לזכרו של עו"ד אורי אולניק: פועלו ותרומתו לענף התקשורת, בשירותו כמנכ"ל משרד התקשורת
מאת: מערכתTelecom News, 17.5.16, 10:00
עו"דאורי אולניק ז"ל נפטר בעקבות טיסה לטיול באיטליה ב-24.4.16. היה עובד בכיר באמדוקס בעת פטירתו. אורי שימש כמנכ"ל משרד התקשורת בתקופתו של השר ראובן ריבלין (כיום נשיא המדינה), ממחצית 2001 ועד סוף 2004 (החליף כמנכ"ל את דני רוזן). סה"כ אורי אולניק עבד במשרד התקשורת 6 שנים, כשנתיים כיועץ לשר וכ-4 שנים כמנכ"ל. סיכום הישגיו ופועלו למען עם ישראל.
אורי אולניק ז"ל (בתמונה), נקבר ב-27.4.16 בבית העלמין בקיבוץ רביבים. הנשיא ראובן ריבלין סיפר בהלוויה את ההתלבטות שלו (כשר תקשורת חדש, שהחליף את השר פואד בן-אליעזר) באם למנות את אורי אולניק למנכ"ל:
• "קבלתי המלצה (בין היתר מפואדבן-אלעזר, השר הקודם) למנות אותו וגם הגיעו אלי התנגדויות.
• חלק מהמתנגדים הגיעו עד לאוזנו של רוה"מ, אריק שרון ז"ל, ששאל אותי מדוע אני רוצה למנות אותו למרות ההתנגדויות?
• עמדתי על שלי, לכן שרון אישר ומינויו של אורי עלה פורמלית לאישור הממשלה.
• לאחר תקופת עבודה עם אורי שמחתי לגלות שלא טעיתי...!"
מס' מילות רקע על אורי אולניק ז"ל:
אורי נולד בקיבוץ רביבים ב-1963 (ילד ראשון או בין הראשונים שנולד ברביבים).
בתחילה למד לימודי תקשורת וקולנוע, אח"כ לימודי משפטים. שימש כעו"ד לנושאי תקשורת במשרד אביטל דרומי.
שירת במשהת"ק כ-6 שנים. שנתיים כעוזר של השר פואד בן אליעזר, וכמנכ"ל בשנים 2001 עד סוף 2004, תחת השרים ראובן ריבלין, אריק שרון ז"ל ואהוד אולמרט.
מעת שעזב את המשרד השתלב בחברות קומברס ואמדוקס, בעיקר לקידום ייצוא בעולם.
אורי היה נשוי לדפנה והשאיר אחריו 2 בנים.
נושאים עיקריים שקידם במשהת"ק (לא לפי סדר חשיבות):
בזק - השלמתתהליך הפרטת ומכירת בזק (פעילות מאד מורכבת); תיקון צו הבזק; מתן רשיון מעודכן לבזק (שמאז שהופרדה ממשרד הדואר פעלה ללא רישיון); ניתוק פעילות של חברות שעקפו את בזק; סיוע לבזק לגבות חובות מחברות הסלולר; ביטול הכרזת בזק כמונופול בכמה תחומים (כאשר חברות הסלולר החלו לעקוף אותה בכמות המנויים); הפרדה מבנית של חטיבות בזק (בזק-כל וכד'); השקעות בזק ב-YES; קביעת סלי תעריפים לבזק ול-YES.
מכרז תדרי סלולר דור שני/שלישי - התחיל בתקופתו של דני רוזן אך הסתיים בתקופתו של אורי, לרבות מיסוד כללי ההקמה והפריסה; אישור פיילוט לפרטנר בתחום 1800 מה"ץ; כללי הקמת אנטנות.
רפורמה בדואר - הכנסת מתחרים בדואר הכמותי; הקמת ועדה ציבורית לקביעת תעריפי הדואר; מודל הפיקוח על הדואר; שירותים חדשים לחברת הדואר (דוג' ביטוח, מכירת כלי רכב וכד'); סקר טיב שירות.
הרחבת פעילות תחנות רדיו מסחרי ורדיו חינוכי - הגדלת כמות התחנות, והרחבת הכיסוי.
תיאומים והסכמים עם מדינות שכנות – ירדן (הסכם GSM, שנחתם ע"י פואד); מצרים, טורקיה, יוון, קפריסין (הסכמים לתיאום תדרי טלוויזיה דיגיטלית); קפריסין (מניעת הפרעות טלוויזיה מקפריסין לחברות הסלולר הישראליות); רש"פ (הקצאת תדרים לרש"פ, ותאומי שת"פ בין חברות תקשורת של 2 הצדדים); וגם הסכמים עם מדינות רחוקות דוג' דרום קוריאה.
קידום פעילות המשרד בוועדות בינלאומיות – 2000-WRC, 2002-WTDC באיסטנבול (השתתף מס' ימים יחד עם השר ריבלין); 2002-PP במרקש, מרוקו (השתתף מס' ימים יחד עם השר ריבלין); 2003-WRC בג'נבה; 2004-UPU כנס הדואר העולמי בבוקרשט; 2002-WISIS בתוניס (לקידום טכנולוגיות IT והפס הרחב בעולם).
קידום טלוויזיה דיגיטלית בישראל: DVBT - התחיל בתקופתו של אורי והסתיים עם הקמת "עידן+".
ניידות מספרים - סייע להרחבת התחרות, כאשר מנוי יכול היה לעבור מחברת סלולר אחת לשנייה תוך שמירה על מספרו הסלולרי האישי.
הקטנת דמי הקישוריות - בין חברות התקשורת ובדגש על הוזלת תעריפי הסלולר.
ערוץ 10 - סיוע רגולטורי להקמתו והקצאת תדרים (שבוטלו כאשר הוקמה הטלוויזיה הדיגיטלית המשותפת לערוצים 1, 2 ו-10).
הוט - סיוע להקמתה ומיסוד פעילותה (מאיחוד של 2 חברות טלוויזיה בכבלים אזוריות); תקנות התשלומים; פתרון בעיות בין בזק, הוט וקווי זהב; הפרדה מבנית בהוט.
פתיחת תחום התדרים של 2.4 גה"ץ - בעיקר ל-WiFi ולבלוטוס' (מאבק מול צה"ל שהוכרע אצל שרון, כרוה"מ ושר התקשורת). יחד עם ניצני הפעילות לאישור מוצרים דלי הספק בישראל – SRD[1], RFID; תחילת הטיפול לפתיחת תחום 5 גה"ץ (200 מה"ץ).
לוויין עמוס - ועדה ממשלתית. שנתנה "רשת ביטחון" ב-10 שנותיו הראשונות של עמוס 1; מיסוד רישיונות; סיוע לרישום בינ"ל למיקום אורביטלי ולתדרי עמוס 2, 3, 4 ו-5.
תוכנית מתאר ארצית תמ"א36א' - לאנטנות סלולר, פעילות עם המועצה הארצית לתכנון ובנייה; תמ"א36א', שאושרה במאי 2002. יצויין, שמאז עסוק המשרד בהדיפת גורמים, שפעלו ב"פאניקה" להרעת תנאיי הקמת האנטנות (כיום כמעט שאי-אפשר להקים אנטנות בישראל. זה גם עולה כיום בטיעוני גולן טלקום...).
מב"ל - סיוע לקידום פעילות החברות החדשות (ברק-013, קוו"ז-012), סיוע להסכמים עם מפעילי הרש"פ (הסכמים עם מדינות אחרות רבות בעולם החברות קידמו לבדן).
פעילויות "שוטפות" (כביכול קטנות, אך לכל אחת הייתה תרומה משמעותית לקידום התקשורת בישראל):
שיפור שירותי המשרד לציבור (עלה כמעט בכל דיון מנכ"ל, וגם בדיונים ספציפיים).
היערכות המשרד ושוק התקשורת לחירום
VOIP- גיבוש מדיניות.
מערכת גבייה אלקטרונית לכביש 6.
אישור תדרים למערכות חוזי למשטרה (נישאות ובמסוקים).
מיחשוב משרד התקשורת (התחיל אצל דני רוזן והמשיך אורי, והיה המשרד המוביל בין משרדי הממשלה באותה העת).
מיחשוב מערכת הספקטרום-תדרים, אגרות, רישיונות, תאום אי-הפרעה בין מערכות (דוג' עורקי מיקרוגל).
תקשורת בינלאומית ע"י חברות סלולר, להורדת עלויות לציבור (אורי הוביל להחלטת ממשלה).
מירס - בג"ץ PTT.
ועדת הרדיו של ארנון צוקרמן.
רפורמה בייבוא ציוד קצה (בעיקר סלולרי ו-WiFi).
רכש 2 ניידות ניטור ספקטרום מודרניות – לאיתור רדיו פיראטי (שב-5 שנים האחרונות ירד משמעותית) ולמשימות ניטור מודרניות.
חברות המב"ל - מלחמה בהונאה (fraud), ובשיחות אירוטיות.
קידום נושאי חקיקה שונים: חוק הסדרים כל שנה; חוק ה-SPAM, שינויים שונים בחוק התקשורת (שהחליף את חוק הבזק בימי דני רוזן); תקנות תשלומי קישורי גומלין; תקנות ועדת חריגים; תקנות התמלוגים (מהלך להורדה הדרגתית של תמלוגי בזק וחברות הסלולר עד ל-0 תמלוגים תוך מס' שנים); תקנות טלפונים ציבוריים.
חוק הקרינה הבלתי-מייננת - פעילות של משרד להגנת הסביבה, ומשהת"ק היה מעורב לכך שהחוק יהיה הגיוני, סביר ולא יבלום את התפתחות התקשורת (בעיקר מול גורמי סביבה, שהובילו לקיצוניות ו"פאניקה").
טיפול לאי-פגיעה בכבל התת-ימי בעת הקמת צינור הגז לאורך חופי ישראל.
תקשורת מב"ל – העברת קובצי דלתא מבזק לחברות המב"ל.
טיפול ברדיו פיראטי - בדגש על סגירת אלה שהפריעו לתעופה.
פעילויות שאורי קידם, אך הן לא הגיעו לכלל מימוש בכהונתו:
הקמת רשות לתקשורת - קיבל תמיכה חזקה מהשר ריבלין, שנהג לומר, ששאיפתו היא, שיהיה שר התקשורת האחרון. אורי אולניק הכין את כל התשתית הרגולטורית והחקיקתית להקמת רשות לתקשורת (כאן, כאן, כאן וכאן). אולם, שרי התקשורת (עד עצם היום הזה) לא מעוניינים ליישם את הרפורמה החיונית הזו, שאוריאולניק חתום עליה. אורי אולניק היה מנכ"ל, שראה למרחקים ורק טובת עם ישראל עמדה לנגד עיניו, מה שהוביל אותו להכין את כל התשתית למעבר לרשות לתקשורת, כנעשה בכל העולם המערבי. אך הוא לא זכה לראות את התכנית הזו מתגשמת בימי חייו וחבל.
מועצה מייעצת - של מומחים מהחברות ומהציבור לשר התקשורת ולמנכ"ל. בהמשך השנים המועצה הזו בוטלה, כי היא "הפריעה" לשרים ולמנכ"לים.
[2]DAB - רדיו דיגיטלי קרקעי וגם לווייני. הוכנה התשתית הרולטורית להתקדמות הזו, שטרם מומשה.
WLL/LMDS - פעילות שעלתה וירדה מס' פעמים, ולא בשלה בעולם וגם לא בישראל.
שיתוף תשתיות סלולר – בשנים 2002-3 נבדקה ב-2 מישורים במקביל: ע"י מומחי המשרד וע"י חברות הסלולר (שקיבלו אישור מיוחד לשת"פ מהממונה על ההגבלים העסקיים). בסוף הבדיקה חברות הסלולר החליטו, שאינן רוצות לשתף תשתיות סלולר (כי המוטו שלהן היה המחיר ובשנתיים של הבדיקה מחירי תשתיות דור 3 ירדו משמעותית), והמשרד החליט לא לכפות את הנושא. יצויין, ש-10 שנים מאוחר יותר, תחת אילוצים חדשים של מחסור בתדרים, הנושא נבחן בשנית ע"י אבי ברגר כמנכ"ל, והשר החליט כן לכפות את השיתוף (מדיניות של השר כחלון מ-15.5.14), אך הנושא לא זכה להמריא עד עצם היום הזה.
רישיונות מפ"א ייחודי – להרחבת התחרות בענף (גלובקול הייתה החברה הראשונה, בסופו של דבר המהלך לא תרם הרבה לתחרות... כיום מבוצע מעבר ל"רישיון אחוד" המספק מענה יותר מקיף לריבוי הרישיונות של ספקיות התקשורת).
אינטרנט על קווי חשמל- רישיון ניסוי לחברת מיינט. בסופו של דבר השירות לא יצא לדרך (כיום יש עליו הגבלות), וחברת החשמל נכנסה לתחרות בעולם התקשורת הקווית בכיוון אחר (ב-Unlimited), גם כן בלא הצלחה יתרה.
אין ספק, שאורי אולניק היה מנכ"ל. שהוביל לתמורות חיוביות רבות בשוק התקשורת עם ראייה חדה לטווח ארוך ופעילות נטו לטובת עם ישראל. אורי היה אהוד על עובדי המשרד ולקוחות המשרד. יהי זכרו ברוך.
קרדיט: תודתנו למשהגלילי, כיום יועץ מומחה לפרוייקטי תקשורת ולרגולציית תקשורת, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד התקשורת וסמנכ"ל בכיר לספקטרום, שעבר צמוד לאוריאולניק ז"ל, שסייע בהכנת הכתבה ובאיסוף החומר הגולמי, ששימש לכתבה.