כיצד להצמיח חברות הייטק גדולות בישראל?
מאת: חיים חביב, 6.7.14, 09:00
 
בכירים מהמגזר העסקי, שהשתתפו בכנס יוניטק רעננה של פארק מסחר ותעשייה ניסו, כל אחד בדרכו, להשיב על השאלה: האם ניתן להקים בישראל במהלך העשור הקרוב 10 חברות של מיליארד דולרים כל אחת?
 
שאלה מרכזית אחת ריתקה בשבוע החולף את משתתפי כנס יוניטק האחרון (יום ב', 30.6.14 באודיטוריום חברת NICE בפארק מסחר ותעשייה רעננה): היכולת לבנות ולקיים בישראל בעשור הקרוב חברות הייטק גדולות מאד בסדר גודל של מיליארד דולרים הכנסות. הכנס התקיים במעמד ראש עיריית רעננה, זאב בילסקי, סגן ומ"מ ראש העירייה, עו"ד איתן גינזבורג, חברי מועצת העיר ובכירי מהמגזר העסקי ובחסות חברות ענק, שבחרו להן את העיר רעננה למשכנן, בהן: SAP ,NICE ,HP.
 
זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה, הדגיש את מחויבות העיר להמשיך לעודד ולפתח את התעשיות הטכנולוגיות בעיר רעננה, שהפכה בשנים האחרונות מוקד משיכה לחברות בינלאומיות מובילות.
 
חיים שני, מחלוצי נייס (בה שימש כמנכ"ל) (בתמונה משמאל), לשעבר מנכ"ל משרד האוצר וכיום שותף בקרן (IGP (Israel Growth Partners, ניסה בדבריו להשיב על השאלה: "האם ניתן להצמיח בישראל 10 חברות של מיליארד דולרים עד שנת 2025"? לדבריו, "חלון ההזדמנויות של ההייטק הולך ומצטמצם, לצערנו. קשה היום יותר לעשות כסף ולצמוח במהירות. עדיף (למשק), שתהיינה עשרות חברות של מאות מיליונים כל אחת, על פני עשר חברות של מיליארד דולרים. ברמה הלאומית זה מקור לתעסוקה והשפעה חיובית בתעשייה ובמשק. חשוב שחברות תצמחנה. הסיכוי להגיע ל-10חברות של מיליארד דולרים מכירות לשנה נמוך מאד, אך הסבירות להגיע לעשרות חברות, שתמכורנה כל אחת במאות מיליוני דולרים אפשרי בהחלט ובר-השגה".

מה נדרש כדי להצליח במהלך כזה שאל חיים שני, ומנה אחד לאחד את כל הגורמים הנדרשים והדגיש: "כדי להצליח בסדר גודל כזה צריך את צירוף כל הגורמים הבאים, ללא יוצא מן הכלל ואלה הם:

1. לזהות גורם המשנה או מנפץ את הסדר הקיים בשוק בטכנולוגיה או בתפישה של המוצר (disruptive);
2. לאתר נישה מספיק קטנה בעלת פוטנציאל צמיחה;
3. גמישות ארגונית, צורך במבנים מטריציוניים ויכולת להגיב במהירות לשינויים המתחוללים בשוק;
4. צוות ניהול גלובלי בעל ניסיון בניהול עסקים בחו"ל;
5. ביצוע מיזוגים ורכישות מתוך הבנה ומודעות מלאה, שהתהליך חושף (כלפי חוץ) את החוליות החלשות בארגון;
6. מנכ"ל מוכשר, שידע למנות תחתיו מנהלים מוכשרים (לא פחות ממנו), שינהלו, כל אחד בתחומו, את הפעילות עליה הם מופקדים כאילו כיהנו הם עצמם כמנכ"ל החברה.

היכולת לקיים בו-זמנית את כל התנאים לעיל בחברה ישראלית הוא נמוך מאד ועל כן הסבירות להקמת 10 חברות ענק בישראל בתוך עשור נמוכה מאד. אולם, גם אם נגיע לכמה עשרות חברות שמוכרות במאות אלפי דולרים - זה יהיה לא רע בכלל".

במסגרת רב-שיח, שהנחה שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי חברות ההייטק בישראל ויו"ר INNOVEX - הפורום לעידוד החדשנות הטכנולוגית בישראל, נבחנה הסוגיה לעומק, נטלו חלק נציגי תעשייה: עירא פלטי - מנכ"ל סרגון (כנציג חברה ישראלית, שהפכה בינלאומית ופעילה בכל העולם), אורנה קליינמן - מנכ"לית SAP (כנציגת חברה ישראלית, שנרכשה ע"י חברה זרה) (בתמונה משמאל); נציגי הון סיכון ומשקיעים: אוהד פינקלשטיין - שותף מנהל בקרן LLC Market , זאב הולצמן - מייסד ויו"ר קרן ההשקעות גיזה, חמי פרס, שותף, יזם ומנהל בקרן פיטנגו.

לפניכם עיקרי הרב-שיח והסוגיות שעלו לדיון:

מה הסיבה שיש לנו בארץ רק 5 חברות גדולות? ומה ניתן לעשות כדי לשנות את זה?
אוהד פינקלשטיין: "יש בשוק הישראלי פחד מובנה מפני ביצוע מיזוגים ורכישות למעט חברת טבע, שעשתה זאת בגדול. תראו היכן טבע נמצאת ואיפה כל השאר". 

אורנה קליינמן: צריך (לדעת) לנצל את המגמות החדשות בשוק ולבחון כיצד אפשר למנף אותן. הענן (cloud), למשל, מזמן הזדמנויות רבות וההנגשה של מוצרים ושירותים אלה למשתמש הקצה, קלה ומהירה בהרבה מאשר ידענו בעבר. לחברות ישראליות מעט קשה לעבור את המחסום הזה ולשנות את  כל הפרדיגמות של השוק עליהן הן נשענות כבר שנים".

האם אפשר לוותר על חברות גדולות?
עירא פלטי: "אם הייתי חושב לוותר על חלום החברה הגדולה לא הייתי מכהן בתפקידי היום. אני שמח לראות, שאנו נמצאים בדרך  הנכונה. אני מנכ"ל החברה (סרגון) מזה 9 שנים. כשהגעתי היינו חברה של 50 מיליון דולרים לשנה ועכשיו אנחנו למעלה מ-360 מיליון דולרים לשנה. צריך לקבל את הדינמיות של השוק ולהסתגל אליה. בחברה שלי יש אנשים המגיעים מחברות הזנק ולעומתם יש אנשים העוברים לחברות מסוג זה".

חמי פרס: "אין זכות קיום לתעשיית ההייטק ולשוק ההון סיכון אם נוותר על החלום לבנות חברות גדולות. עמוס עוז אמר פעם: אם אינך רוצה להתאכזב אל תחלום. אני מחפש אנשים, שמוכנים לרוץ למרחקים ארוכים וליטול סיכונים ואנו נמצאים בכיוון הנכון. יותר חברות ישראליות מתחילות להגיע להנפקות בבורסה האמריקאית. מה שיכול לסייע היום לחברה להפוך לחברה גדולה זה האינטרנט המפיץ את הבשורה. האינטרנט מאפשר לחברות ישראליות להגיע לכמות אינסופית של משתמשים". 

זאב הולצמן: "אני רוצה לרדת מרמת החזון והדמיון. מי שצריך לפעול כאן זו הממשלה. חברות ישראליות גדולות אינן בעדיפות גבוהה מבחינת המשקיעים. משקיעי ההון סיכון מעוניינים לקבל את כספם בחזרה כמה שיותר מהר. אנו רוצים לעשות אקזיט כמה שיותר מהר ולא רק אנחנו – כך גם המנכ"ל והמייסדים". 

כיצד ניתן לסייע לאנשי הייטק בני 40 ו- 50, שמוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה ומתקשים לחזור אליו?
אוהד פינקלשטיין: "לפני 10 שנים זה היה נכון אבל העולם לאחר 2008 הוא עולם אחר, ובחברות בהן אני משקיע ופוגש יש פיזור של גילאים. המצב היום טוב יותר מאשר בימי הבועה. באופן כללי לישראלים קשה לנהל חברה רב לאומית... לא יודע למה".

חמי פרס: "לעשות אקזיט גדול ומהר זה אוקסימורון (דבר והיפוכו). אם הייתה לך אפשרות להשקיע בגוגל אני בטוח שהיית שמח מאד. אני מגיע ממשפחה בה 45 זה לא גיל. אצלנו בגיל 90 מתחילים להתלבט מה לעשות בחיים" (הדובר הוא בנו של הנשיא שמעון פרס, ח.ח).

חברת SAP  ישראל נוסדה ע"י רכישת החברה, שהקים שי אגסי. אולי יש להפנות את האשמה בכך, שאין חברות ישראליות גדולות, לעבר החברות הזרות הרוכשות חברות ישראליות?
אורנה קליינמן: "לא כל חברה יכולה להפוך לחברה גדולה. ההזדמנות ניתנה לשי אגסי להמשיך לעבוד בחברה ולראות את המוצר שלו מצליח ומופץ ברחבי העולם. חברות גדולות, שרוכשות מרכזי פיתוח ישראלים, מאפשרות להקים פה מעבדות פיתוח בהיקף של מאות אנשים. נכון, שלעיתים פיתוח המוצר עובר למדינה אחרת או אפילו לפעמים הרכישה 'הורגת' את החברה הנרכשת. צריך גם מזל בנוגע למי רוכש אותך".

בחרנו לסכם את הדיון בדברים הדוברים הבאים:
עירא פלטי: "הסוד טמון בצורך לרצות. כדי להצליח צריך, שהרבה מאד אנשים ירצו ויאמינו, כי הדרך ארוכה וקשה. צריך, שהמשקיעים והקרנות ירצו, שזה יקרה וצריך גם למצוא את הדרך לגשר בין כל הרצונות, כי כל אחד רוצה את הדברים קצת אחרת ובאופן מעט שונה. להירכש ע"י סיסקו היה שיא הפאר בתקופה מסוימת, אבל דווקא הגיוון והקיום של מספר רב של חברות עצמאיות חשוב לתעשייה".

חמי פרס: "החברות הגדולות בעולם הוקמו ע"י אנשים צעירים ויוצאי דופן -  פייסבוק, גוגל, ואפל. הם התחילו מוקדם עם חזון גדול ונכונות ליטול סיכונים, לעיתים גם בגלל חוסר ידע. בסופו של דבר, יש מעט אנשים כאלה בישראל. הדור הצעיר נותן את מיטב שנותיו לצבא. איני יודע אם מארק צוקרברג היה מצליח לבנות את פייסבוק בישראל. חשוב, שלא נוותר על החלום לבנות חברות גדולות כי רק החזון יוביל אותנו לגבהים". 

אוהד פינקלשטיין: "תקופות מעבר מהוות סכנה גדולה ונדרש לגלות יכולת התאמה והתאקלמות; מי שמסתגל שורד".

אורנה קליינמן: "צריך להעסיק את הדור הזה ולהשתמש בשיטות המדברות אליו ולא לפתות אותו בשיטות הישנות. כל מי שמעסיק עובדים בהייטק חש את זה. רק בני הדור הצעיר יוכלו לייצר את המוצרים של עצמם".
 
תמונת חברי הפאנל: