אחרי עמק הסיליקון, ישראל היא מרכז המומחיות השני בעולם ב-NFV
מאת: מערכת Telecom News, 8.6.15, 18:20
 
ד"ר סנדרו מאזיוטה, מנהל יוזמות NFV ומנהל מוצר ברד האט העולמית: "יש היום את הכלים לפתרון הבעיות שהיו לחברות הטלקום לפני 20 שנה. אין היום גבולות טכנולוגיים למה שאפשר לשים על הענן, תוך הפחתת עלויות התקשורת".
 
ד"ר סנדרו מאזיוטה (Sandro Mazziotta), (בתמונה), מנהל יוזמות NFV ומנהל מוצר ברד האט (Red Hat) העולמית, הוא דוגמה לגלובליות: חצי איטלקי, חצי צרפתי, מתגורר  בסן פרנסיסקו, עבד בשוויץ, ודובר גם גרמנית.

אחרי קריירה בסוויסקום, קומפאק ו-HP, הוא החל לעבוד לפני 3 שנים בסטארטאפ "קטן" בשם Cyan (שנמכר השבוע לסיינה בחצי מיליארד דולרים כפי שדיווחנו – כאן). הוא התחיל לעבוד על NFV  - Network Functions Virtualization (וירטואליזציית  פונקציות רשת). עבורו זו הייתה הזדמנות לחזור לעולם התקשורת בו היו שורשיו בתעשייה ולמזג אותו עם הענן. מ-Cyan הוא עבר ל-eNovance, שנקנתה ע"י רד האט, בה הוא משמש כיום כמנהל יוזמות NFV ומנהל מוצר.

סנדרו מאזיוטה, ביקר לאחרונה בישראל ונפגש עם ספקי טכנולוגיה לשוק הטלקום. את הריאיון עמו מיקדנו לעתיד של עולם התקשורת.

שאלה: האם תוכל לעשות סדר במושגים בתחום פעילותך?
סנדרו מאזיוטה: "בעבר, כל פונקציות רשת פיזיות של הספקים (כמו סיסקו, ג'וניפר וכו') כללו תוכנה מעל חומרה ייעודית. היום הספקים משתמשים ב- NFV. כך, שלכולם יש אותה תוכנה, ומתחתיה פלטפורמות ניהול ענן המריצות OpenStack, שרצות מעל חומרה סטנדרטית - שרתי X86 של אינטל.

מושג נוסף הוא SDN – Software Defined Networking, כלומר: האינטגרציה בין 'אופן סטאק' והנטוורקינג – בין חומרת התקשורת לפלטפורמת ניהול הענן".

שאלה: מה היתרון הגדול של שימוש ב-NFV?
תשובה: "אחד האתגרים הגדולים של תעשיית הטלקום ב-20 השנים האחרונות היה להגדיל APRU , להקטין הוצאות ולהגדיל יעילות.
הצלחת NFV בתעשיית הטלקום באה בזכות ההפרדה בין תוכנה לחומרה, מה שמאפשר להכניס שירותים חדשים במהירות רבה. כך, במקום לנהל סבבי רכש חומרה הנמשכים חודשים, מכניסים לתפעול תוך דקות שירותים חדשים על חומרה וירטואלית.
 
אבסטרקטיות (פישוט) ניהול הענן מאפשרת ריבוי ספקי חומרה, וספקי הטלקום אינם נעולים לספק ציוד התקשורת, מה שמקטין באופן מסיבי הוצאות הוניות (CAPEX).

הופעת טכנולוגיית הענן וההתקדמות בפלטפורמות ענן עתירות ביצועים, מאפשרות לבצע פונקציות אלו בהצלחה. לכן, בכל חברת טלקום בעולם יש פרויקטי NFV. זה מטלטל (Disruptive) כמו כניסת פרוטוקול האינטרנט (IP) בעבר, והיום כל דבר רץ על IP".

שאלה: האם חברות הטלקום אינן חוששות ממעבר כה דרסטי?
תשובה: "החברות חוששות כמו בעבר. אולם, בפועל רואים אצלן את אימוץ הענן וריצה עליו. זה מתחיל עם ראוטרים ופיירוולים, אבל גם טכנולוגיות תקשורת מתקדמות, שמחליפות מערכות קודמות יקרות. אין גבולות טכנולוגיים למה שאפשר לשים על הענן".

שאלה: למה זה חשוב לרד האט ולחברות טלקום?
תשובה: "נושא מרכזי, אותו אנו רואים בתחום הטלקום, קשור לצורך להפחית עלויות. בעבר הייתה לכל חברה פלטפורמת IP ופלטפורמת טלקום נפרדת. היום, כל לקוח טלקום מנסה להשיג מיזוג בין עולמות ה-IT והטלקום. עם 'אופן סטאק' ניתן לנהל את שני העולמות של טלקום ו-IT, והחברות רואות בכך הזדמנות להקטנת הוצאות תפעוליות (OPEX) הודות לשימוש בפלטפורמה אחת".

שאלה: מה מעמדכם בשוק זה?
תשובה: "רד האט היא מובילת שוק בטלקום עם NFV ולא רק ב-IT, שהוא הזירה המסורתית שלנו, כאשר עם אותה טכנולוגיה אפשר לפנות לשני השווקים.

אנו מוכרים כמובילי 'אופן סטאק' וזה נותן לנו מעמד חזק בשוק ה-IT. רוב הטמעות הפרודקשן בשוק העסקי רצות מעל רד האט 'אופן סטאק' וזה יתרון חשוב לחברות טלקום הרוצות לדעת, שהן לא הראשונות ולא משמשות כשפני ניסיון".

שאלה: האם החיסכון הכספי הוא היעד העיקרי של חברות הטלקום?
תשובה: "הטריגר הראשוני לא היה חיסכון בהוצאות, אלא ההכרח של ספקי טלקום להגיב לחברות כמו ווטסאפ וגוגל, שמפעילות שירותים מעליהן (OTT), בלי לשלם להן על כך, ורק גוגל ודומותיה מרוויחות. כך, שהמטרה הייתה למצוא דרך, שתאפשר להפעיל שירותים חדשים. 'אופן סטאק' מאפשרת להם לספק שירותים חדשים מהר מאוד".

שאלה: איך אתה רואה את מגמות השוק בשנתיים-שלוש הבאות?
תשובה: "מול לינוקס, 'אופן סטאק' היא עדיין חלק קטן מעסקי רד האט, אך מדי שבוע עולות לפעילות מערכות פרודקשן חדשות. זה כבר לא עניין של מאמצים ראשונים (Early Adaptors), אלא טכנולוגיה מוכנה לפרודקשן.

NFV נמצאת עדיין בשלב 'מאמצים מוקדמים', כשהצפי הוא, שמערכות פרודקשן מסחריות ראשונות תיכנסנה לפעילות לפני סוף 2015. כל חברות הטלקום מחכות ומסתכלות על ה'מאמצים המוקדמים', בתקווה להצטרף. אני מאמין, ש- NFV תגיע עוד כשנתיים לשלב הבשלות של 'אופן סטאק' היום.

מהירות חדירת NFV לטלקום היא פנטסטית: לפני3 שנים אף אחד לא דיבר על כך, והיום יש פרויקט NFV אחד לפחות בכל חברת טלקום".

שאלה: מה גרם לכך?
תשובה: "דרך הפיתוח של NFV  לא הייתה סטנדרטית. כלומר, איטית ובודקת, אלא שהתעשייה החליטה לאמץ קוד פתוח. זה בהחלט מהווה טלטול לחברות טלקום: בלי סבב ארוך של מפרטים והסמכות, אלא אימוץ קוד פתוח ועבודה עם חברה כמו רד האט לפיתוח ומענה במשך הזמן לכל הדרישות".
 
שאלה:ומה המשמעות המעשית של החלטה כזו?
תשובה: "המשמעות מבחינת חברת טלקום היא 'אני לא הולך לאריקסון או סיסקו ומקבל פתרון מלא מהן', אלא מקבל פתרונות מחברה כמו רד האט בשותפות קהילת הקוד הפתוח".
 
שאלה: איך אתה רואה את השוק הישראלי ואימוץ אפשרי בתחום זה?
סנדרו מאזיוטה: "מבחינת חברות טלקום ו-ISPs - אין הבדל. NFV ניתן ליישום כמו בכל ארץ, כי לחברות אלו בישראל יש אותן בעיות עסקיות כמו בכל מקום בעולם.

מבחינת הגופים המפתחים – ISVs: יש בישראל הרבה אנשים מוכשרים ולכן יש לנו ברד האט קשר עם הרבה שותפים בתחום ה-NFV הממוקמים בישראל. כל השמות הגדולים הם Network Partners של רד האט. יש בישראל הרבה כישרון וניסיון והזדמנות עצומה לקהילת ה-IT ו-ISVs .
 
יש אצלכם הרבה כישרון ותנופה, כי אחרי עמק הסיליקון, ישראל היא מרכז המומחיות השני בעולם ב-NFV. לכן, כבר ביקרתי השנה כבר 3 פעמים בישראל, לפיתוח הטכנולוגיה וקידום השימוש בה".