האם על תעשיית ההייטק לשמר את מערך הייצור בישראל? מאת: חיים חביב, 06/03/13, 23:00
יהודה זיסאפל (בתמונה) בסיור במפעל רד בירושלים: "העברת ייצור בתחומים שלנו לחו"ל משמעותה איבוד הדרגתי של הטכנולוגיה וכושר התחרות ברמת הפיתוח".
סיור נדיר במפעל הייצור של רד תקשורת - מחברות ההייטק הוותיקות בישראל ויצרנית גלובלית של ציוד מגוון ליישומי תקשורת נתונים וטלקומוניקציה - מציף דילמה עימה מתמודדת כיום תעשיית ההייטק של ישראל.
זו, למיטב זכרוני, פעם ראשונה, לאחר למעלה מ- 16 שנות פעילות כמעט 'מתחת למכ"מ, שמפעל האלקטרוניקה של הקבוצה, הפועל באזור התעשייה בהר החוצבים בירושלים, נפתח באופן מלא בפני נציגי עיתונות טכנולוגית ישראלית, שקיבלה הזדמנות לעמוד מקרוב כיצד מצליחה חברה ישראלית ומוצרים הנשלחים מירושלים, להתייצב בחזית יצרניות מוצרי טלקום בעולם, להתמודד (וגם לזכות) במכרזים יוקרתיים מול חברות ענק בינלאומיות.
נזכיר, כי יוצאי קבוצת רד ובעליה הקימו במהלך השנים כ- 250 חברות הזנק (ומיזמים נלווים - spin off's), יותר מכל קבוצה אחרת בישראל (הקרובה ביותר היא קבוצת תדיראן עם 86 חברות הזנק). כך, לפי ממצאי מחקר אקדמי מקיף (The Evolution of a New Industry) שפרסמו פרופ' שמואל אליס, מאוניברסיטת ת"א, פרופ' ישראל דרורי מהמכללה למנהל ופרופ' צור שפירא מאוניברסיטת ניו-יורק.
את הסיור ליווה יהודה זיסאפל, ממייסדי ובעלי קבוצת רד-בינת, המשמש גם כנשיא הקבוצה. יהודה, מבכירי תעשיית ההייטק של ישראל ומי שכיהן עד לאחרונה כנשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל, היה מעורב לאורך השנים (יחד עם אחיו זוהר) בהקמה של כ- 25 חברות הזנק, שחלקן נמכרו לאורך השנים בסכום של למעלה ממיליארד דולרים וכ- 6 מהן נסחרות בבורסה האמריקאית. שני האחים יסדו את קבוצת רד (RAD) לפני 32 שנים. נלוו לסיור סמנכ"ל התפעול של רד תקשורת, אריק לוין, ומנהל אתר רד בירושלים, עודד אליהו.
יהודה זיסאפל, ממייסדי ובעלי קבוצת רד-בינת, הדגיש, כי שמירת הייצור בישראל היא אינטרס חיוני של התעשייה המקומית: "אפשר לייצר טכנולוגיה ישראלית בסין ובהודו ואכן קשה להתחרות בתנאים ובמחירים שם אבל, חייבים לראות את חשיבות הייצור עבור התעשייה הישראלית. אם אתה מעביר את הייצור החוצה, אתה מאבד בסופו של התהליך גם את הטכנולוגיה. שליטה בייצור היא שליטה בטכנולוגיה". זיסאפל מוסיף, כי השמירה על ייצור מקומי חשובה גם בהקשר של הגנה על הקניין הרוחני. "כל דגמי הפיתוח שלנו מיוצרים במאה אחוז כאן בירושלים... העברת דגמים לייצור בחו"ל יכולה לעתים להתגלות כמסוכנת מבחינת האפשרות לאבד את הטכנולוגיה, בייחוד במקומות בהם נוהגים להעתיק טכנולוגיה מתקדמת".
יהודהזיסאפל ציין בתשובה לשאלת TelecomNews, כי החברה מצליחה להתחרות בסינים ברמת המחיר בסדרות ייצור קצרות.
האם יש סיבה לחשש שמביע יהודהזיסאפל? מפעל הייצור של רד בירושלים, מעסיק כיום כ-500 עובדים מקצועיים במגוון תחומים, חלקם הגדול טכנאים והנדסאים המהווים כמחצית כוח האדם של רד (פעילות המו"פ מרוכזת בת"א). קבוצת רד כולה מעסיקה 4,500 עובדים. המפעל מייצר היצע פתרונות עשיר Service Assured Access לפישוט התפעול ולשיפור רווחיות ספקי שירותי תקשורת ומפעילים סלולריים, כמו גם פתרונות מעבר הדרגתי לרשתות מבוססות מיתוג מנות, עבור חברות תשתיות ותחבורה, גופים ממשלתיים וארגונים פרטיים.
הטכנולוגיה של רד, תוצר פיתוח מקומי, מקיפה תחומים מגוונים: OAM וניהול ביצועים, הבטחת רמת שירות, ניטור ביצועים, ניהול תעבורה, ניהול תקלות, Layer 2 switching, סנכרון ותזמון ברשתות מבוססות מיתוג מנות, ASIC, פיתוח FPGA, מזעור חומרה, TDM pseudowire ופתרונות SFP.
סמנכ"ל התפעול של רד תקשורת, אריק לוין, ו- עודד אליהו, מנהל מפעל הייצור רד בירושלים, ציינו כי למעלה מ- 12 מיליון יחידות של מוצרי החברה הותקנו עד כה ברחבי העולם, ובין לקוחותיה נמנים 150 חברות טלפוניה וספקי תקשורת בין-לאומיים, לרבות לקוחות יוקרתיים ('הבית הלבן', בואינג, NASA ואח'). השווקים של הקבוצה הם באירופה (40%), אסיה פאסיפיק (24%), צפון אמריקה וקנדה (22%), אמל"ט (9%) ואפריקה (5%). במהלך השנים פיתחו עובדי מפעל הייצור שיטות ייחודיות לייעול הייצור ולהוזלת עלות המוצרים. כך לדוגמא, תוכנן ונבנה בחברה מחסן רכיבים משוכלל (ברובו רכיבי SMD המורכבים ע"ג מעגלים מודפסים רב-שכבתיים בתהליך אוטומטי ע"י מערך רובוטים משוכלל) העושה שימוש בפתרונות רד לקיצור משמעותי של זמן העבודה, ומערכות מורכבות של בדיקות תקינות שמסייעות במניעת טעויות בהרכבה.
במהלך הסיור נחשף פיתוח חדשני עליו גאוות החברה, MiNID- התקן תקשורת זעיר, המוגדר כ"מוצר מכונן ליישום שירותי Carrier Ethernet". התקן ה- MiNID, אשר ממדיו כגודל עט ממוצע, הוא מעין "שרוול" מתכת חכם (פטנט רשום) המתאים לכל יחידת SFP של כל יצרן. הוא מהווה מהפיכה של ממש עבור ספקי שירות, חברות טלקום ומפעילי סלולר שכן הוא מספק בידוד תקלות וניטור ביצועים מרחוק וכך מוזיל ומפשט את ההליך כולו.
קשה, שלא להתעלם מחשש ראשי הקבוצה; הוצאת הייצור למיקור חוץ בחו"ל (בעיקר בסין) היא אמנם פיתוי גדול, והשלכותיה על שורת העלויות מהותית, אך מנגד לא ניתן להתעלם מהקשיים הכרוכים בהגנת נכסי קניין רוחני (IP) בסין ובמדינות דרום מזרח אסיה בשל רמת הגנה משפטית ומעשית נמוכה, על אחת כמה וכמה בסדרות ייצור קטנות הנמצאות בשלבי הבשלה מוקדמים. קרוב לוודאי, שגם גודלה של הקבוצה ומחויבותה העמוקה (ורבת השנים) לשוק הישראלי מדירים שינה מראשיה, ובצדק.
רצוי מאד שהמדינה תיתן בהקדם דעתה בסוגיה. שמירת גרעין ייצור מתקדם וחדשני בישראל היא אינטרס חיוני לביטחון המדינה (ולא נרחיב כאן) אך גם להבטחת איתנותה של התעשייה הישראלית לטווח ארוך, ויכולתה של המדינה להבטיח מקורות תעסוקה בעלי פוטנציאל הכנסה גבוה גם לשדרת 'מעמד הביניים' של מקצועני ההייטק - מהנדסי ייצור, הנדסאים וטכנאים. השכבה הזו, והדבר הודגש בביקור בירושלים, גם מזינה באופן יוצא מן הכלל את דרגי המו"פ ובלעדיה הם חסרים משוב חשוב וחיוני. האם כאשר המדינה משקיעה מיליארדים בהבאת תעשיות עוגן מתקדמות לישראל (אינטל ודומיה), אין מקום לשקול השקעה צנועה בסדרי גודל בשמירת קווי הייצור של תעשיות ישראליות מתקדמות בתחומי המדינה?
תמונה: מחסן המלאי עם מערכת משוכללת שקיצרה את זמן ה"קיוט" ב-70%.
תמונה (מימין לשמאל): אריק לוין, יהודה זיסאפל, עודד אליהו
