אירוע "צו 8 לברצלונה", מיוזמתם של יעל שני והרצל ארביב, הוא מפגש העצמה לאנשי ההייטק הישראלים ושגרירים זרים בישראל, שתומכים בקידום עולם ההייטק, כהכנה של היוצאים לברצלונה, להיות שגרירי התעשייה וכשגרירי המותג "ישראל" בכנס ההייטק העולמי הענק לסלולר. השנה ניתן דגש למגוון נושאים חדשים ובכללם: AI (בינה מלאכותית), IoT (אינטרנט של החפצים), סלולר 5G, שירותי ענן מתקדמים, טרנספורמציה דיגיטלית ועוד. שבדיה מזמינה יזמים ומשקיעים.
מאת: אבי וייס, 16.2.19, 18:10

אירוע "צו 8 לברצלונה", שהתקיים ביום 12.2.19 במתחם החדש של AWS (שירותי הענן של אמזון) במתחם שרונה בת"א, ריכז סביבו מאות מראשי תעשיית ההייטק הישראלית, בתוספת שגרירים ממדינות שונות, שמעודדים את התפתחות ההייטק הישראלי והקשרים שלו עם ההייטק באותן מדינות.

הרוח החיה מאחורי הכנס השנתי הזה (עוד על האירועים, שסקרנו בשנים הקודמות, ניתן לקרוא: כאן, כאן וכאן), היא יעל שני (בתמונה משמאל) בליווי ותמיכה של הרצל ארביב.

יעל שני (בתמונה למעלה משמאל): "אנו מקיימים את אירועי "צו 8 לברצלונה" כבר מ-2009. השנה אנו אורחים של AWS במתקן הנהדר שלהם במרומי עזריאלי שרונה.

תודתי לכל מי שסייע בהכנת הכנס, כי השנה שינינו את המתכונת והחלטנו לתת דגש על ההתפתחויות המדהימות הקיימות בתעשיית ההייטק והיזמות הישראלית בתחומים רבים, ועולם ה-AI הוצב במרכז הבמה, כשסביבו כמה טכנולוגיות נלוות ומשלימות, ובמיוחד 5G ו-IoT.

המטרה שלנו, של הרצל ארביב (בתמונה משמאל) היו"ר ושלי היא, לשלב דיפלומטים עם ראשי שוק הייטק והיזמות הישראלי, כדי להראות את היכולות והפנים היפות של ישראל כלפי חוץ, בשת"פ מלא עם המדינות, שהשגרירים הללו מייצגים בישראל.

הבאנו את מיטב המרצים למפגש, כדי לפרוס את ההישגים של תעשיית היזמות הישראלית.

זאת, כדי לסייע בידי היוצאים לברצלונה, להציג את פניה היפות של תעשיית ההייטק הישראלי".  

הראל יפרח, (בתמונה משמאל), מנהל AWS ישראל: "אנו אירחנו את אירוע 'צו 8 לברצלונה' הראשון ב-2009 וכעת אנו סוגרים מעגל, אבל במתקן החדיש שלנו בת"א.

אני גאה, שאנו יכלים לסייע לקהילת היזמות והייטק הישראלית, ואנו מעודדים את הכשרונות היוצאים לייצג את עצמם, את המיזם שלהם ואת ישראל -בברצלונה. 

המבנה החדש שלנו במרומי עזריאלי שרונה פתוח בפני היזמים הישראליים ואני מזמין יזמים ישראליים לבחון מה אנו מציעים להם. יש לנו תוכניות אטרקטיביות וחינמיות למיזמים בתחילת דרכם והציבור היזמי מוזמן לבחון מה ניתן לקבל מאתנו.

אנו מחכים ליזמים בזרועות פתוחות".

ד"ר אייל שנהב, GKH: "ב-2018 נפתחו בישראל 25 קרנות הון סיכון - VC חדשות, מה שמצביע על ההתפתחות המהירה של תעשיית היזמות הישראלית.

הצפי הוא, שב-2019 נראה את המשך הגידול של התעשייה הזו וש-2019 תהיה לא פחות מוצלחת מ-2018, גם בתחום האקזיטים. 

הייתה ירידה קלה ב-2018 באקזיטים, כי המתכונת של האקזיטים משתנה ל-M&A  בעוד שבעבר היא היתה יותר רכישות ו-IPO. אנו רואים, שתחום ה-IPO כמעט ונעלם וה-M&A זה רוב האקזיטים. יש גם כמה אקזיטים בגישת ה-ByOut. 

ב-2018 גוייסו ע"י היזמים בישראל כ-6.4 מיליארד דולרים מול 5.5 מיליארד דולרים ב-2017. בהחלט גידול מרשים. 

אנו עומדים בפני כמה אתגרים: המאבק הכלכלי והדיפלומטי בין ארה"ב לסין, מה שמאלץ יזמים לבחור את סין או את ארה"ב ולא ביחד, והעיקר: משטר המס השתנה בארה"ב ויש יותר מעבר של יזמים לארה"ב בגלל היתרונות של משטר המס שם, שנדחף ע"י נשיא ארה"ב.

אנו צריכים למצוא את הדרכים להשאיר את היזמים בישראל, כי זו 'בריחת מוחות' ההולכת וגדלה בגלל נושא המיסוי". 

פרופ' נפתלי תשבי, (בתמונה משמאל), האוניברסיטה העברית י-ם: "הפריצה של עולם ה-AI התרחשה אך לאחרונה, בגלל העלייה העצומה בכוח המחשוב.

התחום הזה היה ידוע לחוקרים מזה שנים רבות, אבל היעדר כוח מחשוב מספיק לא אפשר להתקדם ולפתח יישומים מבוססי AI.

המחשבות, ש-AI ישתלט עלינו או יחסל את כוח העבודה, הן 'אגדות אורבניות'. אין דבר כזה. ה-AI זה כלי עזר לבני האדם, שיסייע בהגדלת התעסוקה ויביא לבניית שווקים חדשים ושירותים חדשים.

הייתרון שלנו כישראלים הוא, שמערכת החינוך שלנו כאוטית. בלגן אחד ענק. מגיל צעיר אנו מפקפקים בכל דבר, רוצים להתנסות בכל דבר חדש ומוכנים להיכשל ולהתחיל הכל מחדש. בפינלנד למשל, שמערכת החינוך שלה מסודרת להפליא, אין כמעט יזמות. 

אנו נמצאים בנקודת זמן, שבה אנו עומדים בפני שינוי דרמטי בכל מערכות ההשכלה, מהגן עד האוניברסיטה, כי כל המערכות של ההשכלה הקיימות - תיעלמנה. הכל יהיה מבוסס של AI. זה כולל מערכות אוטונומיות ואוטומטיות.

החוכמה של כלי AI  זה לסנן את כל המידע המיותר. יש המון רעשים ומידע מיותר בכל תחום וצריך לסלק אותו כדי להפיק תובנות מהמידע הכי חשוב".

בועז זינימן, (בתמונה משמאל), אוונגליסט טכנולוגי, AWS ישראל: "ב-2019, כ-45% מיוזמות הטרנספורמציה הדיגיטלית תכלולנה מרכיבים משמעותיים של AI. זה לא היה בעבר. זה מכסה תחומים רבים דוגמת: שירות לקוחות, השכלה בכל הרמות, שירותי ענן, למעשה, כל תחום.

כיום אנו רואים הרבה רובוטים במגוון תצורות עם אוטומציה מלאה, למשל, כל המחסנים של אמזון מבוססים על רובוטים עם AI. כבר התחלנו, למשל בבריטניה, עם שליחויות המבוססות על רחפנים הנעים מהמחסן ללקוח עם המוצר שהזמין. הכל מבוסס AI.

אנו בדרך להכניס AI לכל דבר, כולל בתחומים מאוד קשים דוגמת: תחזוקה, ותחזוקה מונעת, מניעת נטישת לקוחות, פרסונליזציה בכל תחום ועוד.

המטרה שלנו לספק יכולות AI לידיים של כל אחד, לידיים של כל מפתח, לכל יזם. יש לנו כבר מעל ל-10 אלף לקוחות משתמשים ב-AI על הפלטפורמות של AWS.

אנו כב מציגים דוגמאות רבות להצלחות השימוש ב-AI, למשל, בעולמות הדיבור, התרגום האוטומטי המבין שפות. כרגע המערכת שלנו יודעת לתרגם בין 40 שפות וניתן להתנסות בדמו הקולי שלנו - כאן , ובצ'אט - כאן.". 

מגנוס הלגרן (Magnus Hellgren), שגריר שבדיה בישראל: "האקוסיסטם של ההייטק בשבדיה שונה מזה של ישראל. אנו שמים דגש רב על תשתיות מתקדמות ואנו מקום שני בעולם בתחום זה, אחרי דרום קוריאה. באירופה אנו מובילים בראש.

הבסיס לזה הוא רמת השכלה גבוהה ובמיוחד השכלה הנדסית, מה שתומך בחדשנות. ממשלת שבדיה מקדמת את החדשנות הזו, זה שונה מישראל, שהרוב צומח מלמטה, מהיזמים, והממשלה רק משלימה את החסר.

לכן, רשת 5G כבר עובדת בשבדיה, היא הושקה בדצמבר 2018, אחרי יותר משנה של ניסויים והתנסות באוניברסיטה של שטוקהולם. ב-2020 יהיה כיסוי של 5G בכל המדינה. 

זה חלק מהאסטרטגיה הדיגטלית של שבדיה. זה פועל בכל תחום, כי הממשלה עובדת בשת"פ מלא עם הרשויות המקומיות כדי שהמהפכה הדיגיטלית תגיע לכל חלקי המדינה, גם לפריפריה הרחוקה. אנו התחלטנו לספק פס רחב לכל וזה כבר ממומש בסיבים בכל רחבי שבדיה. 

אנו גם מעודדים עסקים קטנים להיכנס לתחומים החדשים דוגמת AI ולכן הקמנו מכון ממשלתי-ציבורי לתחום ה-AI, שיעודד את כל המשק להיכנס לזה. זה מרכז לאומי ל-AI. אני חושב, שזה מרכז ייחודי לשבדיה. אנו משלבים את כולם, לרבות: האקדמיה, התעשייה, היזמים, הסקטור העסקי, כדי לקדם את נושא ה-AI בשבדיה. 

הקמנו מסגרת בשם Vinnova, שזו סוכנות ממשלתית שתומכת ביוזמות של AI בכל התחומים ומספקת מענקים ותמיכות, גם ליזמים מחוץ לשבדיה. כך, שיזמים ישראליים, שיש להם פתרונות AI, מוזמנים להגיע אלינו כדי ליישם פתרונות כאלה בשבדיה, בתמיכה של Vinnova. אנו פותחים כעת סניף של Vinnova בתל-אביב, כדי שיהיה גשר ליזמים ישראליים המעוניינים להגיע לשבדיה. 

ב-2018 Vinnova השקיעה כ-30 מיליון אירו במיזמי AI, והשנה, 2019, התקציב לתחום הזה מוכפל. כך, שיש הרבה מקום גם ליזמים ישראליים להשתלב בתחום הזה אצלנו. אנו עובדים שבשת"פ מלא עם תכנית 2020 של ה-EU, ואפשר לשלב בין התכניות והמענקים למיזמים". 

אלון ברמן, (בתמונה משמאל), מנכ"ל אריקסון ישראל: "על פי הצפי שלנו, התעבורה הניידת תוכפל פי 5 עד 2024. עד 2024 רבע מכלל התעבורה הסלולרית העולמית יהיה על תשתיות 5G.

יש 4 תחומים מרכזיים ליישומים מובילים בעולם ה-5G:
א. פס רחב מאוד עם שיהוי נמוך ביותר. קצבים מדהימים.
ב. חיבורי קבועים (Fixed Wireless). זה תחום שהחל בעולם והמובילה הייתה ורייזון בארה"ב, עם ציוד שלנו, שכבר פרסה שירות מסחרי של זה בארה"ב והחלה בזה לפני כשנה ב-8 ערים ברחבי ארה"ב וזה מתרחב לכל המדינות.
ג. תשתיות IoT מסיביות. כאן מדובר על מסות של סנסורים ומידע בהיקפים עצומים. רק רשתות 5G תוכלנה לספק מענה לצרכים הללו, למשל, לצרכי רכבים אוטונומיים.
ד. יישומים קריטיים של IoT. כאן מדובר בתחומים של ביטחון, בטיחות, תחזוקה ועוד. 

מה יניע את לקוחות הקצה לעבור ל-5G?
בעיקר תחום הבידור. בעוד שקודם הבידור היה תלוי ביכולות של מכשיר הקצה, ב-5G אפשר לשים הכל בענן, כולל בעננים קטנים, שיהיו באנטנות המקומיות.

לכן, המידע העצום של הבידור יוכל לשרת מערכות AR, VR וכיו"ב, שיוכלו לקבל זרמי מדיה בהיקפים עצומים היישר לתוך מכשירי הקצה החכמים הללו. זה תחום, שגם יקדם את הרכב האוטונומי, כי גם הוא תלוי בכמויות עצומות של מידע צילומי בווידיאו, שהרכב קולט מסביבתו כדי לנוע במרחב. 

בנוסף, פתרונות 5G ייבנו לתעשיות שמבקשות רוחבי פס ניידים, ייבנו מודלים עסקיים חדשים, זה ייכנס לרובוטיקה, ל-AI, לשיפור חוויית לקוח ועוד.

תחום נוסף הוא תחום העיר החכמה. זה כבר החל וזה תחום שמתפתח במהירות עצומה. זה מתאים לכל תחום עירוני, החל מרמזורים וכלה בתחומי הבריאות, הביטחון במרחב העירוני וכך הלאה. כל תחום ייכנס למסגרת עיר חכמה.

טכנולוגיות 5G תספקנה יתרונות ב-5 תחומים עיקריים, שכבר ממומשים במדינות לא מעטות בעולם:

1. מהירות הורדה של עד 20 גיגה בערוץ היורד ועד 10 גיגה בערוץ העולה.
2. שיהוי - 1 מילי שניות.
3. דיוק - 1 מטר (לצרכי ניווט ועוד).
4. שידורים לרכבים ולרכבות שנעים במהירות של עד 500 קמ"ש.
5. ארכיטקטורה חדשה לגמרי הכוללת Network Slicing. כלומר: שילוב של שירותים שונים לגמרי על אותה פלטפורמה בלי צורך לבנות פלטפורמה חדשה לכל שירות חדש.

בישראל, לא ידוע בברור מתי נראה 5G כשירות ללקוחות, אבל אני מאמין, שנגיע לזה בשנה הבאה. זה איחור ענק, כי בשנה הבא יהיה 5G כמעט בכל מדינות העולם".

אסף טובול, (בתמונה משמאל), סמנכ"ל טכנולוגיות, קוולקום ישראל: "אנו כבר כמה מאות אנשי פיתוח במרכז המו"פ של קוואלקום בישראל.

אנו מתרכזים בפיתוחים ל-5G ותוך כ-6 שבועות נשיק צ'יפ מלא ועובד עבור 5G תוצרת 'כחול לבן', שפותח כולו בישראל.

5G זו טכנולוגיה, שתעשה מהפכה בעולם הסלולר. כדי ליישם זאת, צריך צ'יפים מתאימים במכשירי הקצה, שבידי המשתמשים..זו היכולת שלנו. אנו מפתחים פתרונות שונים לסוגים שונים של מכשירים, לא רק לסמארטפונים. זה ייכנס לכל דבר, אפילו לשעונים.

אנו עובדים על פתרונות חכמים לצרכים מגוונים. למשל, לרכבים אוטונמיים, לסנסורים של IoT, לרובוטים, לרחפנים, למצלמות, לרמזורים ועוד. הביקוש הוא רק בתחילתו ותהיה כאן מהפכה עולמית היוצאת מישראל". .