמני אינו מתערב בשיקולים הטכנולוגיים של כל מפעיל, אלא מוודא, שהתוצר הסופי תואם את ביקוש הצרכן, כאמור.

כך, אפשרו בגרמניה לדויטשה טלקום להחליט לבד האם להמשיך בטכנולוגיית הווקטורינג על חוטי הנחושת או להשקיע בסיבים עד הבית, תוך גמישות לגבי המחירים, שיגבה דויטשה בסיטונאות. תפקידו של הרגולטור הגרמני בשלב הזה היה רק לוודא, שאין לחץ על המרווחים של המתחרים של דויטשה (margin squeeze).

גם הרגולטור הלטבי דיבר על חופש הבחירה של השחקנים בטכנולוגיה ועל עידוד הממשלה לשחקנים כדי שיראו החזר על השקעתם, ע"י סידור מגרש משחקים הוגן בין כל השחקנים וגם ביחסים של מפעיל-לקוח. שניהם דיברו על עידוד השקעות ע"י סובסידיות ממשלתיות, קרנות השקעה וכל מה שצריך כדי לראות ROI בזמן סביר. אגב, בחלק נכבד ממדינות אירופה, כאשר לקוח מתחבר לסיב אופטי, ניתן לחייב אותו לתקופת מינימום כולל קנס יציאה לפני הזמן.

ומה קורה בישראל ומה המסר לרגולציה ולמשקיעי שוק ההון?
ברמה האישית, דברי הפתיחה בכנס ולאחר מכן שמיעת הרגולטורים הזרים, קצת מכניסים לדיכאון. הפוך גוטה, הפוך. ההפרדה המבנית ההיסטורית במתכונת הכי קשה שלה וזאת כאשר המשרד הוא זה שקבע את מחירון הסיטונאות וכאשר המתחרים כבר לא מתלוננים על בזק, שכמובן אינה טלית שכולה תכלת והמצב רק מחמיר.

אם להתייחס למה שנאמר בהרצאה, זו בדיוק הדרך לעודד השקעות חסר.

שוק סיטונאי בישראל הוקם ללא שקיפות מספקת, כולל התערבות בטכנולוגיה, עם מחירון של המשרד ולא כוחות השוק, רגולציה לא אחידה, הקוראת לניצול הזדמנויות עסקיות, (IBC כיום לעומת המטרה לשמה הוקמה, פריסה אוניברסלית של הוט כן או לא, וכמובן שוק הסלולר, שהרגולציה בו רחוקה מלהיות אחידה ויש עוד).

מה לגבי יעילות? קשה לי לפרש אחרת את מה שקורה בישראל כעת - קיים לחץ רב של משרד התקשורת להוכיח, שמה שהיה בעבר הוא נחלת העבר וכי כעת המשרד ממוקד בעשייה ובדחיפת התשתיות של ישראל קדימה. הבעיה היא כמובן הפאניקה,
והתוצאה היא חוסר יעילות.

הביקוש עדיין לא קיים באופן מספק כי רשתות הסלולר מפגרות ולכן החיבור בין רשת סלולרית מפגרת לרשת סיבים מתקדמת עלול להיות בעייתי, כי התוכן בטלוויזיה עדיין לא צורך המון רוחב פס ועוד ועוד.

מה כן יש כאן?

צרכנים, שאסור לכבול אותם בשום חוזה ואין קנסות יציאה משום חוזה. כלומר, המשרד מאיים ודוחף את כל השחקנים להשקיע בסיבים, כולל שוק סיטונאי, כולל IBC וכו' ומנגד לא מתכוון להשתתף בסיכון האינהרנטי הקיים בפריסת תשתיות, בצדק או שלא בצדק, אין כוונה לאפשר לחייב לקוחות לתקופת זמן מסוימת, עד החזר כלשהו על ההשקעה. למעשה, משרד התקשורת מתערב גם בצד של הביקוש, אינו מנסה למזער סיכון בצד ההיצע ומאיים על כולם שכדאי לפרוס סיבים אופטיים.

התוצאה עלולה להיות גרועה יותר מההידרדרות אליה הגענו בתחום תשתיות הסלולר, מדוע? כי באזורי הביקוש כולם פורסים בלי לדעת מה יהיה עם שוק סיטונאי על גבי הסיבים, כי על בזק מאיימים, בנושא הוט שהגיעה למבוי סתום בנושא הסיבים (נרחיב בהמשך), אף אחד לא יודע מה כוונת הבעלים. סלקום ופרטנר עניות מידי כדי לקחת סיכונים של השקעות והוצאות קבועות על רשת עצמאית ואיפה בכלל הביקוש.

אז התוצאה היא חוסר יעילות, חוסר ודאות, איומים ומצב, שבסופו של דבר, אולי יגיעו 4 סיבים אופטיים לבית הלקוח באזורי הביקוש, כשמנגד בכל יום הוא הצרכן יכול להחליף ספק.

החזר על ההשקעות - קשה לי להבין איך רואים.

קדמה טכנולוגית - קשה לי לראות מעבר לאף.

פריפריה הנהנית מהשקעות ולא מקופחת לעומת המרכז - תשכחו מזה. זו בדיוק הדרך לייצר פערים גדולים יותר מול הפריפריה.

חוזר ואומר, התוצאה עלולה להיות יותר הרסנית ממהפכת הסלולר בהיבט של השקעה וקידמה של תשתיות.

המסר שלי אחרי הכנס המרשים הוא: רציתם ללמוד מרגולטורים אחרים (כך אמר בפירוש מנכ"ל משרד התקשורת בכנס), אפשר גם ללמוד מטעויות של רגולטורים אחרים ואפשר לנצל את זה, שהאיחוד רוצה רגולציה מתקדמת ואף משקיע בכך כסף, ואמרתם את כל זה בכנס.

אז להבא, אולי כדאי לשמור את ההרצאות של המשרד לסוף, כי כבר בכנס אפשר היה ללמוד, שהמשרד הישראלי לא בכיוון ואיך עדיין, מספר ימים אחרי הכנס, שוב נראה במדיה הישראלית, שאתם מאיימים, רוצים להפקיע רשתות, מתערבים בצד של הביקוש ולא מבינים את תפקידכם, כפי שהסבירו הרגולטורים האחרים פה אחד.

גם הקול הקורא, שפורסם בהודעת הבורסה של בזק ב- 19.12, ממחיש את התקליט השבור. אולי במקום לחשוב, שלא מדליקים רשת כי אין תחרות, תבחנו האם קיימת כדאיות להגעה לבתים בתנאים הנוכחיים? אולי במקום להאשים כל מפעיל תקשורת במצב אליו המדינה הגיעה, תחשבו על המיקרו רגולציה, שהופעלה עד היום ושאתם ממשיכים להנציח אותה?

המסר למשקיעי הענף: נכון, קשה להשקיע בענף כזה, שאינו מבין את עצמו ושמי שמוביל אותו שולף מהמותן ולא לומד ממקרים אחרים. קשה להשקיע בענף, שבו הרגולטורים משתלחים במדיה בחברות עליהן הם אמונים, אינם מבינים, שגם יש משקיעים במשולש הזה (פנסיות ועוד) פרט לצרכן ולחברות ואין ודאות לחצי שנה קדימה.

בכל זאת, העצה והמסר הם: שיש לעקוב אחרי הודעות הבורסה של החברות ולתת להן משקל הרבה יותר גדול מכותרת כזו או אחרת בעיתון. בשנים האחרונות מניות התקשורת הפכו תנודתית כאילו עסוקות בכריית ביטקוין וכל כותרת כזו או אחרת במדיה, משפיעה בכמה אחוזים טובים על המניות.

דוגמה לכך היא בדיוק הסיפור של השקעה אופציונאלית של פרטנר ברשת של הוט והיא גם תמחיש את חוסר היעילות במשק הטלקום הישראלי. דוגמא נוספת היא כותרת בעיתון, שהמשרד שוקל להפקיע את רשת הסיבים מבזק אם היא לא תפעיל אותה.
קראתי שוב ושוב את הקול הקורא ולא מצאתי לכך זכר. להיפך, פעם ראשונה, שהמשרד מאשים את בזק אבל גם חושב, שצריך להראות לה אופק להשקעות. אבל הכותרת בעיתון את הנזק כבר ייצרה.
 
פורסם באחד מכלי התקשורת, שכמו בצרפת, אלטיס הבעלים של הוט שוקלת לפצל אותה ל-2 חברות של תשתיות ושירותים ושפרטנר עשויה להיות המשקיע ברשת הסיבים המשותפת. כותרת מפוצצת שהשפיעה על מניות התקשורת.

בפועל, מה לא נאמר בכתבות? שהרשת של הוט היא רשת קואקס ושסיבים אופטיים עד הבניינים לא נפרסו למרות תכניות מ-2011, שהוט לא השקיעה ברשת שלה מספיק ועברה לפרוטוקול Docsis 3.0, כאשר כל העולם נמצא כבר בפרוטוקול מתקדם יותר (למשל Docsis 3.1).

זו עדיין לא הבעיה, ברשת כבלים צריך גם להתקדם בפרוטוקול, אבל גם לפצל את אשכולות הלקוחות לאשכולות קטנים יותר ולהתקרב לבניינים, אחרת הרשת לא תעמוד בעומס ולא תספק את רוחב הפס הרצוי.

הוט רחוקה מ-2 המהלכים מאד כהחלטה אסטרטגית הקשורה גם במצבה של חברת האם וגם בחוסר הוודאות הרגולטורית בישראל. אז בעצם, אין לפרטנר באמת איפה להשקיע כי היא עושה זאת כרגע לבד.

שכחו בכתבה גם להזכיר, שהרשת של הוט היא רשת טמונה, כלומר הכבלים באדמה ולא בקנים ובגובים, כך שמי שירצה סיבים חדשים יצטרך לחפור את המדינה שוב. כלכלי? כנראה שלא, אחרת פרטנר היתה בוחנת זאת ברצינות. עוד שכחו בכתבות להזכיר, שבצרפת המדינה משתתפת בסיכון ומסבסדת היכן שצריך.

אני משוכנע, ש-2 השקפים בהמשך מתוך מצגת של אלטיס, תשכנע, שההבדל בין ישראל לצרפת הוא תהומי' גם בהיבט של יעילות משקית ורגולציה וגם בהיבט של מצבה של SFR לעומת מצבה של הוט.

אז המסר לרגולטורים במשרד התקשורת ברור: תלמדו הרבה לפני שתמשיכו עם תקליטי העבר.

המסר למשקיעים הוא: עזבו את הכותרות המפוצצות, חלקן הן המצאות של אינטרסנטים וחלקן הן שטויות של כאלה המבינים מעט בענף ובהבדלים ממדינה למדינה.

ובנימה פסימית זו, נשאר לקוות ,שאנו לא חוזים בתחילת משבר הסלולר מספר 2 בתחום התשתיות הקוויות ושהלוואי, שיהיו עוד הרבה כנסים מהסוג הזה, אבל שיהיה גם מי שילמד מהם.

מאת: ערן יעקובי, דצמבר 2018
מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר

1

2



 
 
Bookmark and Share


 

LIVECITY

לוח מודעות

למה צריך אתר עיתונות עצמאי וחופשי בתחום ההיי-טק? - כאן

שאלות ותשובות לגבי האתר - כאן

מי אנחנו? - כאן.

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.

שימרו על עצמכם והישמעו להוראות פיקוד העורף!!!!
 




1.5.24 - Axis Tel Aviv 2024

7.4.24 -  ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע

8.4.24 - 13th Israel Machine Vision Conference (IMVC) 2024 

7-8.5.24 - ChipEx2024 

7.5.24 - Data Driven Factories - Industry 4.0 

6.6.24 - Israel Mobile Summit 

לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.
 

 

הכי ניצפים 

המחדל הגדול: איך המתקפה נעלמה מעיני המודיעין והטכנולוגיות שלו?- כאן 

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן

תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים - כאן

תיק 4000: מסמר נוסף ענק לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי) - כאן

תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית! - כאן

חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000 - כאן

האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההסטוריה"? - כאן

חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר! - כאן

תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק? - כאן

תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית - כאן

האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס - כאן

איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום? - כאן

תיק 4000: ההדלפות לכלכליסט כביכול נגד רוה"מ דווקא מצביעות על חפותו - כאן

"נקודת האפס" - Ground Zero  שבו החלה תפירת תיק 4000 נחשף - כאן

למה לא נפתחה חקירה ב"תיק 5000" ומתבצע שימוע נוסף של הטבות ל-IBC? - כאן

החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000! - כאן

חשיפת הסיבה לתפירת תיק 4000 ב"נקודת האפס": "פרשת עורכי הדין"! - כאן

חשיפה בלעדית: מסתירים עוד מסמכים ש"מפוצצים" את תיק 4000 לרסיסים! - כאן

פירוט 60 שקרים בתיק 4000 (ויש עוד) שמסתירים בכוונה מהציבור! - כאן

"הנדסת התודעה" בתיק 4000 לא מסתיימת ותימשך בחודשים הבאים! - כאן

השקרים,הרמאויות, הצנזורות,העיוותים והסילופים של רביב דרוקר בתיק 4000 - כאן

חשיפת הפברוק של דרוקר שמחסלת את הראייה הישירה היחידה כנגד נתניהו - כאן

חשיפה דרמטית בתיק 4000: האם כעת התיק התפור ייפול? - כאן

איך ספינולוגים שוטפים את מוח הציבור פעם 3 בתכנית "המקור" על תיק 4000? - כאן

איך שינוי מילה אחת גם ע"י דרוקר "הפיל בפח" עדים רבים בתיק 4000? - כאן

התרגיל של שלמה (מומי) למברגר שסוגר כל חקירה שיכולה להוביל למנדלבליט! - כאן

הסתעפות תיק 4000: תיק 5000 - הטיוח הגדול כדי שהחקירה לא תגיע למנדלבליט - כאן

פשוט מדהים: התגלו כעת 2 מסמכים התומכים בגרסת נתניהו בתיק 4000 - כאן

זה לא נגמר: נחשפו כעת עוד מסמכים המסייעים לגרסת נתניהו בתיק 4000 - כאן

הטיוח של שלמה (מומי) למברגר, שלא קורא מסמכים, כדי להגן על מנדלבליט! - כאן

תעלולים חדשים של למברגר שגם ממציא וסוגר תלונה כדי להגן על מנדלבליט! - כאן

"אני מאשים": על היועמ"ש מנדלבליט לבטל היום את תיק 4000 ולהתפטר! - כאן

התמוטטות "תיק בזק" הייתה אמורה להוביל לביטול "תיק 4000": "אני מאשים!" - כאן

7 "ראיות זהב" מרכזיות בתיק 4000 שאפשר להשליך מיידת היישר לפח הזבל - כאן

עדכונים שוטפים על הסודות המסתתרים בעדות אילן ישועה בתיק 4000 - כאן

האם הגיע הזמן להעמיד לדין את תופרי התיקים ומיוחד את תופרי "תיק 4000"? - כאן

פירמידת השקרים שנבנתה ע"י היועמ"ש וגלובס סביב אילן ישועה כדי "להלבינו" - כאן

חשיפה דרמטית: אילן ישועה היה כנראה מוכן להעיד גם תחת אזהרה בתיק 4000 - כאן

האם אילן ישועה ייחקר ברשות ניירות הערך בחשדות החמורים שהתעוררו נגדו? - כאן

משפט שערוריית תיק 4000: עדכונים שוטפים ביחס למשפט נתניהו שחשוב לדעת- כאן

תיק 4000 המופרך: עדכונים שוטפים במשפט נתניהו שהציבור חייב לדעת! - כאן

חשיפת הסודות הכמוסים של ראשי הפרקליטות שמנהלים את "תיקי האלפים" - כאן

בכירים בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש: הפרקליטות עשתה טעות בתיק 4000! - כאן

משפט "תיקי האלפים" המפוברקים נמשך: עדכונים שוטפים שהציבור אמור לדעת - כאן

גם על פי היומן של בנימין נתניהו מ-2015 - אין בסיס לכתב האישום בתיק 4000 - כאן

חשיפה: עוד ראיה מזכה לנתניהו בתיק 4000 מסתתרת בהחלטת מש' התקשורת - כאן

הסודות של ניר חפץ ואילן ישועה נחשפו באמצעות מוטי גילת שלא הבין אותם - כאן

עדכונים מהחקירה הנגדית של ניר חפץ שממשיך לפורר את תיק 4000 התפור - כאן

תפירת תיק 4000: חשיפת פרטי המפלצת של תוכנת הריגול המשטרתית אחריכם - כאן

השלכות תיק 4000: איך הלבינו את המפעל המפלצתי של הפריצות לסמארטפונים - כאן

ממצאי ועדת מררי - שקרים, טיוח ענק וזריית חול בעיני הציבור - כאן

השלכות דו"ח מררי: איך העיזה המשטרה לרמות במצח נחושה שופטים בכירים? - כאן

חשיפת מסמך מאגר המידע המשטרתי הסודי והמפלצתי על ראשי ערים ורשוית - כאן

2 הדלפות מהפרקליטות לאחר היום הראשון של החקירה הנגדית של שלמה פילבר כשאחת מהן מפילה את תיק פגסוס על המשטרה ובעקיפין על השב"כ - כאן

למה הוטל צו איסור פרסום על החשיפות בתיק 1000? כדי לחסום האמת! - כאן
 
מפלצת הפגסוס לא מסתתרת בחוק האזנות הסתר. היכן היא כן מתחבאת? - כאן

 
זרקור חברות
 
PRnews
 
NORDVPN
 
X
 
פרי הדמיון
 
טלגרם
 
לייבסיטי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Amiel
 
PRNEWS
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
  מהירות גלישה Your IP
לייבסיטי - בניית אתרים