מישהו אמר האח הגדול? מועדוני לקוחות פוגעים בזכות לפרטיות
 מאת: עו"ד קרן בק פוגל, 17.6.13, 20:00
 
מה שעושים בתי העסק הוא מעקב אחרי הרגלי הקנייה שלנו, ופילוח הפרסומות המתאימות להעדפותינו.  עלינו לשים לב יותר לזכויותינו בקשר עם השמירה על פרטיותנו והשמירה על המידע אודותינו.
 
תיבת הדואר האלקטרוני שלנו כבר מזמן לא משמשת רק למכתבים ולסרטונים מצחיקים. גם מספר הטלפון הסלולרי שלנו כבר מזמן לא משמש רק לשיחות עם משפחה והחברים. פרטי ההתקשרות עמנו הם פריטים מסחריים ראשונים במעלה וחברות מסחריות גדולות מאוד, כמו גם חנויות קטנות ונישתיות, רואות בהם את הפוטנציאל השיווקי העצום.
 
מועדוני לקוחות על מה ולמה?
היום רבים יודעים, כי על פי תיקון 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב - 1984 (שנקרא גם "חוק הספאם"), אסור לשלוח אלינו דואר שיווקי ופרסומות בדוא"ל וגם במסרונים סלולריים, אלא אם הסכמנו לכך בכתב. אנחנו יודעים גם, כי החוק קבע פיצוי של עד 1,000 ₪ בגין כל דבר פרסום, שנשלח אלינו בלא הסכמתנו, ובתי המשפט, בעיקר בתי המשפט לתביעות קטנות, מלאים בתביעות של אנשים, שהוצפו בהודעות חוזרות ונשנות מבית עסק זה או אחר מבלי שבקשו זאת.
 
אך לא כולם יודעים, שזו המטרה העיקרית של מועדוני הלקוחות אליהם אנחנו מצטרפים לא אחת. בית עסק, חנות, חברה גדולה, נותנת לנו מתנה בתמורה להצטרפות למועדון. זה לא עולה לנו כסף, מילאנו רק כמה פרטים, והופ, - אחוזי הנחה, מתנה ליולדת, בקבוק מים מעוצב, תיק יפה, או כל מתנה אחרת. מה הקצ'? שהצטרפותנו למועדון לקוחות של החברה או החנות, מחייבת אותנו לחתום על הסכמה לקבלת הודעות פרסומיות, ומאפשרת לחברה לשלוח אלינו הודעות שיווקיות ופרסומות והופכת אותנו לקהל לקוחותיה. רוב ההודעות הללו מתקבלות בדואר אלקטרוני אך חברות הפונות לקהל צעיר, ובייחוד בישראל של שנת 2013, מוצאות את הפרסום באמצעות מסרונים סלולריים, יעיל גם הוא.
 
האח הגדול יודע הכל
אך זה לא הכל. לעיתים, ההצטרפות שלנו למועדון לקוחות מאפשרת לבעל העסק או החברה להתאים את הפרסומות הנשלחות אלינו למידע, שנאסף עלינו על ידם. האם לאחר שקניתם הרבה מוצרי דיאטה או מוצרי תינוקות מהכלבו בו אתם חברי מועדון, קבלתם לפתע קופונים לרכוש מוצרים דומים זהים או משלימים למוצרים הללו? האם באתר אינטרנט מסוים רכשתם מוצרים מסוג אחד ובכניסה הבאה שלכם לאתר, או בדואר האלקטרוני הבא, שקיבלתם מן האתר, הוצעו לכם מוצרים מאותו הסוג? בעצם, מה שעושה כאן בית העסק הוא מעקב אחרי הרגלי הקנייה שלכם, ופילוח הפרסומות המתאימות להעדפותיכם.
  
כך ניתן להגדיר אותנו כלקוחות פוטנציאליים למוצר מסוים, ובאיזשהו מקום נימצא ברשימה של האנשים, שסביר שייקנו חיתולים, תוספי מזון, קוסמטיקה, מוצרי ספורט, ביגוד וכיו"ב. רשימה זו, מצויה בידיו של עסק מסוים, ולעיתים הוא יהיה רשאי להעבירה לעסק אחר במסגרת מסחרית, שכן, יהיו גופים אחרים, שעבורם רשימה כזו שווה זהב, דבר שיגביר את החשיפה שלנו לפרסומות של עוד ועוד גופים.
 
יש שיגידו, שהדבר מקובל עליהם ונוח להם להיות חשופים לפרסומות המתאימות להעדפותיהם. אך יש את אלה, שיראו בכך פגיעה בפרטיות שלהם, ויבחרו להמשיך ולחפש את המוצרים בעת הצורך ולא שהמוצרים ימצאו אותם.
 
ומה אומר החוק על זה?
גם חוק הגנת הפרטיות תשמ"א – 1981, רואה בכך פגיעה בפרטיות שלנו, שכן, אמנם הכתובת שלנו אולי לא נחשבת למידע כל כך אישי (וגם זה נתון לפרשנות). אך העובדה, שנולד לנו תינוק חדש לא מזמן או כי אנחנו בעלי חולשה לקרם פנים, היא מידע אישי, שאין לאגור עלינו ללא הסכמתנו. לכן, לפי החוק, כל בעל עסק האוגר אודותינו מידע במטרה לפנות אלינו בכתב, בטלפון, בפקס או באמצעי אחרים, בהתאם להשתייכותנו לקבוצת אפיון כזו או אחרת (כגון "חיילים", "ספורטאים" "הורים" "גיל הזהב"), חייב להיות רשום אצל רשם מאגרי המידע, שאמור לפקח על השימוש, שעושה אותו גוף במידע, שאסף אודותינו. אותו גוף מחויב על פי חוק לרשום על כל פניה אלינו את פרטי ההתקשרות עמו ולאפשר לנו לבקש להיות מוסרים מכל מאגר מידע שבידיו, בו אנו רשומים, או לאסור על העברת המידע אודותינו לאחרים. 
 
לכן, זכרו כי המתנות, שאנו מקבלים, ניתנו לנו מסיבה טובה ולא בגלל העיניים היפות שלנו, מומלץ לקרוא היטב את טופס ההצטרפות למועדון עליו אנחנו חותמים לפני קבלת המתנה, ולחשוב האם המתנה הזו שווה לנו, וגם אם כבר נרשמנו, אנו תמיד יכולים לבקש להיות מוסרים מרשימת התפוצה.
 
מאת: קרן בק פוגל, עו"ד
Keren@kbflaw.co.il 
www.kbflaw.co.il
הכותבת הינה הבעלים המייסדת של משרד עוה"ד קרן בק פוגל, מתמחה במשפט מסחרי, דיני אינטרנט ופרטיות ובעלת תארים במשפטים וכלכלה מאוני' חיפה.