20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2017 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי

דף הבית >> דעות ומחקרים >> על סדר היום >> 20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2017 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי
אתר Telecom News: קבלו את 20 האישים הבולטים ביותר, שהובילו את עולם התקשורת וההייטק הישראלי בשנת 2017 והראויים לצל"ש, להוקרה ולהערכת הציבור על פועלם לטובת הציבור, לקידום החדשנות והיזמות ולקידום תעשיית ה-ICT הישראלית, והתחומים המשיקים והתומכים בתעשייה הזו. מדובר, ביזמים, משקיעים, מנטורים, חוקרים, מנהלים, אנשי הייטק, בעלי תפקידים בכירים ועוד.
מאת: אבי וייס, 10.1.18, 11:40מקבלי הצל
 
מידי שנה, בסיכום השנה האזרחית, אנו מביאים את רשימת 20 "אנשי המופת" בישראל, שראויים להוקרה ציבורית ולחשיפת פעילותם בתעשיית התקשורת וההייטק הישראלית ובתחומים משיקים לתעשייה הזו, אנשי מופת, שפעלו לטובת הציבור וקידמו את התעשייה הזו. 

סיכום 2015 נמצא כאן וסיכום 2016 נמצא כאן, למתעניינים. 

השנה, בשונה משנים קודמות, שיתפנו את קוראינו בקבלת המלצות (כאן) - החלטנו לשתף גם את הציבור הרחב של קוראינו (בין כ-145 אלף לכ-120 אלף קוראים ייחודיים בחודש), בבחירת 20 המועמדים הראויים להוקרה על פועלם ב-2017, וקראנו לקוראים להמליץ על מועמדים, כולל על עצמם. אכן, קיבלנו לא מעט מועמדים, וברור שלא כולם יכלו להיכלל ברשימה הסופית המתפרסמת כאן, אבל זה אינו אומר שאלה, שלא נכנסו לרשימה הסופית - אינם ראויים להוקרה ולהערכה. 

זה שיפוט סובייקטיבי על פי ההתרשמות האישית שלי וההכרות האישית שלי את השוק, על בסיס הניסיון האישי ארוך השנים שלי בשוק זה. ישראל נמצאת גם השנה בחזית הידע העולמי בתחומים רבים (למשל סייבר) ולכן כל חודש נפתח כאן לפחות סניף מו"פ אחד חדש, של החברות הגדולות ביותר בעולם (לעיתים גם בשילוב חממה \ אקסלרטור) לאיתור חברות ישראליות וטכנולוגיות ישראליות מתאימות ומבטיחות, מנקודת הראות של המשקיעים.

הפחד מפני "בריחת מוחות" התעמעם משום שלא מעט מהישראלים המנוסים במו"פ נהיו "יזמים סדרתיים". היזמות אינה נעצרת אצלם באקזיט. מעגלי היזמות, ההשקעה והיצירתיות אינם נגמרים, אלא מתגברים משנה לשנה

האנשים, שמופיעים ברשימה כאן, אינם כל האנשים הראויים לצל"ש על פועלם ב-2017 לטובת התעשייה אותה אתר זה מכסה. רשימת המועמדים מאוד ארוכה, אבל החלטתי להתמקד במופיעים ברשימה כאן, ויסלחו לי אלה, שנשמטו מהרשימה, בגלל היותה מבוססת על ידע אישי והמלצות של קוראים. הרשימה אינה מסודרת על פי איזה סדר חשיבות או דירוג. 

לקראת השנה הבאה (2019) יהיה ניסיון לקדם את הבחירה ובניית הרשימה הסופית של האנשים הראויים לצל"ש, עם צוות מומחים רחב, כדי לתת לרשימת הבולטים והראויים לצל"ש ב-2018 גוון יותר אובייקטיבי. אך השנה, בדומה לשנים שחלפו, השיפוט הוא סובייקטיבי, על היתרונות והחסרונות של שיפוט כזה. 

האנשים, שמופיעים ברשימה, השפיעו, יותר מאחרים, כך אני מאמין, על דמותו והתנהלותו של שוק ה-ICT הישראלי והתנהגות המשק הישראלי. זאת, משום שמצאתי לנכון להציג בסיום 2017 ותחילת שנת 2018 גם את הצד החיובי, מעורר ההשראה, של אנשים בעלי חזון, דבקות במטרה, בעלי אומץ אישי, אנשי מקצוע למופת, נותני דוגמה אישית ומובילי דרך בתחומם, כפי שראיתי זאת במהלך שנת 2017, שנה, שהייתה מאוד מוצלחת לתעשיית ההייטק, היזמות ולכל מה שמקיף את התעשייה הזו, וכמובן לכל העובדים בתחומים הללו, שדי שיפרו את שכרם בשנה החולפת, כחלק מההצלחה הכלכלית של המשק הישראלי ב-2017. שנת 2017 הייתה מוצלחת בכל קנה מידה, גם בהשוואה לעולם היזמות והייטק האמריקאי

לא מעט מהאישים, שקיבלו הערכה בשנים שעברו, כשלו בהמשך הדרך ואף "נעלמו מהמפה", כי זה טבעו של שוק הייטק הישראלי (95% עד 96% מהמיזמים נכשלים, בטווח של 3 שנים ממועד הקמת המיזם). אולם, החלק היותר מרגש וחשוב מבחינתי, זה שיש אישים המקבלים השנה בפעם השנייה ציון לשבח, מה שמצביע על התמדה ומסירות ללא גבולות של זמן והשקעה, של אותם אישים הראויים לשבח, על קידום עולם ה-ICT בישראל. 

רשימת 20 הראויים לצל"ש בעולם ה-ICT הישראלי ל-2017:

א. זאב בילסקי, ראש העיר רעננהזאב בילסקי
זאב בילסקי הוא דמות ציבורית ידועה. כאן אני מתייחס לדבקות שלו במטרה להפוך את רעננה לעיר המובילה בישראל בתחומי ההייטק והיזמות. משימה, שנמצאת בשלבי הגשמה מאוד מתקדמים.

היות ואני לא תושב רעננה (אני גר בראשון לציון) ואין לי כל קשר לרעננה, אני פטור מכל שיקול לא ענייני. אני מדווח ממה שאני רואה, שומע וקורא. רעננה פשוט מובילה, בהפרש ניכר. נקודה.

אך לאחרונה דיווחנו
שרעננה עברה את הרצליה והפכה לעיר המובילה בישראל בתחום היזמות. אין ספק, שנתונים אלה הם בבחינת "תעודת סיום" מרשימה ביותר לראש העיר זאב בילסקי, שהודיע, שהוא לא יתמודד בבחירות הקרובות לראשות העיר.

זאב בילסקי הוא לא ראש העיר הראשון או היחיד, ששם את תחום ההייטק בראש סדר העדיפויות העירוני. אך לאחרונה, העיר רחובות ביצעה קפיצת מדרגה בדרך להיות "עיר חכמה", מה שרעננה היא עיר כזו, כבר כמה שנים. בניגוד לערים אחרות, זאב בילסקי גם יודע לבצע ולהניע תהליכים ואנשים, וזה כל ההבדל, שיצר את קפיצת המדרגה שבוצעה ברעננה.

הרוח הצעירה והנלהבת של זאב בילסקי והדחיפה הבלתי נלאית שלו, ביחד עם כל המנגנון העירוני, שנרתם סביב השעון למשימה הזו, זה הסוד, שיצר את בירת הסטראטאפים וההייטק השנייה בגודלה של ישראל (אחרי תל-אביב), גם במספרים מוחלטים, כמתואר למשל: כאןכאן וכאןרעננה נמצאת במקום הראשון ביחס בין חברות הייטק והזנק למספר התושבים וגודל העיר, ומקום שני בארץ בכמות האבסולוטית של חברות ההייטק. 

זאב בילסקי לא עובד לבד. מבין אנשי הצוות המוכשרים, שעובדים עימו, אציין כאן את רואי דינוביץ, ראש מינהלת עסקים רעננה, שבלעדיו שום דבר לא היה זז ומתפתח בכזו מהירות ויעילות ברעננה, שמו נמצא בהמשך הרשימה כאן. הצוות, שהוא מוביל, ועוד רבים וטובים בעיריית רעננה ובהנהלת העיר, הופכים את החזון של ראש העיר - למציאות בשטח. 

ב. אנדריאה לי, מנהלת פיתאנדריאה ליוח עסקי She Loves Tech
אנדריאה לי
היא בכלל סינית, שבאה ללמוד בחילופי סטודנטים לתואר שני באוניברסיטת תל-אביב. כשנחשפה ל"סצנת הסטארטאפים" הישראלית, החליטה לתרום את כשרונה, קשריה ומרצה, כדי לקדם תחום מאוד חשוב בעולם היזמות הישראלית: לקדם נשים יזמיות, נשים העומדות בראש מיזמים או שבעצמן הקימו מיזמים, ולחבר אותן לעולם ההשקעות והיזמות בסין.

לצורך כך היא הפכה להיות נציגתה של וירג'יניה טן (Virginia Tan), מהמובילות בעולם ההשקעות והיזמות בסין, שייסדה את התחרות הבינלאומית She Loves Tech ותוך זמן מאוד קצר ובעידוד ותמיכה של TLV-Generator, ביחד עם שרון גלאור, יועץ לענייני אסטרטגיית ניהול חדשנות, ישראל - סין, הובילה למהלך בו נרתמו לתמוך באירוע ולתת לו חסות 14 גופים ונוצרו 4 שותפיות.

בתחרות בין היזמיות בישראל, זכה המיזם Voiceitt מרמת-גן, שמסייע לאנשים עם מגבלות דיבור, במקום ראשון והמיזם הזה יצא לתחרות העולמית הענקית, שהתקיימה בבייג'ין. מדובר בתחרות בהשתתפות כל המשקיעים הגדולים והחברות הגדולות ביותר בעולם (לא רק מסין). התחרות הזו נחשבת לתחרות הגדולה ביותר בעולם עבור נשים יזמיות בטכנולוגיה.

להפתעת כולם, המיזם Voiceitt זכה במקום ראשון גם בתחרות העולמית, ולכן זכה לפרסים רבים, לשת"פים ולהשקעות במיזם.

כאמור, האירוע הבינלאומי הזה הגיע לישראל בזכות הנכונות של TLV-Generator בראשותם של אריאלה סוויד וטל כתרן, נכונות לקחת חסות על הרעיון, שהוצג להם ע"י שרון גלאור, ולסייע בקידום וביישום שלו בישראל. את הביצוע דחפה ומימשה אנדריאה לי, שעבדה ימים ולילות "סביב השעון", כדי שהרעיון הזה יצא לפועל. 

מדובר ברעיון מאוד קליט, שתפס תאוצה מהירה ביותר בסצנת הסטארטאפים והסטארטאפיסטיות הישראלית. לדברי אנדריאה לי    מנהלת היוזמה בישראל, ההסתערות של היזמיות הישראליות על התחרות הזו הפתיעה ביותר ועלתה על כל הציפיות, למרות לוח הזמנים הקצר של ארגון התחרות בישראל

המטרה של SheLovesTech היא לספק פלטפורמה לחברות הייטק בינלאומיות וסיניות, משקיעים, יזמים, וסטארטאפים לקידום טכנולוגיה ע"י נשים ולמען נשים. תחרותShe Loves Tech  נערכת כדי לתת לנשים יזמיות, ובכלל זה ליזמים וסטארטאפים גם אם אין נשים בין המייסדים של הסטארטאפ, אך הפונים למגזר הנשים כקהל יעד, במה להציג את עסקיהם ופיתוחיהם בפני קהל גלובלי של משקיעים ובעלי השפעה מהקהילה הטכנולוגית העולמית. התחרות נחשבת לתחרות הגדולה ביותר בעולם עבור נשים יזמיות בטכנולוגיה.

התחרות נערכת מידי שנה בבייג'ין להשגת המטרות הבאות:
1) להוות חלון ראווה ברמה עולמית של היזמיות הטובות בעולם, כמו גם של חידושים טכנולוגיים מרגשים ושל חברות עם הכוח להשפיע על הנשים באופן חיובי;
2) להדגיש את התפקיד המוביל של נשים בעיצוב הטכנולוגיה כמנהלות עסקים, מפתחות מוצרים, יזמיות וצרכניות בתעשיות שונות;
3) לעודד גברים ונשים כאחד להשתמש בטכנולוגיה כדי לפתור כמה מן הנושאים החשובים ביותר העומדים בפני העולם היום, כולל בעיות הייחודיות לנשים ברחבי העולם;
4) לסייע ליזמיות ליהנות אף הן בתקציבי השקעה.

וירג'יניה טן, מייסדת Lean In China ויזמת She Loves Tech ציינה, שבכל התחרויות, שבהן היא השתתפה בכל רחבי העולם במסגרת She Loves Tech, את האירוע אירגנו וניהלו גברים. אולם, כאן בישראל, האירוע תוכנן, הונע ונוהל ע"י נשים, בדיוק כמו שהתכוונה לכך בחזון שלה, ואנדריאה לי הגשימה את החזון הזה דווקא בישראל, עוד לפני שהוא מוגשם בסין. 

ג. ד"ר אביתר מתניה - ראש מטה הסייבר הלאומי (לשעבר)אביתר מתניה
מבין האישים, שהשפיעו על כך, שישראל הפכה ל"מעצמת סייבר", אי אפשר לדלג על מי שהוביל בפועל את המהלכים הללו במשרד ראש הממשלה ובגיבוי מלא של רוה"מ (בנימין נתניהו), שבלעדיו לא היה כל סיכוי לקדם את התהליך להפיכת ישראל בשנים האחרונות ל"ראש חץ" עולמי בתחום הסייבר.

ד"ר אביתר מתניה החל את תפקידו כראש מטה הסייבר הלאומי בינואר 2012. מתניה הוא בוגר תכנית העילית הצבאית-אקדמית "תלפיות", בעל תואר ראשון בפיסיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במתמטיקה מאוניברסיטת ת"א ובעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בתחום שיפוט וקבלת החלטות.

מתניה הוא בעל היכרות רחבה וקשרים נרחבים עם עולם המו"פ הטכנולוגי הביטחוני והאזרחי, עם גופי המודיעין ומודיעין הסייבר, התעשייה הטכנולוגית והפעילות בסייבר. לד"ר מתניה ניסיון רב שנים בהקמה ובניהול של גופים ופרויקטים טכנולוגיים, בדגש על מערכת הביטחון, ניסיון בתעשייה עתירת הטכנולוגיה ובקרנות הון הסיכון בישראל כיזם, כמלווה חברות וכאנליסט, וכן ניסיון רב בניתוח מערכות ובמחקר מסוגים שונים.

ד"ר אביתר מתניה סיים את תפקידו בשבוע שעבר, אחרי 6 שנים בתפקיד, והוא הוחלף ע"י יגאל אונא, שקיבל את התפקיד של "ראש מערך הסייבר הלאומי", שכן הממשלה החליטה לאחד את יחידות מערך הסייבר הלאומי ("מטה הסייבר הלאומי" ו"הרשות הלאומית להגנת הסייבר") ליחידה אחת בשם: "מערך הסייבר הלאומי", שתהיה אחראית על כלל היבטי הגנת הסייבר במרחב האזרחי, החל מגיבוש מדיניות ובניין כח טכנולוגי ועד הגנה מבצעית בסייבר.

את ההצלחה של עולם האבטחה הסייבר בישראל דוחפים רבים וטובים, שראויים גם הם להערכה והוקרה, החל ממייסדי צ'קפוינט בעבר ועד מייסדי האקסלרטורים הרבים לסייבר הקיימים כיום בישראל. בחירתו של ד"ר אביתר מתניה מייצגת את הקהילה העצומה של יזמים ומפתחים, שעוסקים בתחום הסייבר (עם מעל ל-400 חברות הזנק בתחום זה), מה שמבטיח, שנוביל את התחום הזה בעולם, גם בשנים הקרובות. 

ד. ד"ר יוסי ורדי, יזם משקיע ו"גורו" עולמי לתחום היזמות יוסי ורדי
את יוסי ורדי אי אפשר לפספס, כי הוא נמצא בכל מקום, שבו מדברים ודוחפים חדשנות ומו"פ, בארץ כמו גם בעולם.

יוסי ורדי הוא איש עסקים, יזם טכנולוגיה עילית ומשקיע ישראלי סדרתי (השקיע עד היום בעשרות רבות של חברות הזנק). הוא מכונה בתקשורת לעתים "הגורו של האינטרנט הישראלי", או "הגורו של עולם היזמות".

קשה לסקר את כל פועלו, כי זה ימלא כאן עמוד שלם. אוכל רק לציין, שיוסי ורדי קיבל את פרס ראש הממשלה למפעל חיים בתחום ההייטק, את פרס התעשייה בקטגוריית האלקטרוניקה (2008), את פרס רומנסיאנו מאוניברסיטת תל אביב, ופרסים רבים אחרים. בשנת 2009 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון. באפריל 2014 בחר בו המגזין Wired לאחת מעשר הדמויות המשפיעות על תעשיית הדיגיטל באירופה. בנובמבר 2014 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד גם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ד"ר יוסי ורדי הוא ללא ספק אחת מהבוכנות, שמניעות את מנוע ההייטק הישראלי ואולי הבוכנה הבולטת ביותר השנה, החשובה ביותר והמצליחה ביותר. במיוחד יש לציין את תרומתו לשילוב אוכלוסיות שלא היו בעבר ב"סצנת הסטארטאפים", ובאופן בולט את האימוץ והדחיפה החזקה שנתן במיוחד השנה למגזר החרדי להשתלב בעולם היזמות הישראלי. מדובר ללא ספק בסיפור הצלחה, שליוסי ורדי יש חלק חשוב בו. 

ה. מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלימני רוזנפלד
ב"הייפ" העולמי סביב המטבעות הקריפטורגרפיים, שבראשם נמצא הביטקוין, ניצב מני רוזנפלד, אחד האנשים הבקיאים ביותר בעולם המטבעות הקריפטוגרפיים, כ"מגדלור" המאיר על סביבתו במבט מפוקח, ולא אחת הוא מזהיר את הציבור והקהילה בה הוא פועל מתוך תחושת שליחות ציבורית, מפני המכשלות, האשליות והסיכונים הקיימים בתחום החשוב אותו הוא מוביל בישראל. 

בתום לימודיו ב-2009 היה רוזנפלד, בעל תואר שני ממכון ויצמן למדע, ראש המחקר ב-Similarweb שם היה אחראי על פיתוח האלגוריתמים למדידת קשרים בין אתרי אינטרנט וניתוח התעבורה בהם.

ב-2011 החל רוזנפלד לעסוק בביטקוין וניתח את המאמר על הביטקוין של Satoshi מנקודת מבט מתמטית.

הוא ייסד את אקסצ'יינג הביטקוין הראשון בארץ - Bitcoil תוך עריכת מחקר מתמטי על האלגוריתמים מאחורי הביטקוין ומערכת הבלוקצ'יין. באוגוסט 2011 מני ארגן את המפגש הראשון של "פורום ביטקוין ישראל". למפגש הראשון הגיעו 3 אנשים. כיום, לכל מפגש מגיעים עשרות, מאות (ולעיתים אלפי) אנשים. הקהילה הזו צמחה בצורה מאוד מרשימה גם בהשוואה לכל פורום אחר בישראל. באוגוסט 2013 מני החל ביחד עם השותפים למהלכים שלו, בהליך של רישום איגוד הביטקוין הישראלי ברשם העמותות. מני רוזנפלד משמש כיו"ר איגוד הביטקוין הישראלי מסוף 2013.

למי מקוראינו, שעדין לא מבין על מה המהומה, איך נולדה "הבהלה לזהב" הזו ומה זה אתריום (Ethereum), שהוא הבסיס לגיוסי הכספים המהירה ע"י יזמים בשיטת ה-ICO (שעוררה את חמת זעם הרשות לניירות ערך), מומלץ לקרוא את הכתבות: כאן וכאן. למי שלא מבין מה זו "מהפכת הנפקות ה-ICO", מומלץ לקרוא את הכתבות: כאןכאן וכאן.

ללא ספק, מדובר במהפכה אדירה, שהפכה ל"שיגעון" בקרב היזמים והמשקיעים בעולם הפינטק ובתחומים רבים נוספים. תחומי פיתוח ויזמות זוכים להתקדמות אדירה וגם גופי ענק לרבות בנקים גדולים בעולם עוברים לנצל את הטכנולוגיה הנמצאת מאחורי הביטקוין והאתריום: הבלוקצ'יין

ברור כיום, גם לממשלות, שהשוק של המטבעות הקריפטוגרפיים, הוא מספיק גדול, שהוא יתנהג כמו שוק כלכלי עולמי רגיל. אין שום דרך לעצור את זה, או לחסל את זה, כי אין מקום כזה הנקרא אתריום או בלוקצ'יין. אלה פרוטוקולים הנעים ברשת העולמית וברשתות פרטיות. אי אפשר לסגור את כל העולם.

ו. שחר מטורין, יזם, מייסשחר מטוריןד ודירקטור (מנהל) Startup Grind ישראל
שחר מטורין הוא יזם סדרתי, כשביחד עם חברו רם יוניש (סמנכ"ל שיווק ומכירות במטריקס גלובל) וצוות ענק של מתנדבים מסורים ונותני חסות, הקימו קצת לפני כ-4 שנים את הסניף הישראלי הראשון של Startup Grind.

מאז, הקהילה הזו צמחה במהירות ואת תרומתה לעולם היזמות השיראלית קשה למדוד, אבל ברור, שהיא גדולה. פעילות Startup Grind מבוססת על התנדבות טהורה. זו קהילה עולמית ענקית תומכת סטארטאפים, שמאחוריה נצבים ענקי התעשייה של ההייטק בעולם ובראשם חברת גוגל וחברות ענק נוספות. 

הקהילה הזו נמצאת בצמיחה מואצת, מונה כיום כבר למעלה מ-8,700 איש. זו קהילה, שנולדה כדי לבצע שינוי תפיסה בקהילת היזמות והאקוסיסטם המקיף אותה בישראל, לרבות משקיעים ומנטורים. כך, שכל אחד מחברי הקהילה ישאל את עצמו דבר ראשון: מה אני יכול לתרום לקהילת היזמות, לפני שאני מבקש ומקבל סיוע לעצמי. 

זו קהילה המהווה חלק מקהילת Startup Grind העולמית, שהפכה למובילה עם יותר מ-300 מפגשים כל חודש בכל רחבי העולם, עם יותר ממיליון יזמים ב-115 מדינות. בישראל, בוצעו 44 מפגשים של קהילת תל-אביב וכעת החלה פעילות בסניף של הקהילה באילת. סניף חדש ייפתח בקרוב בירושלים ומתוכננים עוד סניפים ברחבי הארץ. זו לנו קהילה גדולה, כולה על טהרת ההתנדבות, שפועלת על בסיס הערכים, שנודו והתפתחו עם הקהילה.

הערך השני, ש-Startup Grind מובילים, הוא הידידות. הערך הזה מתממש במפגשים פנים אל פנים ובקשר השוטף בפורטל ובשאר המדיות, שחברי הקהילה נמצאים בהן. בערך הזה של ידידות משלבים היזמים את הערך הראשון האומר: עזור לאחרים לפני שאתה עוזר לעצמך. בקהילה הזו מאמינים, שאם אתה עוזר לאחרים, זה חוזר אליך עם ריבית דריבית. 

בשנתיים האחרונות, ניתן דגש על הערך Educate ובשנת 2018 הפעילות הזו תתרחב למוסדות להשכלה גבוהה, כדי לחבר את הסטודנטים בכל רחבי הארץ לרעיונות הללו. לדברי שחר מטורין, יזם, שמצטרף לקהילה, מבין את הערך של קשר עם העולם, שהקהילה מספקת לו. כל יזם חולם איך הוא מצליח ויוצא לעולם הרחב. הקהילה היא השער המספק את הצורך הזה. בקהילה מסייעים ליזמים להרשים את מי שהם פוגשים - Impress, ויוצרים את ה-Connect, כי הקהילה היא לא רק סניף מקומי בישראל, אלא ארגון בינלאומי הנמצא כמעט בכל עיר בעולם, עם רשת קשרים, שותפים ומשקיעים אדירה. 

המטרה הלא מוצהרת של הקהילה היא לאתר את חברת מיליארד הדולרים הבאה. יש בישראל ובעולם הרבה קהילות ליזמים. אבל, כאן מתמקדים בעיקר בזה, בדרך מאוד ייחודית: לאתר את חברת מיליארד הדולרים הבאה ולטפח אותה, כדי שתוכל להשיג את המטרה הזו. אין מגבלה במספר החברות, שניתן לטפח במקביל.

יש לקהילה הזו כבר עשרות סיפורי הצלחה בחיבורים הבינלאומיים שבוצעו, וב-2018 רשת הקשרים הבינלאומית תתרחב עוד יותר. מרכז הקהילה עובר למיקום חדש, שייחנך ממש בקרוב באירוע הראשון ל-2018, במתחם החדש של מגדלי עזריאלי ליד שרונה, במתחם יזמות חדש הנקרא Labs TLV. שם מטה הקהילה יתמקם ושם יתקיימו האירועים הבאים של הקהילה ושם יינתן הסיוע והחיבור ליזמים. בקהילה יש מעל ל-2,000 מתנדבים, אבל הפעילים ממש בכל אירוע, אלה המקדישים ימים כלילות הם חבורה מופלאה של 15 מתנדבים, שיש צורך להודות כאן אישית לכל אחד ואחד מהם, על התנדבותו למען הקהילה.

ז. מאיה גורה, יזמית סדרתית, מנטורית, משקיעה, מייסדת ומנכ"לית Missbeezמאיה גורה
מאיה גורה, לא רק שהיא יזמית סדרתית ותורמת ענקית לקידום יוזמת נשים בישראל (וגם בעולם), היא אם ל-2 ונשואה ליזם סדרתי לא פחות מצליח, אייל גורה

מאיה ואייל גורה, עשו פעמיים אקזיטים במקביל (כל אחד בסטארטאפ משלו), הקימו במשותף סטארטאפ, שעשה אקזיט וכעת מנהלים במקביל עוד 2 סטארטאפים (בתקווה לאקזיטים מוצלחים נוספים), וגם שותפים (ביחד) בקרן הון סיכון. שניהם גם מעורבים בהשקעות וביוזמות רבות בעולם ההייטק (כל אחד בנפרד) ותורמים רבות לקהילת היזמות בישראל. 

מאיה גורה: "נולדתי בליטא ובגיל 11 עליתי לארץ עם המשפחה. הורי עבדו קשה כדי לשרוד בישראל. הם היו 'לוחמים' בנשמתם. אני חושבת, שהעיצוב שלי התרחש בשירות הצבאי שלי. אחרי השירות עבדתי אצל אלכס גלעדי, ככה אייל הכיר אותי, כי הוא פנה לאלכס גלעדי בניסון לגייס ממנו כסף למיזם שלו.

בתחילת דרכנו היו לנו 2 סטארטאפים, שבשניהם עשינו אקזיט: 
PicScout לתחום ניטור זכויות יוצרים ברשת, עשינו אקזיט ביחד כי עבדנו יחד, ואת The Gifts Project, לקניית מתנות בצורה משותפת, מכרתי ל-eBay. אחרי האקזיט של PicScout, כשכבר היינו ממוקמים בסיליקון ואלי, החלטנו, שכל אחד יקים לו את המיזם, שהוא אוהב ויפתח קריירה עצמאית נפרדת, וכך יצא, שהאקזיט השני עם The Gifts Project היה של מיזם שלי. 

אחרי האקזיט השני שלי ושל אייל, חזרנו לארץ וכאן הקמתי יוזמה חדשה בשם Missbeez, שהיא מרקט-פלייס לנשים עובדות עצמאיות המחפשות עבודה. חשבתי, שאני יכולה לעזור ולתת הזדמנות לספק עבודה למי שלא נמצאת במסגרת מסודרת של עבודה כשכירה, וזה למעשה סוג של יזמות חברתית.

תחום היזמות החברתית הוא קשה יותר מיזמות רגילה ולכן החלטתי להתחיל בשווקים ורטיקאליים. כיום המיזם ממוקם בתל-אביב ובלונדון ומרוכז בשלב ראשון כפלטפורמה לתווך בין נשים עסוקות, שמעוניינות בשירותי טיפוח, לבין נשים בעלות עסקים עצמאיים, שיכולות לענות על הצרכים שלהן, באמצעות אפליקציית סלולר. בלחיצת כפתור תגענה מומחיות הטיפוח למקום שייבחר, הבית או המשרד, ובקרוב יינתנו גם שירותי ניקיון, בייביסיטר, טיפולים אלטרנטיביים, אימוני כושר, מסז' או סטיילינג. 

העולם הולך לכיוון שינוי בשוק העבודה. יותר ויותר אנשים יהיו פרילנסים. כעת אנו מרוכזים בנשים, ונשים, שמתאים להן להיות עצמאיות. אנו סידור העבודה שלהן.

כשהיינו יותר צעירים, רצינו להיות עצמאיים מבחינה פיננסית. כשהשגנו את זה, אנו מעוניינים לתת כיום ערך לציבור. כרגע אני מרוכזת בלתת ערך לנשים יזמיות ולעזור להן להצליח. אני מאמינה, שאני יכולה לעזור לאלפי נשים יזמיות ולתת להן הזדמנות להצליח בחיים. אני מעוניינת להגיע למיליוני נשים וזו התרומה שלי לציבור, בשלב הזה של החיים שלי".

היוזמה החדשה הזו למעשה מסייעת לנשים שנמצאות בתחתית הסולם של השכר ותנאי התעסוקה במשק דוגמת: קוסמטיקאיות, מעצבות שיער, מאפרות, בייביסיטרס, אימוני כושר אישיים, שירותי ניקיון, תיקוני ביגוד, מניקור ופדיקור, וכיו"ב. כבר מעל ל-500 נשות מקצוע נמצאות בפלטפורמה הזו, שמספקת להן עבודה לפי לוחות הזמנים שמתאימים לשני הצדדים. זה מאפשר לנשים, שחשבו להקים עסק קטן ולא היו להן משאבים, להקים עסק עצמאי משלהן, שפועל מהבית, או בבית הלקוחה \ משרד הלקוחה (או בכל מקום אחר), והופך את העיסוק במקצוע שלהן מ-Low tech ל-High-Tech. זאת, באמצעות שימוש באפליקציית סלולר ושימוש בכלים הכי מתקדמים שיש (כולל AI), כדי להיות עצמאיות ומצליחות גם במקצועות הללו. 

ח. סיני ליבל, "מגן הצרכנים"סיני ליבל
סיני ליבל אוסר עלי להזכיר את דרגתו הצבאית, יחידת השירות שלו (בסדיר, בקבע ובמילואים) ואת תרומתו ארוכת השנים (שטרם הסתיימה) לביטחון של עם ישראל.

כ"כ, סיני ליבל מתנגד לתואר "מגן הצרכנים", שהדבקתי לו. לדבריו, הוא רק "מושבניק שאכפת לו מעוולות צרכניות בעולם התקשורת". זה האיש. "צנוע ונחבא אל הכלים".

אולם, הוא מוציא כסף רב מכיסו ומשקיע את זמנו במאבקים חוזרים ונשנים ללא לאות וללא הפוגה, כדי להגן על הצרכנים בעולם התקשורת והייטק הישראלי, משימה, שהרשויות, ובראשם משרד התקשורת, היו אמורים לבצע. 

יתרה מכך, לא פעם הוא מפסיד במאבקים הללו ומשלם ביוקר מכיסו, בגלל שמולו ניצבות שתי קליקות של פרקליטים בו זמנית: "קליקת הפרקליטים" הציבורית - ממשלתית והפרקליטים של חברות התקשורת, קליקות, שכמובן מנסות לסלק את סיני ליבל מהדרך ומבית המשפט.

באופן מאוד מוזר וחמור ביותר, הפרקליטים של המדינה כמעט תמיד ניצבים לטובת חברות התקשורת הפוגעות בציבור בנושאים המועלים לדיון בבתי המשפט ע"י סיני ליבל, בדיוק הפוך ממה שהיה מצופה מנציגי הציבור, שמקבלים את שכרם מהציבור ומוטלת עליהם אחריות ציבורית לשרת את הציבור והאינטרס הציבורי. 

בשנה שעברה, סיני ליבל רשם לזכותו ניצחון אחד קטן בנושא של "תרגילי הוט מובייל" בגיבוי מוזר של משרד התקשורת. מאבק אחד שהוא מנהל נגד "תרגילי סלקום", גם כן בעצימת עין וגיבוי מוזר ביותר של משרד התקשורת, הסתיים בניצחון ענק שלו השנה. כ"כ, הוא באמצע מהלך של מאבק נגד משרד התקשורת, שצמצם את שעות השירות לציבור של מוקדי השירות של חברות הסלולר, ללא כל הסבר מניח את הדעת ותוך צפצוף על כל נורמה ציבורית, תוך נסיון להסתיר את המהלך האנטי-צרכני הזה מהציבור.

מנקודת המבט שלנו, פועלו של סיני ליבל ראוי להערכה ולהוקרה, על הזמן והמשאבים, שהוא משקיע כדי להגן על האינטרסים הצרכניים ובמיוחד בעולם התקשורת, בלי להפיק מכך כל רווח אישי. זה נטו התנדבות לטובת הציבור והאינטרס הציבורי. סיני ליבל הוא אדם בודד המבצע במסירות אין קץ, מה שמערכת ממשלתית שלמה הייתה אמורה לבצע. 

עיקרי פעולותיו בשנת 2017: 
א. ביטול האפשרות, שחברות הסלולר ידרשו ממנוי נוטש להגיע אליהן/או ישלח בדואר את קרטון הסים המשומש (או שישלם קנס בגין אי החזרת הסים).

ב. מאבק עיקש, שכל חברות הסלולר תיתנה מענה של נציג טכני - גם לתקלות גלישה - מעבר לשעות הפעילות. ובכלל זה הגעה ל-3 תביעות כנגד הוט מובייל, שהוכתרו בניצחון צרכני. 

ג. תביעה אישית כנגד היועצת המשפטית של משרד התקשורת עו"ד דנה נויפלד ומנכ״ל המשרד (דאז) שלמה פילבר, בטענה להפרת אמונים בפרשת קיצור שעות המוקד הטלפוני המאויש. תוך לקיחת סיכון רב, שכן רק באופן חריג ניתן לתבוע עובד ציבור באופן אישי. 

ד. הליך משפטי כנגד נציגת חברת הביטוח בישראל של חברת הביטוח הגדולה בעולם AIG, בגין הפרת חוק הספאם. בעקבות התביעה נחשף, שמשרד התקשורת אוכף את החוק - ככול שאוכף - רק על חברות, שקיבלו רישיון ממשרד התקשורת, בעוד החוק מגדיר כמפר חוק כל מפרסם, שפרסם בניגוד להוראות החוק.

ה. מאבק עיקש כנגד המועצה הישראלית לצרכנות כנגד מחדליה בניהול הבקשה לתביעה ייצוגית בפרשת איקיוטק.

במסגרת זאת הגיש בקשות, אחת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אחת בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז ואחת בהליך בבבית המשפט העליון (ע״א 578/17), בית משפט, שמעכב מזה שנים את בירור התביעה הייצוגית של המועצה. 
 
ו. כתיבת מאמרים  (כגון "התרנגולת המטילה ביצי זהב"...), ופרסום עובדות וראיות בחתימת שמו, בבלוגים שחושפים עוולות של עובדי ציבור ובכללם של היועצת המשפטית הנוכחית והקודמת של משרד התקשורת, מנכ״ל המשרד וממלא מקומו שמילה מימון ואחרים. 

מדובר בפעילות המשקפת אומץ לב ציבורי והשקעה של מאות שעות בעשייה למען הציבור. ההישג הראשון של 2017, של ביטול האפשרות לדרוש החזרת קרטון סים משומש לחברת הסלולר, משפיע באופן קונקרטי על מיליוני צרכנים. כל ההשגים שהשיג משפיעים באופן ישיר ועקיף על מיליוני צרכנים. 

סיני ליבל לא נח, ויש עוד פרשיות רבות הנובעות מפעילותו, שתחשפנה בקרוב, פרי יוזמה פרטית של אדם אחד, פעולה מבורכת וללא כל שכר או תגמול אחר, תוך סיכון אישי ומשפטי, למען ציבור הצרכנים במדינת ישראל. 

ט. מוישי פרידמן (מייסד משותף ומנכ"ל), מיזם ומאיץ הסטארטמוישי פרידמןאפים החרדי, קמא טק 
אם ד"ר יוסי ורדי הוא "גורו היזמים" הישראלי והעולמי, מוישי פרידמן הוא "גורו היזמות החרדי". 
מאיץ הסטארטאפים קמא-טק, נולד מיוזמתם של יזמים מעוררי השראה דוגמת מוישי פרידמן (מייסד משותף ומנכ"ל) ואברימי ווינגוט (מנהל האקסלרטור), ביחד עם שותפים רבים דוגמת: ד"ר יוסי ורדי, תלמה ורדי, וזיקה אבצוק, עם עשרות מנטורים בכירים ותומכים. הם אלה שייצרו את המהפכה בהתייחסות העולם החרדי לעולם היזמות הישראלי.

בשנתיים האחרונות היה לקמא-טק הכבוד לזכות בפרס "תוכנית התרומה לקהילה הטובה ביותר בישראל", ולא בכדי. תוכנית קמא-טק לשילוב חרדים בהייטק קיימת משנת 2013, ועוסקת בהכשרה והשמה של חרדים בחברות ההייטק. המאיץ של קמא-טק לסטארטאפים חרדים פועל משנת 2015 ונמצא כעת במחזור השלישי שלו. מעל ל-600 יזמים חרדים הגישו עד היום בקשות להיכנס למאיץ. במחזור הראשון נכנסו 8 סטארטאפים, במחזור השני 8 סטארטאפים ובמחזור השלישי, שמתקיים כעת, 10 סטארטאפים. מתוך 26 הסטארטאפים הללו יש 8 סטארטאפים, שמובילים ע"י נשים (שזה יותר מ 30%!), 16 הסטארטאפים ב-2 המחזורים הראשונים כבר גייסו יחד מעל 60 מיליון דולרים ומעסיקים יחד מעל 200 עובדים, וזאת מול העובדה, שלפני שקמה היוזמה הזו, לא היו בכלל סטארטאפים חרדים המנוהלים ע"י יזמים חרדים או סטארטאפים חרדיים, שהצליחו לגייס כסף ממשקיעים. 

מוישי פרידמן: "ההישגים הללו הם לא שלנו, אלא של היזמים החרדים המדהימים ושל כל התומכים והמסייעים שלנו. זכינו לקבל תמיכה וחיבוק ענק מכל תעשיית ההייטק הישראלית, שנרתמנו כולם יחד בצורה מעוררת התפעלות, לסייע לקידום ההשתלבות של חרדים בהייטק, הצל"ש הוא להייטק הישראלי המסייע לנו.

כשהתחלנו את התנעת קמא-טק, לפני כ-4 שנים, המפגש הראשון שלנו כלל 12 מפתחים חרדיים, שעסקו בפיתוח בסיסקו. זה כל מה, שמצאנו באותה עת. בתהליך מהיר של התפתחותיש בקהילה שלנו יותר מ-7 אלף חרדים והמון חרדיות, שעובדים ומפתחים בתעשיית ההייטק. 

אנו מסייעים, בעזרת קואליציה גדולה של חברות המובילות בעולם ובישראל, לשלב חרדים וחרדיות בתעשיית ההייטק. עד היום הצלחנו לשלב מעל ל-500 חרדים בחברות המובילות הללו. מעל ל-3,000 חרדים השתתפו בהדרכות שלנו, ו-6,000 חרדים נעזרו בייעוץ שלנו למצוא מקום עבודה מתאים לכישוריהם. ברשימת היזמים החרדיים יש לנו רישום מלא של מעל ל-600 חברות סטארטאפ. זה התחיל מאפס אך לפני כמה שנים. זו צמיחה, שלא חלמנו, שנשיג אותה כל כך מהר. 

תודתי לכל מי שעוזר לנו לאורך כל הדרך, החל מהפדרציה היהודית של ניו-יורק, דרך בנק לאומי, קרן קמח, EY, אלטשולר-שחם, DLA PIPER, מיטר, סיסקו, מתנאל, פייסבוק ועוד. בלעדיהם לא היינו יכולים להגיע ולקדם את המטרות המשותפות לכולנו.

אני רוצה לציין בפרט את המתחרים שלנו, שמלבד זה שזה כבוד גדול להיות לצידם, כולם מסייעים ועוזרים לנו בלי סוף, יש לנו איספור שיתופי פעולה ותוכניות שונות עם הצוות של האקסלרטור של מיקרוסופט, של סיגמה לבס ושל מאס צ'אלנג', הם מסייעים ועוזרים לנו בלי סוף. התודות מגיעות לכולם". 

י. ד"ר קירה רדינסקי, חוקרת ויזמית פורצת דרך, מנהלת מדעי הנתונים ב-eBay
דד"ר קירה רדינסקי היא מדענית מחשב המתמחה בכריית מידע, "פרופסור מבקר" בטכניון, למרות גילה הצעיר (32), והעיקר: יזמת הייטק ישראלית. היא התפרסמה בפעם הראשונה בעקבות בחירתה לרשימת הממציאים של מגזין הטכנולוגיה מבית MIT.

משנת 2016 קירה מכהנת כ"מדענית מבקרת" בטכניון פרו בונו (בהתנדבות), ובמסגרת תפקידה עובדת מול בתי החולים ושותפה לבניית מודלים וחיפוש תבניות כדי לצפות מה ההסתברות שמטופל מסוים ילקה במחלה, ובמקביל לאפשר לקבל החלטה בבחירת התרופה ומינונה עפ"י ניתוח של מקרים דומים.

נכון לשנת 2017, ד"ר קירה רדינסקי משתפת פעולה עם הרופא המיילד שלה. השניים הגישו בקשה לתחילת מחקר רפואי, שנועד לצפות את המועד הנכון לעשות בו ניתוח קיסרי, במטרה להקטין את כמות הניתוחים הקיסריים. מחקר נוסף מתוכנן של הצמד הזה הוא בתחום מחלת הסרטן אצל נשים. ביוני 2017 מונתה רדינסקי לחברת מליאת הרשות לניירות ערך על ידי שר האוצר משה כחלון. בנוסף, קירה היא חברת וועדת ההיגוי בפרויקט "מהנדסות העתיד" של התעשייה האווירית, ידיעות אחרונות ו-ynet, שמטרתו לעודד נשים ונערות לבחור בלימודי מקצועות מדעיים וטכנולוגיים, ובמקצועות הנדסה בפרט.

קירה נשואה ואם לבת, וגרה בבית של יזמות. בעלה, שגיא דוידוביץ, הוא יזם הייטק סדרתי ומנכ"ל חברת SparkBeyond, שמפתחת מנוע חיפוש המתמקד בתגליות ובמדע.

בשנה שעברה, ד"ר קירה רדינסקי ושותפיה למיזם SalesPredict, הובילה סטארטאפ, שנמכר ל-eBay תמורת כ-40 מיליון דולרים. 

ד"ר רדינסקי החלה ללמוד בטכניון בגיל 15 (!), השתלבה בתוכנית המצוינים של הטכניון והשלימה 3 תארים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בהנחייתו של פרופסור שאול מרקוביץ'. במהלך לימודיה היא פיתחה שיטת ניבוי חדשנית, שמנבאת ארועים ברמת דיוק ממוצעת של 80%. זאת, באמצעות סריקת ספרוּת מ-500 השנים האחרונות, ובתוכה כל החומר ,שהתפרסם בניו יורק טיימס משנת 1880 והלאה, בניסיון למצוא מִתְאָם חזק בין ארועים מסוגים שונים. בין השאר גילתה, שהשילוב בין בצורת לסוּפוֹת, הוא סימן מקדים להתפרצות מחלת הכולרה, וכיום היא מקיימת קשרים עם ארגון למניעת רצח-עם ועם ארגונים רפואיים במטרה ליישם את ממצאי המחקר שלה ולספק פתרון לאוכלוסיות הסובלות ברחבי העולם.
 
במהלך הלימודים נסעה ד"ר רדינסקי לעבוד בחטיבת המחקר של מיקרוסופט ארה"ב, בראשות אריק הורוביץ, ועבדה שם איתו ועם סוזן דומיי. מחקריה של ד"ר רדינסקי זיכו אותה בפרסים מטעם גופים שונים, ביניהם גוגל, יאהו ופייסבוק. היא שירתה בחיל המודיעין כמתכנתת, והייתה שותפה בצוות שקיבל את פרס ביטחון ישראל. ב-2014 השיאה משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות.
 
במאי 2012 הקימה יחד עם ירון זכאי-אור את חברת ההזנק SalesPredict. החברה עסקה ועוסקת במתן שירותים לאנשי מכירות, בעיקר מיון לקוחות פוטנציאליים, באמצעות כריית מידע מהאינטרנט על רשימת הלקוחות הפוטנציאליים של הארגון. היא כיהנה כמנהלת טכנולוגיות ראשית של חברת ההזנק, ואח"כ כמנכ"ל. ביולי 2016 רכשה חברת eBay את SalesPredict. בעקבות המכירה מכהנת רדינסקי כדירקטורית מדע נתונים ומדענית ראשית ב-eBay ישראל.

י"א. ד"ר ארד"ר אורנה ברינה ברי, סגנית נשיא Dell-EMC ומנכ"לית מרכז המצוינות של Dell-EMC בישראל
ד"ר ארנה ברי זכתה בכל כך הרבה אותות הצטיינות ופרסים, שהצל"ש שלנו הוא רק נדבך קטן בשפע התארים והמחמאות, שניתנו לה. 
היא האישה הראשונה, שכיהנה בתפקיד המדענית ראשית וראש מנהל המו"פ התעשייתי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה בממשלת ישראל (1996-2000). לאחרונה, לאחר הקמת התאגיד העולמי הענק Dell-EMC, התקדמה לתפקיד סגנית נשיא עולמי. 

בין 2009–2017 שימשה ד"ר ברי כיו"ר לשכת המסחר ישראל-ניו זילנד-אוסטרליה. ובין 2010–2017 היא כיהנה כיו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית תל אביב-יפו. בשנת 2014 הצטרפה ברי כחברת נשיאות האיגוד לאלקטרוניקה והתוכנה, תפקיד אותו היא ממלאת גם כיום. 

בשנים האחרונות קידמה רבות את תחום "הנשים בטכנולוגיה" ד"ר ארנה ברי הקימה מרכז פיתוח גדול (עם למעלה מ-150 עובדים) בבאר-שבע לתחום הסייבר, אחד מ-5 מרכזי הפיתוח של EMC בישראל. 

ד"ר ארנה 
ברי מלאה מגוון תפקידי מפתח בעלי השפעה ציבורית וחברתית במהלך הקריירה שלה, בהם: שותפה להקמת חברת אורנט טכנולוגיות תקשורת, שנמכרה לסימנס, המדען הראשי של משרד התמ"ת, יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי (IVA), יו"ר קרן בירד ישראל-ארה"ב ושותפה עצמאית בקרן הון סיכון ג'מיני. כמו כן החזיקה בתפקידי יעוץ וניהול מחקר מדעי בחברות: פיברוניקס, IBM, אינטל, אלביט ו-UNISYS וכיהנה כדירקטורית בחברות רבות, בהן Primesense.

כיום, לצד תפקידה ב-
Dell-EMC, ד"ר ארנה ברי מקיימת פעילות ציבורית ענפה, לכן קיבלה ברי את אות 'יקירת הנגב' מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב על פועלה רב השנים לקידום חזון הנגב כאזור כלכלי-חברתי פורח. במסגרת פועלה הציבורי השתתפה ד"ר ברי במהלך השנים האחרונות, בין היתר, בוועדות ברודט וטישלר, שהקימה הממשלה. ב-2017 קיבלה ד"ר ברי תואר "עמיתת כבוד" מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בגין תרומתה למכללה, ופועלה למען הטכנולוגיה והמדע בישראל, למען הנגב, קידום נשים, ובגין החדשנות והיזמות שלה. באותה שנה (2017) היא קיבלה תואר "עמיתת כבוד" גם מהמרכז הבינתחומי בהרצליה על תרומתה לתעשייה הטכנולוגית ופעילותה ארוכת השנים במגזר הפרטי והציבורי לקידום מדע וטכנולוגיה בישראל ובחו"ל, לפיתוח הנגב ולקידום נשים ומיעוטים. 
 
י"ב. טל כתרן, יזם, מנטור ומומחה ברמה בינלאומית לבניית אקסלרטוריםטל כתרן
טל כתרן הקים וניהל עד היום 10 אקסלרטורים וכיום הוא  מנהל, בין היתר, תכנית של אקסלרטור מסוג חדש לגמרי בשם TLV-Generator, שהיא תכנית ההאצה המהירה בעולם ליזמים, ובדרכו להקים ולנהל עוד אקסלרטורים בכל רחבי הארץ  (אחד מהם כבר הוקם במחצתית השניה של 2017 בקרית גת וכבר רץ עם סטארטאפים).

בנוסף, ב-2017 הפך "לשגריר" של ישראל בסיוע להקמת אקסלרטורים, בכל רחבי העולם. 

טל כתרן הוא למעשה "גורו אקסלראטורים" ומקים אקסלראטורים סדרתי. בנוסף, הוא מלווה תוכניות רבות נוספות בכל רחבי הארץ ומשמש מנטור לעשרות סטארטאפים. בשנתיים האחרונות יצא את גבולות ישראל עשרות פעמים והחל בליווי של מספר מרכזי יזמות ובביצוע מנטורינג ופיתוח עסקי לסטארטאפים בחו"ל, בעיקר בממזרח אירופה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, וגם במדינות גדולות דוגמת הודו.

אם תנסו לעקוב אחריו תמצאו אותו כמעט כל שבועיים במקום אחר על הגלובוס, מרצה, נואם ונושם יזמות. איך עושים את זה נכון, מתי, כמה ואיפה, התשובות אצלו.

כך, טל לוקח חלק במערך ההסברה של ישראל בביצוע הרצאות וסדנאות בתחום היזמות ברחבי העולם, כנסי סטארטאפים גדולים ולאחרונה הרצאה ב-TEDx. במסגרת פעילותו באקוסיסטם היזמי, טל פוגש סטארטאפיסטים ומיזמים רבים בתחילת דרכם ומסייע להם להפוך מ-Dreamers ל-Doers. טל משמש כיו"ר במספר סטארטאפים וגם בעמותות ציבוריות ושותף בהקמת מיזמים חדשים, כדוגמת האקסלרטור הביטחוני הראשון מסוגו, שנפתח ב-Lighthouse ברעננה. הוא גם משמש ב-Chief Mentor ביוניסטרים, עמותה הפועלת להכשיר בני נוער המתגוררים בפריפריה להשתלב בעולם העסקים והיזמות ולהפוך למנהיגים עסקיים בישראל.

טל הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ובמשפטים. הוא ייזם ויסד את קבוצת אופטימום וניהל אותה כ-11 שנים. כיום הוא הבעלים של חברת TC Holdings, חברת אחזקות, שדרכה הוא משמש כיו"ר/דירקטור ובעל אחזקות במספר לא קטן של חברות יזמיות בישראל.

י"ג. בועז זילברמן, יזם סדרתי, מייסד ומנכ"ל פרוייקט רייבועז זילברמן
היזם בועז זילברמן, פועל בתחום מאוד קשה: הנגשת טלפונים סלולריים לעיוורים וללקויי ראיה. 

ב"פרויקט ריי" (Project RAY) מנגישים טלפונים חכמים ללקויי ראיה ועיוורים בצורה מאוד ייחודית. הפתרון החדשני מתאים במיוחד לקבוצת המבוגרים יותר בסגמנט זה, אנשים המאבדים את ראייתם בגיל מבוגר (75% מאוכלוסיית העיוורים) ושעבורם השירות החדשני הזה הוא הפתרון היחידי. 

בועז זילברמן: "בשנה זו (2017) הצלחנו להרחיב את השירות בצורה משמעותית בעקבות הסכמי שיתוף פעולה עם המפעילים הסלולריים השונים, ותודתי להירתמות שלהם למשימה החשובה, שלקחתי על עצמי.

ראשית, הגענו בשנה החולפת להסכמה עם המפעילים הסלולריים: פרטנר, סלקום, פלאפון והוט-מובייל, חברות, שנותנות את המוצר שלנו בחינם ללקוחותיהם לקויי ראיה (מותנה בהצגת תעודת עיוור), בנוסף לשדרוג חינמי של חבילות השירות. 

בנוסף, מאפשרת לנו חברת בזק לחבר את הלקוחות שלה בחינם לרשת ה-"Free WiFi", שפרוסה בכל רחבי הארץ ומאפשרת לאנשים שאין להם רשת ביתית, ליהנות משרות מגלישה בחינם.

כתוצאה מהסכמים אלו, הגענו בשנה זו לכ-20% מאוכלוסיית העיוורים בארץ ואנו מאפשרים להם ליהנות משירותים דיגיטליים ולשדרג משמעותית את איכות חייהם, ללא עלות נוספת הנובעת מעיוורונם.

אחת המטרות הגדולות שלנו בהצעה החדשנית הזו, היא לנצל את ההזדמנות להגברת החשיפה של השירות, שלדעתי צריך להגיע לחדירה של 60% ויותר מהאוכלוסייה הזו, בגלל החשיבות של הפתרון, שאנו מפתחים, לרווחתם של אנשים אלה. זו המטרה, שאני שואף אליה ומקדיש לה את כל זמני ומרצי". 

לפרויקט ריי יש גם הצלחות בחו"ל, אך הגאווה הגדולה של בועז זילברמן היא על ההצלחה בישראל, שנולדה בזכות עקשות ויזמות טכנולוגית לספק מענה לאוכלוסיות, שלא היו יכולות עד היום להשתמש במכשירי סלולר. בועז זילברמן היה מייסד-משותף ו-Chief Architect של הסטארטאפ פרינג (Fring), שנרכש ע"י Genband ב-2013. את הקריירה שלו החל באינטל ב-1984 ומאז 1993 בועז שותף ומילא תפקידי מפתח בכמה וכמה סטארטאפים וחברות הייטק. 

י"ד. רואי דינוביץ, ראש מנהלת עסקים, עיריית רעננה, מייסד Hubanana ויוזמות נוספות ברעננהרואי דינוביץ
ההצלחה של רואי דינוביץ היא למעשה גם הצלחתו של זאב בילסקי ראש העיר רעננה, שמופיע בתחילת הרשימה של המובילים ומקבלי הצל"ש כאן.

בבחירה שלו לרשימה זו, אנו מתייחסים לדבקות שלו במטרה להפוך את רעננה לעיר המובילה בישראל בתחומי ההייטק והיזמות. משימה, שנמצאת בשלבי הגשמה מאוד מתקדמים. 

אך לאחרונה פרסמנו, שרעננה עברה לקראת סוף 2017 
את הקו של 670 סטארטאפים, שבחרו למקם את עצמם ברעננה, ובכך, גם עפ"י סקר מ"גיאוקטרוגרפיה", רעננה עברה את הרצליה מבחינת היקף הסטארטאפים, יחסית לגודל העיר.

מבחינת מספרים מוחלטים, רעננה היא שניה רק לתל-אביב. גם בתחום האקסלרטורים וקרנות ההון סיכון רעננה מתפתחת מהר מאוד: ההתחלה הייתה אך בסוף 2013 עם אקסלרטור אחד (Hubanana) ביוזמת העירייה וכעת יש כמעט 10 אקסלרטורים מלהיבים, כולל תחומים, שרעננה מובילה בהם עולמית דוגמת ה-MedTech.

ברעננה התחילו עם אפס קרנות הון סיכון בעיר עד לפני כשנתיים וכעת יש כבר 6 קרנות הון סיכון וזה מספר שהולך וגדל. גם חברות הייטק ותיקות, שאינן סטארטאפים, יש בעיר בשפע והן גדלות בקצב מהיר. למשל, אמדוקס, שגדלה ומגדילה את מצבת העובדים שלה במספרים מרשימים של אלפי עובדים. רעננה ממשיכה לגדול ולאחרונה נחשף, שחברת הענק הבינלאומית arm החליטה לפתוח מרכז מו"פ חדש וגדול בעיר.

הנתונים הללו הם הגשמת חלום, כי לפני 4 שנים צחקו מרואי דינוביץ ומראש העיר זאב בילסקי, כשאמרו, שסטארטאפים יעבדו ויפתחו ברעננה וגם יצליחו ברעננה ויישארו ברעננה, גם כשהם צומחים והופכים לחברות ענק. 

כבר כיום, רעננה השיגה את הרצליה בהיקף שטחי ההייטק הקיימים אצלה, והם עוד יגדלו, תודות לעשייה המופלאה סביב השעון של הצוות בראשותו של רואי דינוביץכך, די בקרוב, רעננה, ביחס לגודל העיר, תהיה מס' 1 בין הערים בישראל מבחינת היקף המועסקים בה בתעשיות ההייטק. 

בנוסף, רעננה היא העיר המובילה בישראל בתפוסת משרדים ועסקים. כרגע רעננה עומדת על תפוסה של 97% בתחום שטחי המשרדים. לכן, ברעננה מעודדים ובונים עוד ועוד שטחי משרדים. זה הוביל את העיר להיות מקום ראשון בארץ מבחינת תפוסת משרדים ובקצב גידול של שטחי משרדים. המשרדים הללו מאויישים ע"י כל סוגי העסקים, החל מיזמים בתחילת דרכם וכלה בבעלי מקצועות חופשיים מכל הסוגים. רבים נוהרים לרעננה, כי זה כדאי להם וללקוחות שלהם. בעירייה נותנים להם את מעטפת התמיכה הטובה ביותר, שניתן לספק בישראל לעסקים בתחילת דרכם ובמהלך השגשוג והצמיחה שלהם.

אבי לאופר ז״ל מינה את רואי דינוביץ לראש מנהלת עסקים לפני כ- 4 שנים וכשזאב בילסקי נכנס לתפקיד ראש העיר לפני כשלוש שנים וחצי זה נהיה משמעותי הרבה יותר. היו לזאב בילסקי חלומות ותוך זמן די קצר הם החלו לרוץ ולצמוח. כיום, היחידה הזו גדלה בלי הכרה, כי היא פשוט מצליחה.

בנוסף, רואי דינוביץ נבחר ליו"ר פורום מינהלות אזורי תעשייה ומסחר בישראל. הוא ממלא את התפקיד בהתנדבות ובמקביל לתפקידו בעיריית רעננה, מתוך מטרה למנף את פעילות המנהלות ברשויות המקומיות בכל רחבי ישראל ולחזק את הכלכלה המקומית, לרבות טיפוח וקידום היזמות.

רואי דינוביץ, ראש מינהלת עסקים רעננה, הוא יזם בנשמתו, שבלעדיו שום דבר לא היה זז ומתפתח בכזו מהירות ויעילות בעיר רעננה. הצוות, שהוא עומד בראשו, ועוד רבים וטובים בעיריית רעננה, הופכים את החזון של ראש העיר - למציאות בשטח

ט"ו. רפי הוידה, חבר איגוד האינטרנט הישראלירפי הוידה
רפי הוידה הוא אדם המסור כל כולו לעשייה למען הציבור, אחרי קריירה מפוארת בשירות המדינה. אדם צנוע ביותר, שבקושי הצלחנו למצוא תמונה אחת שלו באינטרנט. 

רפי הוידה שרת בחיל הקשר והגיע עד דרגת סא"ל, לאחר פרישתו מצה"ל הצטרף למשרד התקשורת ומהר מאוד טיפס בתפקידים במשרד התקשורת, ובין היתר, שימש בתפקיד ראש אגף הספקטרום וסגן המדען הראשי. הוא פרש לגמלאות ממשרד התקשורת מתפקיד מ"מ המדען הראשי. 

במסגרת עבודתו במשרד התקשורת, רפי הוידה התמחה בטיפול בתחום האינטרנט והוא עמד (ביחד עם אבי רהב) בראש הוועדה היחידה, שעסקה אי פעם בנושא מדיניות ורגולציה ברשת האינטרנט (זה היה ב-1998 - כאן), ועדה, שהמלצותיה אומצו בזמנו ע"י שר התקשורת דאז (פואד בן-אליעזר ז"ל) ובאופן מפתיע, מסמך המדיניות הזה (כאן) משנת 2000, עדיין בתוקף

לכן, רפי הצטרף לאיגוד האינטרנט הישראלי ומאז הוא פעיל באיגוד בכמה נושאים, שכולם נועדו לטובת הציבור בישראל, שמשלם מחירים מופקעים עבור הדומיינים (בישראל יש מעל לרבע מיליון דומיינים רשומים) ויוצא חוצץ כנגד התנהלות לא שקופה וחסרת אחריות של הנהלת איגוד האינטרנט, תוך הטעיית הממשלה והכנסת. בין היתר, מדובר בהנהלת איגוד המאפשרת (במשך שנים רבות) מצב, שבו שקרוב ל-9 אלף ממחזיקי הדומיינים בישראל (ו"המקורבים לצלחת"), לא משלמים עבורם (וכל השאר, שכן משלמים, מחזיקים בכספם גם אותם).

את פעילותו רבת ההיקף לטובת הציבור בתחום האינטרנט הישראלי לאורך שנים, כולל הצעת חוק, שיזם והמונחת כעת על שולחן הכנסת (שנועדה להסדיר את התחום הפרוץ של הטיפול בתחום הדומיינים בישראל), קשה לסכם במאמר אחד. אביא כאן נדבך אחד מפעילותו, ואלו דברים, שנשא בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בינואר 2017 [ציטוט מפרוטוקול הדיון בכנסת]: 
"יש כאן בעיה עקרונית [בתחום הטיפול בדומיינים], לטווח הארוך זו צריכה להיות תשתית לאומית מוסדרת לפי חוק. שאלתי מה סכום האגרה שאיגוד האינטרנט גובה מעשרת הרשמים שפועלים תחתיו ולא נעניתי. חשוב ששיעור האגרה יהיה מפורסם כמו במדינות אחרות. ראוי שיהיה מספר גדול יותר של כתובות עם סיומת של il. עלות הכתובת הינה חלק מהסיבה שזה לא קורה". הוידה ציין כי עמדתו בסוגיה הובילה בין היתר להצעת החוק שהוגשה לכנסת על ידי ח"כ נחמן שי: "ראוי שאיגוד האינטרנט יקים עמותה לתועלת הציבור שהייעוד שלה יהיה ניהול המרשם לשמות המתחם. שיהיה גוף אחד כזה נפתור כמה בעיות – יש בעיה אחת שלפי משרד המשפטים מדובר בפעילות עסקית, רשות המיסים גם היא בוחנת את הנושא ורוצה לגבות 2.5 מיליון שקלים עבור הפעילות. לטווח ארוך זה יהיה לטובת האיגוד. אני קורא לו לשקול זאת".

המחשה קטנה לנושאים הרבים, שרפי הוידה דוחף ומקדם ללא לאות (לעיתים גם בסיוע חבר ותיק נוסף של האיגוד, רועי שלומי), היא מכתבו הטרי מיום 8.1.17 לנשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, פרופ' קרין נהון:
"א. פירסום תקציב 2018 היום (לאחר מועד הבחירות) תוך הסתרתו מכלל חברי העמותה מאז 20 בדצמבר 2017 מהווה פגם התנהלותי חמור ביותר של ועד האיגוד.
ב. העובדה, שאושר תקציב גרעוני בשעור של 2,765,224 ש''ח ללא ציון המשמעויות הרב שנתיות לחיסול הרזרבה של האיגוד, תוך פגיעה באיתנות הפיננסית, הינה בעייתית ביותר, שכן גם לא צויינה בהצעת התקציב יתרת הקרנות (הרזרבה) העומדות לרשות האיגוד.
ג. העובדה, שפתרון ''סוגיית 9000 שמות המתחם'' [אלו שלא משלמים] נותרת ללא החלטה ערכית, לחיוב כלל בעלי שמות המתחם בתשלום דמי חידוש הינה מהותית, לא רק מהפסד כספי מצטבר של כ-6 מליון ש''ח, אלא גם ערכית, מאי יישום עיקרון השוויון בכללי הרישום והחידוש של שמות מתחם בישראל.
ד. ראוי כי הכנסות בהיקף של 8 מיליון ש''ח מרישום/חידוש של שמות מתחם בישראל ינוהלו במסגרת ניהולית נפרדת ויעודית תוך בחינת הוזלת דמי הרישום/חידוש והשגת היעד הלאומי למיליון שמות מתחם תחת שם ישראל עד שנת 2020
ה. לאור זאת, אין מנוס אלא לקדם את הסדרת מרשם שמות המתחם בישראל ע''י קבלת החלטת ממשלה מתאימה. מצ''ב הצעתי העדכנית.
ו. אגב, דברי ההסבר, שצורפו לתקציב 2018, שבגינם ''עוכב פירסום התקציב'', הינם כלליים ביותר ואינם תורמים כלל להבנת כל פרטי ההוצאות לשנת 2018.
ז. לאור זאת, אציע כי פורום רחב יותר, האסיפה הכללית השנתית, יהיה הגוף המוסמך לאישור תקציב האיגוד תוך קיום שימוע מוקדם בקרב חברי האיגוד". 

רפי הוידה לא מסתפק בפעילותו בתחום איגוד האינטרנט הישראלי (בהתנדבות מלאה ובהשקעת זמן בהיקף עצום). הוא פעיל (בהתנדבות כמובן) בעמותת בוגרי המכללה לביטחון לאומי (מב"ל), שהוא בין בוגרי המכללה הזו, הוא פעיל (בהתנדבות) בעמותת הנצחת חללי חיל הקשר וגם משמש כחבר ועדת הביקורת של העמותה. בנוסף, הוא חבר בוועד המנהל של ארגון חברי ההגנה ומסייע להפקת ביטאון העמותה כעוזר עורך ראשי. 

ט"ז. מרב אורן, יזמית סדרתית, מנכ"לית Agora, מנכ”לית The Public Space, מייסדת TeenGuru ומייסדת WMNמירב אורן
מרב אורן היתה היזמית הראשונה בישראל, שהקימה אקסלרטור (WMN), מתחם לסטארטאפים בהובלת נשים. ההתחלה הייתה במתחם קטן בנמל ת"א ובמהלך 2017 המערך הזה התרחב וכיום יש כבר 2 אקסלרטורים שוקקים בסטארטאפים בהובלת נשים (המתחם השני ממוקם ברמת החייל) ויש עוד 2 מתחמים בדרך, מלווים ע"י טובי המנטוריות (וגם מנטורים) בתחום סצנת ה-Startup Nation הישראלית. WMN הוא ארגון ללא כוונת רווח (מלכ"ר), שמקדם נשים יזמיות בארץ ובעולם.

מירב, שהתמודדה עם קשיים אישיים לא פשוטים, הצליחה במעשי ידיה וביוזמותיה והובילה כמה יוזמות חשובות בסצנת הסטארטאפים הישראלית. 

למירב אורן יש מיזם משל עצמה בתחום המסעדנות (
Open-Restaurants), שזכה להצלחה כאן וזכה להכרה בינלאומית. כך, שהיא גם נותנת דוגמה אישית ליזמיות. בנובמבר 2017 יזמה פסטיבל מאוד מוצלח של "מסעדות פתוחות" בירושלים, פסטיבל קולינריה אורבני שנמשך 5 ימים בכל רחבי העיר, והשתתפו בו שפים, טבחים, עיתונאים ויזמי קולינריה מהעולם כולו, תוך שימוש בפלטפורמה המקוונת, שפותחה במיזם הזה. ב-2017 הקימה מיזם חדש בשם CuLiz.Market, שנמצא כעת בצעדיו הראשונים, מיזם המשך בתחום האוכל והקולינריה. 

הפרויקט הנוכחי והמרכזי של מרב אורן הוא WMN, מתחם ליזמות נשית בנמל תל אביב, שהוקם בחודש מאי 2015 בשיתוף עם פירמת ראיית החשבון דלויט ועיריית תל-אביב, בסיוע צמוד של Wix. מטרת החממה היא לאפשר לחברות, שבהן לפחות אישה אחת המחזיקה בתפקיד מפתח, לקבל השראה, להעשיר את הידע שלהן ולצמוח. בצוות ההנהלה של WMN אפשר למצוא לא מעט יזמיות מובילות דוגמת מורן שקד. בנוסף, מרב מנהלת פורום Meetup של WMN, שבו רשומות מעל ל-1,100 יזמיות. 

המטרה המרכזית של המיזמים הללו: לחשוף נשים מצליחות בעולם היזמות ולעודד נשים להיכנס ליזמות, כדי לשנות את אחוז הנשים המובילות יזמות ונמצאות בעולם היזמות. חיי הסטארטאפ הם חיים לא פשוטים של התמודדות עם קשיים, כישלונות והרבה לחצים. זה כמו רכבת הרים. על זה נוספים חסמים הקיימים בפני נשים. להיות יזם משמעו להיות לבד, גם אם יש לך שותפים. זה קשה כפליים לנשים. לכן, כל הצוות של WMN פועל תוך מחויבות ציבורית ומשקיע את כל המרץ שלו בעידוד וקידום נשים יזמיות.

י"ז. משה חוגג, יזם סדרתי, משקיע סדרתי ומוביל דרך ב"טכנולוגיות קצה" דוגמת הבלוקצ'יין
משה חוגגמשה חוגג הוא יזם צעיר, (35), ומשקיע הנמצא תמיד "לפני המחנה" בכך, שהוא קופץ קדימה ומשקיע ב"תחומי קצה", שטרם ברור אם הם נושאים את עצמם ובכך הוא מסכן כל הזמן את כספו והקריירה שלו בכשלונות (שיש) בתחומים, שלא מצליחים להמריא. אבל, משה חוגג לעולם אינו מתייאש והוא ממשיך כל הזמן לחתור למטרה הבאה, הרבה לפני כולם. בזכות יזמים ומשקיעים כמוהו, ישראל היא Startup Nation.

היוזמה הכי טרייה שלו היא יוזמת טלפון סלולרי מבוסס בלוקצ'יין. היוזמה הזו בשם סירין לאבס של משה חוגג גייסה בסוף דצמבר 2017 יותר מ-150 מיליון דולרים במסגרת הנפקת מטבע ראשונית (ICO). במהלך הגיוס ההמוני הזה בגישת ה-ICO, הוא הצליח לגייס תוך 24 שעות בלבד יותר מ-117 מיליון דולרים. המטרה המרכזית של המיזם הזה: פיתוח של טלפון הבלוקצ’יין הראשון בעולם. אם לא הבנתם מילה ממה שכתוב כאן, סימן שמשה חוגג נמצא הרחק לפניכם.   

משה חוגג הוא מהמשקיעים המוכרים והמתוקשרים ביותר בישראל. הקרן שייסד Singulariteam הוכרה כקרן הפעילה ביותר בישראל משנת 2015 ע״פ IVC ועד 2017 השקיעה כ-150 מיליון דולרים במעל ל-40 חברות סטאטרטאפ ישראליות שונות. הסגנון של חוגג חריג בתעשיית ההון סיכון: הוא לא מבזבז זמן על צניעות, לועג למודלים של קרנות הון־סיכון אחרות, מדבר מהר, בסגנון בוטה ובביטחון, ויודע לשלוף מידע טכנולוגי על כל אחת מהחברות, שבהן הוא מושקע.

משה חוגג הוא, כאמור, בחור צעיר (בהרבה ממה שרגילים למצוא בתעשיית ההון-סיכון), צבעוני, שונה לגמרי, טוטאלי, שמייצר אצל כל מי שפגש אותו רגש כלשהו. אתה יכול לאהוב או לא לאהוב אותו אבל אתה לא יכול להתכחש לעובדות הבאות:
  1. האפליקציה YO, שהוא היזם שלה, שברה את כל שיאי ההורדות ב-Appstore. אומנם, היא התחילה כפתרון נקודתי חביב כקריאה למזכירה האישית, אבל עומדת מאחוריה חשיבה ותוכנית עיסקית, שתגרום להרבה אנשים לזוז בכסא.
  2. חברת Mobli, שהוא הקים, פיתחה פתרון דומה לאינסטגרם כשזו יצאה לשוק וכל הקלפים נטרפו. ואז הוא עשה שינוי ועבר מהשוק האמריקאי לדרום אמריקה, לרוסיה ולמזרח ומאז כמות המשתמשים גדלה במיליון משתמשים חדשים בחודש!
  3. קרן Singulariteam - הוא המשקיע היחידי, שיכול לקבל החלטה (הוא מחליט בד"כ תוך 20 דקות מהרגע שהוא רואה את היזם או היזמים) ותוך 48 שעות להעביר את הכסף לבנק של המיזם, גם בהיקפים של מיליוני דולרים. הוא כבר עשה את זה יותר מפעם אחת. אין מהירות כזו בשום VC בעולם. ויש לו קרן חדשה של 100 מיליון דולרים
בשנה האחרונה (2017), משה חוגג עוסק במיצוב הסטארטאפ ניישן כחוד החנית של עולם הבלוקצ׳יין והמטבעות הקריפטוגרפיים. האקסלרטור הייחודי, שייסד ביחד עם כמה שותפים, אליינמנט - Aligmnet, מספק שירותי ייעוץ, הכוונה, וליווי לסטארטאפים ישראלים המתמחים בבלוקצ׳ין. משה חוגג התחייב להשקיע בכל חברת סטארטאפ ישראלית בתחום הקריפטו, שתפנה אליו ותתאים לאקסלרטור. 

יצויין, שבגישת ה-ICO גוייסו עד היום יותר מ-10 מיליארדי דולרים ע"י יזמים, בגיוסים שבין מיליוני דולרים בודדים ועד מאות מיליוני דולרים לכל גיוס, והמספרים הללו ממשיכים לעלות ולטפס במהירות. משה חוגג נמצא בחזית של התעשייה החדשנית הזו, שלא כולם אוהבים אותה (דוגמת הרשות לניירות ערך המנסה לבלום את הכיוון הזה). 

משה חוגג ידוע כמחולל סערות תקשורתיות ומושך אליו ידוענים כמו לאונרדו דיקפריו, טום הארדי, אירינה שיק ואחרים. בנוסף, משה חוגג וקרן סינגולריטים השקיעו את ההשקעות הראשונות בסטארטאפים מוכרים וידועים דוגמת: StoreDot, InfinityAR, Juno, Bancor ועוד. תרומתו לתעשיית היזמות בישראל היא פשוט עצומה, בכל קנה מידה שלא נסתכל על זה. 

י"ח. עדי זמיר, יזמת סדרתית ומנטורית לנשים יזמיות, מייסדת ומנכ"לית Pink Of  Viewעדי זמיר
עדי זמיר היא יזמית סדרתית, שלא רק יוזמת סטארטאפ אחרי סטארטאפ ולא נרתעת מכשלונות (שזה חלק מעולם היזמות הישראלי), אלא גם פעילה ומלווה יזמיות רבות בתחילת דרכן בעולם היזמות.

לפני הקמת המיזם החדש Pink of View, שעוסק בזיהוי סרטן שד רק באמצעות צילום מהסמארטפון, מיזם הנמצא כיום ממש בראשית צעדיו (וניסוי בטא ראשון יתקיים בקרוב בדרום-אפריקה), עדי הייתה מנכ"לית אמרלד יישומים רפואיים ולפני כן סמנכ"ל תפעול של אמרלד יישומים רפואיים (סטארטאפ לזיהוי מוקדם של סרטן העור), מייסדת ומנכ"ל 4SaveU, סטארטאפ לזיהוי מוקדם של סרטן השד באמצעות עיבוד תמונה והשוואה של תמונות ממוגרפיה, מייסדת ובעלים של "עדי זמיר" ניהול וייעוץ, מייסדת-משותפת ומנכ"לית של DermaCompare, ועוד. בנוסף, עדי מרצה בכנסים ופורומים מקצועיים בנושא חוכמה ומיקור המונים. ועדי, בין היתר, היא מומחית מובילה ל"חכמת ההמונים" ומרצה בתכנית לניהול מערכות מידע במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. 

עדי זמיר: "התחלתי את הדרך כמורה ומשם הלכתי לעולם ההייטק, לנס טכנולוגיות. שם ראיתי, שאני מצליחה כמנהלת והתקדמתי די מהר. ההתקדמות המהירה ביותר שלי בעולם היזמות הייתה לתפקיד מנכ"לית של אמרלד, שמפתחת יכולת זיהוי מוקדם של סרטן העור על סמך צילום, שיכול להתבצע גם מהסמארטפון. משם המשכתי בדרכי ופתחתי מיזם שהוא, למעשה, מיזם המשך, אך עוסק בסרטן השד. אני מאמינה, שאסור לפחד. יזם צריך להתגבר על הפחדים שלו. הכישלונות יכולים להיות בסיס להמשך, עד שמגיעים להצלחה. כך אני נוהגת עם עצמי ומחנכת את דור היזמיות הבא".

י"ט. פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה להנדסה, ה"גורו" של תחום "זיהוי דיבור" בישראלעמי מויאל
עמי מויאל הוא פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים ומומחה לתחום זיהוי דיבור ע"י מחשב. הוא מכהן כנשיא מכללת אפקה להנדסה בתל-אביב. עמי מויאל הוא סטארטאפיסט בנשמתו וזה ניכר בצורת ההכשרה של המהנדסים במכללת אפקה בתל-אביב. יזמות והתמקדות בצרכי התעשייה הן המוטו המוביל אצלו. 

עמי מויאל נולד וגדל באשדוד. הוא בעל תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט (אותו השלים ב-1993) מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים של אוניברסיטת בן-גוריון. תחום התמחותו הוא זיהוי ועיבוד דיבור על ידי מחשב, לצורכי תקשורת אדם-מכונה מבוססת ממשק קולי וחיפוש בתכני מולטימדיה. 

לאחר לימודיו, כהן עמי מויאל במגוון תפקידים בתעשיית ההייטק, כיזם, מפתח ובקצה המסלול כמנכ"ל סטארטאפ. זאת, בין השנים 1993-2008: הוא החל ממהנדס פיתוח, התקדם לראש צוות פיתוח אלגוריתמים, סמנכ"ל פיתוח טכנולוגיה וסמנכ"ל פיתוח עסקי. בתפקידו האחרון בתחום, שימש במשך שבע שנים כמנכ"ל חברת NSC, שמפתחת מוצרי זיהוי דיבור (עד שנרכשה ע"י אודיוקודס).

בין השנים 2007-2011 כהן פרופ' מויאל כיו"ר הוועד המנהל של "אייסף - הקרן הבינלאומית לחינוך", שעסקה במתן מלגות לסטודנטים והפעלת פרויקטים חברתיים-חינוכיים ברחבי ישראל. בשנת 2008 עבר מהתעשייה לאקדמיה והצטרף לסגל מכללת אפקה כחבר סגל המחלקה להנדסת חשמל, בה עסק בהוראה של קורסים בתחום עיבוד אותות. בין השנים 2009–2014 כהן פרופ' מויאל כראש המחלקה להנדסת חשמל במכללה. הוא יזם את הקמת המסלולים המיוחדים למחקר במכללה, מסגרת פורצת דרך ברמה עולמית.

בשנת 2009 יסד עמי מויאל את "המרכז לעיבוד שפה" במכללת אפקה ועמד בראשו עד לשנת 2014. מרכז זה הפך למרכז ידע לתעשייה בתחום עיבוד אותות דיבור ומקיים פעילות מחקר ופיתוח ענפה מול התעשייה. המרכז לעיבוד שפה זכה במענקי מחקר רבים ממקורות שונים, שאפשרו להקים קבוצת עיבוד דיבור מולטי-דיספלינארית המונה כ-20 איש ומקיימת פעילות מחקרית ענפה, כנס שנתי, קורסים לתעשייה תוך השתתפות בתחרויות בינלאומיות בתחום, מתן הרצאות ופרסום מאמרים, תוך קידום הנושא וסיוע ברמה עולמית, כולל למערכת הביטחון של ישראל.

בנובמבר 2014 נכנס לתפקידו כנשיא מכללת אפקה. מאז, הוא ביצע מהפך שלם במכללת אפקה, שהפכה בשנה האחרונה להיות המכללה המבוקשת ביותר (ע"י המועמדים) ללימודי הנדסה בישראל. המטרה, שהציב לעצמו ולסגל המכללה: להכשיר מהנדסים מזן חדש, מה שמתאים לדור ה-Y ולהתפתחויות הטכנולוגיות העתידיות. 

אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בת"א, מונה כיום כ-3,000 סטודנטים מהם כ-250 לתואר שני וכ-200 מרצים ואנשי סגל. זאת, ב-5 מסלולים לתואר ראשון ו-5 מסלולים לתואר שני. באפקה פועל אקסלרטור של יזמות בשם "אפקה יזמות" המטפח יזמים מקרב הסטודנטים במסגרת "מרכז היזמות", שמקיים גם האקתונים תחת השם "אפקטון".

לאחרונה, קיבלה מכללת אפקה אישור להפעיל תכנית לתואר שני עם תזה בהנדסת חשמל, מה שיחזק את המסלול המחקרי במכללה, שיש בה כיום 9 מרכזי מחקר ייחודיים (שהראשון בהם, המרכז לחקר "זיהוי דיבור", הוקם ע"י עמי מויאל). ב-2017 מרכז המחקר, שעוסק ב"תחבורה חכמה", "עיר חכמה" ו-IoT, החל לקדם פרויקטים ביחד עם סטודנטים היוזמים בתחומים הללו. 

למרות שאפקה היא מכללה (ולא אוניברסיטה), היא מקיימת פעילות מחקרית ענפה בצמידות לתעשיית ההייטק והיזמות בישראל. אפקה מובילה בתחומים רבים בתעשיית ההייטק הישראלית וגם העולמית, דוגמת תחום זיהוי דיבור. כדי לספק לחוקרים סביבת עבודה חדשנית ותומכת, משקיעה מכללת אפקה משאבים רבים ברכישת כלים וציוד ובבניית תשתיות מחקר מתאימות, שמאפשרים שיתוף פעולה פורה בין החוקרים מהדיסציפלינות השונות. 

אחד התחומים החדשים, שהמכללה נכנסה אליו לאחרונה (תחום שיתפתח ב-2018), הוא נושא של Vision Restoration, שמשמעו: החזרת יכולת הראיה למי שאיבד את היכולת הזו, בטכנולוגיות חדשניות ביותר. 

ביוזמתו של פרופ' עמי מויאל, המכללה מקיימת פעילות של "מעורבות חברתית" בתחומים רבים, הפרויקט המוביל והמצליח ביתר הוא חיבור של תלמידי בתי ספק תיכוניים אל המכללה, כדי להשפיע עליהם, שיבחרו במסלול של לימוד הנדסה לאחר השירות הצבאי שלהם. חשיפת בני הנוער לאקדמיה ההנדסית-טכנולוגית, מציגה בפניהם את מגוון תחומי המדע והטכנולוגיה ועוזרת להם לכוון את שאיפותיהם האקדמיות לכיוון זה. זאת, על רק המחסור במהנדסים בישראל ובמיוחד במקצועות הדרושים לעולם היזמות והייטק. בין היתר, מבוצעות תכניות חונכות לתלמידות כבר מכיתה ח' (עם סיוע בלימודים בתחומי המדעים בדגש על מתמטיקה), כדי לקרב אותן לעולם ההנדסה, במטרה להגדיל את כמות הנשים הבוחרות ללמוד הנדסה ובוחרות בקריירה בתחומי ההנדסה השונים. 

כ. אלון ברנע, יזם, משקיע, מנטור וסגן נשיא לפיתוח, מכללה להנדסה אפקהאלון ברנע
שותף ומוביל עם פרופ' עמי מויאל את תחום היזמות במכללה להנדסה אפקה, הוא אלון ברנע, סגן נשיא לפיתוח. 

אלון ברנע יזם את הקמת סניף "רוטרי" באפקה, שמכנס את טובי המנטורים ליזמות בישראל, ומוכנים להתנדב ולהשקיע (מזמנם ומכספם) כדי לסייע ליזמים בתחילת דרכם, להשקיע במיזמים מבטיחים ולהעניק מילגות לסטודנטים מבריקים אך חסרי אמצעים. 

רוטרי אפקה - "אביבטק", שנוסד במיוזמת אלון ברנע ב-2015, הוא מועדון הרוטרי היחיד בעולם המורכב כולו מאנשי הייטק. במועדון חברים מעל ל-60 אנשי הייטק בכירים, שנפגשים על בסיס קבוע, כדי לקדם אינטרסים ועסקים משותפים, ובעיקר כדי לקדם יחד פרויקטים חברתיים ותרומה לקהילה – המטרה של כלל מועדוני רוטרי.

דוגמה לאחת מהיוזמות הרבות של המכללה: בתחרות היוקרתית של מנהלת תחליפי נפט במשרד ראש הממשלה, זכה במקום הראשון "פרוייקט הגר", רכב שפותח ע"י סטודנטים. "פרוייקט הגר" הוא רכב, שפותח ע"י צוות רב-מחלקתי של 18 סטודנטים לתואר ראשון ושני, בהנחיית דן הרמן - ראש התמחות רכב במחלקה להנדסה מכנית. מדובר ברכב חשמלי מינימליסטי, שהוסב מקטנוע תלת-גלגלי לכלי רכב סגור, בטיחותי וחסכוני, ובו ניתן לנהוג בנוחות ללא צורך בקסדה ואביזרי מיגון שונים. הפרס בתחרות זיכה את המתמודדים ב-250,000 ש"ח איתם יוכלו להמשיך ולפתח את הדגם.

אלון ברנע משמש בנוסף לתפקיד של סגן הנשיא לפיתוח באפקה, כמנכ"ל החברה הכלכלית שלה - "אפקה יישומים בע"מ". אלון הוא המנוע והמוציא לפועל של רוב היוזמות של נשיא המכללה, פרופ' עמי מויאל ויש לו גם יוזמות רבות משל עצמו. אלון הוא מנהל ויזם הייטק מנוסה עם שותפות לאקזיטים לא מעטים במיזמים, שבהם היה שותף ומוביל, בעיקר בתחומי המחשוב, וידיאו ומערכות מובייל, ובין היתר, היה המנכ"ל של חברת SGI) SiliconGraphics Inc) בישראל ולאחר מכן חבר הנהלה בחטיבת אירופה, סגן נשיא ב-STARHOME, הקים וניהל חטיבה עסקית בראדויזיון (שנמכרה ל AVAYA), וניהל את חברת גראפטק (שנמכרה ל INTEL). הוא חבר בהנהלת לשכת המסחר ישראל-אמריקה וחבר דירקטוריון IMA) Israel Mobile Association).  
 
 



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

11-18/11/18 - Gloab Entrepreneurship Week IL  

12/11/18 - Red Hat Forum Israel 2018 

25-29/11/18 - Oracle Week 2018  

9-12/12/18- Healthcare Technological INNOVATION Program 

13/12/18 - Video Trends for 2019 TLV  

7/3/19 - 2019 OurCrowd Global Investor Summit 

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לאוגוסט 2018 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

למה 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלו, נכשלים וימשיכו להיכשל גם בעתיד - כאן

מה חלקו ואחריותו של ה-CTO למצב בו 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלים? - כאן

האם ניתן לרפא את המחלה של כישלון מעל ל-95% מהמיזמים בישראל? - כאן

העסקה הבעייתית של בזק-Yes לא הייתה מתבצעת בלי משרד התקשורת - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בנוגע לחקירת "פרשת בזק-YES" ולמה ביבי לא בעניין - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

מורה נבוכים בפרשת "תיק 4000" מי עוד צפוי להיחקר ומה עדיין לא נחקר - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

צעירי קליפורניה "עפים על עצמם" עם ה-e-Scooter קורקינט בשם Bird (ציפור) - כאן

השוק הקווי לקראת דעיכה ויצירת מונופול חדש (סלקום) על חורבות בזק והוט - כאן

חשיפה: האם ניתן לחבר ממיר כבלים פרטי על רשת הוט? - כאן


 
זרקור חברות
 
TLV-GENERATOR
 
TLV-Generator
 
קפל
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Pixabay
 
TLV-GENERATOR
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים