אי היכולת להשתפר ולספק שירות מינימלי לציבור וליבואנים של ציוד תקשורת אלחוטי, הוביל את איגוד לשכות המסחר בישראל לצאת בחריפות נגד משרד התקשורת (שכהרגלו לא מגיב בנושא). סיפור עצוב של קריסת מערכת ממשלתית חיונית. 
מאת: אבי וייס, 29.11.15, 10:00

בלעדי: נראה, שגם הסבלנות של "איגוד לשכות המסחר" בישראל פקעה. בסדרת כתבות מאוד מקוממות ובלעדיות שהסתיימה כאן, חשפנו רק את קצה הקרחון של הכאוס בכל הקשור בטיפול ובמתן אישורי ייבוא לציוד לתקשורת אלחוטי לישראל (מכל הסוגים, כולל בלוטוס', WiFi וכל דבר שיש בו אנטנה, גם נסתרת וזעירה).

יש לי מגירה שלמה ב-Outlook של תלונות, שאני מקבל כל הזמן, מהארץ ומרחבי העולם (מיצרנים ומספקים של ציוד לישראל), על התנהלות משרד התקשורת בתחום זה. לצערי, אני לא יכול לעזור במאומה לפונים, כי גם אני (כמו הפונים), נתקל בקיר אטום לחלוטין. 

התחום הזה מטופל באגף הספקטרום ורישוי תדרים במשרד התקשורת, בראשותו של סמנכ"ל בכיר נתי שוברט (בתמונה). מדובר בשירות ציבורי, שעד עצם היום הזה עובד רק בפקס, ללא שעות קבלה, ללא שעות מענה טלפוני מסודרות, וללא שום מתן שירות לציבור מינימלי באיזה לוח זמנים סביר. הכל נעשה בחוסר שקיפות מוחלט. פשוט התעללות מכוונת ביבואנים ובציבור, שמזמין ציוד אלחוטי מכל סוג.

המסמך, ש"איגוד לשכות המסחר" חיבר כגד משרד התקשורת מצוי לעיון כאן, למתעניינים בנושא. אציג כאן רק את משפטי הפתיחה ומשפטי הסיום של המסמך המפורט הזה (שהופץ תחת הכותרת: "קשיים ביבוא ציוד תקשורת אלחוטי בהקשר של אישורי משרד התקשורת"), משפטים המדברים בעד עצמם, ללא כל צורך בפרשנות שלי:

"על רקע תקופה ארוכה של עיכובים רבים והכבדות בירוקרטיות ביבוא ציוד תקשורת אלחוטי, ריכזנו מסמך הכולל את פירוט הקשיים וההמלצות לתיקון שהעלו גורמים מקצועיים הפעילים בתחום.
הטענה העקרונית היא שצריך להפוך את הגישה המיושנת לפיה כולם שקרנים עד שיוכיחו אחרת.
מוצע, בדומה לנהוג באירופה ולהחלטות הממשלה בנושא, לקבל הצהרות על עמידה בדרישות משרד התקשורת תוך ניהול סיכונים מסודר ואכיפה אקראית בשווקים כנגד מי שהצהיר באופן שקרי.
ייתכן שבהליך ניהול הסיכונים יעלו קטגוריות ציוד רגישות במיוחד שבהן יש לנהוג אחרת, אבל להבנתנו זה צריך להיות הכלל. 

במידה והמשרד אינו ערוך בהקשר של אכיפה בשווקים, ניתן בינתיים להחיל מסלול זה כמסלול ירוק ליבואנים שיעמדו בקריטריונים שיקבעו, באופן שיקל על העומס הרב בו מצוי האגף וכך גם ייעל את תהליך הפיקוח על היבואנים שלא ייכללו במסלול זה.
חשוב לזכור שהעיכובים והבירוקרטיה הרבה הנהוגה כיום במשרד התקשורת ביחס לציוד אלחוטי, מהווים חסם יבוא שמקשה במיוחד על העסקים הקטנים והבינוניים, פוגע בתחרות ובכך גם במאמצי הממשלה להתמודד עם יוקר המחיה."

"לוחות הזמנים לקבלת אישורי ההתאמה / אישורי הסוג ממשרד התקשורת חייבים להיות קצרים יותר – נכון להיום מספר ימי העבודה לקבלת תגובה ממשרד התקשורת הינו 35 ימי עבודה. המשרד אינו עומד גם בלוחות זמנים אלו וחורג אף מ- 50 ולעיתים אפילו 60 ימי עבודה. יש להגדיר לוחות זמנים שלא יעלו על 25 ימי עבודה כמספר מרבי שלא ניתן לחרוג ממנו, ולהתכוונן להמשך ללוחות זמנים שיהיו קצרים יותר."

"איגוד לשכות המסחר" אינו שוכח לציין שיש אגף אחר במשרד התקשורת, שמטפל באישורי ייבוא של ציוד תקשורת קווי (תחום ציוד קצה, אגף בכיר הנדסה ורישוי), ששם הכל עובד בסדר, עם שירות נאות לציבור. למה ההבדלים התהומיים הללו בין האגפים, באותו משרד ממשלתי? "הכל אנשים" ותפיסת העולם של מה זה "עובד ציבור". זאת, בנוסף לחוסר השליטה של המנכ"ל (שלמה פילבר), בנעשה במשרד עליו הוא ממונה. 

מה ש"איגוד לשכות המסחר" מתאר בפירוט במסמך, משקף רק את קצה הקרחון של הכאוס והאטימות, שיש לו גם היבטים לחשדות חמורים בתחום המשמעתי ואולי אף הפלילי, שאפרט במאמר אחר.

לא הצלחתי לקבל את תגובת משרד התקשורת, לפנייה של "איגוד לשכות המסחר".

אגב, אלה שלא עונים לי (תוך צפצוף על החוק), הם אלה המכינים כעת תכנית אסטרטגית דימיונית לשוק התקשורת הישראלי. ככה זה בדיוק נראה: פארסה אחת גדולה, תוך זלזול תהומי בציבור.