מזל טוב! יום הולדת 40 לטלפון הסלולרי
מאת:
חיים חביב, 17.4.13, 13:30
אצל אדם גיל 40 הוא 'זמן מחצית החיים' - רגע לעצור, לבחון הישגים ולסמן מטרות להמשך הדרך. בעולם הסלולרי, מסתבר, זו כנראה רק אבן דרך במסלול ארוך ומפתיע.
ממש בימים אלו מלאו 40 שנה להמצאת הטלפון הסלולרי הראשון בעולם. קשה לתאר כיום את התנהלותנו בלא מכשיר הפלא הזה, שהפך את אורחות חיינו למהירים ויעילים ברמה מדהימה, ורקם עבורנו תרבות וחברה אנושית שלא ידענו כמוה בעבר האנושי.
ב- 3 באפריל 1973 הכריזה חברת מוטורולה בניו יורק על הטלפון הסלולרי הראשון בעולם, והדגימה הקמה וניהול שיחה מטלפון 'ידני' נייד
DynaTAC [ששקל (עם הסוללה) למעלה מ- 800 גרם ואורכו היה כ- 23 סמ']. בהודעה הרשמית שפרסמה מוטורולה (ר'
כאן) היא הבטיחה להפעיל שירות סלולרי מסחרי החל ב- 1976 וציינה את היכולת לקיים מהמכשיר שיחת טלפון מרכב בתנועה או תוך כדי הליכה בעיר, ואף להקים קשר לכל קו טלפון בעולם. הדגם הראשון נמכר בסמוך להכרזתו במחיר בלתי נתפש במונחים של היום - 10,000 דולרים! הדגם המסחרי המתקדם (
Motorola DynaTAC 8000X) יצא לשוק רק במארס 1983 ונמכר לצרכן האמריקאי בכ- 4,000 דולרים. המכשיר אפשר לקיים עד 30 דקות שיחה לכל מחזור טעינה רצופה של 10 שעות.
בישראל הופעל השירות הסלולרי רק למעלה מעשור ממועד הצגתו לראשונה בארה"ב, במסגרת פעילות משותפת לבזק ולחברת מוטורולה ישראל, שהושקה במארס 1986 תחת המותג פלאפון. דגמים ראשונים נמכרו למנויים במחיר של כ- 6,000 דולרים (כ- 4,000 דולרים בארה"ב), השרות היה יקר מאד ורק יחידי סגולה יכלו להרשות לעצמם שימוש בשרות החדש - בדרך כלל מנכ"לים של חברות גדולות במשק, שרים ומנכ"לי משרדי ממשלה, שלא מימנו את עלות השירות מכיסם הפרטי. הצפי של היזמים עמד בראשית הדרך להגיע בתוך מספר שנים לקבוצת מנויים בהיקף של כ- 7000 איש, לא יותר! השירות נתפש כיוקרתי (סימן סטטוס), יקר מאד, ובעל טיב שירות (כיסוי ושיעור נפילת שיחות) בעייתי. רק ביוני 1994 העניק משרד התקשורת לחברת סלקום ישראל רישיון להפעלת רשת סלולרית שניה בישראל, שעלתה לאוויר לקראת תום השנה. במועד השקת רשת סלקום שירתה פלאפון רק כ- 120,000 מנויי סלולר בישראל.
על פי הנתונים יש כיום בעולם כ- 7 מיליארד מכשיר סלולר מחוברים ולא רחוק היום שמספרם יעלה על מספר תושבי כדור הארץ.
למה ניתן עוד לצפות מציוד הסלולר ב- 40 השנה הבאות? האמת, קשה מאד לנבא וגם לא אחראי. ובכל זאת, ממעקב אחר תחזיות מומחים, ניתן לסמן מספר מגמות:
- מעבר מואץ ממקלדת ה- QWERTY המוכרת למקלדות וירטואליות (כפי שמציעות אפל וסמסונג ואח' במסכי המגע), אולי עד כדי התייתרות המקלדת הפיזית. לצד מגמה זו אנו צפויים להעמקת שילוב אלמנטים חדשניים, שאת ניצניהן ראינו גם לאחרונה, כמו הפעלה באמצעות פיקוד קולי, הפעלה במחוות גוף (gesture), הפעלה בתנועת אישוני העיין, ובעתיד, יש האומרים - אפילו באמצעות מיקוד המחשבה.
- הגברת הצריכה וההעברה של מידע ונתונים (בעיקר ווידיאו) מציוד הקצה. השימוש הקלסי המסורתי לקיום שיחות אודיו הולך ומצטמצם לרמה מזערית במכלול היכולות של הציוד המתקדם של ימינו. המכשיר הנייד שבידינו הולך והופך לאמצעי הגישה האולטימטיבי של כולנו לאינטרנט, על כל המשתמע מכך.
- הסביבה שלנו הולכת ומשתנה במהירות, והופכת לרוויה בסנסורים מגוונים, הקולטים אותנו ואת תנועתנו במרחב, את הרגלי השימוש והצריכה שלנו. אנו כבר בעידן ה- internet of things ובמרחב של M2M. הנייד שלנו מתקשר וגם מוזן הדדית בתוך הסביבה הסנסורית הצפופה העוטפת אותנו. הולך, לטוב או לרע, ונגוז חלום הפרטיות שלנו, אם נרצה או לא נרצה...
- יש כבר היום סימנים מעידים לחדירת חומרים חדשניים ועיצובים מפתיעים לעולם ציוד הקצה הנייד. כך לדוגמא, אנו צפויים לחומרים מבוססי פחמן, דקים וקלי משקל עד מאד אך גם גמישים וחזקים ביותר (פי 300 מפלדה) ובעלי יכולת הולכה משופרת מנחושת. אלו יבשרו בשנים הקרובות את הופעתם של מכשירי טלפון קלים מאד, דקים ביותר וחסינים לעין שיעור בפני פגיעות. גם לא רחוק היום שיוצעו לנו מסכים גמישים ומתקפלים, דקים עד מאד, קלי משקל וחזקים...
רק ארבעים שנה מאז הציגה מוטורולה את הטלפון הסלולרי הראשון וכבר פועלים בעולם כ- 7 מיליארד מכשירים ניידים מחוברים; לא רחוק היום שלכל אדם על פני כדור הארץ יהיה מכשיר אישי משלו. היקף השוק השנתי של התעשייה הסלולרית העולמית נאמד ב- 800 מיליארד דולרים.
