שינוי הרגלי השימוש בסמארטפונים ובטאבלטים (כלומר: אנו כל הזמן ברשת - Always On), נענה ע"י חברות התעופה במתן שירות WiFi חינמי לנוסעים בעת הטיסה. דיווח התנסות בשירות הזה ב-jetBlue, שירות שלא קיים בישראל ובחברות התעופה הישראליות (אל-על ובנותיה, ארקיע וישראייר). בנוסף, חלוקת השימוש בטכנולוגיות WiFi כפי שנמדדו מתוך יישומי WiFi המותקנים בסמארטפונים ברחבי העולם.
מאת: אבי וייס, 7.5.16, 19:00

לפני יותר משנתיים הכריזה חברת אל-על, שהיא נכנסת לעידן ה-WiFi בטיסותיה (בתשלום), אבל הכרזות לחוד ומציאות לחוד (כרגיל בישראל).

לעומת זאת, בשבוע החולף טסתי 2 טיסות פנים עם jetBlue, שהיא ספק שירותי טיסות בהסכם עם אל-על (דהיינו: טיסות ההמשך בארה"ב נעשות בכרטיס של אל-על אבל בטיסות jetBlue).

לא רק ב-WiFi אנו כישראלים נדפקים בטיסות בחברות הישראליות: אל-על, ישראייר וארקיע. למשל, הכיסאות במחלקת תיירים באל-על תוכננו לילידי סין של המאה הקודמת (כלומר: לגמדים רזים וצרים), כדי לדחוף בכוח את הנוסעים לשלם עוד ולעבור לכיסאות הנורמליים במטוס, שמכונים באל-על בשם Economy Plus (או בשם העברי המכובס של אל-על: "מושב מועדף בתשלום נוסף". כלומר, תוספת של 50 עד 170 דולרים, תלוי ביעד הטיסה).

ב-jetBlue הכיסאות בגודל של Economy Plus של אל-על הם מחלקת תיירים רגילה (לכולם), כי כנראה האמריקאים קצת יותר גדולים מהגודל הממוצע של ילידי סין מהמאה הקודמת, ששימשו מודל לבניית הכיסאות עבור ספקי שירותי התעופה הישראליים.

ב-JetBlue החלו לספק במחצית השנייה של 2015 שירות WiFi חינם (לפני כן הוא היה בתשלום), בשירות המבוסס על טכנולוגיית חיבור לוויני של חברת ViaSat, שירות המכונה בשם המותג Fly-Fi. השירות כבר פועל ב-162 מטוסי איירבוס של החברה ובקרוב מאוד יושלם ב-60 המטוסים היותר קטנים של החברה מסוג Embraer 190.

החיבור הלוויני מתבצע בתדר Ka-Band, שהוא רחב סרט (יחסית), בכיסוי לפי המפה להלן (לחיצה על המפה מגדילה אותה):

כדי לקבל את ה-WiFi בחינם, צריך "להקריב" כתובת מייל בהרשמה בעת הכניסה לשירות הזה ולצפות בסרטון פרסומת קצר של אמזון (שהיא מסבסדת את השירות החינמי). בעת שניתק הקשר הלווייני מכל סיבה (זה קרה פעמיים בטיסה, לכמה דקות כל פעם), הגולש מקבל גישה ל-Hub של המטוס, כלומר לשרת תוכן מקומי המכיל סרטים (הסרטים של המטוס וסרטים של שירות ה-OTT של אמזון) ועוד שירותי אינטרנט המתאימים למצב הזה, למשל רכישות מאמזון (הרכישה מתבצעת בשרת המקומי במטוס ובעת שהחיבור הלווייני חוזר לפעול, ההזמנה מתבצעת בפועל ונשלחת לשרתי אמזון בארה"ב). 

jetBlue טוענת, שהחיבור מספק 20 מגה לכל נוסע, אבל אני רוב הזמן מדדתי בין 12 ל-16 מגה. אולי היו הרבה גולשים במטוס על החיבור הזה. השימוש באינטרנט גם בסמארטפון מ וגם במחשב הנייד היה די מהיר בכל השימושים (כולל גלישה ופעילות באתרים בישראל), והיה גם די חלק ונוח, בהתחשב שמדובר בחיבור לווייני. הכל פעל די טוב, הדוא"ל, הרשתות החברתיות, ווטסאפ, האתרים הישראלים למיניהם וגם שיחות בסקייפ. נגמר הצורך להיות מיליונר כדי להתקשר בטלפון מהמטוס. 

שירות ה-WiFi החינמי ניתן גם בעשרות הרבות של שדות התעופה ברחבי ארה"ב ובמדינות השכנות בצפון אמריקה (כולל האיים הקריביים ומדינות מרכז אמריקה), בכל המקומות שבהם יש מסופים נפרדים בשדה התעופה עבור מטוסי jetBlue. 

ניתן לשדרג את החיבור במטוס לחיבור WiFi טוב יותר (מה שמאפשר למשל חיבורי VPN פרטיים ועסקיים, וידיאו באיכות גבוהה לרבות שירותי הטלוויזיה באיכות של אמזון בשם Amazon Prime, העברת קבצים מהירה יותר ועוד), בתשלום של 9 דולרים לשעה. 

חברת JetBlue אינה יחידה בארה"ב בשירותי ה-WiFi החינמי או החצי חינמי במטוסיה. שירותים דומים או זהים ניתן לקבל ב-Virgin America (שהתמזגה עם Alaska Airlines) וב-United, והחברה המתחרה הגדולה ב-ViaSat בשם GoGo, מספקת קישור קרקעי למטוסים בתשלום (שכעת משודרג לשירות משולב: לווייני בתדרי Ku וקרקעי, שיספק עד 70 מגה לנוסע). השירות הזה מסופק בחברות תעופה רבות (סה"כ 10), כולל דלתא, וירג'ין אטלנטיק ועוד. השירות של GoGo מופעל במעל ל-6,000 מטוסים בעולם. 

למי ששכח, שירותי WiFi במטוסים החלו בשירות בתשלום בשם Connexion של בואינג ב-2001. אנו נמצאים 16 שנה אחרי תחילת השירות הזה, ובמטוסים הישראליים - זה עדיין לא קיים. 

עוד דבר שלא קיים כמעט בישראל הם שירותי WiFi ציבוריים בתקן ac, שנכנסו לישראל אך לאחרונה (למרות שרוב הסמארטפונים החדשים תומכים ב-ac. יש בשוק כבר 124 דגמי סמארטפונים המכילים רכיבי אלחוט WiFi בתקן ac). זאת, בגלל מגבלות משרד התקשורת על העוצמות והתדרים (במיוחד תדרי ה-5 גיגהרץ) של המכשירים המשדרים בישראל (נתבים ו-Base-Stations המכונים בשם Hot Spots).

להלן חלוקת השימוש בטכנולוגיות WiFi כפי שנמדדו מתוך יישומי WiFi המותקנים בסמארטפונים ברחבי העולם (הקלקה על התמונה מגדילה אותה):

נורווגיה מובילה (נכון למאי 2016) בשימוש ב-ac. מהצטברות המדידות, שנשאבו מאפליקציות ה-WiFi בסמארטפונים נמצא, ש-11.4% משתמשים ב-ac ו-66.8% משתמשים ב-n (השאר, 21.8% גולשים ב-WiFi בתקנים הישנים: a,b, g).

יודגש, שרוב מדינות העולם הם "גן עדן של WiFi" כפי שדיווחנו כאן.

אגב, בקרוב נראה בשוק מכשירים בתקן החדש: ad ובתקן שמגיע אחריו בשם: ax, וכן סמארטפונים המשלבים דינמית WiFi ו-LTE-A באחת מהטכנולוגיות הקיימות ומתפתחות בעולם. 

השיטה השיווקית המקובלת בארה"ב ובמדינות רבות בעולם (גם ע"י ספקיות הבזק והכבלים בעולם, גם מספקי שירות עירוניים ומספקי שירות פרטיים המצויים כמעט בכל מקום, החל ממסעדות וכלה בבתי מלון), היא לספק WiFi בתקן של עד n בחינם ולגבות כסף רק על חיבורי n בחלק מהמקרים ו-ac, לרבות שימוש בתדרי ה-5 גיגהרץ, לקבלת מהירויות יותר גבוהות. 

ישראל נמצאת מחוץ לטווחי המדידה הללו, כי בישראל הרוב עדיין מקבלים חיבורי a/b/g (בגלל שהנתבים בישראל במרחב הציבורי וגם בבתים הם כאלה. הסמארטפונים מזמן יותר מתקדמים). מעטים מקבלים בישראל חיבור ב-n והחיבור ב-ac בישראל הוא של שברי אחוזים. אנו מדינה מפגרת (תרתי משמע) בעולם ה-WiFi. מקום אחרון בעולם. התודות לנתי שוברט ולהקתו, במשרד התקשורת הישראלי, שהצליחו לסרס לגמרי את שירותי ה-WiFi בישראל ואין מי שיכול להצליח להזיז אותם קדימה למאה ה-21.