חוקרים של יבמ בחיפה שותפים למחקר שאפתני לחקר הסרטן
מאת: חיים חביב, 31.3.14, 14:30 

מיזם משותף של יבמ והמכון לחקר הגנום בניו יורק בוחן דרכים להתאמה אישית של רפואה אונקולוגית המבוססת על ניתוח פרופיל גנטי ורצפי גנים של הגידול הסרטני כחלק ממהלך פורץ דרך במאבק במחלת הסרטן.

המרכז לחקר הגנום בניו יורק (NYGC) וחברת יבמ משתפים פעולה בקידום הרפואה הגנומית בסיוע מערך ווטסון של יבמ. במסגרת השת"פ ייבחן אב טיפוס ייחודי של מערך הווטסון, שהותאם לחקר הגנום ככלי עזר לשירות רופאים אונקולוגיים בהענקת טיפול מיטבי בהתאמה אישית לחולים.
 
חוקרים ממעבדת המחקר של יבמ בחיפה שותפים למאמץ המחקר של IBM להתאמה אישית של רפואה אונקולוגית המבוססת על ניתוח פרופיל גנטי ורצפי גנים של הגידול הסרטני והצלבת נתונים אישיים אלה עם מאגרי מידע מדעיים, מאמרים מקצועיים ונתוני טיפולים קודמים.
 
ד"ר איה סופר (בתמונה), מנהלת תחום הניתוח האנליטי של Big Data והמחשוב הקוגניטיבי במעבדות המחקר של יבמ בחיפה: "מכיוון שסרטן נגרם משינויים בגנום האנושי, מאופיין כל גידול במבנה גנומי ייחודי משלו. האתגר הניצב בפני הרפואה האונקולוגית המותאמת אישית נוגע לזיהוי הסטייה הגנטית המולידה את הסרטן. זאת, על מנת שאפשר יהיה לרשום לחולה את התרופה המתמקדת באופן אופטימלי בסטייה זו. המדענים במעבדה בחיפה פועלים על מנת לזהות את הרצפים הגנטיים העשויים להוות את המטרות הטובות ביותר להתערבות תרופתית".
 
העבודה מתבצעת בשיתוף פעולה עם מדענים של יבמ במעבדה ביורקטאון, ניו יורק, שמתמקדים במציאת התרופות המבטיחות ביותר לכל רצף מטרה כזה. בשלב ראשון, יבחנו השותפים את יכולותיו של ווטסון לסייע בהתאמה אישית של טיפולים לחולי סרטן המוח מסוג glioblastoma, הקוטל מדי שנה כ-13,000 אנשים בארה"ב בלבד.

למרות שורת פריצות דרך בגילוי מאפיינים גנטיים של סוגי סרטן דוגמת זה, רק חולים מעטים נגישים לטיפולים מותאמים אישית, שתפורים להתמודד עם המוטציות המיוחדות של הסרטן הפוגעות בכל חולה וחולה. רופאים אינם נהנים עדיין מהכלים ומיכולות ניתוח המידע הנדרשים על מנת להציג אופציות טיפוליות המותאמות למבנה ה-DNA של כל חולה. על מנת לפתח את האופציות האלה, יש לנתח ולהתאים בין נתונים אודות רצפים גנומיים, מאמרים בעיתונות המדעית ורשומות רפואיות  והכול, בעידן בו כמות המידע הרפואי מוכפלת מדי 5 שנים.
 
המיזם המשותף, שמבוסס טכנולוגיות ווטסון מבית יבמ, צפוי להאיץ את תהליכים מורכבים אלה, לזהות דפוסים ברצפי גנים ונתוני רשומות רפואיות, ולהציע תובנות, שתסייענה לרופאים המטפלים להביא את בשורת הרפואה הגנומית לחוליהם. השילוב בין המומחיות הגנומית והקלינית של המכון בניו יורק ובין העוצמה של מערכת ווטסון, יאפשר פיתוח עתידי ושיפור כלי אבחנה וטיפול מבוססי ווטסון.
 
המערכת החדשה פועלת בסביבת ענן, תוכננה לנתח מידע גנומי ולהצליב אותו עם הספרות המדעית והרפואית ועם בסיסי נתונים של תרופות וטיפולים. עומק הניתוח והמהירות בה מסוגלת המערכת לסרוק נתונים בפורמט מובנה ובלתי מובנה, יאפשרו להגדיל את מספר החולים הנהנים מאפשרות גישה לטיפולים התפורים על פי מבנה ה-DNA שלהם.
 
ד"ר איה סופר: "מאז מופה לראשונה הגנום האנושי לפני יותר מעשור שנים, התקדמנו משמעותית בהבנת המאפיינים הגנטיים של מחלות. האתגר האמיתי הניצב בפנינו הוא להבין ולמצוא את ההיגיון מאחורי כמויות עצומות של מידע גנטי ולתרגם את המידע הזה לטיפולים טובים יותר לחולים. אנו מקווים, כי שילוב הידע והמומחיות של הרופא יחד עם העוצמה של מערכות מחשוב קוגניטיבי, דוגמת ווטסון, יאפשר לנו להגיע להתאמה אישית אמיתית של הטיפול בסרטן".