מה בזק צפויה לעשות אחרי ביטול ההפרדה המבנית והמעבר לווקטורינג?

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> מה בזק צפויה לעשות אחרי ביטול ההפרדה המבנית והמעבר לווקטורינג?
ניתוח המהלכים האפשריים והצפויים של בזק לאחר הורדת חומות ההפרדה המבנית מעליה בכל הקשור לשירותי הפס הרחב ללקוחותיה (מעבר ל-PON ול-Vectoring). זאת, לאור הניסיון שהצטבר באירופה (וגם אצלנו) בתחום המעבר לווקטורינג. 
מאת: אבי וייס, 10.8.15, 11:00לוגו בזק

אחת הדרכים המרכזיות, באמצעותה חברות הבזק בעולם (בכל העולם) נלחמו ב"שוק הסיטונאי" על כל גווניו (וכמעט תמיד ניצחו), קרויה בשם המוזר לציבור (שלא מכיר את מונחי הרגולציה): "צמצום מרווחים" (Margin Squeeze). המשמעות המעשית של המונח הזה: חברת הבזק מציעה למי שהוא לקוח שלה הצעה, שהחברה המתחרה בה לא יכולה להציע, ולכן הלקוח הזה או שחוזר לחברת הבזק או שנשאר אצלה ולא עובר למתחרה, כי זו הצעה, שקשה לסרב לה.

התרגיל של "צמצום מרווחים" דורש רגולציה מיוחדת. אולם, חברות הבזק בעולם בד"כ מצליחות לעקוף כל מנגנון הנבנה כדי למנוע את זה. "צמצום מרווחים" הוא לא רק "מבצעים שיווקיים" למתן הנחות ללקוחות מסויימים (כמובן לא ללקוחות שעברו למתחרים במסגרת הסדר שוק סיטונאי), אלא כל מיני תרגילים שונים ומשונים, שכמעט תמיד עובדים. למה התרגילים עובדים? כי לחברות הבזק, שהן חברות ענק חזקות, יש יועצים ועורכי דין לא פחות טובים מאלה העובדים אצל הרגולטורים למיניהם.

הדוגמה הבולטת ביותר, שגם הצגנו אותה באחד מהמאמרים, היא ההצעה של חברת הבזק הבריטית - BT, שהציעה לכל הלקוחות של הפס הרחב שלה חבילת שידורי טלוויזיה של ספורט פרמיום בחינם (בלי כל תלות באיזה חבילת שידורי טלוויזיה מחזיקים הלקוחות). הבריטים, יותר מהישראלים, "מתים" על שידורי ספורט בטלוויזיה, במיוחד שידורי ספורט פרמיום, וההטבה הזו כמובן משכה בהמוניה את הלקוחות של השוק הסיטונאי שם, לחזור ל-BT או להישאר ב-BT.

החברות המתחרות, שלא היו מסוגלות לסבסד חבילת ספורט פרמיום בחינם ללקוחותיהן, פנו מייד בזעקות לרגולטור הבריטי - Ofcom בטענה להפרות כללים של השוק הסיטונאי והפרה של חוקי "צמצום מרווחים" הקיימים בבריטניה.

אחרי דיונים ושימועים, הרגולטור הבריטי החליט לאסור על BT לתת את ההטבה הזו. אולם, BT פנתה לרגולטור האירופאי בנציבות ה-EU, והלה התערב ופסק, שהיות ו-BT אינה מונופול בתחום שידורי הטלוויזיה, היא כן יכולה להציע הטבה כזו ללקוחותיה. לכן, הרגולטור הבריטי, לכל היותר, יכול לתמחר את ההטבה הזו, כחלק מהעלות של מכירת הקו למתחרות ע"י BT, במסגרת רגולציה, שקרויה VULA, שהיא חובה בבריטניה.

כעת, Ofcom הוציאה שימוע מאוד מסובך המנסה לתמחר את ההטבה הזו לתוך עלויות הקו, ש-BT מוכרת למתחרותיה. השימוע הזה מאוד מסובך כי יש בעיה אמיתית של נתונים: כיצד ניתן לתמחר הטבה בחינם, שלא ברור מי לוקח אותה, מי ייקח אותה וכמה הלקוח מרוויח מזה שהוא לוקח את ההטבה הזו מ-BT.

כל מה שמתואר כאן בעניין BT נמשך כבר יותר משנתיים ועדיין לא נפתר, והרגולציה בבריטניה נמצאת כעת במהלכי שינוי משמעותיים. מה שמצביע, שאם חברת הבזק מחליטה על תרגיל "צמצום מרווחים", קיים סיכוי סביר, שהיא תצליח בו גם בטווח הזמן הקצר וגם בטווח הזמן הארוך.

נחזור למגרש שלנו: אין בישראל רגולציה של "צמצום מרווחים". נעשה שימוע, שלא הוביל לשום דבר מעשי, כפי שחזינו. יתרה מכך, כל החלטה של רגולציית "צמצום מרווחים" בישראל יוצרת מיד שתי בעיות מעשיות: 1) רגולציה כזו מתנגשת עם הרגולציה, שבאחריותו של הממונה על ההגבלים העסקיים, שרואה את עצמו, לפי החקיקה הקיימת בישראל, כמי שממונה על אכיפת נושא "צמצום המרווחים" (גם אם הוא טועה כל הזמן, כמו הממונה המתפטר, פרופ' דיויד גילה). 2) אין במשרד התקשורת כל מנגנונים רגולטוריים היכולים להתמודד כראוי בתחום "צמצום מרווחים", במיוחד מול חברת ענק דוגמת בזק, בעלת יכולת ניתוח ותכנון ברמה מעולה וטובה יותר ממשרד התקשורת

לא מדובר כאן על בעיה תיאורטית. בזק מפעילה כבר כמה מנגנונים של "צמצום מרווחים" והרגולטור (משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקיים), עומד חסר אונים מולה. זאת, עוד לפני שתיארנו את המנגנונים של רגולציית הווקטורינג, שיגיעו מיד אחרי הורדת "ההפרדה המבנית" מעל בזק, כפי שיתוארו כאן בהמשך.

אילו מנגנונים של "צמצום מרווחים" בזק כבר מפעילה ובהצלחה?

1. מנגנון של "באנדל הפוך". המנגנון הזה כולל בתוכו סדרה שלמה של תרגילים, שמתחדשים ומתעדכנים כל הזמן. כך, שאין כאן מקום לתאר את כולם.

כל התלונות של ה-ISP בעניין זה למשרד התקשורת לא עזרו, מהסיבה הפשוטה, שציינתי קודם: אין בישראל רגולציה של "צמצום מרווחים", וגם אם הייתה, בספק אם הייתה פועלת. כי כפי שתיארתי קודם את התרגיל של BT, שנעשה בבריטניה, יש קושי רב להתמודד מול תרגילים כאלה באמצעים משפטיים. 

2. שירות אטרקטיבי על הפס הרחב המיועד רק ללקוחות בזק: Bhome. גם כאן, שום מהלך רגולטורי לא יכול למנוע את השימוש בשיטה הזו.

ספקי הבזק בכל העולם נקטו ונוקטים בשיטה הזו. למשל: DT (דויטשה טלקום) בגרמניה מציעה ללקוחותיה נתב משולב סלולר וקווי, המספק שירות משולב סלולר - LTE וקווי (וקטורינג), שמחלק את העומסים בין התשתיות על פני שעות היממה, שירות ששום מתחרה לא יכול להציע ללקוחותיו. 

3. חיוב ה-ISP להשתמש בתשתית התקשורת והתמסורת של בזק במסגרת השוק הסיטונאי ולא בתשתית של ספקים אחרים. זה נוגע בעיקר ל-ISP הקטנים, שאין להם תשתיות תמסורת עצמאיות להתחבר לרשת בזק. נעשה שימוע בנושא זה, שלא הוביל לשום החלטה, בדיוק כמו שחזינו. 

4. חיוב כל המתחרים להשתמש בשירותי בזק (גם לתחזוקה, שדרוג ופריסה), כדי להתקדם לשלב השני של השוק הסיטונאי. זה תרגיל ממש מוצלח, שמציב את המתחרים במצב, שבו הם לא יכולים להתקדם לשלב השני של רפורמת השוק הסיטונאי (דהיינו: הם נפלו בפח וייאלצו להפסיד לבזק בטווח של שנה עד שנתיים). זאת, משום שנקבע, שבזק היא שתבצע בעצמה על עצמה את השלב השני של השוק הסיטונאי, במחירון, שלא קיים. לכן, בזק תוכל לדרוש ממתחרותיה כל מחיר.

את התרגיל הזה ניתחנו בהרחבה, למשל: כאן, וכאן והוא כרגע באמצע הטיפול בו ע"י משרד התקשורת, שחושב שיפתור ב-1.11.15 את הבעיה הזו (תקוות שווא). 

5. מתן פס רחב שונה (וצר יותר) ללקוחות השוק הסיטונאי. בעניין זה הזהרתי בעשרות מאמרים את לקוחות השוק הסיטונאי, שבמעבר שלהם ל-ISP הם יפסידו: כסף, ביצועים ורמת שירות. אולם, אנשים, שרואים רק מטר קדימה, לא שמעו לי. זו הסיבה, שאני ממשיך לקבל, כל יום, תלונות בתחום הזה, שאני נאלץ לצערי לזרוק לפח (או לפרסם מפעם לפעם, כדי להזהיר שוב, את מי שמסרב להבין).

אחת מהתלונות, שחוזרת לאחרונה אצלי הרבה: לקוחות, שעברו לאקספון-018 (וגם לספקים אחרים, אבל זה בולט משום מה באקספון), ועברו לחבילת ה-100 מגה, מדווחים, שברגע שעברו לאקספון הם נפלו ל-40 מגה לכל היותר, בעוד כאשר הם היו עם אותה חבילה בדיוק בבזק, הם קיבלו ביצועים של בין 60 ל-70 מגה. לדברי המתלוננים, הם לא מצליחים לשנות את המצב ומקבלים אין ספור תירוצים (גם מבזק וגם מאקספון) למה זה קרה. אחד ההסברים האפשריים לתופעה הוא: לקוחות אקספון יותר "חסכנים" ולכן הם רוכשים נתבים נחותים יותר ממה שהיה להם קודם כשהיו לקוחות עם נתב של בזק. בכל מקרה, הם יכולים להאשים רק את עצמם בנפילה הזו. 

ברשימה, שמופיעה כאן, לא הכנסתי תרגילים נוספים אחרים של בזק, חלקם די מעצבנים (את הלקוחות של השוק הסיטונאי), דוגמת "החלפת נתב", שנעשה לגביו שימוע (סודי) שחשפנו, שלא הוביל לשום מקום, בדיוק כמו שחזינו. 

מה יקרה במעבר לווקטורינג?
לאור מה שתיארתי כאן למעלה, אני חושב, שיהיו קוראים, שיוכלו לתת את התשובה בעצמם. בכל מקרה, לאור הניסיון שנצבר באירופה, יש 3 טקטיקות עיקריות, שחברות הבזק נקטו שם במעבר לווקטורינג:

א. להודיע לרגולטור, שלא יבוצע שדרוג הרשת לווקטורינג ולקוחות הפס הרחב ייתקעו עם רשת ישנה שמזדקנת, אולי לעולמים, כל עוד הרגולטור לא מבטל את הרגולציה הקיימת של השוק הסיטונאי. התרגיל הזה עבד בכמה מדינות. הראשונה הייתה בלגיה, שכבר ב-2011 ביטלה את רגולציית השוק הסיטונאי הישן ואישרה לחברת הבזק הבלגית לפרוס ווקטורינג בבלעדיות בכל רחבי בלגיה. 

ב. לא להודיע לרגולטור מאומה, להתחיל לפרוס וקטורינג ולתת ללקוחות ולמתחרים לגלות לבד, שאם יש אפילו לקוח אחד של השוק הסיטונאי על קווי הנחושת באותו בניין או איזור אזי הווקטורינג מתחסל ומונע שירות חדשני למעוניינים. כך, נותנים ללקוחות לריב עם ה-ISP ועם הרגולטור, עד שהוא נכנע ללחץ הציבורי ומסיר את הרגולציה הישנה של השוק הסיטונאי.

זה עבד והצליח בכמה מדינות. האחרונה, שנתקעה עם העניין הזה, היא איטליה, כפי שתיארתי בכמה מאמרים. זאת, משום שבאיטליה היה ספק מתחרה בשם FastWeb, שיש לו כסף ונכונות להשקיע ב-SLU והוא (ביחד עם וודאפון, שהצטרפה אליו), טענו, שאין בעיה ליישם 2 ספקים עם וקטורינג בגישת ה-SLU בארונות של חברת הבזק האיטלקית. בתחילת 2015, הלחץ של הציבור ומחקרים נוספים, שנעשו עבור הרגולטור לתקשורת האיטלקי (שהוכיחו, שלטענת FastWeb אין בסיס וחברת הבזק האיטלקית צודקת), הובילו את הרגולטור האיטלקי ליישר קו ואיטליה הייתה האחרונה, ששינתה את הרגולציה הישנה של השוק הסיטונאי באירופה.

ג. לפעול במשותף עם הרגולטור ולהתנהג בהתחלה כאילו אין בעיות בווקטורינג לגבי לקוחות השוק הסיטונאי, אבל אחרי זמן להודיע לרגולטור, שאין מנוס אלא להחליט שרק חברת בזק תספק ווקטורינג ברחבי המדינה, כי זה מה שהלקוחות רוצים והטכנולוגיה מוכיחה בפריסה בשטח.

הגישה הזו גם כן הצליחה בכמה מדינות. הדוגמה הבולטת ביותר היא בגרמניה, כש-DT (דויטשה טלקום) החלה, אחרי בלגיה, לפרוס וקטורינג, אבל רק ב-2012 פנתה לרגולטור בדרישה כתובה וגם באמצעי התקשורת. היא ביקשה לקבוע, שרק היא תספק וקטורינג ולכן יש לבטל את ה-SLU

כך, מנכ"ל דויטשה-טלקום דרש כמה פעמים מ-2011 בע"פ אבל בתקיפות פומבית ובכתב ב-2012, לבטל את השוק הסיטונאי במתכונת הישנה (כמו שיש כיום בישראל) וזה עורר דיון ציבורי די נרחב ברחבי אירופה. מצ"ב הניתוח של המצב והמסקנה של הכתב הטכנולוגי (למעשה מדובר באנליסט תקשורת בריטי מחברת Informa Telecoms & Media), שבדק את הנושא לעומק וסיכם במאמרו, שמנכ"ל דויטשה-טלקום צודק - כאן

הרגולטור הגרמני לא פעל כל כך מהר כמו הכתב\אנליסט הבריטי. הרגולטור הגרמני הקים ועדות מומחים, ביצע כמה שימועים ציבוריים, הזמין מחקרים באקדמיה ובמוסדות מחקר (חלקם הוצגו בעשרות המאמריםהעוסקים בתחום באתר), ואחרי כל המחקרים, השימועים והבדיקות, שביצע, הגיע הרגולטור הגרמני לתקשורת לאותה מסקנה בדיוק, שאליה הגיע הכתב הברטי: מנכ"ל דויטשה-טלקום צודק. כך, בסדרת מהלכים, שנמשכו ב-2013 וב-2014, שונתה הרגולציה בגרמניה ואושר לדויטשה-טלקום לפרוס וקטורינג (ולאחרונה אושר לה לפרוס G.fast) בתור ספק יחיד לכל הלקוחות באותו בניין\אזור ברחבי גרמניה.

למיטב הערכתי, בזק עשויה לנקוט בשיטה ג', משום שבישראל ה-SLU לא החל (וגם לא יחל, משום שאין לאף ISP את המקורות הכספיים ליישם SLU ברחבי מדינת ישראל. מדובר בהשקעות של מאות מיליוני ש"ח, ששום ISP לא מסוגל להשקיע).

לרגולטור (דהיינו: משרד התקשורת הישראלי) לא תהיה ברירה, אלא להתחיל לפעול כדי לבחון ולבנות רגולציה חדשה (שאין בישראל, אבל קיימת באירופה), דוגמת WLR ו-VULA, פתרונות רגולטוריים היכולים לספק שירותי "שוק סיטונאי" במתכונת אחרת לגמרי מהקיים כיום. היות ומשרד התקשורת עד היום מסרב להפיק לקחים מהכשלונות, וחושב שהכל מוצלח, הרי ככל ששינוי הכיוון הזה יידחה, כך בזק תהיה יותר חזקה מול משרד התקשורת, ביום שתחליט לעבור לווקטורינג

ווקטורינג



 
 
Bookmark and Share


 

לוח מודעות
מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

28-29/10/19 - Smart Mobility Summit 2019 

17-24/11/19 - שבוע היזמות העולמי 2019  

17-21/11/19 - Oracle Week 

3/12/19 - ועידת ההייטק החרדי 2019  

4/12/19 -  GO Mobile #8 

11/12/19 - Next Case  

12/2/20 - Teleco 2020

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לספטמבר 2019 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי המאת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן

תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים - כאן

תיק 4000: מסמר נוסף ענק לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי) - כאן

תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית! - כאן

חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000 - כאן






 
זרקור חברות
 
פורטינט
 
NORDVPN
 
Telecom Expert
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
PIXABAY
 
Telecom Experts
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
  מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים