בלי שום פרסום, משרד התקשורת יצא ב-6.12 וב-13.12 ב-2 שימועים לכאורה חשובים, בתחום של יישום "שירותים סיטונאים" על רשת הוט. שימועים אלה (כמו קודמיהם בתחום זה) יגיעו לאותה מגרסת נייר (של שמילה). במקביל, שימוע הזוי קודם מת ונגרס, בלי לפרסם את סדרי ההלוויה, בנושא "ניוד מספרים בין נייד לנייח".
מאת: אבי וייס 16.12.16, 12:40

משרד התקשורת ממשיך בהרגלים המגונים שלו (כפי שחשפנו לא אחת ולאחרונה כאן וכאן), הרגלים, ששוכללו עם הגעתו של עו"ד שלמה פילבר (בתמונה) לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת: לקיים שימועים כפולים וסודיים, להסתיר שימועים, לא לשתף את הציבור ונציגיו המוסמכים בשימועים, לשמוע רק את בעלי ההון, הממון, המנכ"לים של חברות התקשורת ו"המקורבים לצלחת". זאת, במערכת מיושנת שנתקעה במאה שעברה ועובדת עדיין בפקס. 

אתמול עלו 2 שימועים חדשים (ומעט הזויים) לאתר משרד התקשורת, בלי שום פרסום לציבור, לנציגיו המוסמכים ולתקשורת:

• שימוע מ-6 לדצמבר 2016 (נמצא כאן), אודות [ציטוט]: "שימוש בציוד קצה במסגרת שירותי השוק הסיטונאי ברשת הוט". לא ברור באיזה סרט נמצא מי שחתום על השימוע הזה, אבל בסרט, שאני נמצא בו, אין שום שוק סיטונאי על רשת הוט וגם לא יהיה (בטח לא בשיטה, שמשרד התקשורת חושב, שזה יהיה - BSA. כי על שיטת WLS לא שמעו במשרד התקשורת הישראלי). יש מאות מאמרים באתר זה המסבירים למה לא היה, אין ולא יהיה "שוק סיטונאי" על רשת הוט, לפי התכנית של משרד התקשורת הישראלי. למרות זאת, המשרד ממשיך להתעקש להוציא עוד ועוד שימועים, שמנותקים מכל מציאות ושיגיעו לבסוף לאותה מגרסת נייר ("המגרסה של שמילה", שעלתה לאחרונה בדרגה, כי היא כעת "המגרסה של המשנה למנכ"ל משרד התקשורת").
• שימוע מ-13 לדצמבר 2016 (נמצא כאן) אודות [ציטוט]: "אספקת שירות VoB בידי ספקי השירות תוך שימוש ברשת הוט". כלומר: לא מספיק הסרט ההזוי של השימוע הראשון מהסעיף הקודם, מבצעים כאן בשימוע השני תהליך של בניית אווטאר חדש מסוג של "סרט בתוך סרט". כלומר: האווטאר של הסרט הראשון הופך לחלום באווטאר של הסרט השני הנמצא בתוך הסרט הראשון. למי שלא הבין: לא די בכך, שאין ולא יהיה "שוק סיטונאי" על רשת הוט, על "השוק הסיטונאי" הזה שלא קיים, יקום שוק חדש של שירותי טלפוניה אינטרנטיים בגישת VoB על הרשת של הוט. פשוט גאוני. מתי יגיע הסרט ההזוי השלישי, שנמצא בתוך הסרט השני? 

אם לא די בכך, לפני כ-4 חודשים פרסם משרד התקשורת (הישראלי, לא זה של נמיביה), שימוע מאוד מוזר על תכנון לבצע "ניידות מספרים" בין נייד לנייח. ניתחתי כאן את השימוע (שגם הוא לא פורסם לציבור), וציינתי, שמדובר ב"תרגיל", שימות, כי הוא חסר בסיס ולא הגיוני בכלל, במציאות הרגולטורית הישראלית. שקודם המשרד יגמור לטפל בבעיה יותר חשובה ודחופה: למי שייך המספר הטלפוני הסלולרי שהתקבל במסגרת מקום העבודה?

הנה, בלי שום פרסום, עלתה אתמול לאתר משרד התקשורת הודעה (המצויה כאן), הודעה, שהתאריך עליה הוא 10 בנובמבר 2016 (כלומר: ההודעה הזו הוחבאה מאתנו יותר מחודש), שבה המשרד מודיע, שהשימוע הנ"ל, על ניידות מספרים בין נייד לנייח - מבוטל [ציטוט]: "כי אין צורך בניידות כזו". ממש מפתיע. אז למה בכלל פורסם שימוע? לא חבל על הנייר?

כלומר: השימוע הזה, כמו קודמיו, מת ונגרס ב"מגרסה של שמילה" ואת הסדרי ההלוויה הסתירו מאתנו יותר מחודש, כך שאפילו להגיע ו"לבקר ולנחם בשבעה", או להשתתף ב"טקס גילוי המצבה", שמתקיים בד"כ אחרי 30 יום ממועד הפטירה, לא יכולנו לקיים. פשוט עצוב ומדכא, שלא הצלחנו לקיים את המנהגים היהודיים החשובים הללו במקרה של אבל, בגלל המחדלים והסתרת ההחלטות של משרד התקשורת הישראלי.