זאת, מול לקוחות "השוק הסיטונאי", לקוחות הוט וגם מול לקוחות חיבורי הסיבים (יש מעט כאלה) של סלקום, פרטנר ו-Unlimited. הסוד טמון במפרט ובמיוחד בשימוש הראשון בעולם להטמעת קונטיינרים בנתבים מול שירותי ענן של VMware (בענן של בזק). בנתב החדש כבר מיושמים 3 שירותי קונטיינרים, יכולת שאין ולא תהיה בטווח הזמן הנראה לעין לכל המתחרות בבזק.
מאת:
אבי וייס, 14.2.18, 18:39
ניתוח: בשעה קשה לקבוצת בזק (
מכל היבט, שלא נסתכל על זה) יוצאת בזק לשוק עם "קלף מנצח", מנקודת ראות של צרכני הקצה, של שירותי הפס הרחב הקווי בישראל. לקלף הזה קוראים Be וניתן לקרוא עליו, איך הוא נולד, פותח ויוצר ועל כל התכונות שלו
כאן,
כאן ו
כאן.
כאן אני מעוניין להתייחס
לנקודה אחת בהכרזה של בזק, שהיא מאוד מרכזית וחשובה, גם לטווח ארוך, מעבר לכל התכונות הקיימות בנתב החדש Be, וזו היכולת לספק
שירותי קונטיינרים ללקוחות המשתמשים בנתב הזה בביתם (כמודגם בצורה מופשטת בתמונה בתחתית הכתבה).
אם המושג "
קונטיינר" לא אומר מאומה לצרכנים ולקוראינו, זה בסדר גמור, מפני שמדובר ביכולות, שהן "שקופות למשתמשים". הלקוחות לא רואים כיצד הקונטיינר מוטמע משרתי VMware של הענן של בזק, מרחוק, בפרוטוקול TR-157 ומנוהל מרחוק בענן של בזק בפרוטוקול TR-069. מבחינת הלקוחות, "הכל שקוף". הם מקבלים שירותים מתקדמים, שמתעדכנים מרחוק ונוספים מרחוק בדיוק כמו בסמארטפון שלהם. זה כמו "האייפון של הנתבים".
את הרעיון להטמיע את טכנולוגיית הקונטיינרים בנתב ביתי הביא
יקי זנו, (בתמונה למעלה משמאל), סמנכ"ל טכנולוגיות ורשת בבזק, שעבד צמוד עם
גיל רוזן, סמנכ"ל שיווק וחדשנות בבזק, עם כל הצוות של פרויקט "אופטימוס" (זה השם של הפרוייקט לתכנון ופיתוח הנתב החדש בתוך בזק). זאת, לאור הצלחת תפיסת הקונטיינרים בעולם ה-ICT העולמי (וגם בישראל), הטכנולוגיה, ש
יקי זנו מכיר היטב ולכן הוא חשב, שיש להנגיש לציבור הרחב את היכולות המתקדמות הללו, מה שאין בשום נתב בעולם.
הנתב, שהלקוחות יקבלו בקרוב לביתם יכיל כבר
3 "קונטיינרים" של שירותים המוטמעים בנתב והם חלק מהיכולות המתפתחות שלו:
- Bcyber - הגנת סייבר על כל המכשירים בבית ועל הרשת הביתית, מפני כל סיכוני סייבר.
- Bhome - טכנולוגיית "בית חכם" עם אנטנה ומערכת בתקן Z-Wave לחיבור למוצרים חכמים של עולם ה-IoT בתדר 914 מגהרץ, שאושר לטכנולוגיה הזו לשירותי בית ועסק חכם.
- WiFi Mesh - ממומש בנתב החדש עם 5 אנטנות (2 אנטנות לתחום ה-2.4 גיגהרץ ו-3 אנטנות לתחום ה-5 גיגהרץ) עם תקן ac Wave 2 החדיש ביותר הקיים בשוק ועם ניתוב אוטומטי בין התדרים, לפי העומסים ממכשירי הקצה והשימושים הרגעיים בכל מכשיר. השירות הזה יורחב בקרוב עם מוצר נוסף בתחום ה-Mesh. אגב, לסלקום יש נתב Mesh מדור קודם ולא תקני (כי תקן ה-Mesh עוד לא נסגר) בשם "סופר WiFi", שמסופק רק למי שמוכן לשלם עליו את העלות הנוספת (+ עלות התקנה).
בהמשך השנה ובשנים הבאות הנתב הזה ישודרג מרחוק ב"קונטיינרים" עם שירותים נוספים, ככל שיפותחו עבור לקוחות בזק. אין יכולות כאלו בשום נתב בעולם ולפתח נתב כזה כרגע, הוא מעל ליכולות של המתחרותיה של בזק. כך, שמדובר כאן ב
יתרון מובהק, שלא ניתן לסגירה, בטווח הזמן הנראה לעין.
כך, בזק מבצעת כאן 2 תרגילים בבת אחת:
1. תרגיל של "נעילת לקוחות", כי מי שירצה את הנתב ויכולותיו המתקדמות חייב להיות לקוח של בזק (בלבד).
2. הלקוחות, שיתקינו את הנתב החדש בביתם, יהיו כבר מוכנים לשלב הבא של פריסת בזק לבתים (חיבורי סיבים לבתים, בכל אחת מהטכנולוגיות, שבזק מכינה לחיבורים הללו, לרבות
G.fast, לרבות בגרסה 206, שרק כעת נמצאת בגיבוש תקינה). הלקוחות הללו לא יצטרכו להחליף נתב, ברגע שמשרד התקשרות יצא מהסרט הבידיוני, שהפיק וכפה על השוק, שנקרא בטעות "שוק סיטונאי", ויבין, שתחרות בתשתיות קוויות
מקיימים ומובילים, כמו בכל העולם הנאור ו
במיוחד באירופה, על בסיס של
תשתיות עצמאיות מתחרות, ולא בגישה של"הלאמת תשתיות" ע"י המתחרות. ב-
2014 חזיתי בברור מה יקרה באם משרד התקשורת יתעקש על יישום המודל שמכונה על ידו בטעות "
שוק סיטונאי". רבים בציבור טועים במחשבה שבזק אשמה בפיגור בתשתיות הפס הרחב בישראל. זו אשמה ברורה
ובלעדית של הרגולטור והיא הייתה צפויה והזהרתי מפני התוצאה הזו - במשך שנים. אנו כבר ב-2018 והמצב הרגולטורי נהיה
רע הרבה יותר (מפורט בתחתית הכתבה).
יתרה מכך, אם עד היום הפער בביצועים (מבחינת "חוויית המשתמש" הממוצע בבית), בין לקוחות בזק ללקוחות המתחרים בה, בעיקר במסגרת "השוק הסיטונאי", היה בין 50% ל-90% (למה? הסברים מפורטים בלינקים בתחתית הכתבה), כעת
הפער גדל למאות אחוזים והוא לא ניתן לגישור בטווח הזמן הנראה לעין. זה בכלל לא משנה אם להוט יש 90 אלף לקוחות בחיבור של 200 מגה, אם בביתם מותקן נתב בתקנים ישנים,
שלא מספק "חוויית שימוש ושירותים" של העולם המודרני והעתידי בו אנו כבר חיים. החשיפה של הנתב החדש של בזק הלחיצה (אולי) את הוט, שכן היא
יצאה ממש היום במבצע של "מחירי רצפה" לחיבורים של 200 מגה. בכל מקרה,
הנתב של הוט ל-200 מגה הוא
3 דורות אחורה, מול מה שיש לבזק (עוד
לפני הנתב החדש - Be), שלא לדבר על כך שחוקיות המבצע הזה -
מוטלת בספק.
כך, גם ללקוחות של
חיבורי הסיבים של סלקום, פרטנר ו-Unlimited. יש אנשים החושבים, שזו תחרות בבזק. זו פשוט
שטות. אם ניקח רק את הנתון, שמשרד התקשורת פירסם בכנסת, שסלקום ופרטנר
פרסו בשנה וחצי האחרונות 121 ק"מ של סיבים אופטיים לבתים, המשמעות היא של-99.96% מתושבי ישראל
אין גישה לסיבים הללו וסלקום ופרטנר תגענה לנניח 85% מהבתים בישראל, בעוד כמה מאות שנים (
אם בכלל). בנוסף, כדי לחסוך בהוצאות, סלקום ופרטנר מספקות מזה זמן ללקוחותיהן, גם בחיבורי הסיבים, נתבים נחותים בטכנולוגיות ישנות (וזולות, שקנו כנראה "לפי קילו", אצל סוחרי עודפים מסין). הנתבים הללו נמצאים כעת בפיגור של מאות אחוזים מול הנתב החדש של בזק. כך. שחיבור של מאות מגה לבית, לא משפר את "חווית השימוש" ויכולות השימוש בבית המודרני, אם הנתב הביתי הוא פשוט, חסר יכולות, זול ונחות.
אם לא די בכך, מדובר בפריסה
לא חוקית של סיבים לבתים של פרטנר וסלקום ובשירותים
לא חוקיים (למה? הסברים בתחתית הכתבה), שיום אחד יכול לקום אדם ישר במשרד התקשורת, שיפסיק את הכאוס הזה וכל העסק הזה יכול להתמוטט בבת אחת ולהשאיר את הלקוחות של השירות הבלתי חוקי הזה - בלי כלום. כבר היינו בסרט הזה כמה פעמים ותמיד הסוף שלו עצוב, כמפורט במאמר: "
בסוף זה נגמר בבכי" - היסטוריה של הפרות חוק בחסות משרד התקשורת.
שורה תחתונה:
התחרות עושה טוב לצרכנים, כי חברות התקשורת חייבות לחשוב כיצד לענות טוב יותר לצרכים של הלקוחות שלהן. הנתב החדש והמתקדם של בזק הוא צעד ענק וחשוב
בכיוון הנכון!
נספחים:
1. למה הלקוחות של בזק מקבלים (בממוצע) ביצועים פי כמה טובים יותר מלקוחות "השוק הסיטונאי"?
2. למה הפריסה של סלקום ופרטנר ומתן שירותי אינטרנט בסיבים לבתים על ידן - הין בלתי חוקיות?
