בחודשים האחרונים "פימפמו" גם איגוד האינטרנט הישראלי וגם עמותת נגישות ישראל באמצעי התקשורת כמה חשוב לאשר את תקנות הנגישות לאתרים ואף פורסמו הודעות לציבור תחת שמם. כעת, הם פתאום מתנגדים בחריפות לגזירה הזו, אחרי שתהליכי החקיקה הסתיימו. הציבור של בעלי האתרים מתקומם נגד התקנות הדרקוניות הבלתי הגיוניות והארגונים הללו (שאמורים לייצג את הציבור ולא את המחוקק) איבדו כיוון וכעת מתנגדים לדייסה - שהם במו ידיהם בישלו, עבור ציבור בעלי האתרים. 
מאת: מערכת Telecom News, 6.11.13, 09:00

ביום 23.10.13 פרסמנו כאן הודעה לציבור רשמית מטעם איגוד האינטרנט הישראלי המבשר על תקנות הנגישות לאתרי אינטרנט. מי שיקרא בעיון את ההודעה הזו עד סופה, ימצא ביקורת מסוימת על התקנות החדשות, מובלעת לקראת סוף הידיעה. אולם, זו לא הייתה ההודעה הראשונה של איגוד האינטרנט בנושא זה. למשל, ביום 13.7.13 פרסמנו כאן  בהרחבה על כנס גדול שנעשה, בין היתר, בשת"פ מלא בין איגוד האינטרנט לבין עמותת נגישות ישראל, שבו הוצגה טיוטת התקנות. הדוברים הרשמיים בכנס קראו לאשר אותן כמה שיותר מהר (בכנסת). דובר שם על "פריצת דרך של ממש בתחום הנגישות". כעת, קיבלנו הודעה שונה לגמרי בניסוחיה,משני הגופים הללו. אנו מביאים כאן את ההודעה החדשה של איגוד האינטרנט כלשונה: 

• איגוד האינטרנט ועמותת נגישות ישראל קוראים למשרד המשפטים: תקנות הנגישות החדשות מהוות פגיעה קולקטיבית בבעלי אתרי אינטרנט ויש לעדכנן.
• איגוד האינטרנט יצג היום בכנסת את עמדת בעלי אתרים בועדת המשנה לתקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
• הקו הפתוח של האיגוד הוצף במהלך השבוע האחרון בפניות מודאגות מבעלי ומפתחי אתרים.

ביום שישי ה- 25.10.13 נכנסו לתוקף תקנות, שנקבעו ע"י נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. על פי התקנות, כל אתר אינטרנט, גדול כקטן, המציע שירותים ציבוריים או מידע אודותם לציבור הישראלי, צריך להנגיש עצמו לאנשים עם מוגבלות. לאתרים קיימים ניתן פרק זמן של 36 חודשים להתארגנות, ואתרים חדשים יצטרכו להיות נגישים כבר עם עלייתם לרשת. אתרים, שיימצאו לא נגישים עלולים להיחשף לתביעה של עד 50,000 ש"ח ללא חובת הוכחת נזק.
 
איגוד האינטרנט הישראלי פועל מזה שנים בשיתוף עמותת נגישות ישראל בתחום ויחד רואים בהנגשת האינטרנט צעד חשוב מבחינה חברתית ומוסרית, אך עם זאת - מתנגדים בתוקף להחלת תקנות הנגישות בצורה גורפת על האתרים בישראל.

הבעיה העיקרית בתקנות היא ההתייחסות קולקטיבית לכלל האתרים; קטנים כגדולים, בעלי תנועת גולשים מעטה כרבה. התייחסות  זו אינה ריאלית ומכבידה עד מאוד על בעלי אתרים אלה. איגוד האינטרנט ועמותת נגישות ישראל קוראים לנציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, במשרד המשפטים, לתקן את התקנות ולהפוך אותן למידתיות, תוך החלתן על אתרים בהתאם להיקף פעילותם וגודל הארגון אותם הם מייצגים. עמדת האיגוד ועמותת נגישות היא, שיש לפטור מחובה זו אתרים קטנים ולהחיל אותה, ראשית, על אתרים ממשלתיים, אתרים הנותנים שירותים ציבוריים ואתרים מסחריים הפונים לקהל הרחב.
 
מאז כניסת התקנות החדשות לתוקף, הוצף הקו הפתוח של איגוד האינטרנט בפניות נסערות ומודאגות מבעלי ומפתחי אתרים בקריאה לבטלן. "התקנות האלו מטילות עלינו, בעלי העסקים הקטנים והבינוניים גזר דין מוות", כך נטען ע"י בעלי אתרים קטנים לעסקים מקומיים שמבינים כי הם עומדים מול הוצאה גבוהה להנגשת האתר או חשיפה לקנס בעלות בלתי נתפסת של 50,000 ש"ח.

בשיחה עם נציגי הקו הפתוח של האיגוד מסר אילן עמיאל, מנכ"ל חברת פרסום באזור הצפון: "אני מקים בימים אלה אתר חדש לעסק שלי בתחום הפרסום באינטרנט ונמצא בשלבי אפיון האתר. אני בעד הנגשת אתרים וחושב שזו בקשה ראויה, אך אין כלים והסברים פשוטים לכך. רק כשפניתי לאיגוד קיבלתי מענה ראשוני והפנייה לגורמים נוספים. בגלל אי הבהירות, חסר בייעוץ מקצועי וקושי בהערכת העלויות אני נאלץ לעצור את התהליך ולחפש אחר מידע בנושא. מדובר פה בנטל כלכלי משמעותי ובידע מקצועי בנושא, שאינו זמין לכל דורש והעלויות ליועצים בתחום גבוהות מאוד. נדרשת עבודת הכנה של הגורמים שיזמו את המהלך, פישוט התהליכים ויצירת כלים פשוטים להטמעה, שיקלו עלינו במשימה".
 
דר"אלון הסגל, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, מל"א, אמר בהמשך לדיון בוועדה: "איגוד האינטרנט התריע לאורך כל תהליך החקיקה כי יש לבטל את הגזרה הקולקטיבית: בדיוני הכנסת, בפגישות, בשיחות ובפניות אישיות עם המעורבים בתהליך החקיקה, אך המחוקק בחר לפעול בניגוד להמלצות האיגוד ולפרסם את התקנות בניסוחן הנוכחי. אנו נמשיך לפעול לשינוי תקנות אלו".
 
יובל וגנר, יו"ר נגישות ישראל, מסר בתגובה: "נושא הנגשת אתרי אינטרנט הוא אינטרס הן לטובת גולשים עם מוגבלות והן לטובת אינטרס של בעלי האתר וזאת מהסיבה, שאתר נגיש מאפשר ליותר אנשים לבקר בו. עם זאת, אנו גורסים כי כפי שפוטרים מחובת ההנגשה חנויות קטנות, כך לדעתנו יש לפתור מחובת הנגשה גם אתרי אינטרנט קטנים".

מעבר לבעייתיות שבגזרה הקולקטיבית, התקנות סובלות מבעיות נוספות המקשות על הבנה ויישום התקנות כלשונן:

1. חסרה הבנה של ארכיטקטורת האינטרנט - התקנות מתייחסות לכל אתר הפונה לציבור הישראלי. אך מה לגבי אתרים בשפות שונות, אתרים המאוחסנים בחו"ל, אתרים הפונים לישראלים השוהים בחו"ל וכו'.  
2. חסר תקן להנגשת אפליקציות ואתרי מובייל - אך למרות זאת התקנות מחייבות את הנגשתן.
3. האפשרות המוצעת לפטור אינה ממשית - התקנות מאפשרות קבלת פטור עבור מי שיוכיח כי ה "נטל כבד מדי" עבורו, אך הפטור ניתן רק עבור הנגשה ברמת AA ועדיין מחייב הנגשה ברמה A, הכרוכה בתשלום והתאמות באתר.
4. קיים חסר במומחי נגישות באינטרנט - הפטור, בטענת "נטל כבד מדי", חייב להינתן ע"י "מורשה לנגישות השירות". מורשים אלה עוברים הדרכה והתמחות בהנגשת מבנים ומעט מאוד בתחום הנגשת האינטרנט, על כן החלטתו תלויה בחוו"ד של יועץ נגישות.

איגוד האינטרנט הישראלי מפעיל מרכז מידע ומענה טלפוני בשיתוף עמותת נגישות ישראל, במטרה לסייע לקהילת המפתחים ובעלי האתרים להבין את התקנות ולפעול לפיהן עד אשר יוחלט אחרת. ניתן לקבל מענה בטלפון: 03-9700911.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר איגוד האינטרנט הישראלי:
המלצות מרכז המידע של איגוד האינטרנט להנגשת אתרים
אתר נגיש , אתר נגישות ישראל , המאגר הישראלי לאתרים נגישים.