ארגון Bioinitiative פרסם דו"ח הממליץ להחמיר את התקנים לסף החשיפה לקרינה סלולרית. די ברור, שהדו"ח החדש לא התקבל בישראל כאסמכתה להחמרת התקנים הקיימים, שהם ממילא חמורים פי 10 מהתקן העולמי.
המסמך החדש (שהוא לא מחקר עצמאי, אלא ניתוח של מחקרים קודמים) מצוי כאן, מארגון בשם: Bioinitiative 2012 המציע להחמיר בתקני רמת החשיפה לקרינה סלולרית (וגם קרינות אחרות דוגמת החשמל וה- WiFi). די ברור, שדו"ח חדש זה אינו מקובל על הקהילה המדעית הקובעת בעניינים אלו בעולם בכלל ובישראל בפרט.
מה הבעיה? לא מצליחים להעביר את המסר החשוב ביותר בתחום זה לציבור ולנבחרי הציבור: ככל שיהיו יותר אנטנות, תהיה פחות קרינה ותהינה פחות "סכנות קרינה" (אם בכלל יש סכנות כאלו). הבעיה בתחום הקרינה בכלל לא מצויה באנטנות. הן בטוחות לחלוטין. הבעיה מצויה (אם בכלל) במכשירי הסלולר שבידי המשתמשים והמוצמדים לראש. איש עוד לא הציע להגביל שימוש במכשירי הסלולר עצמם. אז נטפלים לאנטנות, כאילו הבעיה מצויה באנטנות ולא במכשירי הסלולר עצמם.
תגובת פורום החברות הסלולריות לדו"ח: "כידוע, החברות הסלולריות ככלל פועלות על פי הנחיות משרדי הבריאות והגנת הסביבה, המרכזים את הידע המקצועי בתחום והאמונים על בטיחות הציבור, הדבר נכון גם למקרה זה".
תגובת המשרד להגנת הסביבה: "בהתאם להמלצת מחברי הדוח אנו פועלים בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת גם בכל הקשור לשדה מגנטי ממתקני חשמל וגם בנושא קרינת רדיו".
את תגובת משרד התקשורת לא הצלחנו להשיג (לא שלא ניסינו).
בינתיים, הרשויות המקומיות מנצלות את "הוואקום השלטוני" בכל הקשור להקמת אנטנות קטנות עד בינוניות ("מתקני גישה אלחוטית" כהגדרת החוק) ופועלות להצר את צעדי פריסת האנטנות ברחבי הארץ, במיוחד את הפריסה החדשה של הוט מובייל וגולן טלקום:
א. עירית חיפה פתחה במאבק כנגד "מתקני גישה" באמצעות פנייה לחברת החשמל לנתק את האנטנות הללו, בטענה שהן לא קיבלו היתר לחיבור לרשת החשמל. בנוסף, העיריה מאיימת לתבוע דיירים בבית המשפט העירוני על "חריגות בנייה" ו"שימוש עסקי ללא היתר בנכס" בגלל שנתנו לחברות הסלולר לבנות "מתקני גישה" אצלם במרפסת או על הגג. אכן, טיעונים משפטיים מעט מוזרים שלא לומר הזויים, במיוחד על רקע החוק והחלטות בג"ץ.
ב. הסיפור של מועצה מקומית שוהם מעניין לא פחות.
ראש מועצת שוהם מצא דרך לעקוף את החוק והבג"ץ ולעצור את פריסת אנטנות הסלולר הבינוניות והקטנות בשוהם. בקרוב, גם כל שאר חברות הסלולר תיתקלנה בתרגיל החסימה הזה, בכל הארץ.
שופטת בית משפט השלום ברמלה, רבקה גלט, דחתה את בקשת חברת גולן טלקום לבטל את "צו הפסקת עבודה", שהטיל עליה ראש מועצת שוהם גיל ליבנה, בנוגע להקמת "מתקן גישה סלולרי" במבנה המסחרי ברחבת עדי שביישוב. צו הפסקת העבודה והדרישה לפירוק "מתקן הגישה האלחוטי" הוצא לפני כשבועיים, בדרישה כי החברה תגיש בקשות להיתרים בכל אתר בו היא מעוניינת להקים מתקן סלולרי, על מנת שהוועדה המקומית תבחן האם המתקן אכן פטור מהיתר, כטענת גולן טלקום.
לאחרונה, פועלת חברת גולן טלקום להקמת מספר אתרי תקשורת סלולריים ברחבי הישוב שוהם (כמו בכל מדינת ישראל), ללא הגשת בקשות להיתרי בניה מהוועדה המקומית. את הפריסה הזו ניתן לראות באתר המשרד להגנת הסביבה, הנדרש לאשר כל אנטנה בישראל. לטענת גולן טלקום, תיקון לחוק התכנון והבניה (שאושר גם ע"י הבג"ץ באישור זמני לשנה שהוארך), פוטר אותה מהצורך להוציא היתרי בניה להקמת האתרים החדשים, וכי היא פועלת להקמת רשת תקשורת סלולרית חדשה בישוב שוהם, מכוח אותו פטור שבחוק.
השופטת רבקה גלט ציינה, כי בין אם חלים על עניין זה הנחיות היועץ המשפטי לממשלה וצו בית המשפט העליון ובין אם לאו, הרי שאין כל כוונה ליתן בידי חברת הסלולר פטור מן החובה הבסיסית לקיים את דיני התכנון והבנייה, ובכל מקרה לא ניתן להתיר התקנת מתקני גישה אלחוטיים פטורים מהיתר במבנים בהם מבוצעות עבירות בנייה.
מהנדס מועצת שוהם, יעקב ירקוני, הדגיש בפנייתו לגולן טלקום כי: "הצבת מתקן גישה דורשת הגשת בקשה להיתר בניה הכוללת תוכניות, מפרטים, תאום תשתיות היקפיות וכל המשתמע מתיאור הבקשה. הבקשה צריכה לידון בוועדה לתכנון ולקבל את אישורה בהיתר".
התרגיל
מה העוקץ בכל הסיפור הזה? ראש המועצה של שוהם מצא דרך חוקית לחסום בניית כל "מתקן גישה סלולרי", שמותר לבנייה ללא היתר על פי החוק והיתר מיוחד של בג"ץ (לגולן טלקום ולהוט מובייל ניתן היתר מיוחד בגיבוי היועמ"ש, סיפור אותו ניתחנו בכמה הזדמנויות). זאת, בתרגיל מאוד חכם וחוקי. בכל מקום שהוא מגלה, שעומדים להקים "מתקן גישה סלולרית" (דהיינו: אנטנת סלולר קטנה עד בינונית), הוא שולח את פקחי מחלקת הפיקוח על הבנייה, שימצאו ליקויי בנייה באותו אזור\בניין.
למי שלא מכיר את חוקי התכנון והבנייה בישראל, אין בניין או מבנה במדינת ישראל שלא ניתן למצוא בו איזה עבירת בנייה, קטנה או גדולה, חשובה או טיפשית. אפילו "רפורמת המרפסות" של ראש הממשלה ביבי נתניהו לא הצליחה לצאת לדרך, בגלל התסבוכת שיש בכל הסיפור של היתרי בנייה ועבירות בנייה בישראל. ברגע שיש עבירת בנייה כלשהי, קודם כל צריכים לפתור את הבעיה של "הלבנת" עבירת הבנייה הזו (תהליך שיכול לקחת בין חודשים, שנים עד עשרות שנים, שלא לדבר על ההוצאות בגין התהליכים הללו).
יתרה מכך: כשמגלים פעם ראשונה עבירת בנייה סביב מתקן סלולרי אחד, מייד אחריו דורשים מהחברה הסלולרית להגיש לוועדת התכנון והבנייה המקומית את התכנון להקמת כל האנטנות בכל העיר, שמא גם בהן יש עבירות בנייה. דהיינו: גולן טלקום צריכה להגיש תוכניות מפורטות, כמו שכתב מהנדס הוועדה ("הגשת בקשה להיתר בניה הכוללת תוכניות, מפרטים, תאום תשתיות היקפיות וכל המשתמע מתיאור הבקשה"), לכל אנטנה, לא חשוב גודלה או מיקומה.
או בעברית יותר פשוטה, כל סעיפי החוק של "מתקני גישה" והחלטת הבג"ץ הופכים לכלום. כאילו לא היו ולא חוקקו ע"י הכנסת ובאישור מיוחד לביצוע (עבור גולן טלקום והוט מובייל) של הבג"ץ. התרגיל הזה חוקי לגמרי, למי שלא הבין אותו. לא יוגש כל ערעור על החלטת השופטת מרמלה. היא שפטה כדין, לדעת כל המשפטנים ששוחחנו עימם בנושא. התרגיל של ראש מועצת שוהם הצליח.
הגיע הסוף לבניית אנטנות סלולר בישראל?
אם ננתח את המשמעות של החלטת בית המשפט ברמלה, היא די ברורה: ראשי רשויות, אזרחים מבוהלים מ"סכנות הקרינה","ארגוני הירוקים" ושוחרי "איכות הסביבה" לא יתנו לבנות כל אנטנה חדשה במדינת ישראל. הם "ישבו על הצוואר" של ועדות התכנון והבנייה המקומיות ויסחבו את הדיונים בכל בקשה, עם התנגדויות ודיונים, במשך שנים.
גולן טלקום ובקרוב כל חברות הסלולר תתקלנה בתרגיל הזה בכל הארץ. המחדלים של משרד התקשורת מביאים להתמוטטות כל יכולת לצאת במכרז לדור רביעי בסלולר – LTE, בנוסף לפארסה של תחומי התדרים ל- LTE. המחדל הזה החל בצוות ודו"ח בין משרדי שמשרד התקשורת עמד בראשו, שדן בנושא ב- 2009, אחרי תסבוכת שהחלה כבר ב- 2005. הסיפור הזה הסתבך במהלך השנים עוד יותר, בסדרת החלטות חסרות הגיון, שהובילו לבג"ץ שעוסק בנושא זה כבר מעל שנתיים וללא כל הכרעה.
הערכתנו, שנכתבה ב- 2009, שהכאוס הזה יימשך שנים – מתממשת הלכה למעשה בסיפור הנוכחי של שוהם.
איך חברת סלולר יכולה לעמוד בתנאי המכרז, הרישיון שלה והחוק, של פריסת רשת סלולר כלל ארצית תוך 5 שנים מיום קבלת הרישיון, אם על כל אנטנה קטנה וזעירה היא צריכה לרוץ לכל ועדת תכנון ובנייה מקומית בכל יישוב בארץ ולהיסחב שם בדיונים אין סופיים, שיימשכו שנים רבות, ו"להלבין" את כל עבירות הבנייה שיש בכל מקום \ מבנה שרוצים לבנות בו אנטנה? מי יכסה את כל ההוצאות הללו? זה די ברור: משתמשי הסלולר. די מהר יקיץ הקץ למחירים הזולים של הסלולר. "מהפכת הסלולר" עומדת בפני סכנה ברורה של "טכס קבורה" שנפתח עבורה בשוהם.
גם בהתייחס לאנטנות קיימות (ויש הרבה בישראל, מעל ל- 8 אלף, מהם כרבע מוגדרים כ"מתקן גישה אלחוטי"), בוודאי בכמה רשויות מקומיות יחלו כעת לחפש סביבן "עבירות בנייה", כדי להוריד אותן ממקומן.
איך תושבי ישראל ידברו בסלולר בלי אנטנות ואיך תהיה תחרות בסלולר בלי אנטנות? לזה - אין לאיש תשובה.
תגובת משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה: "החלטת בית המשפט מדברת בעד עצמה ותואמת את עמדתנו, כי צמצום הצו הארעי בהליכים המתקיימים בבג"ץ, באופן שמתאפשר כיום לשתי המפעילות הסלולריות החדשות, הוט מובייל וגולן טלקום, להקים מתקני גישה אלחוטית חדשים, בוודאי שאינו מתיר להן להניח תשתית, לבצע עבודות ולהקים את המתקנים במבנה שאינו חוקי, או ביצוע עבירת שימוש חורג במקרקעין, אגב ההקמה".
תגובת גולן טלקום: "גולן טלקום בונה את האתרים הסלולריים אותם היא מחויבת להקים בשוהם ובכל רחבי מדינת ישראל, תוך הקפדה על מילוי כל נהלי המשרד לאיכות הסביבה, עמידה בתנאי הרישיון, שהוענק לה על ידי משרד התקשורת ובמטרה לפרוש רשת תקשורת סלולרית איכותית ובטוחה".
את תגובת משרד התקשורת לא הצלחנו לקבל, לא שלא ניסינו. התנהגות די אופיינית. אולי חושבים שם, שניתן להתחמק מאחריות לבעיה החמורה הזו. אולי הם אומרים לעצמם: ממילא השר והמנכ"ל מפנים את כיסאם בקרוב מאוד. מה אכפת לנו? בבחינת: "אחרינו המבול".
.jpg?id=11986242)
