"השוק הסיטונאי", גם במתכונת היחסית חדשה - WLR, מתבטל - גם בבריטניה

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> "השוק הסיטונאי", גם במתכונת היחסית חדשה - WLR, מתבטל - גם בבריטניה
"השוק הסיטונאי", גם במתכונת היחסית חדשה - WLR - מתבטל ומחוסל סופית - גם בבריטניה!
 מאת: אבי וייס, 1.5.18, 06:40השר איוב קרא
 
אנו חיים בישראל ב"אי מבודד" הכולל בתוכו רגולציה של "שוק סיטונאי", שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם. חשיפת ההתפתחויות הדרמטיות ברגולציית שוק התקשורת בבריטניה, מה שמוביל לביטול השריד האחרון של "שוק סיטונאי" שם (שהתקיים ברגולציית ה-WLR), על רשת חברת הבזק הבריטית – BT וחברת הבת שלה לשירותי תשתיות "שוק סיטונאי" - Openreach.
 
למי שלא מכיר את המושג "שוק סיטונאי", שנולד באירופה בחלק ממדינות ה-EU (האיחוד האירופאי) וחושב, ש"שוק סיטונאי" זה מה שיש בישראל - פשוט טועה. אין דבר כזה.
 
מה שיש בישראל - זו המצאה ישראלית מקורית, שנשענת בחלקה המרכזי על רגולציה, שהייתה בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, בכמה מדינות באירופה.
 
במהלך השנים, השוק הסיטונאי במודל הישן הזה בוטל בכל מדינות ה-EU. בלגיה הייתה הראשונה לבטל זאת לפני יותר מעשור, אחריה הלכו רוב המדינות ובסוף השינוי אומץ ע"י הרגולטור האירופאי לתקשורת - BEREC. זאת, בגלל שמודל "השוק הסיטונאי" הישן הזה פוגע בנכונות לקדם ולפתח תשתיות תקשורת. ספקי הבזק באירופה, מ-2016 לא חוייבו יותר לפתוח את התשתיות למתחרים.
 
המודל הרגולטורי הישן של "השוק סיטונאי" הוחלף במודל רגולטורי חדש (יחסית) בשם WLR (ר"ת: Wholesale Line Rental) ובעוד רכיבים חדשים בעולם הרגולציה, מודל, שלא יושם מעולם בישראל. בחלק ממדינות העולם זה נקרא בקצרה Wholesale (או Retail) ובמסמכים הרגולטוריים האירופאים ב-EU, הם מתעקשים לקרוא לזה WLR.
 
הרעיון של ה-Wholesale (או WLR), שהוא "שוק סיטונאי" נכון, הוגן ותחרותי, הוא פשוט ביותר להבנה וליישום. הרעיון הזה קיים משחר ההיסטוריה של קיום עולם המסחר, כשבני האדם עברו מכלכלה של "סחר חליפין" לכלכלה של "כסף".
 
היתרון הגדול של ה-Wholesale כגישה רגולטורית: השיטה הזו מאפשרת את הגישה של Win-Win. דהיינו: שני הצדדים לעסקה מרוויחים ושני הצדדים לעסקה מרוצים. בכל שיטה רגולטורית אחרת, כמעט תמיד אחד מהצדדים לעסקה מרגיש, ש"דפקו אותו" וכמעט תמיד יהיה רצון לאחד מהצדדים לעסקה "להרוויח מהשיטה" ע"י תרגילים ומניפולציות על השיטה ועל הצד השני. בנוסף, Wholesale זה המודל היחיד המעודד פיתוח וקידום תשתיות של הצד המונופוליסטי החזק יותר (חברות הבזק) בהסכם, כי שני הצדדים מרוויחים מכך.
 
שלמה פילבר ("עד המדינה"), ניסה ליישם את המודל הזה לגבי הטלפוניה של בזק, אבל לא הצליח מסיבות רבות.
 
כך, נתקענו בישראל במודל רגולטורי ישן ביותר ושגוי (שהחל במאה הקודמת בכמה מדינות ונעלם בעשור האחרון לרבות ב-EU) בשם BSA (ר"ת: Bit-Stream Access), שכבר לא קיים בעולם כרגולציה מחייבת, אבל נדחף במרץ כל השנים ע"י ראשי משרד התקשורת ובשנים האחרונות ע"י שמילה מימון, ב"שירות" עבור סלקום ופרטנר, ובאופן די אידיוטי וחסר כל היגיון, המודל הרגולטורי הזה נכפה גם על רשת הוט, שאין אצלה בכלל יכולת מעשית להפעיל את טכנולוגיית ה-BSA, שהיא חלק מרגולציית ה-BSA.
 
מי שמעוניין להעמיק בהבנת השינוי הרגולטורי הענק הזה, שהתרחש ב-EU בעשור החולף, יוכל לקרוא על כך: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. אצלנו בארץ - לא שמעו על זה. רגולציית SLU (שכרגע מתרכזת בהעברת סיבים בתשתיות בזק) שנכפתה בשנים האחרונות על בזק בכוח, לא יושמה במלואה בשום מקום בעולם, אפילו לא באופן חלקי והיא בוטלה מזמן - באירופה. 
 
מהם החידושים הטריים ב"שוק הסיטונאי" בבריטניה?
במשך שנים רבות, בריטניה פיגרה אחרי ההתפתחויות הרגולטוריות של ה-EU, ונוח היה למשרד התקשורת הישראלי להציג את המודל הבריטי כדוגמה לחיקוי, ביישום "השוק הסיטונאי" הישראלי. זה גם הביא לישראל את הרעיון ל"פירוק בזק" (הטענה, שיש "לפרק את בזק", כמו BT הבריטית. אולם, בבריטניה זה לא היה פירוק מלא של BT, אלא חלקי בלבד, בתהליך המשתנה עם הזמן). כיום, כל זה שייך להיסטוריה.
 
בכלל מדינות ה-EU, כאמור לעיל, הרגולציה הקרויה BSA בוטלה כבר לפני מעל ל-4 שנים (כמפורט למשל כאן), ובבריטניה, הממשלה והרגולטור לתקשורת שם - OFCOM, החליטו לפני מעל ל-3 שנים, לבצע "מהפך רגולטורי" (כמפורט גם כאן) ולקדם את פיתוח תשתיות התקשורת של בריטניה במהירות. זאת, כדי לא להישאר מאחור, גם בתחום הקווי וגם בתחום הסלולרי, על בסיס עקרונות חדשים, שבמרכזם: "תחרות מבוססת תשתיות". למשל, בסלולר בוטלה "הנדידה הפנים ארצית" ובוטל הסדר "שת"פ אנטנות" והוחלט, שהתחרות תתבסס על "תשתיות עצמאיות" של חברות הסלולר, מהלך רגולטורי ארוך טווח שיצא לדרך.
 
כך, בעשור שחלף, הרגולציה עברה בכל מדינות ה-,EU שהיה בהן "שוק סיטונאי" (לא בכל המדינות ב-EU היו הסדרים כאלה של "שוק סיטונאי". למשל בחלק ממדינות סקנדינביה מעולם לא עסקו בזה), להסדר הרגולטורי של WLR. זה קרה בעשור הנוכחי גם בבריטניה, שסגרה את הפער, שהיה לה בתחום תשתיות התקשורת, בינה לבין מדינות מתקדמות אחרות ב-EU.
 
החידוש האחרון בבריטניה פורסם ממש לפני פחות משבוע: חברת הבזק הבריטית BT, החליטה לעבור במהלך, שיימשך עד 2025, מטלפוניה מבוססת חוטי נחושת (PSTN) לטלפוניה מבוססת IP, כלומר: ,VoIP או VoB כפי שזה מכונה ברגולציה הישראלית, בהתבסס על חיבורי סיבים לבתים.
 
במקביל, חברת הבת לתשתיות של BT לשירותי "שוק סיטונאי" בשם Openreach, הודיעה, שבמקביל למהלך של חברת האם BT, היא מבטלת (באישור הרגולטור הבריטי לתקשורת) את הסדרי ה-WLR על הרשת שלה. הסיבה מאוד ברורה: אם התקשורת והטלפוניה היא VoIP (או VoB), כל אחד יכול לספק זאת, בלי שום מגבלה או חסמים, ולכן אין צורך בשום הסדרי "שוק סיטונאי" על רשתות IP. לא BSA, לא WLR ולא נעליים. כך מת "השוק הסיטונאי". גם בבריטניה.
 
מה אמור לעשות הרגולטור לתקשורת בגישה החדשה של סיבים לבתים?
כמובן, לבטל את כל הסדרי "השוק הסיטונאי" הישנים, גם את הגישה היותר חדשה - WLR, כי תחרות בונים על בסיס "תשתיות עצמאיות". כל השאר אלה שירותים מעל ל-IP, שפתוחים לכל תחרות.
 
לכן, במצב רגולטורי כזה, יש צורך לתת דגש ל-3 תחומים רגולטוריים:
  • .Open-Access כלומר: "גישה פתוחה" לכל ספק הרוצה לספק שירותים מעל לרשת ה-IP.
  • .Net Neutrality כלומר: לשמור על שוויוניות מלאה ברשת ה-IP.
  • למנוע "שימוש לרעה בכוח" של מונופולים (נושא המטופל בעיקר ע"י הרגולטורים המטפלים במונופולים, דוגמת הרשות להגבלים עסקיים בישראל). ב-EU מטפלים בזה ב"יד ברזל", כולל נגד מונופולים ענקיים באינטרנט דוגמת: גוגל ופייסבוק. גם אפל "קיבלה מכה חזקה בראש" מהרגולטורים ב-EU.
לכן, הרגולטור לתקשורת בגישה החדשה הזו, אמור להתרכז בנושאים הרלבנטיים למאה ה-21 והלאה.
 
אז לאן אנו הולכים בעשורים הבאים? אפשר לקרוא על כך כאן.
 
לכן, את ה-EU בכלל (כאן) ואת הרגולטור לתקשורת של ה-EU (BEREC) בפרט (כאן), מעניינים כיום (ובשנים הקרובות) מספר נושאים, והחשובים שבהם הם:
  • המעבר ל-5G במודלים עסקיים, שיווקיים וטכנולוגיים חדשים. סקירה עדכנית על ההתקדמות של מדינות ה-EU ליישום 5G מצויה בדו"ח המחקר המעניין, שניתן להורדה מכאן, שפורסם לאחרונה ע"י BEREC. בישראל בינתיים רק מברברים ו"מוכרים ספינים" לתקשורת.
  • קידום "הסדרי הנדידה הסלולרית לחו"ל". אחרי שבתוך ה-EU נושא הנדידה הסלולרית נפתר (כלומר: אין יותר נדידה לחו"ל במעבר בין מדינות ה-EU, לפי עיקרון רגולטורי חדש המכונה בשם: RLAH - Roam Like At Home, ב-EU מעוניינים להרחיב את העיקרון הזה לחלקים נוספים בעולם עבור תושבי ה-EU ובמקביל להפוך את כל מדינות ה-EU ל"שוק סלולרי אחד" (עיקרון ה-Single Market).
  • עדכון רגולציית "ניטרליות הרשת" (Net-Neutrality). נערך שימוע בנושא וכעת BEREC ונציבות השוק נמצאים במהלך לשינוי הרגולציה בתחום הזה. כלומר: להחמיר את הכללים, במקביל להחמרת הכללים והרגולציה בנוגע לשמירה על הפרטיות ב-EU, מה שמכונה GDPR. אצלנו, רגולציית "ניטרליות הרשת" פשוט נעלמה ואיננה, זה קרה מזמן, כחלק מהכאוס של התנהלות משרד התקשורת הישראלי, מול חברות התקשורת בעשור הנוכחי.
  • קידום תכנית של ביטול קידומות החיוג (הקוויות והסלולריות) בין כל מדינות ה-EU, וביטול ההפרדה בין שיחות קוויות לסלולריות (כי ממילא רוב השיחות, גם ליעדים קוויים, מקורן בשיחות סלולריות), רגולציה המכונה בשם Intra-EU calls. זו תכנית הנמצאת כרגע רק בצעדיה הראשוניים ב-EU. פירוט נוסף של הרגולציה החדשה הזו נמצא כאן, למתעניינים.
 שורה תחתונה
בעוד שבשוק האירופאי (EU) בכלל ובבריטניה בפרט שוק התקשורת ורגולציית התקשורת נעים במהירות קדימה, אנו נתקענו בישראל ברגולציה מפגרת ומטורפת. אין דבר כזה בשום מקום בעולם.
 
בבריטניה, אותה לקחנו כדוגמה ליישום "השוק הסיטונאי" ברגולציה, שאין כבר (ממזמן) בבריטניה, בשם BSA, רגולציה שמעולם לא יושמה בבריטניה (כי שם יישמו מודל אחר של "שוק סיטונאי" בשם VULA, שגם הוא כשל), הרגולציה עבר שם ל-WLR וכעת היא (רגולציית ה-WLR) נמצאת בשלבי ביטול מוחלטים, גם בבריטניה, עקב המעבר לתחרות מבוססת תשתיות סיבים ומעבר ל-5G.
 
במציאות, אין בשום מדינה בעולם צורה כזו מפגרת וחסרת היגיון של רגולציית BSA ל"שוק סיטונאי", עם "הגנת ינוקא" ו"אפליה באכיפה", כמו שיצר שמילה מימון, במו ידיו, כמתואר על ידו בבהירות בראיון בגלובס, על חברות תקשורת ענקיות ובעלות תשתיות מגוונות דוגמת סלקום, שנמצאת בשוק התקשורת הישראלי מזה כ-24 שנה ופרטנר, שנמצאת בשוק כ-19 שנה.
 
יודגש, ש"השוק הסיטונאי" נבנה באירופה והתפתח באירופה במאה שעברה, רק כדי לסייע בתחרות לחברות קטנות, צעירות, זריזות וחסרות תשתיות - לא עבור חברות ענק ותיקות, בעלות תשתיות ואיטיות בהתפתחותן, דוגמת סלקום ופרטנר .ושם, הרגולציה כל הזמן מתקדמת, לכיוון ביטול מוחלט של "השוק הסיטונאי". בארה"ב, "השוק הסיטונאי" בוטל כבר לפני עשור וחצי, כי שם הבינו מיד, את הטעות ביישום רגולציית BSA.
 
לא פלא, שישראל הידרדרה בעשור האחרון לתחתית הרשימה של המדינות בעולם בתחום התשתיות הקוויות והסלולריות. רק לפני 2 עשורים ועד לפני כעשור, היינו "בצמרת הליגה העולמית" בפס הרחב הקווי והנייד. ההידרדרות הזו היא פרי מעשי ידי בני אדם, שחושבים שהם "הסגנים של אלוהים", שעמדו ועומדים בראש משרד התקשורת הישראלי. הרעיון הכושל של רגולציית BSA קיבל גיבוי מיניסטריאלי ממשה כחלון בתחילת העשור אבל לא מומש בזמן כהונתו כשר התקשורת, הרעיון הזה יושם אצל גלעד ארדן ממש לקראת סיום תפקידו כשר התקשורת, ונמשך מאז ועד היום בעיוורון מוחלט עד השר איוב קרא, (בתמונה למעלה משמאל), שר התקשורת הנוכחי. שום ספין של שר התקשורת כלשהו, לא יכול לשנות את העובדות והמציאות הזו הקיימת בישראל.
 
לכן, הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום השמירה על האינטרסים הציבוריים וקיום החוק במדינת ישראל (בדגש על חוק התקשורת ותקנותיו), מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק .
 
סרטון:
סיכום עיקרי הרגולציה החדשה ב-EU ל-2018, כעולה במפגש ראשי BEREC (הרגולטור האירופאי לתקשורת), שנערך במרץ 2018:



 
 
Bookmark and Share


 

לוח מודעות
מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

17/1/19 - Afeka - Speech Technologies for Healthcare

7/3/19 - 2019 OurCrowd Global Investor Summit 

13/3/19 -  Telco 2019  

13/5/19 - ChipEx2019    

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לנובמבר 2018 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

העסקה הבעייתית של בזק-Yes לא הייתה מתבצעת בלי משרד התקשורת - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בנוגע לחקירת "פרשת בזק-YES" ולמה ביבי לא בעניין - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

מורה נבוכים בפרשת "תיק 4000" מי עוד צפוי להיחקר ומה עדיין לא נחקר - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

צעירי קליפורניה "עפים על עצמם" עם ה-e-Scooter קורקינט בשם Bird (ציפור) - כאן

השוק הקווי לקראת דעיכה ויצירת מונופול חדש (סלקום) על חורבות בזק והוט - כאן

חשיפה: האם ניתן לחבר ממיר כבלים פרטי על רשת הוט? - כאן


 
זרקור חברות
 
Telecom Experts
 
NORDVPN
 
קפל
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Pixabay
 
Telecom Experts
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים