יזמי WireX Systems התקנאו בהצלחת נייס והחליטו לפתח ולספק פתרון טוב יותר וזול יותר (ובענן), כדי שניתן יהיה להאזין לנו, גם בטלפוניה הקווית והסלולרית וגם באינטרנט. הרמת המסך מעולם שנסתר מעינינו.
מאת: אבי וייס, 13.6.13, 20:00
בישראל, על פי ד"וח המוגש לכנסת מידי שנה על פי "חוק האזנות סתר", מתבצעים כ- 1,700 האזנות סתר לתושבי ישראל, רובם לפי צו של בית משפט, חלקם ללא צו - בתנאים הכתובים בחוק. המאזינים: בעיקר השב"כ, משטרת ישראל ומעט צה"ל\אגף המודיעין ומצ"ח. אגב, המספר 1,700 הוא המספר של האזנות הסתר של משטרת ישראל, שמדווחת על היקף האזנות הסתר השנתי שלה. היקף האזנות הסתר של הגופים האחרים - אינם מדווחים ולא ידוע היקפם (אך ברור שמדובר במספרים די גדולים). בארה"ב, המצב מעט שונה ודי חמור (כיום), מבחינת ההגנה על זכויות האזרח ופרטיותו (פירוט בנספח למטה). שם, רוב האזנות הסתר מתבצעות ללא צו של בית המשפט.
שוק החברות המספקות.ציוד להאזנות סתר הוא די מצומצם. זאת, כי מדובר ביחסי אמון עמוקים בין ספק הציוד למפעילי הציוד (דהיינו: בין החברה המפתחת ומתחזקת את הציוד לבין גופי הביטחון והמודיעין המשתמשים בציוד). חברת נייס (Nice) נחשבת מובילת התחום הזה בעולם, ואחריה מובילה חברת ורינט. המתחרה הראשית שלהן היא Narus (חברת בת של בואינג. החברה נוסדה ע"י ישראלי בשם אורי כהן ונרכשה ע"י בואינג ב- 2010). אולם, לא עוד. כמה יזמים ישראליים ובראשם תומר סבן (מייסד ומנכ"ל) הקימו את חברת ההזנק WireX Systems, כדי לספק מענה כפול לשוק הזה:
1) שירותי האזנות סתר לגופי הביטחון והמודיעין בכל מקום בעולם.
2) שירותי ניטור ואזנה למערכות התקשורת בארגונים ועסקים, כדי למנוע "זליגת מידע". מדובר בתחום המכונה Leakage Prevention, שנועד למנוע "זליגה" החוצה של מידע ומסמכים מגופים הרוצים לשמור על המידע שלהם. הסיפורים של וויקיליק והדלפות המסמכים שפורסמו, דחפו את השוק הזה להתעורר ולחפש פתרונות למניעת "דליפת" מידע רגיש וחסוי מארגונים, לידיים הלא נכונות.
יש היבט נוסף של ההאזנות למידע תקשורתי וזה ניטור של המידע ע"י ספקיות התקשורת, בעיקר ספקיות אינטרנט וסלולר. זאת, כדי לתת עדיפויות לתעבורה או לחסום שירותים. החלק הזה של תצורת השירות פוגע (כמובן) ב"נייטרליות הרשת". בתחום ה- DPI (ר"ת: Deep Packet Inspection) יש כמה ספקים מובילים, דוגמת אלוט (Allot Networks) הישראלית הנחשבת כמובילה עולמית של התחום. התחום הזה די צפוף ויש בו לא מעט חברות דוגמת: Arbor, Cisco, CloudShield, Huawei, Procera, Qosmos, Sandvine. על פי Infonetics Research, ב-2012 היה תחום ה- DPI בעולם בהיקף מכירות של 596 מיליון דולרים. על פי המחקר, אלוט מובילה אותו ואחריה Sandvine ומעט אחריה Procera, עם צפי לעלייה של 33% בממוצע לשנה עד 2017.
מחקר של Frost & Sullivan על החידושים בתחום מדיניות ניהול התעבורה ברשת וניתוח של המתחרים בשוק זה עם דגש לחברת Sandvine מצוי להורדה כאן.
WireX-System כבר זכתה לאישור סיב"ט (זרוע הסיוע הבטחוני במשרד הביטחון, המאשרת ייצוא בטחוני מישראל), מה שמאפשר לה לייצא את הטכנולוגיה שלה לגופים ולארגונים מחוץ לישראל. בתחום "מניעת הזליגה" של מידע מארגונים יש ל- WireX מתחרים רבים, כולל חברות אבטחת המידע והסייבר הרבות שיש בשוק. אולם, בתחום האזנות הסתר יש לה מעט מתחרים, אך קשה לקנות את אמון הגופים הזקוקים לציוד הזה, בגלל התלות שלהם במשך שנים ארוכות בספק יחיד.
הפתרון של WireX שונה מהפתרונות הישנים שיש, בעיקר בהיבט התפעולי שלו. המערכת החדשה, שמכונה בשם AQWIREX, מצויה בענן. זה משנה את כל עולם תפיסת הפעלה של "האזנות הסתר". אין צורך לשבת בחדרים נסתרים, מוגנים ונעולים כדי להאזין. אפשר להאזין בכל מקום ומכל מקום ומכל מכשיר קצה. פשוט מהפכה של התחום. האם השינוי הזה לכיוון שירותי ענן בהאזנות סתר יצליח? כנראה שכן, אבל סביר להניח שהספקים המובילים לא ישאירו את הזירה הזו ל- WireX....
נספח
מצב האזנות סתר בארה"ב על פי אתר עו"ד חיים רביה:
חרף האיסורים הקבועים בחוק האזנת סתר האמריקאי (Wiretap Act), חברות תקשורת וספקי אינטרנט בארה"ב מאזינים לתעבורת תקשורת אינטרנט, ללא צו בית-משפט ובחסות רשמית של הממשל האמריקאי. פרויקט ההאזנה החל במסגרת תוכנית הגנת סייבר של משרד ההגנה האמריקאי, במהלכה התעורר הצורך לפקח על תעבורת הרשת של קבלני משנה של מערכת הביטחון בארה"ב. ההאזנה בוצעה בפועל באמצעות חברות תקשורת וספקי האינטרנט, אך בשל הספק בדבר חוקיות ההאזנה והחשש של חברות התקשורת וספקי האינטרנט מפני סנקציות פליליות, העניק להם הממשל האמריקאי חסינות מפני העמדה לדין על עבירת האזנת סתר לא חוקית.
הענקת החסינות לכאורה סותרת חוות דעת פנימיתשל הקונגרס האמריקאי, שלפיה בהעדר תיקוני חקיקה מתאימים, הממשל אינו מוסמך להתיר לספקי הגישה לאינטרנט לבצע האזנות סתר בהיקף נרחב. אגב כך, מונחת כעת בפני הקונגרס האמריקאי הצעת חוק שנועדה לאפשר האזנות סתר לתעבורת רשת ושיתוף המידע שיורט, כשהדבר נחוץ לצורך הגנה מפני איומי סייבר.
בעת האחרונה, פרויקט ההאזנה ברשת מנוהל בשיתוף המשרד לביטחון המולדת (Homeland Security) וצפוי להתרחב בקרוב, כך שיבוצע יירוט גם לתעבורת רשת הקשורה עם תשתיות אנרגיה, פיננסים ובריאות. בתגובה לפרסומים בעניין הפרויקט, הדגיש המשרד לביטחון המולדת כי הוא נוקט אמצעים מחמירים להגנה על הפרטיות וזכויות הפרט. מתנגדי הפרויקט הדגישו מנגד, כי מדובר בניסיון פסול להסדיר פעילות בלתי חוקית.
