Telecom News - דו"ח רשות החדשנות: "תמונת מצב ההייטק בישראל 2023"

דו"ח רשות החדשנות: "תמונת מצב ההייטק בישראל 2023"

דף הבית >> דעות ומחקרים >> מחקרים, מצגות מסמכים >> Israel ICT >> דו"ח רשות החדשנות: "תמונת מצב ההייטק בישראל 2023"
דו"ח רשות החדשנות: "תמונת מצב ההייטק בישראל 2023"
מאת: מערכת Telecom News, 27.6.23, 00:01רות החדשנות

ההייטק הוא הענף הצומח ביותר במשק עם התוצר הגדול ביותר והתרומה המשמעותית ביותר לכלכלה. כ-14% מהאזרחים עובדים במקצועות הייטק טכנולוגיים ולא טכנולוגיים, פריון העבודה בהייטק כפול משאר הענפים והשכר גבוה כמעט פי 3 משאר המשק. מהו השכר הממוצע בהייטק? מה קורה כעת להשקעות בסטארטאפים?

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "91% מההשקעות בהייטק הישראלי מומנו  ע"י המגזר הפרטי - אין לזה אח ורע בעולם, וכ-80% מהכסף בהשקעות ההון סיכון בהייטק מבוססות על כסף זר.

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות: " אנו בפתח תקופה בה 3 תחומי חדשנות עומדים לשנות את העולם. הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI), המחשוב והתקשורת הקוואנטית והחדשנות בתחומי האקלים".

 מתוך דו"ח רשות החדשנות:
  • ההייטק הפך בעשור האחרון לענף עם התוצר הגדול והצומח ביותר במשק, האחראי לחלק הגדול ביותר בייצוא מישראל, עם הצמיחה המהירה ביותר במספר העובדות והעובדים בו ועם העלייה המהירה ביותר בקצב עליית השכר.
  • בתוך עשור, ההייטק התבסס כענף הצומח ביותר במשק במונחי מועסקים ולאחד הגדולים שבהם.  בשנים 2012 ועד תחילת 2023 קצב הצמיחה השנתי הממוצע במספר המועסקים בענף ההייטק היה 6.3%, בהשוואה לקצב של 2.2% בשנה במספר המועסקים בכלל המשק. כלומר, ההייטק צמח בקצב מהיר פי 3 בהשוואה למספר המועסקים במשק.
  • ב-2022 ההייטק היווה 18.1% מהתמ"ג של ישראל - נתון הממצב אותו כענף עם התוצר הגדול ביותר במשק. תוצר ענף ההייטק צמח ביותר מפי 2 בתוך עשור והגיע ל-290 מיליארד ₪ ב-2022.
  • רוב הצמיחה במספר העובדים בהייטק בשנים האחרונות נבעה מצמיחה בתפקידים הטכנולוגיים, ולא בתפקידים לא-טכנולוגיים.
  • פערי השכר בישראל ממשיכים להעמיק כשהשכר הממוצע בהיי-טק ב-2022 עמד על 28,385 ש"ח - גבוה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (10,452 ש"ח). מאז 2012 עלה שכר עובדי ועובדות ההייטק ב-9,465 ₪ בהשוואה לעלייה של 2,290 ש"ח בשכר עובדים בשאר ענפי המשק.
  • פריון העבודה בהייטק, שחושב כתוצר שעתי לעובד או לעובדת בענף, עמד ב-2022 על 337 ש"ח לשעה - כמעט פי 2 מהתוצר לשעת עבודה בכלל המשק (178 ש"ח). יחד עם זאת, בענפי השירותים הפיננסים והביטוח ובשירות אספקת החשמל ומים ושירותי ביוב פריון העובדים גבוה מזה שבהייטק.
  • 91% מהמו״פ בישראל מבוצע ע"י המגזר הפרטי - השיעור הגבוה ביותר במדינות ה-OECD. בישראל נרשם השיעור הנמוך ביותר של החלק של הממשלה במימון מו״פ מבין מדינות ה-OECD - רק 9% מההוצאה הלאומית למו״פ ממומנים ע"י הממשלה.
  • לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות הארגון, שבה גורמים מחוץ למדינה מממנים יותר מ-50% מהמו״פ, שמבוצע במגזר הפרטי. בפרט, משקל המשקיעים הזרים בהון סיכון הישראלי בשנים 2022-2021 הוא לפחות כ-75%-80%.
  • ההשקעות בסטארטאפים ישראלים צמחו מ-2013 ועד תחילת 2023 פי יותר מ-5, ובסך הכול גויסו במהלך שנים אלו כ-95 מיליארד דולרים.  נתון זה ממקם את האב החדשנות הישראלי במקום השישי בעולם במונחי גיוס הון לסטארטאפים בתקופה שנבדקה.
  • החל מהמחצית השנייה של 2022 החלה ירידה בהיקף ההשקעות בישראל. בס"ה, ב- 2022 הצטמקו ההשקעות בסטארטאפים בישראל כמעט במחצית (45%), בהשוואה לשנה שקדמה לה והסתכמו ב-15.9 מיליארד דולרים. עיקר הירידה בגיוסי ההון ב-2022 נבעה מירידה בגיוסים גדולים - של מעל ל-50 מיליון דולרים - שנועדו לתמוך בהמשך הצמיחה של סטארטאפים בוגרים בישראל.
  • לפי נתונים ראשוניים בנוגע לגיוסי סטארטאפים ב- 2023 נראה, שברבעון הראשון והשני של השנה נמשכת מגמת הירידה בהשקעות (הנתונים עוד צפויים להתעדכן). אלא אם יחול היפוך מגמה משמעותי, מסתמן, שבשנה הנוכחית צפויה להימשך הירידה בהשקעות בסטארטאפים בישראל ביחס למגמת הצמיחה, שאפיינה את השנים האחרונות. אם הערכה זו תתממש, זוהי נורת אזהרה להייטק הישראלי הדורשת היערכות מתאימה.
  • בהשוואה עולמית להאבים אחרים, ההשקעות בסטארטאפים בישראל ירדו ברבעון הראשון של השנה ביותר מ-70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. זוהי ירידה חדה יותר מאשר במקומות אחרים שנבדקו.
  • מתחילת השנה חברות טכנולוגיה ישראליות מציגות תשואת חסר בהשוואה לחברות טכנולוגיה הנסחרות בנאסד״ק, כאשר חברות הנסחרות בישראל ”נענשות״ ע"י השוק בתשואות נמוכות במיוחד. ברבעון הראשון של 2023 תשואת מדד מאה חברות הטכנולוגיה הגדולות הנסחרות בנאסד״ק הייתה קרוב ל-24%. לעומת זאת, מדד תל אביב טכנולוגיה ירד באותה תקופה. כלומר, בעוד בנאסד״ק כבר החלה התאוששות ומניות הטכנולוגיה התחילו לעלות, בת"א אין מגמה דומה. בנוסף, תשואת המניות של החברות הישראליות בנאסד״ק ברבעון הראשון הייתה 10.8% - תשואה גבוהה מזו של חברות הטכנולוגיה הנסחרות בת"א, אך נמוכה מזו של מדד נאסד״ק טכנולוגיה 100.
  • מתחילת השנה נצפה שינוי מגמה בגיוסי עובדים לחברות ההייטק בישראל המתבטא בפיטורי עובדים, שעלול להשפיע על המשק הישראלי כולו - אחרי שנים של צמיחה במספר העובדים והעובדות בענף. עם תחילת 2023 העמיק המשבר בהייטק: לא רק שנפתחו פחות משרות, שהחברות מגייסות אליהן, כפי שהיה במחצית השנייה של 2022 - אלא גם שגל הפיטורים הגובר הביא לכך שמספר המועסקים בענף התחיל להצטמצם. כלומר, קודם נעצרו הגיוסים החדשים לענף, ואז החלו הצמצומים. ברבעון הראשון של 2023 מספר המועסקים בענפי שירותי ההייטק ירד ב-2,250 ובחודש אפריל ירד בעוד כ-3,400 איש.
  • החודשים הקרובים יהיו קריטיים להייטק הישראלי. ניסיון העבר מלמד, שלרוב, 2 רבעונים לאחר שמתחילה התאוששות בשוק ההון בוול סטריט, שמתבטאת בעליית מדד נאסד״ק, ישנה גם עלייה בגיוסי הון ועובדים בהייטק הישראלי. לאור העלייה בנאסד״ק כפי שהוצגה מאז תחילת השנה, במצב עניינים רגיל ניתן היה לצפות לעלייה בגיוסי ההון והעובדים בישראל כבר במהלך חודשי קיץ 2023. על פי האינדיקציות שהוצגו עד כה, ומקבלות חיזוק מנתוני אפריל ומאי, יש חשש אמיתי של מגמת היפרדות בין ההייטק הישראלי למגמות העולמיות.
  • נכון לאפריל 2023, פעלו בישראל 9,093 חברות טכנולוגיה, שגייסו במהלך חייהן כסף ממשקיעים. נתון זה ממקם את ההאב הישראלי כשלישי בעולם במדד זה וממצב את ישראל כהאב סטארטאפים בולט ברמה עולמית.
  • התבגרות התעשייה והתבססות החברות השלמות בעשור האחרון בישראל באה לידי ביטוי בצמיחה פי 5 בגודל סבב גיוס ההון הממוצע מ-3.3 מיליון דולרים ב-2013 ל-16.7 מיליון דולרים ב-2022. התרומה העיקרית לצמיחה המשמעותית בהיקפי סבבי גיוס ההון הגיעה מסבבי גיוס גדולים במיוחד - של 50 מיליון דולרים ואף 100 מיליון דולרים.
  • השנה מוקדש חלק מיוחד בדו״ח לתחום האקלים-טק: בישראל פועלות כ-516 חברות טכנולוגיה בתחום האקלים-טק. כ-24% מחברות האקלים-טק בישראל פועלות בתחום האנרגיה וכ-37% עוסקות בתחומי החקלאות, מזון ומים. קצב הגיוסים של חברות אקלים טק גדל פי 3 מרמה של פחות מחצי מיליארד דולרים ב-2019-2018, לרמה של מעל ל-2.5 מיליארד דוליםר ב-2021. בס"ה גוייסו בתקופה זו כ-7.2 מיליארד דולרים ל-344 חברות בתחומי האקלים. בתוך עשור הוכפל מספרן של חברות אקלים הקמות כל שנה.
  • מבדיקה, שנערכה ברשות החדשנות עולה, שהשקעות הרשות ממוקדות בתחומים בעלי הסיכון הגבוה בהם הסקטור הפרטי ממעט להשקיע. כך, קרוב ל-30% מהשקעות הרשות ב-2022 הופנו לתחומי מדעי החיים, הכוללים בתוכם את תחומי הפארמה, מכשור רפואי וביוטכנולוגיה, לעומת 7.5% בלבד מההשקעות בשוק הפרטי המופנות לתחומים אלה.
עוד נתונים חשובים העולים מהדו"ח:
אנו מדינת תוכנה!
  • תחומי התוכנה הארגונית, הפינטק והסייבר, מהווים יתרון יחסי משמעותי לישראל: למעלה מ-40% מהסטארטאפים החדשים הקמים בכל שנה פועלים בתחומים אלה, למעלה ממחצית ההשקעות זורמות לתחומים אלה, ומרבית הקרנות המתמחות, שביצעו מעל לעשר השקעות בתחום ספציפי, פועלות בתחומים אלה.
  • 65% מהחברות, שקמו בעשור האחרון, היו בתחומים מוטי תוכנה.
  • 70% מסך ההשקעות ב-2022 היה בתחומי תוכנה, לעומת 48% לפני כעשור (ב- 2013).
  • מעל ל-80% מהקרנות המתמחות (שביצעו לפחות 10 השקעות בתחום טכנולוגי מסוים ב-5 שנים) הן בתחומי תוכנה ורובן המוחלט מתמחות בתוכנה ארגונית, פינטק וסייבר (73% מתוך 82%). בבדיקה זוהו 384 התמחויות של קרנות (לקרן יכולה להיות יותר מהתמחות אחת).
    תרומת ההייטק לכלכלה הישראלית: נתוני מאקרו:
  • ב-2022, ענף ההייטק הישראלי היה אחראי ל-48.3% מסך הייצוא מישראל, והסתכם ב-71 מיליארד דולרים. לאורך העשור האחרון, ייצוא ההייטק מישראל גדל יותר מפי 2. הצמיחה נבעה כמעט כולה מהגידול בשירותי תוכנה (ענף שירותי ההייטק).
  •  ב-2021 שיעור ההוצאה הלאומית למו״פ כאחוז מהתמ״ג עמד על 5.6% - 88 מיליארד ש"ח. זהו שיעור ההוצאה הלאומית למו״פ הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.
     ניתוח נתוני הון אנושי - אנו עדיין האב מבוסס אנשי פיתוח
למרות המשאבים והמאמצים הרבים המושקעים בתחום הגיוון, ועל אף הצמיחה המואצת בתעסוקה בהיי-טק - בהסתכלות רב שנתית נשמרים הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות בהייטק. על פני תקופה קרובה לעשור חלו תנודות מזעריות מבחינת הרכב האוכלוסייה בהייטק.
  • לראשונה הדו"ח שמתפרסם כולל את ניתוח השכירים במשק לפי המלצות ועדת פרלמוטר בנוגע למשרות טק - אותן אימצה הממשלה הנוכחית לפיהן: ב-2022 היו 508.4 אלף שכירים ושכירות בהייטק ובתפקידי טק במשק - סך הכול 14% מהשכירים ומהשכירות בישראל. ב-2014 עמד השיעור על 10.6%, כלומר עלה בקצב משמעותי של 32%.
  • 14% מהשכירים במשק הם במשרות טק - כ-400 א' בענף ההייטק (במשרות טכנולוגיות ולא טכנולוגיות) ועוד כ-100 א' שכירים במשרות טכנולוגיות מחוץ להייטק.
  • מנוע הצמיחה העיקרי הוא העובדים הטכנולוגיים בהייטק, שמספרם הוכפל תוך עשור לעומת גידול של פחות-30% באותה תקופה בשכירים בתפקידים לא טכנולוגיים בהייטק ובתפקידים טכנולוגיים מחוץ להייטק.
  • עם זאת, קיימת הטרוגניות גדולה בהעדפות התפקידים של נשים - 8% נשים חרדיות ו-4% נשים ערביות מכלל הנשים הללו בחרו במשרות טק.
  • שיעור הנשים שעוסקות בתפקידים לא-טכנולוגיים כמעט כפול מזה של גברים (בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית – 41% לנשים לעומת 23% לגברים).
  • ברבעון הראשון של 2023, לראשונה מאז הקורונה נצפתה ירידה במספר המועסקים בשירותי ההייטק. הירידה הזו מצטרפת לירידה עקבית במספר המשרות הפנויות מתחילת 2022. נתוני אפריל מצביעים על ירידה נוספת, אך אלה נתונים לא סופיים.
השוואה בינלאומית  -  ההייטק הישראלי מול התחרות המתחזקת בעולם
  • האב החדשנות הישראלי הציג תוצאות טובות בעשר האחרון – גיוס של 95 מיליארד דולרים לסטארטאפים. מאחורי ארה"ב (בוסטון -140, ניו-יורק -205, סן פרנסיסקו -476), אך יותר מהאבים אירופאים כמו לונדון -85, פריז -40 וברלין -36.
  • מספר הסטארטאפים הפעילים בישראל שלישי רק לסן פרנסיסקו וניו-יורק (כ-9,000, לעומת כ-14,500 ו-12,500)
  • שיעור סבבי הגיוס הגדולים (מעל 50 מיליון דולרים) גבוה בישראל גם בהשוואה בינלאומית ומעיד על בשלות (8.7% מהסבבים. להשוואה, באקוסיסטמים המפותחים בארה"ב כמו סן פרנסיסקו, סן דייגו ובוסטון הנתון הוא 10%-11%).
  • עם זאת, הירידה במספר הסטארטאפים נמשכת - ההערכה לש-2022 היא של 600-700 סטארטאפים, לעומת למעלה מ-700 ב-2021 ולמעלה מ-1000 ב-2019.
  • התחרות מההאבים האירופאים, בעיקר לונדון ופריז גוברת. ב-2013, הגיוסים בישראל היו כפולים מלונדון ופי 5 מפריז. ב-2022 לונדון עקפה את ישראל בסך הגיוסים ופריז צמצמה את הפער. כך, שישראל גדולה ממנה רק פי 1.5.
  • במדד החדשנות הגלובלי (Global Innovation Index) ישראל ירדה ב-2022 מקום נוסף למקום ה-.16.
הדו"ח המלא 63 עמודים עם שפע של גרפים ותרשימים - כאן.
 
רשות החדשנות

 
 



 
 
Bookmark and Share


 

LIVECITY

לוח מודעות

למה צריך אתר עיתונות עצמאי וחופשי בתחום ההיי-טק? - כאן

שאלות ותשובות לגבי האתר - כאן

מי אנחנו? - כאן.

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.

שימרו על עצמכם והישמעו להוראות פיקוד העורף!!!!
 




27.2.24 - Axis Tel Aviv 2024

19.3.24 - Europe Days 2024 Conference

לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.
 

 

הכי ניצפים 

המחדל הגדול: איך המתקפה נעלמה מעיני המודיעין והטכנולוגיות שלו?- כאן 

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן

תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים - כאן

תיק 4000: מסמר נוסף ענק לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי) - כאן

תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית! - כאן

חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000 - כאן

האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההסטוריה"? - כאן

חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר! - כאן

תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק? - כאן

תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית - כאן

האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס - כאן

איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום? - כאן

תיק 4000: ההדלפות לכלכליסט כביכול נגד רוה"מ דווקא מצביעות על חפותו - כאן

"נקודת האפס" - Ground Zero  שבו החלה תפירת תיק 4000 נחשף - כאן

למה לא נפתחה חקירה ב"תיק 5000" ומתבצע שימוע נוסף של הטבות ל-IBC? - כאן

החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000! - כאן

חשיפת הסיבה לתפירת תיק 4000 ב"נקודת האפס": "פרשת עורכי הדין"! - כאן

חשיפה בלעדית: מסתירים עוד מסמכים ש"מפוצצים" את תיק 4000 לרסיסים! - כאן

פירוט 60 שקרים בתיק 4000 (ויש עוד) שמסתירים בכוונה מהציבור! - כאן

"הנדסת התודעה" בתיק 4000 לא מסתיימת ותימשך בחודשים הבאים! - כאן

השקרים,הרמאויות, הצנזורות,העיוותים והסילופים של רביב דרוקר בתיק 4000 - כאן

חשיפת הפברוק של דרוקר שמחסלת את הראייה הישירה היחידה כנגד נתניהו - כאן

חשיפה דרמטית בתיק 4000: האם כעת התיק התפור ייפול? - כאן

איך ספינולוגים שוטפים את מוח הציבור פעם 3 בתכנית "המקור" על תיק 4000? - כאן

איך שינוי מילה אחת גם ע"י דרוקר "הפיל בפח" עדים רבים בתיק 4000? - כאן

התרגיל של שלמה (מומי) למברגר שסוגר כל חקירה שיכולה להוביל למנדלבליט! - כאן

הסתעפות תיק 4000: תיק 5000 - הטיוח הגדול כדי שהחקירה לא תגיע למנדלבליט - כאן

פשוט מדהים: התגלו כעת 2 מסמכים התומכים בגרסת נתניהו בתיק 4000 - כאן

זה לא נגמר: נחשפו כעת עוד מסמכים המסייעים לגרסת נתניהו בתיק 4000 - כאן

הטיוח של שלמה (מומי) למברגר, שלא קורא מסמכים, כדי להגן על מנדלבליט! - כאן

תעלולים חדשים של למברגר שגם ממציא וסוגר תלונה כדי להגן על מנדלבליט! - כאן

"אני מאשים": על היועמ"ש מנדלבליט לבטל היום את תיק 4000 ולהתפטר! - כאן

התמוטטות "תיק בזק" הייתה אמורה להוביל לביטול "תיק 4000": "אני מאשים!" - כאן

7 "ראיות זהב" מרכזיות בתיק 4000 שאפשר להשליך מיידת היישר לפח הזבל - כאן

עדכונים שוטפים על הסודות המסתתרים בעדות אילן ישועה בתיק 4000 - כאן

האם הגיע הזמן להעמיד לדין את תופרי התיקים ומיוחד את תופרי "תיק 4000"? - כאן

פירמידת השקרים שנבנתה ע"י היועמ"ש וגלובס סביב אילן ישועה כדי "להלבינו" - כאן

חשיפה דרמטית: אילן ישועה היה כנראה מוכן להעיד גם תחת אזהרה בתיק 4000 - כאן

האם אילן ישועה ייחקר ברשות ניירות הערך בחשדות החמורים שהתעוררו נגדו? - כאן

משפט שערוריית תיק 4000: עדכונים שוטפים ביחס למשפט נתניהו שחשוב לדעת- כאן

תיק 4000 המופרך: עדכונים שוטפים במשפט נתניהו שהציבור חייב לדעת! - כאן

חשיפת הסודות הכמוסים של ראשי הפרקליטות שמנהלים את "תיקי האלפים" - כאן

בכירים בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש: הפרקליטות עשתה טעות בתיק 4000! - כאן

משפט "תיקי האלפים" המפוברקים נמשך: עדכונים שוטפים שהציבור אמור לדעת - כאן

גם על פי היומן של בנימין נתניהו מ-2015 - אין בסיס לכתב האישום בתיק 4000 - כאן

חשיפה: עוד ראיה מזכה לנתניהו בתיק 4000 מסתתרת בהחלטת מש' התקשורת - כאן

הסודות של ניר חפץ ואילן ישועה נחשפו באמצעות מוטי גילת שלא הבין אותם - כאן

עדכונים מהחקירה הנגדית של ניר חפץ שממשיך לפורר את תיק 4000 התפור - כאן

תפירת תיק 4000: חשיפת פרטי המפלצת של תוכנת הריגול המשטרתית אחריכם - כאן

השלכות תיק 4000: איך הלבינו את המפעל המפלצתי של הפריצות לסמארטפונים - כאן

ממצאי ועדת מררי - שקרים, טיוח ענק וזריית חול בעיני הציבור - כאן

השלכות דו"ח מררי: איך העיזה המשטרה לרמות במצח נחושה שופטים בכירים? - כאן

חשיפת מסמך מאגר המידע המשטרתי הסודי והמפלצתי על ראשי ערים ורשוית - כאן

2 הדלפות מהפרקליטות לאחר היום הראשון של החקירה הנגדית של שלמה פילבר כשאחת מהן מפילה את תיק פגסוס על המשטרה ובעקיפין על השב"כ - כאן

למה הוטל צו איסור פרסום על החשיפות בתיק 1000? כדי לחסום האמת! - כאן
 
מפלצת הפגסוס לא מסתתרת בחוק האזנות הסתר. היכן היא כן מתחבאת? - כאן

 
זרקור חברות
 
PRnews
 
NORDVPN
 
X
 
פרי הדמיון
 
טלגרם
 
לייבסיטי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Amiel
 
PRNEWS
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
  מהירות גלישה Your IP
לייבסיטי - בניית אתרים