כיצד ארגונים יכולים להפיק יתרון עסקי תחרותי מקונטיינרים?
מאת: עופר טל, 25.10.18, 10:20

הקונטיינר מספק גמישות אדירה לארגון משום שהוא מופעל במהירות, צורך מעט מאוד נפח אחסון וזיכרון, ומאפשר ניוד מאוד פשוט בין סביבות שונות. יחד עם זאת, אם רוצים למנף כראוי את היתרונות של הקונטיינרים, חשוב להבין מה עומד בבסיסם וכיצד סביבת אחסון המידע בארגון יכולה להשפיע על הביצועים, הגמישות והעלות של השימוש בהם.
 
הסביבה העסקית הדינמית של ימינו דורשת גמישות וזריזות מחשובית מתקדמת יותר מאי פעם. בעולם בו כמעט כל ארגון מסתמך באופן משמעותי עד מוחלט על שירותי המחשוב כבסיס לפעילות העסקית שלו, ארגון בו השירותים הללו אינם גמישים וזריזים מספיק עלול למצוא עצמו בבעיה אמיתית ולהישאר "מחוץ למשחק".
 
התחרות הגוברת בשוק וקצב השינויים האדיר בטכנולוגיה ובהרגלי הצריכה של הלקוחות הביאה חברות וקהילות מפתחים לניסיונות לבנות פתרונות מחשוב גמישים יותר, שיוכלו לעמוד בקצב השינויים. בין הפתרונות המרכזיים ניתן למנות וירטואליזציה שירותים (המכונה באופן רחב Software Defined Datacenter), אוטומציית תהליכים, ושילוב דינמי בין עבודה בענן הפרטי, הציבורי, או עבודה בענן היברידי.
 
פתרון חדש ומעניין, שצובר תאוצה אדירה בשנים האחרונות, הוא ה"קונטיינר" (Container). הקונטיינר מציע מנגנון של "חבילה" לוגית מתוכה ניתן לחלץ אפליקציות מהסביבה בה הן רצות בפועל. אפליקציות מבוססות קונטיינרים מאפשרות פריסה קלה ופשוטה ללא קשר לסביבה בה רוצים לפרוס אותן.
 
בנוסף, הקונטיינרים מספקים סביבה "מופרדת" עבור מפתחים ומאפשרים להם להתנהל ולבצע משימותיהם מבלי לדאוג לענייני IT המעכבים פעמים רבות את עבודת הפיתוח. הרעיון של הקונטיינרים מתחבר לתפישת העולם המודרנית של פיתוח אפליקציות, שנקראת Micro services, בה אפליקציה נבנית מחלקים בלתי תלויים הנקראים מיקרו שירותים. פתרון הקונטיינרים מאפשר להריץ כל Micro service כזה על קונטיינר.
 
הקונטיינר מספק גמישות אדירה לארגון משום שהוא מופעל במהירות, צורך מעט מאוד נפח אחסון וזיכרון, ומאפשר ניוד מאוד פשוט בין סביבות שונות. יחד עם זאת, אם רוצים למנף כראוי את היתרונות של הקונטיינרים, חשוב להבין מה עומד בבסיסם וכיצד סביבת אחסון המידע בארגון יכולה להשפיע על הביצועים, הגמישות והעלות של השימוש בהם.
 
פתרונות טכנולוגיים של קונטיינרים
הרעיון של הקונטיינר והטכנולוגיות המאפשרות מימושו אינם חדשים, אך רק בשנים האחרונות הוא עלה לתודעה של ארגונים רבים בזכות זמינותו של פתרון קוד פתוח בשם Docker (בשנת 2013). כיום קיימים מספר פתרונות בתחום אך Docker הוא המוביל והפך לסטנדרט.
 
בנוסף ל-Docker, שהוא לב הפתרון, קיימות מספר פלטפורמות ניהול לסביבות קונטיינרים, שמנהלות את כל תהליך הבניה, ההפעלה והזמינות הכללית של הסביבה. פלטפורמת ניהול הקונטיינרים המובילה כיום היא פתרון קוד פתוח בשם Kubernetes, ונגזרת שלו, שמשווקת חברת Red Hat בשם OpenShift.
 
מה ההבדל בין הקונטיינר לשרת הווירטואלי?
פעמים רבות משווים את הקונטיינרים לשרתים וירטואליים, אבל מדובר בקונספט שונה. בבסיס הרעיון של הקונטיינר עומדת חציצה לוגית של מערכות הפעלה ליחידות לוגיות "קלות", משמע ל"קונטיינרים". בניגוד לשרתים וירטואליים, בהם כל יחידה (שרת וירטואלי) כוללת מערכת הפעלה שלמה ועליה אפליקציה  אחת או יותר, בעולם הקונטיינרים ההפרדה מתבצעת ע"י בניית "חבילות" הכוללות רק את האפליקציה וכל הקבצים בהם היא תלויה.
 
בין היתרונות הבולטים של הקונטיינר לארגון ניתן למנות ניוד מערכות בין סביבת הארגון (on-premises) לבין הענן הציבורי, עניין מורכב ביותר ואף כמעט בלתי אפשרי בתשתיות וירטואליות "קלאסיות". בנוסף, בזכות צריכת המשאבים הנמוכה של כל קונטיינר, ניתן להריץ מספר גדול בהרבה של יחידות כאלה על חומרה נתונה, בהשוואה לשרתים וירטואליים סטנדרטיים. יתרה מכך, קיים יתרון משמעותי ביכולת הקמה ושינוי מהירים מאין כמוהם של סביבות מחשוב שלמות על גבי שירותים מבוססי קונטיינרים.
 
כיצד סביבת האחסון משפיעה על הקונטיינר?
ככל שהטכנולוגיה של הקונטיינרים הבשילה והאימוץ ע"י ארגונים גבר, יותר ויותר ארגונים מעבירים סביבות אפליקטיביות חשובות לריצה בתוך סביבות קונטיינרים. קיימת כיום הבנה, שיש לתת את הדעת לסוגיות אלו ויותר מכך, לתכנן סביבת אחסון, שתתמוך בקונטיינרים ותאפשר לארגון ליהנות מהיתרונות הבולטים שלהם.
 
קיימות מספר נקודות, שהארגון חייב לתת עליהן את הדעת באחסון מידע בסביבת קונטיינרים:

זמינות/שרידות: תשתיות קונטיינרים המשמשות אפליקציות קריטיות מצריכות פתרון אחסון מידע המספק SLA ברמה המקובלת לשאר מערכות הארגון. פתרונות אחסון מקומי למיניהם, שהיו מקובלים בעבר בסביבות אלו כבר אינם מספקים וארגונים בינוניים וגדולים החלו מאחסנים קונטיינרים על גבי פתרונות אחסון מרכזיים (Enterprise Storage).  

גמישות: גמישות באה לידי ביטוי בהקצאות ובפרוטוקולי גישה. בכל הקשור להקצאות, הציפייה של צוותי התשתיות וה-DEVOPS היא, שביצוע תהליכי הקצאה (Provisioning) של קונטיינרים יתרחש בשליטתם המלאה, במקרים רבים ע"י כלי אוטומציה, ללא תלות בגישה ישירה למערכי אחסון חיצוניים או בצורך בהבנה ויכולות ניהול של מערכים כאלה.  

על פתרון האחסון לספק שיקוף ויכולת אוטומציה מלאה של תהליכי ההקצאה המתבצעים בצד מערכת הניהול של הקונטיינרים (לדוגמא Kubernetes). בהיבט של פרוטוקולי גישה, הדרישה היא, שפתרון האחסון יספק לאנשי התשתיות גמישות בבחירת שיטת הגישה אל מערכי האחסון. אחסון מסוג Block (FC/iSCSI) ובעיקר NAS (NFS) המאפשר שיתוף מידע בין קונטיינרים.

ביצועים: סביבות קונטיינרים מאופיינות פעמים רבות בפרופילים של שימוש רבים ומגוונים. לא נדיר למצוא סביבות בהן אלפי קונטיינרים שונים ניגשים אל מערך אחסון בודד ומייצרים עומס רב ומגוון מאוד (IO Blender). על מערכת האחסון המרכזית להתמודד עם העומס הרב והמגוון. כך, שיספק זמני תגובה טובים לאלפי הקונטיינרים השונים.  ​

עלות: משום שחלק לא מבוטל מהקונטיינרים בסביבה נתונה הם כאלה, שאינם מוגדרים כקריטיים, ארגונים יעדיפו לאחסנם על מערך אחסון בעל עלות נמוכה יותר, תוך הבנה, שיתפשרו על שרידות וביצועים. פתרון אחסון אופטימלי יספק את דרישות הזמינות והביצועים של האפליקציות הקריטיות ביותר, אך בעלות, שתהיה אטרקטיבית מספיק כדי לאחסן עליו את כל הסביבות יחדיו (קריטית ולא קריטית). זאת, כדי לפשט את תשתית ה-IT.  

בתחילת דרכם קונטיינרים נתפסו ע"י ארגוני IT כפתרון נישתי לסביבות זמניות, מעין מחשוב נדיף, שמריץ מספר פעולות ויכול להימחק בתום התהליך. ככאלה, נושאים דוגמת אחסון המידע באופן יציב לאורך זמן, כמו גם נושאי שרידות ואבטחת מידע, לא נתפסו כחשובים בסביבות אלו. כיום התמונה השתנתה והקונטיינרים החלו תופסים את מעמדם כפתרונות מובילים, שמספקים גמישות וערך לארגון בשוק התחרותי.
 
מאת: עופר טל, אוקטובר 2018.
מנהל פריסייל, לקוחות אסטרטגיים בחברת INFINIDAT