Crowd Funding בישראל תמורת מניות מהיזמים אינו Crowd ואינו ישראלי

דף הבית >> סטארטאפים - גיוס השקעות >> Crowd Funding בישראל תמורת מניות מהיזמים אינו Crowd ואינו ישראלי
כמעט כל המשקיעים בפלטפורמות "מימון המונים" - Crowd Funding הקיימים בישראל אינם מישראל והם אוסף של משקיעים מתוחכמים, עשירים ובעלי הסמכות (Accredited) בארצותיהם להיות משקיעים בבורסות ובמיזמים. זה בכלל לא "הציבור הרחב" - Crowd. לכן, "חוק מימון המונים" החדש, שנחקק בישראל, לא משיג שום מטרה, כי אין "ציבור" בישראל המשתתף או ישתתף בפלטפורמות "מימון המונים" תמורת מניות (Equity). ליזמים מתחילים אין מה לחפש במערכת מימון ההמונים בארץ. כך נחשף בכנס "מימון המונים", שנערך ביוזמת HFN
מאת: אבי וייס, 29.3.16, 23:22זוהר זיסאפל

בכנס השני לנושא "מימון המונים", שנערך ביוזמת HFN בת"א, בהשתתפות מאות יזמים, משקיעים, יועצים, עורכי דין, רגולטורים ומומחים, נחשף, שהחוק, שהציע בזמנו פרופ' אבישי ברוורמן (בהיותו חבר כנסת) ושעבר לאחרונה אישור בכנסת בתחום "מימון המונים", מתייחס למצב שלא קיים בישראל, והוא "מימון המונים".

כלומר, אין דבר כה וכנראה גם לא יהיה. כך, לדברי העוסקים בנושא. זה חוק, שנולד ע"י פוליטיקאים, שאין להם שום מושג מה הם חוקקו, וכך הוא כבר מת, עוד לפני שנולד. 

נחשף, שכל העוסקים בנושא בישראל, או שאינם נכללים במסגרת החוק הזה (לא מספקים מניות תמורת ההשקעה, או שהכסף למיזם הוא רק הלוואה כספית), או שמריצים פלטפורמה של "מימון המונים", אבל אין בה "המונים" מישראל, רק משקיעים מתחוכמים ומאושרים להשקיע (עפ"י החוקים המקומיים לפי מקום מגוריהם) מרחבי העולם. כך, שהחוק הישראלי החדש לא חל עליהם וגם לא מעניין אותם. 

עו"ד אריאל יוספי, HFN: "השוק משתנה ואחריו מגיעים הרגולטורים. השוק משתנה כי הטכנולוגיות משתנות, מה שהופך את השווקים לגלובליים ולמבוזרים יותר. כיום, כל אחד יכול ליצור מערכת מימון המונים או מערכת של הלוואות וזה יכול להתפשט בכל העולם, בדיוק כמו כל אפליקציה להשכרת דירות, שיתוף נסיעות או הזמנת טקסי. 

לכן, נוצרו היום ממשקים חדשים בין המערכות הכלכליות החדשות בטכנולוגיות החדשות לבין הרגולציה, שלרוב מאחרת את המועד, כי השוק מובל ע"י מערכים וטכנולוגיות, שמשתנות מהר יותר מהרגולציה

האם הפחדים המסורתיים של הרגולציה להגן על משקיעים תקפות לגבי פלטפורמות 'מימון המונים' החדשות? עד היום, תעשיית מימון ההמונים צמחה במהירות בלי רגולציה. הרגולציה רוצה להסדיר את גיוס ההון של המיזם מהציבור תמורת מניות ללא צורך בפרסום תשקיף. למי זה בכלל מתאים? 

אנו ב-HFN מלווים פלטפורמות למימון המונים חדשות ומתאימים אותן לחקיקה המשתנה וגם יש לנו מיזמים בתחום, שאנו מלווים באקסלרטור שלנו. אני מקווה, שנחכים כולנו מהידע שנצבר אצל העוסקים במימון המונים ולא נפעל לפי המושגים של העבר". 

פרופ' אבישי ברוורמן (ח"כ לשעבר ויוזם חוק מימון ההמונים ביפרופ' אבישי ברוורמןשראל): "לפני שנה עזבתי את כנסת ישראל, אבל השארתי אחרי את יוזמת החוק, שלמעשה התחלתי בה ב-2011 וב-2012 היא קיבלה צורה של הצעת חוק, שעברה לאחרונה, למעט החלק של 'תקנות רשות ניירות הערך'.

אולם, אני חייב לצטט את הסנטור היווני הקדמון קיקרו שאמר: ככל שיש יותר חוקים יש יותר שחיתות.

זה הפוך ממה שהתקשורת בישראל מקדמת ומעריצה את מי שיוזם יותר חוקים. מה שחשוב הן עבודת צוות ואיכות עבודת צוות. עודף חקיקה זה אסון ולמעשה מצביע על שיטחיות.

היות ו'הסוס הזה כבר דוהר', המטרה של קפיטליזם מודרני לדעתי היא לתת כלים גם לאדם הקטן להשתתף במשחק בצורה הוגנת ולתת הזדמנויות יותר גדולות ליותר אנשים. האם זה קורה?

אנו כיום במצב, שבו היזמות היא דבר אדיר והרגולציה כבר לא יכולה לעצור את הטכנולוגיה. מה שהיה בעבר נגמר. כל מה שנותר זה רק למנוע את השחיתות. השאלות של צדק ומוסר לא נעלמו וכך גם אי השיוויון לא נעלם".

זוהר זיסאפל (בתמונה למעלה), מייסד קבוצת רד, ממקימי תעשיית ההייטק בישראל ואנג'ל בפני עצמו: "החוק החדש, שהחל ביוזמתו של ח"כ לשעבר ברוורמן, לא מתאים לכל אחד, ולמעשה לא מתאים לאף אחד.

ליזמים יש דרכים רבות לגיוס הון ובתחום של Crowd Funding חוק האנג'לים החדש לא עובד, כי יש בו יותר מדי מגבלות. תיקוני החקיקה והתקנות, שעובדים עליהם כעת, לא שינו ולא ישנו את המצב ולא יפתרו את הבעיה הזו". 

עו"ד רונן האוסירר, שותף, HFN: "החקיקה של מה שמכונה 'חוק האנג'לים' החלה ב-2011 ביוזמת ח"כ ברוורמן ומאז היא עברה גלגולים רבים עד שאושרה בסוף 2015. התנאים למימון החוק בתקנות טרם נקבעו בגלל הרשות לניירות הערך. לעומת זאת, תוקן 'צו ניירות הערך' לגבי 'משקיעים כשרים' מה שנותן יותר מקום למשקיעים ישראליים להיכנס לתחום. צריך עוד לבחון אם זה יקרה.

במציאות, בשוק יש התפתחויות רבות, שבכלל לא מצויות בחקיקה. מדובר בשוק ענק. לפי הנתונים שלנו, שוק 'מימון המונים' בישראל עלה מ-2 מיליארד דולרים ב-2011 ל-4 מיליארד דולרים ב-2015. כמעט כל הכסף בא מחו"ל ורק 5% מהכסף הזה הגיע לחברות במצב SEED. כלומר, ליזמים מתחילים אין מה לחפש במערכות מימון ההמונים בישראל. זה שוק של 150 עד 200 עסקאות בשנה, עסקאות של משקיעים מתוחכמים בחברות במצב צמיחה, לא במצב SEED.

מכאן, שמימון המונים בכלל לא הגיע לציבור בישראל. המחשבה הקיימת מאחורי החקיקת של חוק, שמישהו בישראל ישקיע בסטארטאפ 5,000 ש"ח מכספו הפרטי כדי שהסטארטאפ יתחיל לפתח, היא עניין תיאורטי. אין דבר כזה". 

עו"ד ד"ר נמרוד קוזלוד"ר נמרוד קוזלובסקיבסקי, (בתמונה), שותף ב-JVC וב-HFN: "ממה שאני רואה, אנו נמצאים 3 שנים אחרי הגל האמריקאי בתחום מימון ההמונים. אני רואה ייאוש בתחום זה בארה"ב, מה שלא מוכר כאן בארץ.

הסיבה לייאוש: כדי להצליח במימון המונים, לא חשוב אם זה אינדיגוגו או קיקסטארטר, צריך בין 50 עד 100 אלף דולרים רק כדי לייצר קמפיין פרסומי ויחסי ציבור כדי שיכירו אותך בפלטפורמות למימון המונים. לכן, רבים פונים כעת לפלטפורמות הללו רק כדי לקדם מותג או להוכיח עניין במוצר שלהם. גיוס הכסף הפך לסוגיה פחות חשובה.

במציאות שלנו, ההייטק הישראל כמעט כולו (למעט המדען הראשי), ממומן מהון זר. כל העניין של מימון המונים בישראל מכסף ישראלי הוא שולי ביותר וכל יוזמות החקיקה לא נוגעות בכלל למה שנעשה בישראל בתחום מימון ההמונים".

עו"ד מאיר לוין, היועץ הבכיר ליו"ר הרשות לניירות ערך: "בארה"ב החקיקה נכפתה על השוק, גופי המימון, הרגולטורים וגורמי האכיפה ע"י הקונגרס. בישראל, אנו עושים הכל לגמרי הפוך. אנו מחפשים איך להצליח בתחום ביחד עם התעשייה. זה, כך אני מקווה, יוביל לתוצאה שונה ממה שיש בארה"ב.

מימון המונים תמורת מניות זה לא תרופת פלא עבור היזמים לגיוס הון. אנו מעודדים גיוס הון באמצעות אג"ח ובאמצעות הבורסה. יזמנו יחד עם הבורסה שירות של אנליסטים בחינם עבור יוזמות חדשות. מימן המונים מגיע ויגיע לא רק להייטק ולא רק תמורת מניות. השוק מורכב ואנו עוקבים אחרי ההתפתחויות".

יוסי מאירי, מייסד Headstart: "אנו 4 שנים בשוק בעיקר במימון של פרויקטים בתחום האומנות על כל צורותיה, תמורת מתנות או מוצרים. כך, שאנו לא חלק מהחוק. אנו מנסים להתאים את עצמנו עם מוצר גיוס חדש עם יזמים, אבל הרוב זה לא להייטק. כרגע התקנות המוצעות הן בעייתיות ואנו עדיין בדיונים מול הרשויות. עד כה השקיעו אצלנו מעל ל-300 אלף איש ותמכנו במעל לאלף פרויקטים".

מור אסיא, (בתמונה), שומור אסיאתפה ומייסדת iAngels: "רוב המשקיעים אצלנו הם אנג'לים מרחבי העולם. זה לא ההמון, שחשבנו כשהקמנו את הפלטפורמה, אלא הגיעו אלינו אנשים, שהם משקיעים מנוסים. אנו לא מאפשרים למשקיע לא מאושר להשתתף במערכת שלנו.

יזמים מחפשים היום הרבה יותר מסתם כסף. הם מחפשים קשרים בינלאומיים, שותפויות אסטרטגיות וחיבורים למקומות המתאימים, וזה היתרון של רשת של משקיעים ברמה שיש אצלנו".

עמית לוינשטיין, מנכ"ל ומייסד eLoan: "אנו פועלים במודל אחר לגמרי, שדי דומה לאג"ח. עסקים קטנים עד בינוניים כולל יזמים, מחפשים חלופות, שלא יוכלו לקבל בשוק ההון או בבנקים. שוק ההון מסוכן ובבנקים הריבית אפסית. לכן, הם מגיעים אלינו, מה גם שחוק האנג'לים לא חל עלינו". 

גדי מזור, שותף-מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות, OurCrowd: "אנו מגייסים כסף מחוץ להגדרות של החוק והרשות לניירות ערך, כי אצלנו יש רק משקיעים מאושרים. אנו גם עושים 'בדיקת נאותות' על כל מיזם, בדיוק כמו VC. 

אנו עם 12 אלף משקיעים, שנמצאים בפלטפורמה שלנו, כמעט כולם מחו"ל, 60% מארה"ב. השקענו עד כה כ-200 מיליון דולרים, השקעה מינמלית בפלטפורמה שלנו היא 10 אלף דולרים. השקענו עד כה ב-95 חברות, בהיקפים מחצי מיליון דולרים עד 15 מיליון דולרים.

היו לנו עד כה 5 אקזיטים, אבל אנו רק 3 שנים בשוק ו-VC מודדים על תקופת זמן של 7 שנים. כך, שיש עוד זמן למדוד את ההצלחה שלנו. העיקר אצלנו מעבר להשקעה היא רשת הקשרים העולמית, שהיא מכפיל כוח ליזמים". 

אורן סימאניאן, מייסד StarTau ונציג Indiegogo בישראל: "חממות ו-VC בישראל עדיין לא יודעים לנצל את הפוטנציאל של פלטפורמה דוגמת אינדיגוגו, גם להשלמת גיוסים וגם ל-POC עבור המיזמים".

יניב שיריון, מנכ"ל אקזיט (ExitValley): "אנו כעת מרחיבים את הפלטפורמה שלנו, כדי לתת מענה לצרכים של מיזמים שלא מעולם ההיטק, בו היינו עד כה. למי שלא מבין, גם אחרי כל הפלטפורמות הקיימות למימון המונים, זה עדיין קשה לגייס כסף בישראל למיזם חדש.

מה שמיוחד אצלנו, שפתחנו זירת מסחר במניות, שמשקיעים קיבלו, וכך המשקיעים הראשונים יכולים לממש השקעה עם משקיעים חדשים בלי שהיה אקזיט". 



 
 
Bookmark and Share


 

לוח מודעות
מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

17/3/20 - Europe Days 2020  

26/3/20 - ERP FOCUS 2020  

10-14/4/20 - Gamerz 

10-11/5/2020 - ChipEx2020  

19/5/20 - EcoMotion 2020   



 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לנובמבר 2019 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי המאת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן

תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים - כאן

תיק 4000: מסמר נוסף ענק לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי) - כאן

תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית! - כאן

חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000 - כאן

האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההסטוריה"? - כאן

חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר! - כאן

תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק? - כאן

תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית - כאן

האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס - כאן

איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום? - כאן

תיק 4000: ההדלפות לכלכליסט כביכול נגד רוה"מ דווקא מצביעות על חפותו - כאן

"נקודת האפס" - Ground Zero  שבו החלה תפירת תיק 4000 נחשף - כאן

למה לא נפתחה חקירה ב"תיק 5000" ומתבצע שימוע נוסף של הטבות ל-IBC? - כאן

החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000! - כאן

חשיפת הסיבה לתפירת תיק 4000 ב"נקודת האפס": "פרשת עורכי הדין"! - כאן

חשיפה בלעדית: מסתירים עוד מסמכים ש"מפוצצים" את תיק 4000 לרסיסים! - כאן





 
זרקור חברות
 
GETTER
 
NORDVPN
 
Telecom Expert
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
PIXABAY
 
Telecom Experts
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
  מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים