מאת: אבי וייס, 26.04.13, 13:00

 

בזמן האחרון אני שם לב בצורה יותר חריפה לתופעה, שהתפתחה בשנים האחרונות באתרי אינטרנט ישראליים לא מעטים. האתרים הללו החליטו לחסום כל לינק יוצא מהם (URL), בין בטוקבק ובין בפוסט, שמעלה הגולש שנרשם לאתר, או לפורום שיש באותו אתר. יש המענישים את מי ששם לינק כלשהו בעונש חסימה של שבוע או עד חודש. יתרה מכך, יש החוסמים את הגולש לעולמים, בלי כל יכולת ערעור או "חנינה".

הלינקים הם המהות המרכזית של האינטרנט. סביב הלינקים נבנתה רשת האינטרנט, שמאפשרת זרימה חופשית של רעיונות, השקפות ומידע ברחבי העולם בין הגולשים. חסימת לינקים היא ההיפך הגמור מהרעיון של אינטרנט חופשי, נגיש ופתוח. לעניות דעתי, "ועדת המדרוג לאינטרנט" צריכה לקבוע, שאתר שנמדד על ידה, בין הכללים האתיים, שהוא נדרש לענות עליהם, אמור להיות סעיף של "אי חסימת לינקים". 

מה שמטריד במיוחד, שמדובר בעיקר אתרים, שאין בהם שום דבר פרטי משלהם. האינטרנט, שהם מספקים בו שירות לגולשים, כמובן אינו שלהם, אפילו הדומיין והאתר שלהם, הוא לא ממש שלהם. הם רק שילמו "דמי שכירות" לשנה עד שלוש שנים, מה שלא מקנה להם שום בעלות על המשאב הזה. (בדומה לעובדה ששכירת דירה אינה מקנה בעלות על הדירה). יתרה מכך, כמעט כל האתרים הללו נבנו בקוד פתוח ומפעילים אותו בכלים חופשיים. דהיינו: אין להם שום דבר פרטי משלהם והם בעצמם משתמשים בכלים חופשיים ומנצלים לטובת עצמם כלים ואמצעים חופשיים. דווקא אלו, הם הקיצוניים ביותר בחסימת לינקים של הגולשים אצלם.

יודגש, אין מאמר זה מתייחס בכלל לאתרים פרטיים המוגבלים לציבור מסויים מטעמים שונים, בין מסחריים ובין מטעמים בטחוניים, או אחרים לגיטימיים. זה ברור, שבאתרים כאלו ניתן לסנן את החברים בהם והתנהגותם. אני מתכוון רק לאתרים פתוחים לציבור, שאין בהם כל סינון או הגבלה בגישה לאתר. בכולם, יש תהליך הרשמה מאוד פשוט (למי שרוצה להירשם), שאין בו כל סינון. 

חסימת הלינקים הזו מזכירה לי את התנגדות חברות הסלולר לכך, שתוקמנה חברות MVNO על הרשת שלהן. הן טענו, שהחברות הללו "יגנבו" לקוחות מהן. גם במקרה של חברות הסלולר, הרגולטור הבהיר לחברות הסלולר הוותיקות והגדולות, שהתדרים שבהם הן משתמשות כדי לתת שירותים ללקחות הסלולר, הם משאב ציבורי ולא פרטי. כיום, יש מאבק בנושא הקרוי "שוק סיטונאי", שבו חברות בזק והוט אמורות לתת למתחרים "לרכב" על הרשתות שלהן ולתת שירות ישיר ללקוחות שהם "יסחבו" מהן. גם כאן הרגולטורים (ושר התקשורת בראשם) הבהירו, שהם לא מסכימים ל"גרירת הרגליים" של החברות בזק והוט. לדבריהם, המשאבים הציבוריים, שהועמדו לרשות בזק והוט אינם מספקים להם כל הגנה חוקית או אחרת מפני כניסת מתחרים, על הרשתות שלהן. 

האתרים ה"מצטיינים" בחסימת לינקים הם לא מעטים. בין הבולטים אביא רק כמה דוגמאות: FXP, iPhones, IOpanel, HT ויש עוד. אפשר כמובן לעקוף את החסימה הזו ע"י מחיקת ה- Cookie של האתר ולהתחזות לאדם אחר. אבל, זה לא פותר את הבעיה שהלינקים נחסמים, בכל מקרה, תחת כל שם. 

לעומתם, יש לציין לטובה, שכמעט כל האתרים הישראלים הגדולים, לא מבצעים כל חסימה. יתרה מכך, אתרים רבים הוסיפו יכולת תגובה נוספת (דוגמת אתר זה), בחלון תגובה של פייסבוק. בחלון התגובה בפסייבוק ניתן להוסיף לינקים ללא כל מגבלה. 99% מהאתרים הציבוריים הפתוחים בישראל לא חוסמים לינקים. אולם האחוז הקטן של אתרים שכן חוסמים, מקלקלים את השם של האינטרנט הישראלי. 

כמובן, כל האתרים החברתיים הגדולים והמוכרים, מפייסבוק דרך לינקדאין, גוגל + וכיו"ב, לא רק שאינם חוסמים לינקים, הם מעודדים לינקים. כל האתרים בחו"ל - לא חוסמים לינקים. חסימת לינקים זו המצאה ישראלית מכוערת ומקוממת, הנוגעת לקומץ אתרים, שנוהגים בצורה לא מקצועית ומקוממת, שבספק אם היא חוקית.

נושא הלינקים נבחן רבות בבתי משפט. בארה"ב (וגם באירופה) יש חקיקה מיוחדת לתחום זה. בישראל, אין חקיקה מפורשת, יש פסיקה שנקראת: "נוהל הודעה והסרה". אולם, היא נוגעת רק ללינקים העלולים להפר "זכויות יוצרים" או שיש בהם "לשון הרע". בדרך כלל, תנאי השימוש באותם אתרים מאפשרים לבעלי האתר לערוך את התגובות. להערכתי, אתר אינטרנט העורך את תגובות הגולשים שלו נוטל אחריות על העריכה (כלומר, אם יש בתגובה "לשון הרע", האתר יהיה אחראי, ולא רק זה שכתב את הלינק). 

לא היה דיון משפטי (עד כמה שידוע לי) בבית משפט ישראלי, לגבי לינקים, שאין בהם כל הפרה או חשש להפרה של "זכויות יוצרים" \ "לשון הרע". אני ממתין ליום בו עו"ד המכיר את התחום יתבע בעלי אתר החוסמים לינקים (שאין בהם הפרה ברורה של "זכויות יוצרים \ לשון הרע"), כדי להעמיד את בעלי האתרי החוסמים, בפני בושה וצורך להתעמת משפטית לגבי חוקיות צעדיהם בתחום חסימת הלינקים.  נשמח גם לשמוע את דעת הקוראים בעניין מטריד זה.