חשיפה: דו"ח חדש של חברת אקמאי מציג מה שידוע לאנשי המקצוע בישראל זה מכבר: ישראל בכלל לא קיימת על מפת אימוץ טכנולוגיית IPv6. אגב, בלגיה מובילה בראש הטבלה עם הנתון: 14% מכלל תעבורת האינטרנט הקיימת במדינה הם ב-IPv6.
מאת:
אבי וייס, 14.10.14, 10:55
דו"ח חדש של חברת
אקמאי (מצוי
להורדה מכאן), שמסכם את Q1-2014 ומבוסס על הניתוחים של כלי המדידה של אקמאי (בתוספת נתונים, שקיבלה לגבי האינטרנט הסלולרי מחברת אריקסון), סוקר את מה שקורה באינטרנט מנקודת הראות של
אקמאי (התקפות אבטחה, רוחבי פס, שימוש בפרוטוקולים, המעבר לניידות ועוד). כ-30% מכלל תעבורת האינטרנט העולמית עוברת במערכת הכלל עולמית של חברת
אקמאי, כך שהנתונים שלה בהחלט משקפים את מצב האינטרנט העולמי.
החלק החמור ביותר, שנוגע לישראל, הוא
היעדר IPv6 במערכות האינטרנט בישראל. פשוט אין דבר כזה בישראל (רק בכמה איים זעירים של ניסויים בכמה חברות הזנק, תקשורת והייטק). אפס מאופס בכל הקשור ל-IPv6 בישראל.
זו טבלת אימוץ IPv6 בעולם, 10 המקומות הראשונים עפ"י הניתוח של אקמאי:
הנתון המשמעותי ביותר זו העלייה של 198% ברבעון בבלגיה, מה שמציב אותה בראש הטבלה של המדינות, שאימצו ומפעילות IPv6 ברשתות האינטרנט הקיימות במדינה.
למה אין בישראל IPv6? "היעדר דוגמה אישית", כך טען
מי שנחשב ל"אבי האינטרנט" וסגן נשיא בגוגל - וינט סרף, כאן.
מי אחראי אישית לכך? 3 גורמים:
א. משרד התקשורת, שמתעסק עם הדברים הלא נכונים. למשל, "שוק סיטונאי".
ב איגוד האינטרנט הישראלי, ארגון זעיר, שעסוק בחלוקת הכסף שהוא גובה מאזרחי ישראל (משלמים מחוסר ברירה, כי האיגוד הוא מונופול בלתי מוכרז - דה- פקטו), כדי לחלק את השלל שנגבה לקבוצה קטנה של אנשים "שמחוברים היטב לצלחת".
ג. ספקי האינטרנט המנצלים את החולשה של 2 הגופים הנ"ל, גופים המתמחים ביצירת "נזק סביבתי בפעילותם", לכיס של כלל אזרחי ישראל. אחרי כן מתפלאים ומדברים רבות "על יוקר המחיה בישראל".
ניתוחים נוספים על משבר ה-IPv4 והצורך במעבר דחוף ל-IPv6 בישראל, ראה כאן וכאן. האזהרות שפורסמו (ולא רק על ידינו), "נפלו על אזניים ערלות". 
