דו"ח רשות החדשנות 2021: גיל ממוצע של ההייטקיסטים גבוה משאר העובדים

דף הבית >> דעות ומחקרים >> מחקרים, מצגות מסמכים >> Israel ICT >> דו"ח רשות החדשנות 2021: גיל ממוצע של ההייטקיסטים גבוה משאר העובדים
דו"ח רשות החדשנות 2021: הגיל הממוצע של עובדי הייטק גבוה מזה של העובדים בכלל המשק
מאת: מערכת Telecom News, 16.6.21, 00:01רשות החדשנות

עובדי ההייטק, שמהווים כ-10% מהשכירים במשק, אחראים על 25% מתקבולי מס הכנסה משכירים. עובדי מרכזי המו"פ של החברות הרב-לאומיות אחראים על תשלומי מיסים גדולים פי 6 מחלקם בקרב השכירים בארץ. מספר ההנפקות של סטארטאפים ישראלים, שצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב-2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור. המעסיקים לא רוצים לגייס בוגרי תואר חסרי ניסיון - ג'וניורים. חלה צניחה בכמות הסטארטאפים החדשים הקמים בארץ. פירוט כל עיקרי הדו"ח.
 
2020 הייתה שנת מגפה ומשבר והביאה עימה אתגרים כלכליים ובריאותיים יוצאי דופן. ההייטק הישראלי, נכנס למשבר חזק ויציב, התמודד עם טלטלות המשבר, ומבחינות רבות נראה, שהוא מעולם לא היה בתקופה טובה יותר.

דו"ח רשות החדשנות ל-2021, שמתפרסם היום (16.6.21), מציג, בין היתר, את ההזדמנויות שיש לענף ההייטק לתרום להתאוששות המשק הישראלי באמצעות האצת טרנספורמציה דיגיטלית, את חוזקותיו המגוונות והמרובות, ואת האתגרים העיקריים הטמונים בעולמות המימון וההון האנושי.

דו"ח רשות החדשנות ל-2021 מצביע על מספר מדדים מדאיגים:
בתוך 5 שנים צנחה כמות הסטארטאפים החדשים הקמים בישראל מ-1,404 סטארטאפים חדשים, שהוקמו ב-2014 לכ-850 ב-2019 ומוערכת בשלב זה בכ-520 ב-2020. חלה צניחה בפתיחת מרכזי פיתוח רב-לאומיים מ-46 ב-2016 ל-4 ב-2020.
רשות החדשנות
 
מעמדה התחרותי הגלובלי של ישראל כאומת ה"סטארטאפ ניישן" הולך ונשחק, ובשנים האחרונות ישראל נמצאת במגמת ירידה במדדי חדשנות גלובליים.
 
היכן ייקלטו עשרות אלפי בוגרי התארים במקצועות ההייטק?
אחד מכל 4 סטודנטים/יות בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב. זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים הקיימת כבר היום.
 
ב-2030 צפויים להצטרף לתעשיית ההייטק בשנה למעלה מ-20-25 אלף עובדים בעלי ניסיון מוגבל או חסרי ניסיון לחלוטין, ואילו לפי דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות עם עמותת SNC (שבוצע לפני המגפה) רק כ-45% מהחברות מצהירות כי הן קולטות ג'ונריורים.
 
תקציב רשות החדשנות (השקעת מדינת ישראל בתמיכה במו"פ אזרחי) ביחס לתקציב המדינה ירד בחדות, מרמה של כ-1% בתחילת שנות ה-2000 לפחות מ-0.5% כיום, והוא נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות המובילות חדשנות.

עוד מעיקרי הדו"ח:
ההון, שגייסו סטארטאפים ישראלים, צמח פי 4 תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולרים ב-2020 - 20% יותר מסך הגיוסים ב-2019.
 
מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולרים גדל כמעט פי 7 ב-5 שנים. מ-3 השקעות ב-2015 ל-20 השקעות ב-2020. ברבעון הראשון של 2021 בלבד הוכרזו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולרים.
 
יצוא ההייטק גדל בהתמדה והגיע ב-2020 לקרוב ל-50 מיליארד דולרים - מעל ל-40% מסך הייצוא.
 
עובדי ההיי-טק, שמהווים כ-10% מן השכירים במשק, אחראים על כ-25% מתקבולי מס ההכנסה משכירים בישראל. עובדי מרכזי המו"פ של החברות הרב-לאומיות, אחראים באופן יחסי על תשלומי מיסים גדולים פי 6 מחלקם בקרב השכירים בישראל.
 
רשות החדשנות
 
עובדי ההייטק אחראיים על 15% מהתמ"ג, 43% מהייצוא ו-40% מערך החברות במדד ת"א 35.
 
בהשוואה ל-2019, מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50%. מספר ההנפקות של סטארטאפים ישראלים, שצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב-2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב וול סטריט.
 
האם החברות הרב לאומיות מפסיקות לבוא לכאן? שינוי מגמה מעניין: ב-2020 נפתחו 4 מרכזי מו"פ חדשים בלבד של חברות רב-לאומיות בישראל, שלרוב מקימות את פעילותן כחלק ממהלכי רכישה ומיזוג. זאת, כחלק מהתבגרות הענף והגידול בסטארטאפים השומרים על עצמאותם. למרות זאת, מצבת כח האדם בחברות אלו גדלה בקצב גבוה הזהה למגזר וחלקם בסך עוגת ההייטק נשמר.
 
בניגוד לדימוי של ההייטק כענף צעיר, חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים בענף ההייטק, שהפך לגבוה יותר מגילם הממוצע של העובדים בכלל המשק. הגיל הממוצע של עובדי ההייטק ב-2019 עמד על 40.1, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6.

רשות החדשונות

פירוט עיקרי הדו"ח

ההון האנושי: המחסור בעובדים מנוסים נשמר, ובה בעת כמות הג'וניורים הולכת וגדלה
התחרות על המשאב האנושי בהייטק המשיכה גם בתקופת מגפת הקורונה, והמחסור בעובדים מנוסים, שחברות ההייטק מעוניינות לגייס, עודנו קיים ועומד על כ-13 אלף משרות פנויות בענף (לעומת כ-19 אלף ב-2019) לפי דו״ח ההון האנושי שפרסמה לאחרונה רשות החדשנות. להייטקיסטים תרומה משמעותית לשיקום הכלכלה, שצריכה להתאושש מהמשבר הכלכלי-חברתי-בריאות ולהוביל ייצור מקורות הכנסה חדשים לטובת צמצום הגירעון התקציבי.

ובמקביל לכך, עולה קצב בוגרי האוניברסיטאות הנכנסים לענף ואמורים לצמצם את המחסור בעובדים: אחד מכל 4 סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון במקצוע טכנולוגי (אחד מכל 3 לומד למקצוע מדעי), ובעוד, שמצד אחד, מדובר בבשורה מצוינת עבור הענף, שמשווע לידיים עובדות, זרם הבוגרים הטריים עשוי להחריף את הקושי של עובדים ללא ניסיון (ג'וניורים) למצוא עבודה בענף ההייטק.

בשנים הקרובות יצטרפו לכוח העבודה בהייטק עשרות אלפי עובדים חדשים שרכשו הכשרה אקדמית טכנולוגית אך בעלי ניסיון מוגבל, אם בכלל. ואילו כיום, המעסיקים בענף ההייטק מעוניינים בעובדים מנוסים, וחלק גדול מהן אינו ערוך להכשרתם של עובדים צעירים נטולי ניסיון מקצועי. כדי להתמודד עם הבעיה, כך שהבוגרים הטריים לא יישארו מחוסרי עבודה, המעסיקים בהייטק ובהם גם הסטארטאפים הבוגרים, יידרשו לפתוח ערוצים לקליטה והכשרה של עובדים ללא ניסיון.

ההייטק הפגין עמידות גבוהה בתקופת מגפת הקורונה, אך גם הוא לא חסין
ההייטק הישראלי הצליח להפגין עמידות גבוהה להשפעותיו של משבר הקורונה הכלכלי. זאת, הודות ליכולת הענף להגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות. אל תוך 2020 ו-2021, הפגין הענף צמיחה במדדים הכלכליים.

ההון, שגייסו סטארטאפים ישראלי צמח יותר מפי 4 תוך עשור, וב-2020 הסתכם ב-11.5 מיליארד דולרים - גבוה ב-20% מסך הגיוסים ב-2019. גודלו המוצע של סבבי גיוס ההון הממוצעים עלה ב-10% בייחס ל-2019, כאשר עיקר הצמיחה בהשקעות היא בסכומים, שמגייסים סטארטאפים בשלבים המתקדמים: חלקם בסכומים חסרי תקדים של מאות מיליוני דולרים בכל סבב השקעה.

5 שנים בלבד הספיקו להייטק הישראלי כדי להכפיל פי 7 את מספר ההשקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולרים, מ-3 השקעות ב-2015, ל-20 השקעות בסכום של יותר מ-100 מיליון דולרים במהלך 2020. יתר על כן, רק ברבעון הראשון של 2021 בלבד, נסגרו 20 סבבי השקעה בגובה של יותר מ-100 מיליון דולרים (ע"פ נתוני IVC – The Israeli Tech Review Q1 2021).

בתוך זאת, שיעור מקבלי דמי האבטלה בענף ההייטק הגיע בשיא שנת הקורונה לכ-14% (סגר א'), שיעור הגבוה פי 7 בהשוואה למקבלי דמי האבטלה בענף טרם החלה מגפת הקורונה (2%, נכון לינואר 2020). אולם בשאר ענפי המשק, שיעור מקבלי דמי האבטלה בתקופת הסגר הראשון היה כפול.

נכון לחודש אפריל 2021, עומד שיעור המובטלים בענף ההייטק על 8.2%. מחסור מדווח של כ-13,000 עובדים אל מול אלפי מפוטרי הייטק מצביע על כך, שהמעסיקים בענף דבקים בגישתם לגיוס עובדים מנוסים בלבד - "טאלנטים" - ולא מוכנים להרחיב את מעגל העבודה למגוון אוכלוסיות נוספות, ובדגש בוגרי תואר חסרי ניסיון, ג'וניורים.

מרבית מובטלי ההייטק בקורונה היו עובדים בעלי שכר נמוך באופן יחסית לענף ההייטק, שכר חודשי הנמוך מ-15 אלף ש"ח. מנתונים אלה ניתן להסיק, שעיקר הפגיעה התעסוקתית בהייטק התרכזה בעובדים צעירים (ג'וניורים) ובעובדי מעטפת, שמרוויחים בהכללה שכר נמוך מהממוצע בענף, שעומד על 25.3 אלף ש"ח נכון ל-2020.

מה קרה ל"דרייב" היזמי בישראל?
לצד החוזקות הברורות והמהותיות של ההייטק הישראלי, ישנם מספר מדדים מדאיגים, שחשוב להמשיך ולעקוב אחריהם, להידרש למשמעויות ארוכות הטווח שלהם ולפעול לטובת צמצומם. כך, לאחר פריחה וצמיחה בפעילות היזמית לפני כעשור, בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במדד הבודק את כמות הסטארטאפים החדשים, שקמים בכל שנה.

ירידה זו מעלה את השאלה החשובה: האם תם עידן הסטארטאפ ניישן בישראל? 5 שנים בלבד הביאו לצניחה בכמות הסטארטאפים החדשים, שקמים בישראל, מכ-1,404 סטארטאפים, שהוקמו ב-2014, ועד לכ-850 חברות חדשות ב-2019 וכמות מוערכת של כ-520 סטארטאפים חדשים במהלך 2020, נכון לשלב זה. נתון זה מהווה צניחה חמורה של כמעט 70% בכמות הסטארטאפים החדשים שנפתחים מדי שנה בהשוואה ל-2014.

לכמות הסטארטאפים החדשים, שקמים כיום, השלכה ישירה על עתיד ההייטק הישראלי, ועולה השאלה מהו מספר החברות החדשות שמתחתיו תהיה סכנה לעתיד ישראל כאומת הסטארטאפ. כך, גם מספר המשקיעים, שלוקחים חלק בהשקעות Seed, שמוכוונות לסטארטאפים צעירים בשלבים התחלתיים, נמצא בירידה בשנתיים האחרונות.

הצרכים המימוניים של הסטארטאפים והיכולת שלהם לגייס הון השתנו באופן מידי עם פרוץ משבר הקורונה. לכן, רשות החדשנות נדרשה להתמודד ולהציע באופן מידי פתרונות חדשים המתאימים למצב. אחת הדוגמאות הבולטות לפתרון ממשלתי, שפותח בתגובה למשבר הקורונה, היא ערוץ המענקים המהיר שנוצר ע"י רשות החדשנות ומשרד האוצר. ערוץ זה נועד לסייע לסטארטאפים לצלוח את תקופת המשבר הראשונה, שאופיינה בירידה בהזרמת כסף מהשוק הפרטי לחברות טכנולוגיה חדשניות, שההשקעה בהן כרוכה בסיכון רב. במהלך 7 החודשים, שבהם פעל הערוץ, חולקו כ-650 מיליוני שקלים במסגרת 283 בקשות שאושרו (מתוך 578 שהוגשו).

אישור הבקשות הותנה בהשגת מימון משלים ותרם לחזרה מהירה של משקיעי השלבים המוקדמים לשוק. פתרון זה ממחיש כיצד התערבות ממשלתית מהירה יכולה לייצר צמיחה, בדוגמה זו באמצעות השקעות, גם בזמן משבר וניתן ללמוד ממנה כיצד ניתן להציע פתרונות ממשלתיים נוספים ולבחון איך ניתן לאמץ גישה זו גם לימי שגרה.

התעשייה מתבגרת: המשק כולו יקצור את פירות ההייטק
הדו"ח מציג את תמונת המצב העדכנית להייטק הישראלי, ומשקף את מה שנראה כהתבגרותה של תעשיית ההייטק הישראלית. יותר ויותר סטארטאפים ישראליים בוחרים לשמור על עצמאות, ולצמוח כחברות שלמות המעסיקות מספר עובדים גדול ומובילות פעילות עסקית משמעותית ברחבי העולם. ההון שגייסו סטארטאפים ישראליים בשלבים בוגרים נמצא, כאמור, בצמיחה חדה, עם למעלה מ-20 גיוסי הון בגובה של יותר מ-100 מיליון דולרים ברבעון הראשון של 2021 בלבד.

כ"כ, גם ייצוא ההייטק גדל בהתמדה, וב-2020 הגיע לקרוב ל-50 מיליארד דולרים - מעל ל-40% מסך הייצוא הישראלי. מספר ההנפקות של סטארטאפים ישראלים, שצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב-2020 לשיא של כל הזמנים: 20 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב ו-וול סטריט. נתון זה מהווה הכפלה בהשוואה ל-2019.

התבגרות תעשיית ההייטק הישראלית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בגל הנפקות של חברות צמיחה ישראליות, היא סממן חיובי למשק. יחד עם זאת, היא גם מציפה שורה של שאלות איתן תידרש להתמודד הממשלה: לחברות הבוגרות, שתתחלנה להיסחר בבורסות יהיו צרכים חדשים, שלא היו קיימים עד כה, או היו קיימים בהיקפים מצומצמים, ויתכן שחלקם ידרשו שינויי רגולציה.

לדוגמא, ככל שתמשך המגמה, וחברות ישראליות תהפוכנה להיות חברות רב לאומיות גדולות, שחייבות בשקיפות למשקיעים, ושנדרשות להבטיח את המשכיות העסקים ומוקד פעילותן או ההנהלות שלהן נמצאות בישראל, עלולות גם לעלות שאלות הנוגעות לדיני העבודה והמס בישראל והתאמתם לניהול חברות גלובליות ציבוריות.

בנוסף, השינוי בתמהיל החברות הישראליות, והתבססותן של חברות טכנולוגיה ישראליות בוגרות ידרוש מרשות החדשנות והממשלה לבחון את תמהיל כלי התמיכה הקיימים לעידוד מו״פ.

בשורה התחתונה, נדרש מהרגולטורים והמחוקקים בישראל לבחון את השלכות מצב ההייטק על תחומם. ככל שהממשלה תלך יד ביד עם התעשייה, ותהיה קשובה לצרכיה בהיבטים הרגולטוריים, כך הענף יוכל להמשיך לצמוח ולשגשג ולתרום חזרה לצמיחת המשק.

צמיחתן של חברות שלמות בישראל תאפשר למשק כולו לקצור את פירות ההייטק. יצירה והתאמה של הסביבה העסקית בישראל תביא את המשק ליהנות ממירב הערך הכלכלי, שהחברות יוצרות עבור האזרחים. חברות שלמות, שכוללות מפתחים ומהנדסים, אך גם מעצבים, מנהלי שיווק ומכירות, אנשי תפעול או תמיכה ועובדי מעטפת מסוגים נוספים הנהנים כולם מפריון גבוה, הן עתיד התעשייה הישראלית. תפקיד הממשלה ביצירת הסביבה הנכונה והמתאימה יותר להובלת המשך צמיחת הענף, שמשמעותה צמיחתה של הכלכלה הישראלית כולה.
 
הדו"ח המלא 80 עמודים מלווים בגרפים ובדיאגרמות  - כאן.
 
רשות החדשנות
 
 
 



 
 
Bookmark and Share


 

LIVECITY

לוח מודעות
רק בריאות, לכל הקוראים והקוראות באשר הם!!!!

למה צריך אתר עיתונות עצמאי וחופשי בתחום ההיי-טק? - כאן

שאלות ותשובות לגבי האתר - כאן

מי אנחנו? - כאן.

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 





לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

19-22/7/21 - Cyber Week 2021 

7-13/11-21 - שבוע היזמות הגלובלית 2021
 

הכי ניצפים 

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי המאת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן

תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים - כאן

תיק 4000: מסמר נוסף ענק לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי) - כאן

תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית! - כאן

חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000 - כאן

האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההסטוריה"? - כאן

חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר! - כאן

תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק? - כאן

תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית - כאן

האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס - כאן

איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום? - כאן

תיק 4000: ההדלפות לכלכליסט כביכול נגד רוה"מ דווקא מצביעות על חפותו - כאן

"נקודת האפס" - Ground Zero  שבו החלה תפירת תיק 4000 נחשף - כאן

למה לא נפתחה חקירה ב"תיק 5000" ומתבצע שימוע נוסף של הטבות ל-IBC? - כאן

החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000! - כאן

חשיפת הסיבה לתפירת תיק 4000 ב"נקודת האפס": "פרשת עורכי הדין"! - כאן

חשיפה בלעדית: מסתירים עוד מסמכים ש"מפוצצים" את תיק 4000 לרסיסים! - כאן

פירוט 60 שקרים בתיק 4000 (ויש עוד) שמסתירים בכוונה מהציבור! - כאן

"הנדסת התודעה" בתיק 4000 לא מסתיימת ותימשך בחודשים הבאים! - כאן

חשיפה: סלקום אספה ומכרה במשך שנים את כל נתוני לקוחותיה לרבות מיקומם - כאן

השקרים,הרמאויות, הצנזורות,העיוותים והסילופים של רביב דרוקר בתיק 4000 - כאן

חשיפת הפברוק של דרוקר שמחסלת את הראייה הישירה היחידה כנגד נתניהו - כאן

חשיפה דרמטית בתיק 4000: האם כעת התיק התפור ייפול? - כאן

איך ספינולוגים שוטפים את מוח הציבור פעם 3 בתכנית "המקור" על תיק 4000? - כאן

איך שינוי מילה אחת גם ע"י דרוקר "הפיל בפח" עדים רבים בתיק 4000? - כאן

התרגיל של שלמה (מומי) למברגר שסוגר כל חקירה שיכולה להוביל למנדלבליט! - כאן

שר התקשורת חתם על הטבה רגולטורית של מאות מיליוני ש"ח ל-3 טייקונים! - כאן

הסתעפות תיק 4000: תיק 5000 - הטיוח הגדול כדי שהחקירה לא תגיע למנדלבליט - כאן

פשוט מדהים: התגלו כעת 2 מסמכים התומכים בגרסת נתניהו בתיק 4000 - כאן

זה לא נגמר: נחשפו כעת עוד מסמכים המסייעים לגרסת נתניהו בתיק 4000 - כאן

הטיוח של שלמה (מומי) למברגר, שלא קורא מסמכים, כדי להגן על מנדלבליט! - כאן

תעלולים חדשים של למברגר שגם ממציא וסוגר תלונה כדי להגן על מנדלבליט! - כאן

"אני מאשים": על היועמ"ש מנדלבליט לבטל היום את תיק 4000 ולהתפטר! - כאן

התמוטטות "תיק בזק" הייתה אמורה להוביל לביטול "תיק 4000": "אני מאשים!" - כאן

7 "ראיות זהב" מרכזיות בתיק 4000 שאפשר להשליך מיידת היישר לפח הזבל - כאן

"תיק 4000" התפור: עדכונים שוטפים לגבי משפט נתניהו שחשוב לדעת - כאן

עדכונים שוטפים על הסודות המסתתרים בעדות אילן ישועה בתיק 4000 - כאן

האם הגיע הזמן להעמיד לדין את תופרי התיקים ומיוחד את תופרי "תיק 4000"? - כאן

פירמידת השקרים שנבנתה ע"י היועמ"ש וגלובס סביב אילן ישועה כדי "להלבינו" - כאן

חשיפה דרמטית: אילן ישועה היה כנראה מוכן להעיד גם תחת אזהרה בתיק 4000 - כאן

האם אילן ישועה ייחקר ברשות ניירות הערך בחשדות החמורים שהתעוררו נגדו? - כאן

משפט שערוריית תיק 4000: עדכונים שוטפים ביחס למשפט נתניהו שחשוב לדעת- כאן






 
זרקור חברות
 
PRnews
 
NORDVPN
 
Telecom Expert
 
טלקום אקספרטס
 
הבלוג של אלי ציפורי
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Amiel
 
PRNEWS
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
  מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים