Kindsight, פעילות אבטחת המידע המצויה בחטיבת הפלטפורמות של אלקטל-לוסנט, מפרסמת את דו"ח איומי האבטחה לרשתות תקשורת לרבעון השלישי של שנת 2013, ממנו עולה כי ברבעון השלישי של השנה המשיכה העליה בהימצאות תוכנות זדוניות (Malware) במכשירים ניידים המחוברים לרשתות סלולריות ונרשמה יציבות בהימצאות תוכנות שכאלה ברשתות ביתיות (Home Networks).

ברבעון זה, ב-11% מהרשתות הביתיות של לקוחות פס רחב וב-0.6% מהמכשירים הניידים המחוברים לרשתות סלולריות נמצאו תוכנות זדוניות, המאפשרות להאקרים לחדור למכשירים לצורך ריגול תעשייתי או אישי, גניבת מידע, יצירת מתקפות דואר זבל בהיקף גדול, יצירת מתקפות מניעת שירות (DOS) ותרמיות של מוסדות פיננסיים. יצויין כי בחודש יולי נרשם "קצב הדבקה" של 13% בקרב הרשתות הביתיות, ובספטמבר חלה ירידה ל-9.8%, כך שהנתון אודות 11% מכלל הרשתות מהווה ממוצע של הרבעון כולו, וכמו כן לא ניתן להצביע על תוכנה זדונית אחת האחראית לעליה שנרשמה בחודש יולי.

ברבעון השני של השנה עמדו נתונים אלו על 10% מהרשתות הביתיות ו-0.52% מהמכשירים הניידים המחוברים לרשתות סלולריות, כך שתוצאות הרבעון השלישי מהוות לכאורה עליה של 10% בקצב ההדבקה של הרשתות הביתיות, אך, כאמור, בחודש ספטמבר נרשמה ירידה מסויימת בקצב ההדבקה. עם זאת, המצב בגזרת המכשירים הניידים מדאיג יותר, ובו נרשמה עליה של כמעט 20% בקצב ההדבקה של המכשירים הניידים.

המכשירים הניידים הנגועים ביותר הינם טלפוני אנדרואיד, המהווים כ-60% מכלל המכשירים בהם נמצאו תוכנות זדוניות, או מחשבים המריצים את מערכת ההפעלה 'חלונות' המחוברים לטלפון סלולרי המשמש כחיבור שלהם לרשת (tethering), באמצעות מודם סלולרי או אביזר לשיתוף החיבור הסלולרי (כדוגמת MiFi) – שהיוו כ-40% מכלל המכשירים בהם נמצאו תוכנות זדוניות. מכשירים ניידים המריצים את שאר מערכות ההפעלה, בהן iOS ובלאקברי, היוו יחדיו פחות מ-1% מכלל המכשירים בהם נמצאו תוכנות זדוניות.

סימן נוסף להיותה של מערכת ההפעלה אנדרואיד המערכת הדומיננטית לתוכנות זדוניות ניתן למצוא גם בעובדה שברבעון השלישי של השנה חלה עליה של 72% בכמות הדוגמיות של תוכנות זדוניות הפועלות על גבי מערכת הפעלה זו שאיתרה Kindsight על גבי מכשירים ניידים הפועלים ברשתות סלולריות.

הסיבות העיקריות לנפוצות תוכנות זדוניות במכשירים ניידים המריצים את מערכת ההפעלה אנדרואיד הינן, ראשית, נתח השוק הגדול של מערכת הפעלה זו לעומת אחרות, כך שכותבי התוכנות מעדיפים לייצר תוכנות שכאלה עבור פלטפורמה פופולארית שתניב להם מספר רב של נפגעים. בנוסף, בעוד בעלי מכשירים ניידים המריצים את מערכות ההפעלה של אפל (iOS) או מיקרוסופט (Window Phone) יכולים להוריד אפליקציות רק מחנות האפליקציות הבלעדית של אפל או מיקרוסופט, בהתאמה, בעלי מכשירים ניידים המריצים את אנדרואיד יכולים להוריד אפליקציות הן מחנות האפליקציות של גוגל, ה-Play Store, והן ממקומות אחרים. למרות שחנויות אפליקציות רבות לאנדרואיד הינן "לגיטימיות", כדוגמת זו של אמזון, מפעילי חנויות רבות אינם מסוגלים לסנן את כל התוכנות הזדוניות אל מחוץ לחנות. למעשה, גם החנות של גוגל עצמה אינה בטוחה לחלוטין – לאחרונה דיווחה חברת אבטחת המידע סימנטק כי מצאה כ-2,500 תוכנות זדוניות שהועלו לחנות של גוגל מתחילת השנה.

ספקיות התקשורת עשויות להיות חלק מהפיתרון לבעיה, באמצעות שילוב של טכנולוגיות זיהוי ואיתור תוכנות זדוניות על בסיס מאפיינים הניתנים לזיהוי בעת שהתוכנות הללו מעבירות מידע ברשת. האיתור מתבצע עד לרמת המכשיר הבודד, ובעליו יכול להיות מיודע בכך שמכשירו מכיל תוכנה זדונית, ואלו צעדים הוא נדרש לבצע על מנת לנטרל את האיום.