ריבוי מסכים – אתגרים והזדמנויות לכולנו
מאת: דודי כהן,  17.5.14, 20:00
 
על השינויים באופן צריכת תכנים ושירותים והשפעתם על מתודולוגיות פיתוח. קצב הגידול במספר המסכים מואץ. מפתחי שירותים, שלא ישכילו לפנות אל סוגי המסכים השונים, עלולים להחמיץ פלחי שוק משמעותיים ורווחיים.
 
מסכים, ככלי לצריכת שירותים ותכנים, קיימים בחיינו מאז המצאת הטלוויזיה, במחצית הראשונה של המאה הקודמת. לאורך עשורים רבים היוותה הטלוויזיה כלי יחיד לצריכת ביתית של תכנים ויזואליים. זאת, עד להגעת המסך השני: מסך המחשב האישי.

בתקופת 2 המסכים היו מקובלות (ומדויקות למדי) פרדיגמות דיכוטומיות של "צריכת תוכן" (טלוויזיה) ו"יצירת תוכן" (מחשב) ושל "הישענות קדימה" (Lean forward – לכיוון המחשב) ו"הישענות אחורה" (Lean Backwards – בעת צפייה בטלוויזיה), שהבחינו בין אופני השימוש ב-2 סוגי המסכים.
 
לאורך השנים ועם הופעת המסך השלישי – מסך הטלפון הנייד, התנפצו הגדרות אלו: צריכת תוכן מהטלוויזיה כבר אינה בהכרח במצב של "הישענות אחורה" (במידה ומחוברת לטלוויזיה קונסולת משחקים – מדובר בהתנהגות אירובית הרבה יותר...) והמחשב, ובוודאי הסמאטרפון, כבר אינם משמשים רק ליצירת תוכן אלא גם לצריכתו בכמויות הולכות וגדלות.
 
בשנים האחרונות, הולך וגדל מספר המסכים בהם אנו צורכים תכנים. לטלוויזיה, למחשב ולסמאטרפון נוספו בשנים האחרונות גם הטאבלט ("המסך הרביעי"?), השעון, המשקפיים, מסך הרכב ועוד.
 
אל אלו יצטרפו בעתיד גם מוצרי מחשוב לביש ומסכים במוצרי צריכה חשמליים (במסגרת חזון ה- Internet of things).
 
המשותף למסכים אלה (כמו גם למסך הטלפון, שקדם להם) הוא הפיכתם מצגים פונקציונליים, שמשמשים לתפעול ולמידע בסיסי, למסכי צריכת תוכן בידורי, לצריכת מידע, לביצוע פעולות וליצירת תוכן. כך, לדוגמא, מסך הטלפון, צג המידע ברכב ואף צג המידע במשאבת התדלוק (שהפך, למשל במשאבות החדשות של Gilbarco veeder-root בתחנות פז, למסך מגע המאפשר קידום מכירות משלימות ע"י חנות הנוחות).
 
האינפלציה בכמות המסכים מציבה אתגר לא פשוט בפני יצרני התוכן והמידע. ראשית, אופן ומיקום צריכת התוכן השתנו והפלטפורמה בה נצרך כל סוג תוכן הפכה קשה יותר לחיזוי.
 
שנית, הצורך הברור ברציפות שירות על פני פלטפורמות שונות לא לווה בהאחדה של מערכות ההפעלה של הפלטפורמות. Microsoft, הנפגעת העיקרית מהגידול במספר המסכים, פועלת בתפיסה של חוויה זהה (ובעתיד, כנראה, פלטפורמה זהה) לכל סוגי המסכים. לעומתה, 2 השחקניות הדומיננטיות בעולם המובייל (Google ו-Apple) משמרות (עדיין) הפרדה מלאה בין המערכות השולחניות שלהן (Chrome OS וOS X-) לבין המערכות הניידות שלהם (Android ו-IOS, בהתאמה).

בנוסף, מערכות כגון בידור-מידע ברכב (In Car Infotainment), הצפויות להתפתח בקצב מואץ בשנים הקרובות, נשלטות ע"י מערכות הפעלה שונות מאלו השולטות בעולם המובייל (נתח השוק של Blackberry עם הQNX-, לדוגמא, גדול מ50%- עפ"י ההערכות ומתחזק בעקבות הבחירה האחרונה של Ford בה על פני פלטפורמת Windows).
 
ייתכן כי בעתיד נחזה בהתכנסות של מערכות הפעלה חוצות פלטפורמות. כך, לדוגמא, Google מקדמת את מערכת ההפעלה Android כפלטפורמה, שתשרת טלוויזיות חכמות, מצלמות ואף כלי רכב (באמצעות OAA - Open–Automotive Alliance) ומאידך היא צפויה, עפ"י דעת אנליסטים, לאחד אותה עם מערכת הChrome OS-.
 
עד אז, על מפתחי יישומים, שירותים ותכנים להתייחס לאופן צריכת התכנים בצורה רחבה וכוללנית.
 
ראשית, על המערכות לפעול בכל המסכים הרלוונטיים. פיתוח יישום או אתר Web, שאינו תומך בפלטפורמות מובייל, שקולה בימינו אלה להתאבדות עסקית.
 
ההתאמה לפלטפורמות מובייל יכולה להיעשות באמצעות Rendering או אפליקציה ייעודית. אולם, בעולם המערכות המהירות, המעבדים החזקים והמסכים הגדולים, מספיק לעיתים קרובות שימוש בHTML5 - במקום בפלאש, כדי לספק התאמה חוצה פלטפורמות.

גם רציפות שירות ואפשרות מעבר בין פלטפורמות (מעבר מצפייה בטאבלט לצפייה באותו תוכן בטלוויזיה, כדוגמא קלאסית) נדרשות, בחלק מהמקרים, כמציפות ערך לשירות (דוגמא טובה לכך הוא ה- Chromecast של גוגל).

תקנים כגון HTML5 וWebRTC- (המאפשר שירותי מולטימדיה נטולי Client) מאפשרים פיתוח של שירותים רבים הנצרכים ע"י דפדפן מודרני ובכך עוקפים את בעיית ריבוי הפלטפורמות.
 
שירותים ייעודיים, שדורשים יישומים (במקום או בנוסף לצריכה מבוססת דפדפן), לעומת זאת, נדרשים לתמוך בפלטפורמות רבות ככל האפשר.
 
לכן, עם פיתוח השירות, יש למפות ראשית את אופן הצריכה שלו ולדרג את סבירות הצריכה בפלטפורמות השונות. כך, לדוגמא, עבור שירות ניווט יקבלו פלטפורמות המובייל וה-In-Car משקל גבוה בעוד המסכים הנייחים (ובראשם הטלוויזיה) יקבלו משקל נמוך.
 
לאחר המיפוי ניתן למקד את השירות בפלטפורמות הראשיות בהן ייצרך ולחשב, במובן עלות – תועלת, את חשיבות הפיתוח לפלטפורמות השונות.
 
ניתן, כמובן, לחסוך חלק מעלויות הפיתוח, ע"י שימוש בכלים גנריים ובצריכה מבוססת דפדפן, הכול בהתאם לאופי השירות.
 
לסיכום: קצב הגידול במספר המסכים המשרתים אותנו מואץ. מפתחי שירותים, שלא ישכילו לפנות אל סוגי המסכים השונים עלולים להחמיץ פלחי שוק משמעותיים ורווחיים.
 
מאת: דודי כהן, מאי 2014.
מומחה טכנולוגיה ב-20 השנים האחרונות בתחום הטלקום וההיי-טק.
הבלוג של דודי כהן.