תשתיות תקשורת מחשבים וטלפוניה בכבילה אחודה: למה זה טוב?
מאת: מיכאל פנחס, 19.2.15, 12:00
 
בעסקים, ארגונים ובבתים פרטיים, תשתיות הכבילה למחשבים, טלפוניה וטלוויזיה הן נפרדות. נשאלת השאלה: מה התועלת במעבר לתשתית כבילה אחודה?
 
במדינת ישראל אנשים רגילים, שלכל סוג של שירות תקשורתי יש מערכת כבילה נפרדת: לטלפוניה ישנה קיימת תשתית חוטי נחושת, לטלוויזיה יש את תשתיות כבלי הקואקס, למחשבים יש את תשתיות כבלי האתרנט (בעבר היו תקנים נוספים לרשת מחשבים, אך תקן האתרנט השתלט על כל השוק. כיום מקובל להשתמש בכבלים בתקן Cat6). זאת, בנוסף לתשתיות המסורתיות הקיימות בכל מבנה כמו תשתית החשמל, ובעסקים יש תשתיות נוספות של מתח נמוך (מערכות אזעקה, כיבוי אש, שליטה על מתקנים מרוחקים כמו: מעליות, מזגנים, פתחי כניסה ועוד).
 
המשמעות של תשתיות כפולות או משולשות היא: ארונות נפרדים לכל תשתית, צנרת נפרדת לכל תשתית העוברת בקירות עד לכל נקודת קצה, עליות תחזוקה נפרדות לכל תשתית, ציוד תיקונים וכבלים רזרביים נפרדים לכל תשתית, טכנאי תמיכה נפרדים לכל תשתית, ביטוח נפרד אצל ספקים שונים לכל תשתית ועוד. 
 
יש כיום מגמה של שילוב תשתיות, למשל של חשמל ורשת מחשבים, כדי להעביר חשמל לציוד קצה, שלא נמצא ליד שקע חשמל. ציוד קצה כזה יכול להיות נתב אלחוט או טלפון IP או כל מכשיר אחד הצורך זרם נמוך עד בינוני.
 
התקן המשולב הזה נקרא PoE (ר"ת: Power over Ethernet). אולם, הוא נותן פתרון חלקי ומאוד מצומצם רק למקרים, שבהם אין תשתית חשמל ליד ציוד הקצה והוא צריך חיבור קבוע לחשמל כי לא ניתן להפעיל אותו לאורך זמן על סוללה. 
 
אולם, החיסכון הגדול ביותר של הוצאות מגיע מכיוון של שילוב תשתיות הטלפוניה, המחשב והטלוויזיה, לרשת אחת. הרעיון הזה לא חדש. הוא למעשה החל להיות מיושם בארה"ב בשנות ה-80 ע"י חברת AT&T ונכנס לתקנים הקיימים לתשתיות כבילה גם בארה"ב וגם באירופה בשנות ה-90. מפליא, שהחידוש הזה לא הפך לסטנדרט בישראל כבר לפני שנים רבות.
 
מה זו תשתית כבילה אחודה?
תשתית אחודה היא תשתית כבילת תקשורת הבנויה מתשתיות כבילת מחשב המשמשת הן לתקשורת מחשב והן לתקשורת טלפון על גבי אותה מערכת כבילה. במערכות הכבילה המתקדמות הקיימות כיום, מאפשרת התשתית האחודה חיבור משתמשים גם למערכות תקשורת נוספות מעבר למחשוב וטלפוניה, כמו חיבור למערכות טלוויזיה בכבלים, מערכות בקרה ומתח נמוך מכל סוג ועוד.
 
במערכת התשתית האחודה מתבצעת פריסת שקעי התקשורת אצל המשתמשים בצורה אחידה. לכל משתמש פורסים שקעי מערך תקשוב עם כמה יציאות לפי הצרכים של אותה נקודת קצה. הגדרת השקע והיותו ייעודי למערך הטלפוניה או המחשוב תתבצע לאחר ניתובו בריכוז התקשורת הקומתית או של הבניין. רוב משתמשי הקצה מתקינים עמדת יציאה בת 3 נקודות תקשוב לחדר. משתמשים כבדים, שצורכים התקני תקשוב מרובים, יצרכו 4 עד 5 נקודות תקשוב לחדר ומעטים יצרכו מעבר לכמות זו.

המעבר לשירותים בענן (מבוססים שירותי IP), בין בענן חיצוני ובין בענן פנימי, מחזק את המגמה הזו. אין סיבה, ש-IP-Telephony תהיה מערכת נפרדת מרשת תקשורת המחשבים. הרי IP-Telephony כוללת בתוכה שירותי UC (ר"ת: Unified Communications), שהם שירותי מחשוב לכל דבר. שירותים אלה נמצאים כיום כחלק בלתי נפרד מהמרכזיה העסקית. כך, שההפרדה בין התשתיות היא פשוט מיותרת.
 
בנוסף, למעשה, הטלפוניה והטלוויזיה הן חלק בלתי נפרד משלל שירותי המחשוב הנצרכים מהענן באופן שקוף למשתמש הקצה. לכן, אין צורך בתשתיות נפרדות. התשתית האחידה בתקן האתרנט מספיקה לשלל הצרכים גם יחד. ההפרדה בין התשתיות היא מלאכותית ונועדה לשמר את הכוח המונופוליסטי בידי חברות, שהתחתנו "חתונה קתולית" עם הלקוחות, שמשלמים ביוקר על התשתיות הכפולות.
 
היתרונות הבולטים של מערכת תשתית אחודה: 
1. מערכת תשתית כוללת אחת בלבד לכל ייעודי התקשורת (מחשב, טלפון, ציוד ועידת וידאו, פקס, מודם, טלוויזיה, מתח נמוך וכד'). רק בסעיף זה החיסכון הכספי הוא לפחות 30%.            
2. תכנון פשוט וזול יותר למערך התשתיות במבנה.
3. גמישות מרבית לתוספות ושינויי יעוד של נקודות קצה.
4. פשטות תחזוקה שוטפת.
5. ריכוז תקשורת, משולב אחד קומתי, או של הבניין כולו, לכל ייעודי התקשורת.
6. אמינות רבה יותר לתשתית ורגישות נמוכה יותר לתקלות תשתית.
7. ניצול מרבי של תשתית התקשורת לכל הצרכים.
8. מוכנות התשתית לכל שינוי ציוד תקשורת / ציוד קצה עתידי, לשנים רבות קדימה.
9. יכולת חיבור מהירה של כל סוג של ציוד, שיש לו חיבור אתרנט לרשת הכבילה.
10. חיסכון מצטבר לטווחי זמן ארוכים (החיסכון יכול להתעצם, עם כניסת טכנולוגיות חדשות לשוק, טכנולוגיות מבוססות חיבורי אתרנט. דוגמאות בולטת מהשנה האחרונה: 1) כניסת "הטלוויזיה החכמה" לשוק, טלוויזיה המתחברת לרשת האינטרנט. 2) כניסת פריסת סיבים עד הבית והעסק מחברות תשתית דוגמת Unlimited ובקרוב גם מבזק והוט, כשחיבורי הקצה הם אתרנט).
 
מכאן, שמדובר בחיסכון של 50%-70% בהוצאות, אם עוברים לתשתיות אחודות, שלא לדבר על פשטות התפעול והניהול של התשתיות האחודות.
 
מה אומר המחוקק הישראלי?
המחוקק הישראלי אמר את דברו במסגרת תקנות תכנון ובניה, התקנת מתקני תקשורת, קובץ תקנות מס' 6898 מיום 21 ביוני 2010. התקן מפרט לפרטי פרטים איך בונים ופורסים תשתית אחודה בבניינים, כולל בבניינים רבי קומות. למרות שהתקנות הללו נכנסו לתוקף ב-2010, מעטים הקבלנים המיישמים את התקנות הללו וחבל. התקנות החדשות לא מטילות על מבקש ההיתר לבנייה לקבל אישור מראש של בזק או של חברת הכבלים, משום שהחובה היא לבנות תשתית אחודה בכל בניין בישראל, תשתית שמתאימה לכל ספק תקשורת ושירותים.
 
התקנות הללו הן חובה במבני מגורים והן רשות במבנים תעשייתיים ובמבנים שאינם למגורים. למרות זאת, מומלץ להיעזר בתקן זה כדי להתקין תשתיות אחודות גם במבני עסקים ומסחר, לא רק בבתי פרטיים. זה הכיוון המומלץ לפריסת תשתיות, בכל מבנה.
  
מאת: מיכאל פנחס, מהנדס תקשורת, פברואר 2015.
מחבר המדריך לחיסכון  בהוצאות התקשורת ולרכישת מרכזיות טלפון לעסקים