כלי התקשורת מלאים באין ספור של ניתוחים מוטעים לגבי סיום התחרות בשוק הסלולר (אם תאושר עסקת רכישת גולן טלקום ע"י סלקום) וחוזים עליות מחירים תלולות. אלו ניתוחים חסרי שחר. ניתן להגביר את התחרות בסלולר בכמה צעדים רגולטוריים די מהירים וחלקם ממש פשוטים לביצוע.
מאת:
אבי וייס, 10.11.15, 09:30
ניתוח: קריאת שפע המאמרים, הניתוחים והפרשנויות בכל כלי התקשורת בשבוע האחרון, בתחום הרכישה של גולן טלקום ע"י סלקום, יכולה לדכא כל אדם אופטימי.
הבעיה: כל הפרשנויות והניתוחים הללו
מוטעים.
חלק מכלי התקשורת הלך שולל אחרי 2 שרי התקשורת לשעבר (שיצרו
נזקים מבהילים לשוק התקשורת הישראלי) וייחסו לעצמם את הדימוי של "מגיני הצרכנים", בעוד שכל פעילותם הייתה
בדיוק הפוכה. השר
משה כחלון נאלץ להיעלם מתפקידו (כשר תקשורת) ולהסתתר בארה"ב, "עד יעבור זעם", כדי שלא ייחשפו כל תעלוליו (בסדרת חשיפה נרחבת, שפרסמתי באישור נשיא בית המשפט העליון,
שהסתיימה כאן).
רק בישראל חברת סלולר גדולה (סלקום) יכולה להכריז בראש חוצות שיש לה
LTE-A, וגם כיום, יותר משנה וחצי
אחרי ההכרזה הזו,
אין ולא יהיה לה, בטווח הזמן הנראה לעין, LTE-A. חברת סלולר אחרת (פלאפון) יכולה
לפרסם בטלוויזיה, בעיתונות ובאינטרנט, שהיא המהירה ביותר ב-
LTE, בזמן שיש לה רק 15 מגהרץ ב-LTE (במקום 20 מגהרץ) ורק בחלק משטח המדינה. ככה אנחנו נראים. מדינת ה"ישראבלוף".
באפריקה ובמדינות ערב לא היו מרשים לזה להתרחש.
על השר
גלעד ארדן חבל להשחית כאן מילים. השר היחיד,
שתרם באמת ל"מהפכת הסלולר", היה
אריאל אטיאס (עם המנכ"ל
מרדכי מרדכי), ואני ממש לא נמנה על חסידי ש"ס. גם
אריאל אטיאס עשה שגיאות, אבל הן "בטלות בשישים" מול
תרומתו המכרעת לשוק הסלולר ו
להעברת הכוח מחברות הסלולר ש"חגגו" על הגב (והכיס) של הצרכנים -
לידי הצרכנים עצמם (בתחומים דוגמת: ניידות מספרים, "ניתוק זיקה", קביעת עיקרון ה-MVNO, קביעת מדיניות תדרים, ותחילת תהליך של ייבוא כמעט חופשי של מכשירי סלולר).
אלו היו המהלכים, שיצרו והתניעו את "מהפכת הסלולר", ולכן רכישת גולן טלקום ע"י סלקום לא יכולה כבר לשנות את העובדה, שהכוח
עבר לידי הצרכנים בשוק הסלולר. גם
מיכאל גולן (בתמונה) לא נעלם כל כך מהר מהשטח.
פעילותם של
משה כחלון ו
גלעד ארדן (עם המנכ"לים הכושלים
עדן בר טל ו
אבי ברגר) יצרה
כאוס והרס מוחלט של תשתיות הסלולר, עד שהגענו, כתוצאה מהמהלכים הכושלים שלהם, מ-5 תשתיות סלולר
ל-3 תשתיות סלולר פיזיות, שגם הן נמצאות בקצב
פירוק מואץ.
בנוסף, הידרדרנו
למקום 58 בהשוואה עולמית בתחום הסלולר, אחרי רוב מדינות ערב, כולל "מדינות שסועות" דוגמת לבנון ולוב. אם התוכניות העתידיות, שמונחות על השולחן תאושרנה, בנוגע
לשת"פ אנטנות בין פלאפון לסלקום, נרד ל-2 תשתיות סלולר פיזיות בישראל. פשוט כשלון מדהים, מזעזע ומבהיל בהיקפו.
את התרגילים, שהיו מאחורי הקלעים, של רכישת גולן טלקום ע"י סלקום,
נחשוף בכתבה נפרדת. כאן אתייחס
רק להיבט של התחרות בשוק הסלולר. רכישת גולן טלקום
לא פוגעת בתחרות וזה נותח על ידי כבר
כמה פעמים, וגם ע"י אנליסט התקשורת
ערן יעקובי.
גם אין שום דרך
שלא לאשר את הרכישה הזו. משום שגולן טלקום היא "מת מהלך".
או שהיא תהיה "מותג הבית" של סלקום (מתחרה בוואלה! מובייל ו-012-מובייל, "מותגי הבית" של פלאפון ופרטנר בהתאמה, מה שימשיך לקיים את רמת התחרות בשוק הסלולר), או שלא תהיה בכלל.
לא רק שהתחרות
לא נפגעה (כי הכוח בשוק הסלולר, בשונה
מהשוק הקווי, כבר מצוי בידי
הצרכנים), ניתן
להגביר את התחרות בשוק הסלולרי ע"י
סדרת פעולות רגולטורית, שחלקן מאוד פשוט וקל לביצוע, ממש מיידי:
א.
לבטל את ההגדרה ש-(
VoC (Voice over Cellular זה שירות
מפ"א קווי. ברגע שיוגדר ש-VoC הוא שירות סלולרי (מה שהוא באמת), כשירות נלווה אפשרי ל-
MVNO ולכן הוא חלק בלתי נפרד מהרישיונות ל-MVNO ול"רישיון אחוד", יחלו לפעול בישראל מיידית כמה ספקי VoC (ואולי יצוצו גם כמה חדשים) ובכללם: פרי טלקום, טלזר, סיפמי, הלו-015 וכנראה עוד שחקנים, שיש להם כבר רישיונות, אבל הם לא מפעילים שירותים כאלה, בגלל הרגולציה העקומה הקיימת לעולם ה-VoC.
ב.
לבטל את
האיסור לספקי תקשורת לגבות כסף על שירותי
WiFi. ברגע שהאיסור המוזר הזה יבוטל, יצוצו בישראל ספקי סלולר על רשתות WiFi, לרבות ספקי שירותים בטכנולוגיות מתקדמות יותר דוגמת WebRTC. זאת, בדיוק כמו שיש
בעולם. גם חברות הסלולר הוותיקות תוכלנה לפרוס WiFi לצרכי Offload ולמתן שירותים חדשים, לרבות בטכנולוגיות
LTE-U. שוק שלם וחדש יקום בישראל, רק בתחום הזה, כתוצאה משינוי רגולטורי ממש זעיר.
ג.
להסיר את האיסור על רשויות מקומיות לספק שירותי תקשורת בתשתיות התקשורת הפרטיות שלהן. ברגע שאיסור זה יוסר, רשויות מקומיות תוכלנה לספק שירותי תקשורת נייחים וניידים, בתחילה לשרשרת הערך של העירייה ואחר כך לקהלים, שהעירייה תבחר (למשל: מורים ועובדים ברשתות החינוך וההשכלה העירוניות, עובדי העיריות, עובדי בתי חולים ואוניברסיטואות המקבלים תמיכה מהעירייה, ועוד).
ד.
להסיר את כל המגבלות הקיימות על תדרי ה-WiFi. זו פעולה משלימה לסעיפים הקודמים, מה שיאפשר
ייבוא מהיר ופשוט לישראל של מכשירי סלולר, שפועלים רק על
רשתות WiFi, וציוד רשת WiFi מתקדם, רחב פס וזול, שמשפר פריסת רשתות WiFi במהירות ובקלות.
בישראל, בשונה
מהנעשה בעלם, אין Wireless Internet Service Providers- WISPs (ספקי תקשורת רחבת פס על רשתות האלחוט). הסיבה לכך מאוד פשוטה ונעוצה ברגולציה העקומה והלא הגיונית של סעיפים א' עד ד' שהוצגו כאן.
ה.
לסיים אחת ולתמיד את הבעיה של הקמת אנטנות גדולות וקטנות בישראל. יש כיום שרים חדשים במשרדים הנוגעים בדבר (פנים, הגנת הסביבה, תקשורת ומשפטים), שאין להם מחויבות לעבר, וניתן להגיע לשינויי החקיקה הנדרשים בסוגיה זו. חשוב להחדיר את הסיסמאות הבאות לציבור בישראל: יותר אנטנות = פחות קרינה. יותר אנטנות = יותר תחרות. יותר אנטנות = יותר שירות וכיסוי טוב יותר. יותר אנטנות = יותר שרידות והמשכיות שירות במצבי חירום, מצוקה, אסון, ונפילות חשמל.
ו.
לצאת במכרז משלים לתדרי LTE ולאפשר לשחקן אחד חדש להתמודד על התדרים הללו. יש בישראל
עודף תדרים, רק צריך לחלק אותם נכון, לחברות הנכונות, בתנאים הנכונים (לא כמו שני
המכרזים האחרונים
לתדרים).
ז.
לקבוע מדיניות תדרים לאומית ושחרור תדרים מסיבי לציבור, ובשלב ראשון את התדרים בתחום ה-
White Spaces.
שילוב של כל שבעת המהלכים הללו (אפילו ביצוע רק חלק מהמהלכים),
יגביר את התחרות בשוק הסלולר בצורה ניכרת. חלק מהמהלכים הללו מאוד קלים לבצוע (ביטול איסורים מוזרים בכללי התקשורת הסלולריים והאלחוטיים, אלה נושאים לביצוע
מיידי ולא דורשים שום מהלכי חקיקה, או דיונים ושימועים ארוכים).
כך, תוך זמן קצר ביותר ניתן להתניע תהליכים של
הגברת התחרות בשוק הסלולר ולשמר את הכוח
בידי הצרכנים ואף
להעצים את הצרכנים בשירותים חדשים, זולים ומלהיבים ובטכנולוגיות מתקדמות.
היום 
