רצף ההקלטות בתכנית "המקור" של רביב דרוקר (בשילוב ברוך קרא) בערוץ 13, האחרונה ב-10.6.20, הוא סדרת הקלטות של צד ג', עמוסות ברכילויות ושטויות שלא קשורות לתיק 4000 או לאיזה הליך פלילי, ושל כזבים בקצב מכונת ירייה, תוך הנעת זמנים אחורה וקדימה באופן חופשי ב"מכונת הזמן של הפרקליטות". אחרי ש-2 התכניות הקודמות הוזמו (ואף ברוך קרא הודה בשידור רדיו, שלא היה בהן שום "ראיית זהב" ושהוא שיקר בלי למצמץ לגבי פרט הכי מהותי בדבריו של שלמה פילבר - עד המדינה), הגיעה העת להזים גם את השלישית ולחקור את המעשים הפליליים הרבים, שבוצעו, לכאורה, סביב ובתוך התכנית ההזויה והפלילית הזו. 
עדכונים רבים וחשובים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 11.6.20, 12:56

התכנית השלישית ברצף בערוץ 13 (שתיים בהובלת רביב דרוקר - בתמונה משמאל ופרשנות של ברוך קרא ובתכנית הראשונה גם פרשנות של אביעד גליקמן, כשבאמצע הייתה תכנית בהובלת ברוך קרא), לא הצליחה במטרה המוצהרת שלה: להביא איזה בדל של ראיה למעורבותו של נתניהו בתיק 4000.

קיבלנו מערוץ 13 סדרה של מהלכים פליליים, לכאורה, באישור היועמ"ש ובהדלפות של חומרים מהפרקליטות, אוסף של ספינים ושקרים, שהפעם אציין מהם השקרים הבולטים, אבל לא אתן לינקים לנתונים הנכונים, כדי שהפעם הם (השקרנים והספינולוגים) ילכו לחפש בעצמם את הנתונים הנכונים.

התכנית השלישית של רביב דרוקר מאמש, זכתה לפחות צופים ממה שיש לכתבות של אלי ציפורי (פוסטים בפייסבוק, שעיקרם מובא בנספח א' כאן למטה), ולכתבות ולפוסטים שלי, בדיוק נושאים הללו. זו ההוכחה הכי טובה, שהציבור הפסיק להאמין למה שרביב דרוקר משדר, למרות הכוח של "מכונת התעמולה והפרסום", שנעשה לפני שידור הכתבה, בהרבה פרומואים, ראיונות והפצות, שנעשו על ידם וחבריהם בערוץ 13, כוח תעמולתי ופרסומי - שאין לאלי ציפורי ולי.  

כדי שלא אחזור על כל מה שניתחתי כבר בעניין תכניות "המקור", אני מפנה את הקוראים, למי שפספס, אל 4 הכתבות המובילות, שפרסמתי כבר בנושא (אגב, אלי ציפורי פרסם במקביל ובתיאום עמי, לא מעט פוסטים המומלצים אף הם לקריאה), ואלו הן:

• השקרים, הרמאויות, הצנזורות, העיוותים והסילופים של רביב דרוקר בתיק 4000.
• חשיפת הפברוק של דרוקר שמחסלת את הראייה הישירה היחידה כנגד נתניהו.
• סערה בתיק 4000: "ראיית הזהב" שפורסמה צריכה להוביל לביטול התיק!
• חשיפה דרמטית בתיק 4000: האם כעת התיק התפור ייפול?

מה שהוצג אמש, היה פשוט מיחזור של זבל. הפעם עם הקלטות. זה לא משפר את הניחוח של הזבל הממוחזר הזה. 

בתכנית "המקור" מאמש, רביב דרוקר שכח (ובכוונה) לציין, שכמעט כל מה שהוצג לא שייך לשום תיק פלילי, כי התיקים נגד שרה ויאיר נתניהו נסגרו ע"י היועמ"ש ולכן זה לא חומר, שיש מה לעשות עימו איזה שימוש בבית המשפט כנגד מי מהם.

שוב עשו סלט בין 2015 ו-2016-17, זרקו עובדות לא נכונות וטמטמו את הציבור בשקרים וסיפורי סבתא לילדים מפגרים. הכניסו צוללות, כחלון, מעונות, ומה לא. מדהים ומזעזע כל שוחר חוק וצדק, איך נותנים לעבריינים הללו, לכאורה, להמשיך ולעשות את מה שהם עושים בערוץ טלוויזיה ציבורי, דבר שלא קיים בשום מקום בעולם, ועוד רביב דרוקר סרב לשדר את התגובה של נתניהו לשידור שלו. לא ייאמן שדבר כזה מתרחש בישראל, במוסד המתיימר לקיים את האתיקה העיתונאית הכי בסיסית: זכות התגובה.

רביב דרוקר, במקום להעלות את הסרטון המלא של הופעתי בתכנית "המקור" הראשונה (כמו שהבטיח לעשות), השקיע כסף כדי לבצע תמלול מלא של הראיון עמי. הוא מציג רק תמלול של מה שצולם בכמה מצלמות מכיוונים שונים באולפן, בלי להציג את הסרט המלא (בו למשל הוצגו על ידי מסמכים מול המצלמות, מה שאפשר לראות בברור בצילומים אבל לא בתמלול של הדברים היוצאים מהפה). התמלול הזה הועלה לאינטרנט, לאתר של רביב דרוקר רק אמש, 3 שבועות אחרי שידור הריאיון בתכנית "המקור", ונמצא במלואו כאן למתעניינים (התמלול מאוד מאוד ארוך, בכוונה, כדי שאיש לא יקרא זאת, אולי חוץ ממני...). 

היות וכל התכנית של רביב דרוקר בערוץ 13 היא, כאמור לעיל, חומר ממוחזר, כבר התייחסתי ל"חומר" הזה מזמן וזה מפורט בהרבה כתבות והעיקריות שבהן הן כאן, למתעניינים:

• איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום?
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו"
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?
• אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת.
• פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר!
• פירוט 60 שקרים בתיק 4000 (ויש עוד), שמסתירים בכוונה מהציבור!
• "הנדסת התודעה" בתיק 4000 לא מסתיימת ותימשך בחודשים הבאים!

מהן השגיאות העובדתיות השגויות והשקריות (נעשו בכוונה או ברשלנות) מהתכנית המקור מאמש, מעבר למה שאלי ציפורי מפרט בנספח א' כאן למטה?

1. לא צוין, שניר חפץ "בלבל את המוח" לכל כלי התקשורת וקיים עם כל כלי התקשורת יחסי "תן וקח". ככה עובדים דוברים ויח"צנים (במיוחד אם הם מאוד נמרצים ותוקפניים, דוגמת ניר חפץ), מאז הולדת העיתונות וזה קיים בכל העולם החופשי מאז ומתמיד ויהיה קיים גם בעתיד. אם הייתה איזו סטייה מהאתיקה העיתונאית בהתנהלות הזו, הכתובת לכך היא תלונה במועצת העיתונות, ולא לחקירה פלילית.
2. לגבי עצם ההתערבות בתכנים, יש להדגיש, שאפילו שי ניצן, פרקליט המדינה לשעבר, הודה, שמדובר בתקדים ישראלי ועולמי, שייבחן לראשונה כ"שוחד" במקרה של נתניהו. לא הוזכר דבר על כך בתכנית, אפילו לא ברמז.
3. צויין בכתבה, שההטבה ,שאלוביץ' קיווה לקבל מנתניהו ב-2016 בתמורה ל"כתבות המלטפות" בוואלה, שפורסמו, כביכול, עבור משפחת נתניהו, הוא 170 מיליון ש"ח. אין מספר כזה. זה בכלל לא שייך ל-2016 ולא לכלום. מתבלבלים עם תת נושא הקשור ל"תיק בזק" ולא ל"תיק 4000", מספר שאין לו שום קשר לנתניהו. 
4. נטען ,שמנכ"ל וואלה! אילן ישועה קיבל 15 מיליון ש"ח באקזיט של אתר "יד2", שנמכר לאיל הון גרמני. לא הוסבר למה הכסף הזה לא חולט (אם הוא היה חלק מעסקת שוחד). 
5. הוסתר, שאילן ישועה והעורך הראשי דאז של ווואלה! - אבי אלקלעי, שהוצגו ב"המקור" כ"גיבורי הפרשה וכמפצחי ומובילי תיק 4000 כנגד נתניהו", שיקרו במצח נחושה ובלי למצמץ, בתגובותיהם לתכנית התחקיר של גידי וייץ מהארץ. זה האיש, שהניע את החקירה הראשונה, לא הם. אגב, מי שהוביל אז את הפרקליטות והיועמ"ש (דרך הבג"ץ ומחאות ענקיות בתקשורת, בכנסת ובהפגנות) היה, בין היתר, עו"ד שחר בן מאיר, אחד מאלו ש"ייצר"  את המונח "תיק 4000", בתחילת 2018 (אחרי הכתב גידי וייץ מ"הארץ", שהשפיע בצורה משמעותית ביחד עם אחרים, על פתיחת החקירה של "תיק בזק", שנה קודם לכן, בתחילת 2017). כך שייחוס איזו חשיבות לאילן ישועה ואבי אלקלעי, שמפריחים כזבים גם בתכנית זו, היא הגזמה פראית של רביב דרוקר.
6. הוסתר מדוע אילן ישועה החל להקליט דווקא ב-2013, אחרי ששנתיים הוא "נלחץ" ע"י שאול אלוביץ ואשתו. זה בכלל לא קשור ל"תיק 4000" אלא קשור לחשד, שהתעורר אודות "סחר בכתבות" בוואלה!. 
7. הוסתר, שאין מעמד של עד, למי ששותף פעיל לעבירות מסוג פשע. לכן, אילן ישועה היה אמור להיות "עד מדינה" - מה שהוא לא. אין לזה כל הסבר.
8. עי"כ ש"התנדב" למסור ההקלטות (אחרי סיום החקירה ב"תיק בזק"), אילן ישועה (בעצת פרקליטו) בתיאום ו\או בסינכרון לבג"ץ, שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, השיג 5 מטרות מאוד חשובות עבורו (במסירת הקלטות הללו לצוות החקירה) בבת אחת: א) נחלץ באופן מלא מתיק פלילי, כשותף ממש לא זוטר, לאישומים שיש ב"תיק 4000" וב"תיק בזק". ב) נחלץ מחקירת פרשת מכירת הכתבות של וואלה!. ג) השאיר את כל הכסף (המון כסף, המון מיליוני ש"ח), שחלקו הושג בפשע (כמוגדר בכתב האישום), הכל נשאר בכיסו, בלי שאיש מהמערכות החוקרות והתובעות החרים ממנו את כספו, כמו שנעשה, למשל, לבני הזוג אלוביץ'. ד) התנקם בנתניהו - שנוא נפשו. ה) התנקם במשפחת אלוביץ', שנמאסה עליו לגמרי (גם לפי ההקלטות), למרות שהיא זו שהפכה אותו למיליונר. זו "עסקת חלומות" שהשיג, שלא הוצגה בכלל בתחקיר. 
9. נטען, שפילבר עצר את הרפורמות בשוק התקשורת. לא היה ולא נברא. ההפך הוא הנכון. בנוסף, נתניהו לא היה בעד בזק. הוא היה כל השנים (מ-2009 ועד היום) בעד תחרות ונגד בזק. 
10. בהקלטה, ששודרה אמש, אלוביץ' נשמע, שהוא אומר, שהוא לא יכול להעסיק את ניר חפץ. זה סותר לחלוטין עדויות אחרות ומתאים מאוד למה שניתחתי לגבי הפתק, שנמצא בביתו של ניר חפץ, מה שהיה בזמנו "ראיית הזהב" הקודמת של הפרקליטות, עד שפוצצתי את הבלון השקרי הזה, והפרקליטות אצה רצה לחפש עוד "ראיות זהב", ונפלה שוב ושוב בראיות מפוברקות.ולא רלוונטיות לתיק פלילי כלשהו.
11. הייתה התייחסות ברמז לכך, שהתיק נגד שרה נתניהו נסגר ולא הוסבר נכון למה התיק נגד איריס אלוביץ' לא נסגר. ההסבר הנכון היה מחסל את כל התכנית המפוברקת, ששודרה אמש. 

שורה תחתונה:
מדובר בשערורייה, שלא תיאמן, שבונים תיק פלילי סביב ספינולוגים ושקרנים סדרתיים מובהקים (פילבר, ישועה וחפץ) וכולם (מהמשטרה, דרך הפרקליטות, היועמ"ש ומדבררי הפרקליטות בתקשורת) ממחזרים את השקרים הללו לציבור וכעת לבית המשפט - שוב ושוב. 

היות ומה שנחשף כאן הוא ממש לא מצחיק, וזו "תפירת תיק" בקנה מידה כזה ענק (ש"פרשת דרייפוס" היא אפיזודה זעירה ושולית לעומת מה שיש כאן), אין מנוס אלא להקים ועדת חקירה ממלכתית בעניין הזה.

טוב ייעשה היועמ"ש, אם ימשוך מידית את כתב האישום, שהוגש על ידו לבית המשפט המחוזי בירושלים (ניתן לבטל את כתב האישום בכל שלב במשפט, עד רגע ההכרעה הסופית של השופטים).

אי אפשר להשאיר את העניין הזה ללא טיפול שורש ויסודי בערימות השקרים, הזיופים וההונאה (ועוד אין ספור עבירות, שלא כאן המקום למנות אותן), שתפרו לנתניהו בתיק 4000. 

נספח א'.
הפוסטים של אלי ציפורי בהקשר של התכנית "המקור" ששודרה אמש:
א. אלי ציפורי העלה פוסט נוקב (כאן) בזו הלשון: "רביב דרוקר הוא הרמאי הכי גדול בתולדות התקשורת הישראלית – ומקומו אכן בחקירות ובכלא (אם רק היינו מדינה מתוקנת שבה עיתונאים המשתפים פעולה עם הפרקליטות ביחסים פליליים לא מקבלים ממנדלבליט חסינות).
************************************************************************
דרוקר ממשיך לסרב למעשה להצעתי להתמודד איתי בשידור חי על תיק 4000 בכל במה שיבחר – והוא יודע למה: אחשוף את כל שקריו
*************************************************************************
כצפוי, התכנית של דרוקר אמש על וואלה לא חידשה דבר ולא יכולה לחדש דבר. כצפוי, דרוקר בא לקלל ויצא מברך, בלי שהוא מבין זאת בכלל. אין ולא תהיה ראיית זהב, כי לא היתה כזו מלכתחילה וגם לא תהיה כזו. יש תפירת תיק, שדרוקר הוא שחקן פעיל מאוד בתפירה, יחד עם חבריו ב"הארץ דה מרקר". הנה הראיות המזכות שהגיש אתמול דרוקר:

• בנימין נתניהו: קולו לא נשמע כלל בקלטות, וזה בדיוק לב העניין: אם אין הקלטה של נתניהו עצמו, אז מה הבעיה?

• יאיר נתניהו: ניר חפץ אומר שנתניהו הבן "ניטר" את המידע בוואלה והוא זה ש"התערב". ראשית, נתניהו הבן בקיא מאוד בענייני תקשורת, זו זכותו, וחושף כל העת את הצביעות של העיתונאים כולל מידע שקרי שהם מפרסים; שנית, נתניהו הבן נחקר על כך במשטרה והוחלט לא להגיש נגדו כתב אישום, כמו נגד אמו, שרה נתניהו; אז איפה הבעיה? אין שום בעיה.

• רביב דרוקר והצוללות: ניכר שדרוקר כעס מאוד על כך שוואלה לא עשה פולו על הפייק תחקיר שלו בזמנו. זה אופיו של האיש – הוא חושב שהוא במרכז העולם וכולם צריכים לרקוד סביבו. יש רק בעיה אחת: דרוקר ניסה לחבר בכוח את פרשת הצוללות לנתניהו ונכשל. אכן, לא היה ראוי שיעשו פולו על הפייק תחקיר שלו.

• דן מרגלית ומוטי גילת: שני חבריו של דרוקר לאג'נדת אנטי ביבי, שהוא מכנה אותם "עיתונאים בכירים". זו בדיחה. מרגלית סולק בבושת פנים מהעיתונות כיוון שנחשד בהטרדות מיניות ואף באונס. 

• איריס אלוביץ': אומרת באחת השיחות שהיא פועלת ממניעים אידיאולוגיים. למה לה אסור ולעמוס שוקן או לרביב דרוקר מותר לפעול מתוך אידיאולוגיה?

• חיסול חשבונות: הטענה שוואלה חיסל חשבונות עם כחלון היא משעשעת, כשהיא יוצאת מפיו של דרוקר. על ראש הגנב בוער הכובע: הוא אחראי על כמה נסיונות חיסול חשבונות באמצעות תוכניתו, בין היתר נגדי, באמצעות כתבלב החצר שלו איתי רום. שניהם נתפסו בשקרים ולא טרחו להתנצל.

• דוד ורטהיים: רואיין קצרות בתכניותיו, בלי גילוי נאות. ורטהיים, עורך זוטר בוואלה לשעבר והיום ב"גלובס", העניק סיקור אוהד באופן מובהק לדרוקר באתר. גם הוא חבר בכת "רק לא ביבי".

• דב גיל-הר: כמה פעמים כבר אפשר לסחוט את הלימון של גיל-הר, איש שמאל קיצוני ואינטרנסט שקיבל ג'וב מפנק בתאגיד השידור על חשבונינו, בשכר שמתקרב ל-40 אלף שקל ברוטו לחודש, רק בגלל קישוריו לחונטה ולא בזכות כישוריו.

• אמיר תיבון: בעבר הכתב המדיני של וואלה והיום כתב ב"הארץ" ששוב מוחזר בתכנית בראיונות מוטים. עוד גילוי נאות שנשכח – תיבון הוא איש של עמוס שוקן ב"הארץ", חייל נאמן בעיתון שתפר את תיק 4000 יחד עם הפרקליטות.

• "נתניהו אישר לאלוביץ' למכור את מניותיו ב-יס במיליארד שקל"; שקר גס. משרד התקשורת אישר את המיזוג ("העברת אמצעי שליטה"); את עסקת בעלי העניין אישרו דירקטוריונים של בזק ו-יס. נתניהו לא מעריך שווי ולא יכול להיות כזה. זה א-ב בהבנה של רגולציה – אבל דרוקר הרי מוכוון מטרה.

• "פילבר עצר את הרפורמות נגד בזק"; עוד שקר גס; דרוקר אפילו לא יודע אילו רפורמות: את הרפורמה העיקרית של השוק הסיטונאי הוא קידם; בנושא הטלפוניה הסיטונאית התברר לאחרונה שבזק צדקה לאורך כל הדרך. כרגיל, דרוקר מעיף משפטים בלי שהוא מסוגל להבין אותם – והכל מתוך כוונת זדון.

והיו עוד אין ספור שקרים ועיוותים - אבל באמת שעייפתי ממכונת השקרים של דרוקר."

ג. אלי ציפורי השלים את הפוסט הקודם בפוסט חדש (כאן) בזו הלשון: "הציבור אמר את דברו: רביב דרוקר רמאי שמקומו בכלא; רייטינג עלוב של 5.9% לתכנית העבריינית שלו אתמול בשיתוף פעולה פלילי עם הפרקליטות.
******************************************************************************************
לא עזרו הפרומואים, לא עזרו כל הפמפומים של חברי החונטה לירום הודו דרוקר, לא עזרו כל מתקפת הציוצים שלו ושל כתבלבי החצר שלו (איתי רום, נתי טוקר, אביעד גליקמן) – הרייטינג העלוב מוכיח שאין כמו משפט הציבור; והציבור כבר מבין היטב שדרוקר הוא גדול הרמאים בתקשורת הישראלית ולכן לא מוכן לצפות בתוכניותיו העברייניות, בשיתוף פעולה מלא ופלילי עם הפרקליטות.

אגב, דרוקר טוען כל הזמן שהוא קרא את *כל* חומר הראיות, או כמעט את *כולו*. זהו עוד שקר גס. אף בן אנוש לא מסוגל לקרוא את הררי חומר הראיות. דרוקר, שהוא די עצלן וחפיפניק, קרא בדיוק את הקטעים שהעבירה לו הפרקליטות."

עדכון 11.6.20:
א. פורסם ב"ישראל היום" (כאן) תחת הכותרת וכותרת המשנה: "נתניהו: "בעולם מתוקן רביב דרוקר היה נכנס היום לכלא"
תגובה חריפה מטעם הליכוד לתחקיר "המקור" • "דרוקר ממשיך לבצע משפט שדה פלילי נגד ראש הממשלה" • "בעולם מתוקן אנשים נכנסים לכלא על ביצוע עבירות פליליות", הגיב העיתונאי."

ב. אלי ציפורי פרסם (כאן) פוסט מעניין נוסף בזו הלשון: "שלמה פילבר (בתמונה משמאל) ממשיך לרסק את תיק 4000; רומז: הייתי קורבן של שלטון הפקידים במשרד התקשורת.
**************************************************************************
שלמה פילבר לא נוהג לצייץ הרבה, בטח שלא בענייני משרד התקשורת, שם כיהן כמנכ"ל, טרום תיק 4000. אבל כשהוא מצייץ, כל מילה חשובה ופילבר יודע לעשות זאת ברמיזה ובקריצה.

היום התייחס פילבר לראיון של שי באב"ד, מנכ"ל האוצר היוצא, שבה אמר ש"גם הפקידות אצלנו לפעמים שוכחת שתפקידה ליישם מדיניות של קובעי מדיניות גם אם לא מסכימים איתה מקצועית". לבאב"ד יש יריבות עמוקה על פקידי אגף התקציבים באוצר והוא לבטח התכוון איליהם. מה כתב על כך פילבר? "אבחנה מדוייקת של שי באב"ד: על פקידים שמתבלבלים בין תפקידים ליישם את המדיניות לבין יומרתם לקבוע אותה במקום הנבחרים ונציגיהם". פילבר הוסיף כי "מנכ"לים ושרים קובעים (הדגיש את הקובעים) את המדיניות לסמנכ"לים.

בהמשך היום, פילבר הוסיף ציוץ: "כל מי שמאבקי כוח ואגו, הדלפות והכפשות אחד על השני, תקיעת מקלות לתהליכים שמוביל קולגה/יריב שלך בהנהלת משרד הבריאות... והציבור במקום אחרון בסדר העדיפות, מזכיר לו את התנהלות הפקידות הבכירה במשרד התקשורת ב-2016, עושה זאת על אחריותו בלבד. ז.מ.א.ד. (זה ממש אותו דבר)".

אני מניח שהציוץ לא ברור לרוב הציבור, אז הנה פירושו:

פילבר, כזכור, היה מנכ"ל משרד התקשורת כשנתניהו היה שר התקשורת. הוא קידם בכהונתו מספר מהלכים שמצאו את עצמם בכתב האישום בתיק 4000, כמו קידום הסדר עם בזק על פרישת הסיבים האופטיים תמורת ביטול ההפרדה המבנית.

כתוצאה מקידום המהלכים הללו הפקידות הבכירה במשרד התקשורת הכפישה והשמיצה אותו והפכה אותו למי שעובד אצל בזק. פילבר טען לפני וגם אחרי שהפך לעד מדינה, שכל החלטותיו היו מקצועיות לטובת הצרכנים. בחוכמה שבדיעבד, התברר שהוא צדק לחלוטין.

בראש המכפישים היו הרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת ואבי ברגר, קודמו בתפקיד, שהמשיך להשמיץ אותו אחרי סיום תפקידו.

שני העיתונאים ששירותו את המדליפים נגד פילבר היו, בעיקר, נתי טוקר מ"הארץ דה מרקר" וגד פרץ מ"גלובס". אותו עיקרון: הדלפות תמורת החנפות למדליפים. "הארץ דה מרקר" גם לקח חלק פעיל בתפירת התיק יד ביד עם הפרקליטות, בשיתוף פעולה פלילי, תוך שהוא משמיץ את פילבר כמו מכונת תעמולה שקרית משומנת.

פילבר תפס את לבאות בהדלפה מכוערת למנכ"ל פרטנר, איציק בנבינישתי (לבאות אמר לו להגיע לבית קפה ברח' רוטשילד בת"א) ולבאות נאלץ לעזוב את תפקידו בהסכמה.

הן לבאות והן ברגר הם שני עדי תביעה נגד נתניהו, המוגדרים כ"עדי מפתח" על ידי הפרקליטות. שניהם שקרנים, אינטרנסטים, שגרמו נזק אדיר לצרכנים, ולא נמצא שום בדל מסמך שהתנגדו, למשל, למיזוג בזק-יס. הם, למשל, החליטו להמציא את עניין הטלפוניה הסיטונאית, שלאחר שנים התברר שבזק צדקה והם טעו. רק בגלל שהפרקליטות רוצה את ראשו של נתניהו, שני השקרנים האלה קיבלו למעשה חסינות בפועל.

הן לבאות והן ברגר, לא קידמו את הצרכנים ואת השירותים לצרכנים, הציבור ממש לא עניין אותם. עובדה: שניהם עובדים היום כיועצים לסלקום, המתחרה של בזק. הכל אינטרסים אישיים."

ג. אמש, מיד לאחר סיום שידור תכנית "המקור" של רביב דרוקר בערוץ 13, רואיינתי ע"י כתב רדיו חרדי (שמשודר בערוץ טלפוני לאוכלוסייה החרדית בישראל) בשם "הקו החרדי". היום קיבלתי את קובץ הקול של השידור, שם נתנו לי לדבר ללא עריכה או קיטוע (כמו שרביב דרוקר עשה להקלטה עמי). קובץ הקול מצוי בלינק כאן ומומלץ להאזנה לכל המתעניינים בתיק 4000 ומה מתפתח סביבו: .

ד. פורסם כאן (ב"חדשות 13", חשיפה של הכתבת איילה חסון), כנראה בעקבות חשיפה קודמת באתר "מידה" (כאן): "כך ניסה היועמ"ש לשנות את העילה לגניזת התיק נגדו - לחוסר אשמה.
פרסום ראשון: תיק החקירה נגד מנדלבליט בעודו הפצ"ר נסגר מחוסר ראיות. כעת, נחשף, כי אחרי שמנדלבליט מונה לתפקידו הנוכחי, פרקליטו ביקש מניצן, שהיה כפוף לו, לשנות הסיבה שבגינה נסגר התיק".

עדכון 12.6.20:
א. פרסמתי פוסט בו הלשון: "בתמלול המלא שרביב דרוקר פרסם אחרי 3 שבועות (במקום לפרסם את הסרטון המלא של הראיון עמי, הוא שם את זה כאן: https://bit.ly/TimlulkAviW) תמלול שיש בו תוספות שנעשו והושתלו בו על ידי דרוקר מאוחר יותר, ממש בתוך התמלול, כאילו זה היה בזמן הראיון. 
למה יש תוספות משלו שהושתלו על ידו לתוך התמלול שלי? כי כרגיל דרוקר משבש ומזייף כל דבר, גם את התמלול של דברי. 
העיקר: יש בתמלול "קטע מהסרטים", ששכחתי כבר שאמרתי אותו בשידור הארוך שלא שודר לצופים, אולם, התמלול הזה הזכיר לי את דברי והוא קטע ממש טוב, המתייחס לגבי הבורות המוחלטת של רביב דרוקר. פשוט אפס מוחלט ובור ועם הארץ שעושה תחקירים ברמה ירודה יותר ממה שמבצעת הנכדה שלי (בת ה-4) בגן בו היא נמצאת: הקטע הזה מצוי כאן. 

ב. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט שזו כותרתו: "תפירת התיקים נגד נתניהו התחילה ממבקר המדינה: על הקשר, החברות ההדוקה וניגוד העניינים החמור בין רביב דרוקר ובין היועץ המשפטי לשעבר של משרד המבקר - שהקימו יחדיו את התנועה לחופש המידע, מבית הקרן החדשה לישראל – תנועה שהרבתה לעתור נגד נתניהו.
*******************************************************************************
לא צריך להתבלבל: הרדיפה וציד המכשפות של הדיפסטייט הישראלי התחילה במשרד מבקר המדינה ורק אחר כך המשיכה לפרקליטות והמשטרה – שלושת המוסדות מאוכלסים לרוב על-ידי פקידים שמתנגדים לנתניהו וגם פועלים בהתאם.
• אחד מהם הוא פרופ' יורם רבין (בתמונה עם מנדלבליט) לשעבר היועץ המשפטי של משרד המבקר. רבין הוא ידידו הקרוב מאוד של רביב דרוקר (לפי עדותו של האחרון כבר מגיל 18 מהצבא) - דרוקר הוא הרמאי הגדול ביותר בתולדות התקשורת הישראלית. רמאי שניסה להדיח עד ולהלך עליו אימים (שלמה פילבר), מכונת תעמולה של שקרים. רבין ודרוקר חברו יחדיו כדי להקים את התנועה לחופש המידע, תנועה שהמימון העיקרי שלה היה מהקרן החדשה לישראל. התנועה עסקה רבות בפעילות נגד נתניהו, בהוצאותיו, עד לדרישה של חשבוניות על הניקוי היבש בבית ראש הממשלה. כלומר, רדיפה לכל דבר ממניעים פוליטיים." 
מומלץ לקרא את הפוסט במקור - עד סופו. 

ג. כל העדים בתיק הנדון בבית המשפט המחוזי בי-ם, קיבלו את ההודעה (בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים) מהפרקליטות, הודעה המצויה בתצלום כאן מתחת, לא להתראיין לכלי התקשורת:


ד. בעקבות פוסט מאוד נוקב של גלעד צוויק מ"ישראל היום" (כאן) החושף שרביב דרוקר ביקש לחקור עיתונאי ושר (בועז גולן ואמיר אוחנה) אך לפני 4 חודשים, הוציא אלי ציפורי פוסט משלים ונוקב משלו (כאן) בזו הכותרת: "עוד הוכחה לכך שרביב דרוקר הוא עבריין סדרתי לכאורה: פרסם לפני 5 שנים את טיוטת דוח המבקר המלאה בעניין ביבי-טורס – למרות שזה אסור על-פי חוק ומדובר בעבירה פלילית.
**********************************
הקלטת המפלילה לכאורה שמעידה על ניסיון להדחת עד (שלמה פילבר) על-ידי דרוקר: "אני רוצה לחזק את פילבר כדי שיבחר להגיד את האמת... לתת לו את האומץ... צריך להראות לו מה הוא אמר במשטרה".
שני הפוסטים במלואם בעניין רביב דרוקר מומלצים לקריאה. 

ה. אלי ציפורי העלה פוסט נוקב (כאן) בעקבות תגובת ד"ר אביחי מנדלבליט, במרכז התמונה משמאל (תגובה שהועברה לכלי התקשורת דרך מ"מ דובר משרד המשפטים, ההודעה המלאה של ד"ר מנדלבליט מצויה כאן - למתעניינים), וזה לשון הפוסט של אלי ציפורי:
"מנדלבליט מודה בפועל: התיק נגדי בפרשת הרפז לא נסגר מחוסר אשמה – פניתי לשי ניצן לסגור אותו אבל לא התקבלה כל החלטה פורמלית; המשמעות: כל תקופת הדיונים מנדלבליט נסחט על-ידי שי ניצן ולא היה כשיר לקבל שום החלטה בנוגע לנתניהו.
****************************************************
מנדלבליט גם חושף למעשה את מערכת היחסים הפלילית שלו עם רביב דרוקר: אומר שאילה חסון לא "מקיימת סטנדרטים עיתונאייים בסיסיים" אבל שחברו דרוקר עובר על כללים אתיים ופליליים לכאורה – מנדלבליט לא פוצה פה
**************************************************
מנדלבליט הולך ומסתבך בשקרים על שקרים. אני כותב פה כבר חודשים ארוכים שתיקו בפרשת הרפז לא נסגר מחוסר אשמה, אלא במפורש מחוסר ראיות (קשיים ראייתיים ועבירות פליליות ברף הנמוך כפי שקבע יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי הקודם).

לפני שעה קלה, בעקבות תחקיר שאמורה לפרסם הערב אילה חסון על כך שפרקליטו של מנדלבליט פנה לשי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה בעת כהונתו של מנדלבליט כיועץ המשפטי לממשלה (!) וביקש לסגור את התיק מחוסר אשמה – בסיטואציה בלתי אפשרית ובעלת ניגוד עניינים - שחרר מנדלבליט תגובה בסגנון "על ראש הגנב בוער הכובע".

ראשית, הוא תוקף את אילה חסון בלי לנקוב בשמה וכותב כי "אין זו הפעם הראשונה שבה פרסום של אותה עיתונאית אינו מקיים סטנדרטים עיתונאיים בסיסיים..." איזו צביעות של מנדלבליט! כשרביב דרוקר מבצע עבירות אתיות ועבירות פליליות לכאורה הוא לא פוצה פה, אבל כשעיתונאים מותחים עליו ביקורת (דרך אגב, משרד המשפטים נהג באותו אופן נגדי), הוא הופך אותם ללא מקצועיים וללא אמינים.

זה ניחא, אבל מנדלבליט ממשיך לשקר שכותב כך: "... כלל הגורמים הבכירים שעסקו בנושא סברו כי העילה המתאימה לסגירת התיק בנסיבות שנוצרו היא חוסר אשמה. נוכח תפקידו של ד"ר מנדלבליט כיועמ"ש המכהן, ניתנה חוות דעת של הגורמים הרלוונטיים שקבעה כי אין מקום להעביר לרישום החלטה פורמלית בענין, ע"י כל גורם הכפוף ליועמ"ש".

זה לא ייאמן! מנדלבליט מודה שההחלטה שהתיק נסגר מחוסר ראיות שרירה וקיימת! זה לא משנה מה "גורמים בכירים" סברו (כלומר, החברים שלו בפרקליטות), אלא העובדה שאין שום החלטה פורמלית בעניין בקשתו לסגור את התיק מחוסר אשמה, ולכן המסמך הקובע הוא של וינשטיין: כלומר, סגירת התיק מחוסר ראיות, מה שלא מנקה את מנדלבליט.

עוד הוכחה לכך שמנדלבליט מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה במרמה ולא היה כשיר להחליט על הגשת כתבי אישום נגד נתניהו, כיוון שנסחט על-ידי שי ניצן."

ו. אלי ציפורי פרסם פוסט נוקב ביותר (כאן) בעקבות חשיפת איילה חסון מערוץ 13 (כאן וכאן), בזו הלשון: "רעידת אדמה: מנדלבליט ושי ניצן הסתירו מבית המשפט העליון את עילת הסגירה האמיתית בתיקו של מנדלבליט בפרשת הרפז; ניצן ומנדלבליט היו ביחסי תלות ברורים במהלך פתיחת החקירות נגד נתניהו בתיק 1000 ל-2000; התיק לא נסגר מחוסר אשמה ולכן מנדלבליט לא יכול היה בכלל להתמנות ליועץ משפטי לממשלה
******************************************************************
התחקיר של אילה חסון ששודר הערב מחזק את מה שאני כותב פה כבר חודשים ארוכים: עילת הסגירה של תיק מנדלבליט בפרשת הרפז היא לא "חוסר אשמה", אלא "העדר ראיות"; חמור מכל – בית המשפט העליון הוטעה בעניין כנראה על-ידי הפרקליטות ועל-פי שאלה שהפניתי אליו כבר לפני כשבועיים הוא מסרב לתקן את טעותו.

הנה סדר האירועים:

1.2.2016 מתמנה אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה לאחר שועדת האיתור לא היתה חשופה לקלטות מנדלבליט-אשכנזי ובוודאי שלא בית המשפט העליון. משה ניסים, שר המשפטים לשעבר ואחד מחברי ועדת האיתור אמר שהמינוי לא היה עובר כנראה אם הקלטות היו נחשפות.

28.7.2016 מנדלבליט שולח מכתב לשי ניצן, פרקליט המדינה דאז, באמצעות פרקליטו ז'ק חן (היום פרקליטו של שאול אלוביץ'). מנדלבליט מבקש משי ניצן לסגור את תיקו מחוסר אשמה, למרות שיהודה וינשטיין, היועץ המשפטי הקודם, קבע כי בחוות הדעת שלו כי התיק נסגר מ"קשיים ראיתיים" ומ"עבירות ברף הנמוך".

עצם הפניה של מנדלבליט לגורם שכפוף לו לטפל בעניינו היא הזויה והיא הוסתרה עד עתה על-ידי שני הצדדים. במקום ששי ניצן יגלגל אותו מכל המדרגות, הוא מחליט לדון בעניין ולמרוח את תשובותו.

במשך כל אותה תקופה השניים נמצאים ביחסי תלות, יחס של סוחט ונסחט, בלי שהם צריכים לאמר דבר האחד לשני. שי ניצן דחף בכל כוחו לחקירות משטרה בתיקי נתניהו, ואילו מנדלבליט חיכה לתשובתו של שי ניצן.

שימו לב לתאריכים של החקירות:

10.7.2016 מנדלבליט מאשר למשטרה לבצע בדיקה בתיק 1000 על פי המלצתו של... שי ניצן.

דצמבר 2016: נפתחת החקירה הרשמית בתיק 1000.

ינואר 2017: פתיחת החקירה בתיק 2000.

יוני 2017, פברואר 2018: חקירות בתיק בזק-רשות ני"ע ובעקבותיה חקירה בתיק 4000 נפתחים במקביל. גם במועדים הללו ברור שיש יחסי תלות בין מנדלבליט כי לפי דבריו "גורמים בכירים" סברו שיש לסגור את תיקו מחוסר אשמה (הכוונה היא בעיקר לשי ניצן ומומי למברגר). הרבה מאוד לפני כן מתפרסמים בעיתון הבית של הפרקליטות "הארץ דה מרקר", ידיעות על תיק 4000.

מארס 2017: שי ניצן מתקשר לז'ק חן, פרקליטו של מנדלבליט, ומודיע לו שהחליט לא להחליט בעניין כיוון שהוא כפוף למנדלבליט (ניגוד עניינים).

למה לקח 8 חודשים לשי ניצן להבין את הברור מאליו – שהוא נמצא בניגוד עניינים חמור ולא יכול לטפל בבקשת מנדלבליט, כיוון שהיה ברור מראש שעילת הסגירה היא מחוסר ראיות?

זה ברור: המטרה של שי ניצן היתה נתניהו והוא סחט את מנדלבליט."

ז. אלי ציפורי הוסיף (כאן) פוסט קצר ונוקב: "הוא שיקר בנוגע לעילת סגירת תיקו בפרשת הרפז, הוא מסתתר מאחורי צווי איסור פרסום, הוא דרש לסגור את תיקו מחוסר אשמה בהנחת סלב משי ניצן, הוא היה כבר תחת טיוטת כתב אישום חמורה מאוד, הוא התמנה ליועץ המשפטי לממשלה במרמה והוא לא היה כשיר מעולם לקבל החלטות בעניינו של נתניהו. פרשת מנדלגייט צריכה לעבור לחקירה מיידית של אביחי מנדלבליט ושי ניצן שהיו ביחסי סוחט-נסחט בהחלטות על תיקי נתניהו ולהוביל לביטול כתבי האישום נגד נתניהו".

עדכון 13.6.20:
א. אלי ציפורי מעלה כאן פוסט המצטט את עו"ד כנרת בראשי בזו הלשון: "כנרת בראשי ממשיכה לחשוף את השחיתות והרקבון בפרקליטות, שכוללים גם עבירות פליליות". התצלום של הציוץ של עו"ד כנרת בראשי נמצא כאן. 

ב. ח"כ ד"ר שלמה קרעי שלח מכתב דרישה ליועמ"ש ומ"מ פרקליט המדינה (ד"ר אביחי מנדלבליט), לפתוח בחקירה בעניין התכנית "המקור" של רביב דרוקר. הפנייה כאן. הסיכוי שד"ר מנדלבליט, שאישר את שידור התכנית והיה מעורב בהדלפת החומרים שהוצגו בתכנית, יפתח בחקירה כנגד עצמו - היא אפס. 

ג. אלי ציפורי מפרסם (כאן) פוסט מסכם עד כה, של "פרשת מנדלגייט" בזו הלשון: "מנדלבליט חייב להניח את המפתחות על השולחן ולשחרר לפרסום את הקלטת המפלילה לכאורה נגדו; אין מנוס מחקירה פלילית נגדו ונגד שי ניצן וביטול כתבי האישום נגד נתניהו.
*********************************************************************
10 נקודות על פרשת "מנדלגייט" – פרשה שחושפת את הטיוח והשחיתות לכאורה במערכת אכיפת החוק.
****************************************************************************************
1. אביחי מנדלבליט מתמנה ליועץ משפטי לממשלה תוך מצג שווא ולמעשה במרמה והפרת אמונים: הוא מסתיר את עילת סגירת התיק האמיתית שלו בפרשת הרפז מהממשלה, מוועדת האיתור וגם מבג"ץ - ויוצר את רושם שהתיק נסגר מ"חוסר אשמה" – ולא היא. מנדלבליט הוא הרי שופט עליון וחלים עליו כללים של שופט עליון; מי שתיקו נסגר מחוסר ראיות אינו יכול לכהן כיועץ משפטי לממשלה ושופט עליון; עובדה היא שיורם דנציגר, שופט העליון לשעבר, הוצא לחופשה עד שתיקו נסגר מחוסר אשמה.

2. מנדלבליט מסתיר לאורך שנים באמצעות צווי איסור פרסום קלטת מפלילה לכאורה בינו לבין גבי אשכנזי, הרמטכ"ל לשעבר, המשמשת ראיה לשיבוש הליכי משפט, מרמה והפרת אמונים; בפרקליטות הוכנה כבר טיוטת כתב אישום חמורה מאוד נגד מנדלבליט בעניינים הללו ונגנזה בעקבות קבירתה של הקלטת בכספת של שי ניצן.

3. הפרקליטות שיתפה פעולה עם מנדלבליט כשלא תיקנה את שופט העליון בדימוס סלים ג'ובראן שקבע בבג"ץ 34-46/14 (1.3.2016) כי "... דומה כי התיק נסגר, בין היתר, משיקולי חוסר אשמה", קביעה שגויה שלא עומדת במבחן המציאות, כיוון שמסמך ההחלטה על תיק החקירה של מנדלבליט, שנכתב על-ידי יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי הקודם, קבע בצורה הכי ברורה כי התיק נסגר בגלל "קשיים ראיתיים" ו"עבירות ברף הנמוך״.

4. מנדלבליט משתמש בפסק הדין הזה כדי לייצר מצג שווא שהוא נקי מכל רבב.

5. הן שי ניצן והן מנדלבליט יודעים כי שופט העליון ג'ובראן טעה אך ניצן מחריש ומאפשר את מינויו הלא-כשר של מנדלבליט ליועץ משפטי לממשלה ב-1.2.2016.

6. ב-28.7.2016 פונה מנדלבליט לשי ניצן, גורם הכפוף לו, בבקשה לסגור את תיקו מ"חוסר אשמה", כשברור לשניים שהם נמצאים בניגוד עניינים חמור – שלא מדווח לציבור. בעצם הפנייה מודה מנדלבליט שעילת הסגירה הלא ברורה לא איפשרה לו בכלל להתמנות ליועץ משפטי לממשלה.

7. שי ניצן, במקום לדחות את הבקשה על הסף, בגלל אותו ניגוד העניינים, מורח את העניין במשך 8 חודשים ורק במהלך חודש מארס 2017 מודיע לפרקליטו של מנדלבליט כי הוא מחליט שלא להחליט. במהלך אותה תקופה מנדלבליט וניצן נמצאים במצב של סוחט-נסחט.

8. בכל אותם 8 חודשים נפתחת חקירה בתיק 1000 ותיק 2000 ונמשכת החקירה בתיק החמגשיות שנפתחה כבר באוגוסט 2015 – כולן בהמלצתו של שי ניצן.

9. גם לאחר התשובה של שי ניצן, מנדלבליט וניצן ממשיכים לקיים ביניהם יחסים של סוחט-נסחט, כיוון שכל ההתדיינות ביניהם הוסתרה מעין הציבור; במהלך התקופה הזו נפתחה חקירה גם בתיק 4000 – שוב בהמלצתו של שי ניצן.

10. דן אלדד, מ"מ פרקליט המדינה, מתחיל לבדוק את עניין סגירת התיק של מנדלבליט אך מנדלבליט דואג לסלקו מתפקידו באמצעות העליון (השופט מני מזוז). בצעד חסר תקדים הוא תופס את מקום פרקליט המדינה לתקופה בלתי ידועה כך שהוא למעשה מחליט על עצמו וחוסם כל אפשרות לחקירה נגדו. בד בבד, הוא מרחף באיומים בפתיחת חקירה נוספת (שטות המניות של נתניהו), בלי שהוא כשיר בכלל להחליט על כך.

ברור, אם כן, לאור כל העובדות הללו שמנדלבליט צריך להתפטר מיד; בשלב הבא צריך לשחרר לפרסום את קלטות-אשכנזי, לפתוח בחקירה נגד מנדלבליט, שי ניצן וכל הפרקליטים ששיתפו פעולה עם הטיוח – וכמובן לבטל את כתבי האישום נגד נתניהו."

ד. פורסם כאן ב-News1 מאמר נוקב תחת הכותרת: "דרוקר שיבש ביודעין משפט נתניהו; השפיע על חיים גרון לשנות גרסתו". מומלץ לקריאה. 

עדכון 14.6.20:
א. פורסם כאן מאמר נוקב ומומלץ לקריאה של ד"ר לימור סמימיאן דרש ב"ישראל היום" בנושא "מנדלגייט".

ב. פורסמה תזכורת לכתבה של עמית סגל לפני כשנתיים: עו"ד מומי (שלמה) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), סגר את התיק לד"ר אביחי מנדלבליט, הממונה עליו (מעל לשי ניצן שהיה אז פרקליט המדינה), בעילת "חוסר אשמה" - כאן. 

ג. אלי ציפורי פרסם כאן את הפוסט הבא, מלוווה בציוץ של "עד המדינה" שלמה פילבר (בתצלום כאן) בזו הלשון: "שלמה פילבר ממשיך לפרק את תיק 4000: לועג ל״אנשי המקצוע״ שהתנגדו למתווה שלו בעניין הסיבים האופטיים ולעיתון ״הארץ דה מרקר״ שתפר את התיק יחד עם הפרקליטות בצורה פלילית.
*******************************************************
שלמה פילבר עושה זאת שוב: בציוץ המצורף הוא לועג בצדק ל״גורמי המקצוע״ במשרדי האוצר התקשורת, לועג בצדק למבקר המדינה ולועג בצדק לעיתון ״הארץ דה מרקר״ הבזוי (הוא מתכוון בעיקר לנתי-ק*י טוקר) שהפך את המתווה שלו בפריסת הסיבים האופטיים למושחת (וגם אחר כך זה נכנס בפועל לכתב האישום נגד נתניהו).

המתווה שהציע בזמנו פילבר עלה פחות למדינה בהטבות והיה חוסך כמעט 4 שנים בעיכוב פיתוח תשתיות האינטרנט בישראל, נזק של מיליארדי שקלים. עכשיו המדינה מעניקה הטבות אדירות לבזק ולהוט כדי שיואילו בטובן לפרוש סיבים אופטיים ונתי-ק*י טוקרים לא אומרים שזו שחיתות.

על הנזק העצום למשק הישראלי חתומים ״גורמי המקצוע״ (הרן לבאות בעיקר), מבקר המדינה (יוסף שפירא) ועיתון ״הארץ דה מרקר״. אותם צריך לתבוע.

לפני שבועיים כתבתי על כך טור ב״מעריב״." 

ד. עו"ד כנרת בראשי פרסמה כאן באתר "מידה" כתבה מאוד נוקבת ומומלצת לקריאה שכותרתה: “מנדלבליט וניצן היו בניגוד עניינים חמור, זו דריסה של הדמוקרטיה”.

עדכון 15.6.20:
א. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט כדלהלן: "היחסים המושחתים לכאורה בין מנדלבליט לרביב דרוקר - הדלפות פליליות תמורת סיקור אוהד.
**************************************************
עוד עדות ליחסים הפליליים לכאורה בין רביב דרוקר לאביחי מנדלבליט: דרוקר כתב היום ש"מנדלבליט אינו מושחת" (דף המסרים של היועמ"ש); מנדלבליט נותן לו בתמורה חסינות מחקירה מתבקשת תחת אזהרה על ניסיון להדחת עדים ושיבוש הליכי משפט וגם מספק לו (באמצעות שלוחיו) הדלפות פליליות.
****************************************************************
דרוקר, שקרן פתולוגי, גם מנהל קמפיין נגד אילה חסון מאחורי גבה באמצעות כתבלבלי החצר שלו איתי רום, נתי טוקר, אביעד גליקמן ועוד.
*************************************************************
רביב דרוקר ואביעד גליקמן כל כך שקופים וצפויים: אתמול בערב גליקמן, בעוד ספין אופייני של מנדלבליט, שידר רכילות על שרה ויאיר נתניהו בערוץ 13 הקורס, כדי להרחיק את האש מפרשת מנדלגייט. והיום, שופט העליון (בציניות) דרוקר קבע במאמר בעיתון הבית שלו "הארץ" (זה העיתון שבמוקד תפירת התיקים) ש"מנדלבליט אינו מושחת". לדרוקר יש מדי פעם יציאות כאלה שהוא מחליט מי מושחת ומי לא כי בעיני רוחו הוא בית המשפט, אין צורך בכלל במערכת משפט.

הוא קבע בעבר שחברו יהיר לפיד לא מושחת ואת גבי אשכנזי הוא כינה "טמבל" בפרשת הרפז, כזה שהתנהג בסך הכל בשלומיאליות, לאחר שה"טמבל" הזה הדליף סודות מדינה לעיתונאים וניהל מעקב אחרי בכירים בצבא (כך קבעו כל הדוחות על הפרשה). מעניין, זו התנהגות של "טמבל"?
דרוקר הוא שקרן פתולוגי וראינו זאת היטב ב"תחקירים" שלו על תיק 4000: אבי וייס, אני ויואב יצחק חשפנו את כל שקריו ב"תחקיר", הבורות המדהימה שלו בענייני רגולציה, העובדה שהוזן על-ידי הפרקליטות וחמור מכל: הניסיון להדיח עדים, לשים להם מילים בפה (חיים גרון) ונסיונות לאיים על עדים (שלמה פילבר ושאול אלוביץ').

ב"מאמר" היום, שנראה בדיוק כמו דף המסרים של מנדלבליט, שכבר שודר על-ידי גליקמן, מבצע דרוקר לוליינות מילולית כדי להצדיק את התנהלותו העבריינית של מנדלבליט בכל פרשת הרפז. הוא שואל למי היה אמור מנדלבליט בעניין עילת הסגירה? לבית הדין להאג? לא, דרוקר, הוא היה אמור לפנות לבג"ץ, ואכן פנה לבג"ץ כבר בנושא הזה, שגלגל אותו מהמדרגות. וממילא, דרוקר לא שואל את עצמו למה כל התהליך לא היה שקוף. הוא הרי אוהב מאוד שקיפות, רק אצל מי שהוא רודף.

כמובן שדרוקר מתעלם לאורך כל המאמר השקרי שלו שנגד מנדלבליט הוכנה כבר טיוטת אישום חמורה מאוד על שיבוש הליכי משפט, מרמה והפרת אמונים ורק קלטת מפלילה שנקברה בכספת של שי ניצן מנעה את העמדתו לדין. טוב, מה לא עושים בשביל עוד הדלפות פליליות מתיקי נתניהו."

ב. אלי ציפורי פרסם כאן את הפוסט הבא: "כמו במאפיה: מערכת אכיפת החוק התגייסה כולה כדי להגן על מנדלבליט ולהסתיר מהציבור את התנהלותו העבריינית לכאורה.
****************************************
ביקשתי היום ממשרד המשפטים את חוות הדעת של שי ניצן על עילת סגירת תיקו של מנדלבליט - דרך חוק חופש המידע - לאחר תשובות מתחמקות ושקריות (כרגיל) שקיבלתי בנושא.
***************************************************
בית המשפט העליון מתחמק משאלותיי על הטעויות בפסקי הדין של ג׳ובראן וסולברג שקבעו בצורה שקרית שתיקו של מנדלבליט נסגר מ״חוסר אשמה״
********************************
עו״ד יוסי פוקס חושף: התיק הפלילי של מנדלבליט עדיין פתוח במשטרה; התיק מופיע בסטטוס מב"ד - ממתין לבירור דין. בהיעדר עילת סגירה בפרקליטות, המשטרה אינה יכולה לדעת האם להותיר את התיק במרשם הפלילי או למוחקו. בקיצור, להתקבל לעבודה כפרקליט זוטר בפרקליטו - הוא מנוע, אך איכשהו הוא מכהן כיועמ"ש לממשלה."

ג. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט נוסף (עם צילומי מסמכים שנמצאים בפוסט): "שופטי בית המשפט העליון מסרבים להודות בטעויות בפסיקתם שתיקו של מנדלבליט נסגר בפרשת הרפז מ"חוסר אשמה": "אין זה מתפקידה של דוברות הרשות השופטת לפרש פסקי דין לאחר נתינתם"; "אין לנו מה להוסיף על התגובה שנמסרה"
***************************************************************
מצרף את השאלות שהפניתי לדוברות הרשות השופטת ואת התשובות המוזרות כבר ב-21.5 לפני תוכניתה של אילה חסון וגם אחריה, אתמול. בשני המקרים דוברות הרשות השופטת מסרבת לענות בצורה ישירה על התהיות כיצד קרה ששופטי העליון, ג'ובראן וסולברג, טעו בקביעתם שתיקו של מנדלבליט בפרשת הרפז נסגר מ"חוסר אשמה".
בעקבות התגובות המתחמקות אני מתכוון לפנות לנציב התלונות על השופטים, למרות שאינני תולה בכך תקוות רבות."

עדכון 16.6.20: פורסם כאן, כאן וכאן: בני הזוג אלוביץ' עתרו לבג"ץ נגד מנדלבליט: "יש לחקור את ההדלפות לרביב דרוקר בתיק 4000". "עיקר העתירה מתייחס לפרסומים בערוץ 13 של "ראיית הזהב" של פילבר והקלטות ישועה עם הזוג אלוביץ'".

עדכון 18.6.20:
א. פורסם כאן: "התפתחויות בתביעת ניר חפץ נגד יאיר נתניהו. נתניהו טוען כי מדובר בתביעת השתקה שפוגעת בחופש הביטוי שלו ומבקש לזמן לעדות את חוקרי המשטרה שחשפו את הפרשיות הפליליות של אביו • חפץ: יאיר נתניהו מאיים עלי ומטריד אותי".

ב. אלי ציפורי פרסם (כאן) פוסט מעניין בזו הלשון: "נמשכת ההתרסקות המפוארת של תיק 4000: המחוזי קבע כי הנחיות המשנים ליועמ"ש אינן מחייבות את הרשויות; אבי ליכט, המישנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר ועד תביעה מס' 126 נגד נתניהו העיד ששלמה פילבר, הפר לכאורה הוראה שלו בנוגע לבזק; עדותו, אם כן, ריקה מכל תוכן.
********************************************************************************
בית המשפט המחוזי קבע השבוע כי חוות דעת של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אינן מחייבת את משרדי הממשלה ואת רשויות המדינה – זאת בניגוד לחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. בין היתר נכתב על-ידי משרד המשפטים בעצמו כי "ברי כי מסמכים היוצאים תחת ידי אנשי מחלקת ייעוץ וחקיקה אינם כלל בבחינת הנחיה מנהלית כהגדרתו של מושג זה בסעיף 6 לחוק... הנחיות מינהליות הינן כללים גמישים שרשות מנהלית קובעת לעצמה כדי שידריכו אותה בהפעלת סמכותה...". הפסיקה הזו היא רבת משמעות משום שהיא חלק מליבת תיק 4000 וליבת כל הדיון שבבסיס תיק 4000 על השאלה מי מושל פה: הפקידים או הנבחרים.

הנה העובדות בקשר לתיק 4000:

• אבי ליכט, המישנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, והיום יועצו המשפטי של בני גנץ וכחול לבן, אמר בעדותו, שפילבר למעשה הפר הנחייה שלו בנוגע לביטול ההפרדה המבנית בבזק. פילבר הוציא לבזק מכתב על כוונה לבטל ההפרדה המבנית וליכט אמר בעדותו שמה שהפריע לו במכתב הוא "העיתוי ובעיקר שזה שיצא בלי שימוע. וזה אחרי ששאלו אותי. זו בעצם הפרה של הוראה שלי". על בסיס העדות הזו הפך ליכט לעד תביעה מס' 126 נגד נתניהו.

• העדות הזו הפכה למעשה את כל ההתדיינות של פילבר מול בזק למעשה פלילי וגם נכנסה לכתב האישום נגד נתניהו סעיף 79 ג' בזו הלשון: "בנוסף, על מנת להיטיב עם הנאשם אלוביץ', ועל רקע הנחיית הנאשם נתניהו, קידם פילבר את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. תהליך זה קודם על ידי פילבר בחשאיות, תוך שיתוף פעולה עם אנשי בזק, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד ומבלי להתייעץ עמם. מאמציו של פילבר לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בהתאם לאינטרס של קבוצת בזק הגיעו לשיאם בסוף שנת 2016 ,כשביום 22.12.2016 הביא פילבר לכך שמשרד התקשורת שלח לבזק מכתב שכותרתו "ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק". במכתב זה כלל פילבר פרטים מטעים והשמיט פרטים מהותיים הנוגעים, בין היתר, לחובת שימוע לפני קבלת החלטה, שהייעוץ המשפטי סבר שחיוני לכלול במכתב. בכך סייע פילבר לבזק להציג לציבור מצג מטעה שלפיו מהלך ביטול ההפרדה המבנית הוא בעל היתכנות גבוהה בהרבה מן המצב לאשורו. בזק דיווחה לציבור המשקיעים על קבלת המכתב, ורק לאחר התערבות של גורמים בכירים במערך הייעוץ המשפטי לממשלה, תוקן מכתבו של פילבר כך שהוספה לו חובת השימוע, והתיקון דווח לציבור. ההפרדה המבנית לא בוטלה עד למועד חתימת כתב האישום".

• הבעיה בסעיף הזה כמו כל הסעיפים האחרים שהוא פשוט שקרי: הפעולה של פילבר היתה לגיטימית, "גורמי המקצוע" טעו לאורך כל הדרך (לא רק בנושא ההפרדה המבנית), ולא היתה לו בכלל חובה לקבל את חוות דעתו של ליכט וממילא הוא גם לא הפר אותה.

• למעשה, כל התשתית הפלילית של חקירת רשות ני"ע התבססה על אותה הפרה של הוראת המישנה ליועץ המשפטי לממשלה בשליחת מכתב הכוונות של בזק. חשוב לציין, שבאותה עת נוצרה קליקה של אמיר לוי, ראש אגף התקציבים באוצר לשעבר, הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה לשעבר במשרד התקשורת (ולפני פילבר היה מדובר באבי ברגר, קודמו של פילבר בתפקיד) יחד עם אבי ליכט – אותה קליקה של פקידים שטרפדה כל מהלך של פילבר, שבדיעבד התבררו כולם כמוצדקים וכאלה שמשרתים של האינטרס הציבורי."

ג. אלי ציפורי פרסם כאן עוד פוסט בעקבות ציוץ (כאן) של שלמה פילבר: "שלמה פילבר נועץ עוד מסמר בארון הקבורה של תיק 4000 - וכרגיל התשקורת מתעלמת מהדרמה; עכשיו אתם מבינים למה רביב דרוקר נשלח על ידי הפרקליטות להלך על פילבר אימים ולנסות להדיחו?".

עדכון 19.6.20:
אלי ציפורי פרסם כאן פוסט (הלקוח מטורו ב"מעריב") בזו הלשון: 
תיק 4000: האמת המקצועית של שלמה פילבר.
***********************************
ניתוח שלי היום ב"מעריב": למה כל "גורמי המקצוע" טעו בזמנו בנושא בזק ושלמה פילבר, "שליחו" של נתניהו צדק לכל אורך הדרך – עניין המרוקן מתוכן את תיק 4000.

בתקופה הקצרה של יועז הנדל במשרד התקשורת בזק מקבלת את מה שהיא אפילו לא חלמה לקבל בתקופה שהיא כביכול היתה "מועדפת" על פילבר ונתניהו בכתב האישום.

פילבר אומר בצורה הכי ברורה: אני פעלתי למען האינטרס הציבורי ואילו כל "גורמי המקצוע" יחד עם גורמים בתקשורת פעלו נגד האינטרס הציבורי.

פילבר לא מציין שמות, אבל הוא מפנה את האצבע המאשימה לעברם של הגורמים הבאים:
מבקר המדינה לשעבר, יוסף שפירא.
אמיר לוי, לשעבר ראש אגף התקציבים והרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת – שניים מהבולטים שפעלו כ"קליקה" נגדו והדליפו נגדו בלי הפסקה.

נתי טוקר, מ"הארץ דה מרקר", שפעל בשירותם של לבאות ואבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, השמיץ את פילבר ללא הרף, הפך אותו למגה-מושחת ולמעשה היה שותף בתפירת תיק 4000 יחד עם הפרקליטות".

הכתבה המלאה של אלי ציפורי ב"מעריב" נמצאת כאן, מומלצת לקריאה. 

עדכון 20.6.20:
א. פוסט בפייסבוק שפורסם כאן ע"י אלי ציפורי בהמשך לפוסט הקודם מ-19.6.20: "העדות של שלמה פילבר בטוויטר שמרוקנת את תיק 4000 מתוכן: ״גורמי המקצוע״ במשרד התקשורת ובמשרד האוצר השמיצו אותי, הדליפו נגדי ופעלו נגדי - אבל מבחן הזמן והתוצאה מוכיחים שפעולותיי (גם אלו בנוגע לבזק) היו מקצועיות ולמען האינטרס הציבורי ואילו פעולות ״גורמי המקצוע״ היו נגד האינטרס הציבורי.
למעשה, כל ההחלטות של שר התקשורת החדש יועז הנדל מטיבות הרבה יותר עם בזק
הניתוח המלא שלי ב״מעריב״ על תיק 4000 - כאן". 

ב. יואב יצחק פרסם ב-News1 את הכתבה הנמצאת כאן שכותרתה: "חשיפת News1 / שוחד מרמה והפרת אמונים. מנדלבליט פנה לניצן לשנות הסגירה לחוסר אשמה לאחר שהצילו מגרסטל. מנדלבליט וניצן קיימו יחסי שוחד בתקופת טיפולם בתיקי נתניהו. פניית מנדלבליט לניצן באמצעות ב"כ עו"ד ז'ק חן נעשתה כ-3 חודשים לאחר שנתן ידו לסיכול פרסום דוח הילה גרסטל שכלל ביקורת נוקבת על הפרקליטות ועל ניצן העומד בראשה. מנדלבליט מנע מגרסטל שכירת עורך דין חיצוני והטיל על עוזרו האישי את "המשימה" לייצוגה בפני בג"ץ.  התוצאה: גרסטל נאלצה להתפטר לאחר שלא קיבלה גיבוי גם מהדרג הפוליטי  בניגוד לפרסומים - ניצן סייע למנדלבליט להצגת הסגירה בעילת חוסר אשמה."

עדכון 21.6.20:
א. פורסם כאן: "מבקר המדינה: לא נפתח בבדיקה בעניינו של אביחי מנדבליט. מתניהו אנגלמן השיב לפנייה שהוגשה על ידי חבר הכנסת שלמה קרעי והודיע כי סוגיית המינוי של היועץ המשפטי לממשלה נידונה ארוכות בעתירה שהוגשה לבג"ץ והוכרעה".

ב. אלי ציפורי פרסם תגובה על כך כאן בזו הלשון: "מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתחמק מלבדוק את עילת הסגירה של מנדלבליט מסיבות מוזרות: "זה נידון לעומק בעתירה שהוגשה לעליון" (שקר! לא הוצגה שם התמונה המלאה) ו"יחסיו עם שי ניצן זה נושא פרטני ולא מערכתי שצריך להיבדק ע"י גורמים אחרים" (כלומר, מתחמק מלהתעסק עם מערכת המשפט ומגלגל את תפוח האדמה הלוהט לאחרים)
******************************************
וזה הזמן להזכיר, שזמן קצר לפני מינויו של אנגלמן הדליפה הפרקליטות לגיא פלג איזה סיפור על אחריותו של אנגלמן לכאורה להסתרת דוח פנימי חריף כשכיהן כמנכ"ל הטכניון. לפלג צצו בתזמון מושלם הקלטות ששידר פלג, הדובר הנאמן של מנדלבליט, שבהן אנגלמן פועל לכאורה למנוע חשיפת ממצאים חמורים מוועדת הביקורת והוא הדגיש שזה בניגוד לחוק לכאורה. ברור שפלג נשלח אז להלך אימים לכאורה על אנגלמן בשמה של מערכת המשפט – וכנראה שזה עובד. עובדה: ההחלטה היום של אנגלמן בנוגע למנדלבליט.

עכשיו יצוצו כל הצדקנים והטהרנים ויגידו שנתניהו תמך במינוי של אנגלמן. מה זה קשור? כמו מנדלבליט - כולם דואגים להישרדותם מול מערכת משפטית אלימה וסחטנית."

ג. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט שזו כותרתו: "תיק 6000 – כל ההבדל בין נתניהו לעפר שלח: פרשת מופע הבריונות והאיומים של עפר שלח – פרשה הרבה יותר חמורה מכפי שחושבים; זו פרשה של הסתרה ואיומים בפיטורים על מי ש"העז" לחשוף אותה; זו פרשה שבה ערוץ הכנסת, שנמצא בשליטת הבעלים של ערוץ 13, צינזר חומר טלוויזיוני לגיטימי רק בגלל שעפר שלח נמצא ב"מחנה הנכון"
****************************************
בכתב האישום נגד נתניהו בתיק 4000 מוזכרת עריכה כביכול של ראיון שעשה דב-גילהר עם נתניהו; במקרה של שלח זה מקרה הרבה יותר חמור: צונזר ראיון שלם רק בגלל שלא היה נוח לעפר שלח".

עדכון 22.6.20:
א. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט מאוד ארוך ומרתק שכותרתו: "פסק דין דרמטי בעליון: ראשת צוות השופטים במשפט נתניהו, רבקה פרידמן-פלדמן, עיוותה את הדין במשפט שוחד והכשירה למעשה ראיות שנגבו באיומים ובקללות (בדומה לתיקי נתניהו); האם היא יכולה להמשיך לכהן כראשת צוות השופטים במשפט נתניהו? בוודאי שלא".

ב. אלי ציפורי פרסם כאן, בעקבות ציוץ של שלמה פילבר - כאן, פוסט בו הלשון: שלמה פילבר ממשיך לנעוץ עוד מסמרים בארון הקבורה של תיק 4000 - והתשקורת מתעלמת.
****************************************
ציוציו של פילבר מוכיחים עד כמה רביב דרוקר ונתי טוקר מ״הארץ דה מרקר״ הם חסרי כל יושרה.
**************************
עד המדינה שלמה פילבר מצייץ היום שהרפורמה בטלפוניה הסיטונאית היא "פיקציה", כפי שכתבתי במאמר בסוף השבוע ב"מעריב" כשניתחתי את מצבו הרעוע של התיק. כזכור, הטלפוניה הסיטונאית היתה חלק מכתב האישום נגד נתניהו, בטענה שפילבר באמצעות נתניהו עיכבו את "הרפורמה" והטיבו עם בזק. האמת היא שזו רפורמת פיקציה שלא היה צריך אותה מעולם וממילא משרד התקשורת קיבל את עמדתה של בזק בעניין רק לאחרונה.

מה שחשוב הוא שפילבר ממשיך ללעוג בצד לנתי טוקר, "כתב" התקשורת של "הארץ דה מרקר". טוקר הוא אחד מתופרי התיקים של "הארץ דה מרקר" בשיתוף פעולה עם הפרקליטות, שעשו יד אחת כדי לסלק את נתניהו מהשלטון בכל מחיר. טוקר קיבל הדלפות מהרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת ואבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת – שני עדי המפתח האינטרסנטים בתיק 4000.

הן לטוקר והן לדרוקר, שניסה להדיח את פילבר מעדותו ולהלך עליו אימים שיילך לכלא לשנים רבות, אין אפילו טיפה של יושרה והגינות אינטלקטואלית כדי לתאר לצופים ולקוראים המתמעטים שלהם מה שפילבר משדר באינטנסיביות בשבועיים האחרונים.

זו כמובן לא עיתונות, זו אחיזת עיניים וגניבת דעת. רמאות לשמה."

עדכון 23.6.20:
אלי ציפורי פרסם כאן פוסט בעקבות שני ציוצים של שלמה פילבר (כאן וכאן) בזו הלשון: "האמירות הדרמטיות של פילבר: נושאים שבליבת תיק 4000 "קרסו לתוך עצמם"; "אני מנוע להתייחס למה שרשויות החקירה בדקו – בעתיד אתייחס".
*********************************************************************************
פילבר ממשיך בריסוק תיק 4000 והפעם חושף עוד "עיתונאי" תופר תיקים – שאול אמסטרדמסקי, שקיבל ג'וב מפנק בתאגיד השידור בקרוב ל-40 אלף שקל בחודש תמורת רייטינג לא קיים.
******************************************************
עד המדינה שלמה פילבר ממשיך לרסק את תיק 4000, יום אחרי יום. והפעם הוא חושף עוד "עיתונאי" תופר תיקים – שאול אמסטרדמסקי, פעם בכלכליסט והיום בג'וב מפנק בתאגיד השידור בקרוב ל-40 אלף שקל בחודש. הוא קורא לו (ראו צילום) "ככה נראה עיתונאי שעושה פליק פלאק פלוס סלטה ובורג לאחר, ולא מספר כלום". אמסטרדמסקי הוא אחד מחברי החונטה התשקורתית שקדיש בזמנו את דוח המבקר על בזק ולא ניסה לערער בכלל על מקצעויותו – דוח שהוביל בין היתר גם לתיק 4000.

מה שמשמעותי בציוץ היומי של פילבר על תיק 4000 הוא שהוא קובע בצורה חד משמעית ש"רוב הדוח של המבקר ביקר את עמדתי המקצועית מול 'הדרג המקצועי' בטלפוניה הסיטונאית, בבנדל ההפוך, בתמריצים להשקעות בפריסת סיבים אופטיים. השניים הראשונים כבר קרסו לתוך עצמם, השלישי בדיונים בימים אלו ממש – הכיוון לא ממש מנוגד לי. מה שרשויות חקירה בדקו אחר כך- אני מנוע מלהתייחס 'כרגע' - - בעתיד (אתייחס)".

זו דרמה של ממש כי הטלפוניה הסיטונאית נמצאת בליבת תיק 4000 (סעיף 79 על סעיפיו לכתב האישום) וגם הסיבים האופטיים (דרך ביטול ההפרדה המבנית – זה היה ה"דיל" – פריסת סיבים תמורת ביטול ההפרדה המבנית). מה שאומר פילבר ששני הנושאים האלה קרסו לתוך עצמם."

עדכון 28.6.20: אלי ציפורי פרסם כאן פוסט שזו כותרתו: "המחדל הענק של שי ניצן בתיק של רונאל פישר והקשר לתיקי נתניהו; סעיף אישום אחד בוטל בגלל "הגנה מן הצדק"; סעיף שני בוטל בגלל שהפרקליטות גילתה את האור ולא יכולה להוכיח אותו רק אחרי הגשת כתב האישום ובמהלך העדויות(!) – איזו רשלנות פושעת!
***************************
הודעה לקונית לבית המשפט היום חשפה את מלוא ערוותה של הפרקליטות ושל היועץ המשפטי לממשלה. הנושא הנקודתי הוא אמנם משפטו של רונאל פישר, אבל הנושא היותר כללי והיותר משמעותי הוא ההתנהלות החמורה של הפרקליטות, ובמיוחד שי ניצן ואביחי מנדלבליט בתפירת תיקים ובניפוח עבירות בתיקים, שאחר כך אין להם שום ברירה אלא לסגת מהם בבושת פנים." מומלץ לקריאה. 

עדכון 30.6.20:
א. פורסם כאן ב-YNET, בעקבות מכתבו של היועמ"ש באמצעו יד ימינו עו"ד ד"ר גיל לימון (כאן, את המכתב על פי מאפייניו הכינה והדליפה בטרם נחתם, עו"ד דינה זילבר) ל"ועדת ההיתרים" שליד מבקר המדינה, כדלהלן (כותרת בלבד): 
"מנדלבליט: לא לאשר לנתניהו "מתנה" של 10 מיליון שקל להוצאות המשפט.
היועץ המשפטי לממשלה מסר לוועדת ההיתרים את חוות דעתו בעניין בקשתו של ראש הממשלה. ל-ynet נודע כי לפי מנדלבליט, מימון ההוצאות על ידי איש העסקים ספנסנר פרטרידג' הוא בגדר "מתנה" אינה חוקית - גם אם מדובר בחברים. משפטו של נתניהו צפוי להתחדש בעוד שלושה שבועות."

ב. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט בזו הלשון: "מנדלבליט מתנכל לנתניהו בכוונת זדון ומאינטרס אישי - אסור היה לו מכתחילה לקבל כל החלטה בעניין ראש הממשלה ואסור לו במיוחד עכשיו לחוות דעה כלשהי בעניין מימון הגנתו באינטרס מובהק לשבש את הגנת נתניהו בתיקיו התפורים.
******************************************
תראו מה עושה מנדלבליט: מצד אחד מתדרך את כל שופרותיו בתשקורת - הנמצאים איתו ביחסים פליליים - שנתניהו מסוכן לשלטון החוק, שנתניהו רודף אחריו, שנתניהו ואנשיו עוקבים אחריו ואפילו מאזינים לו - ומצד שני כותב היום חוות דעת נגד מימון הגנתו של נתניהו.

וזה לב העניין: ניגוד עניינים חמור, אותם ניגודי עניינים שמנדלבליט והפרקליטות מאשימים פוליטיקאים ואף מעמידים אותם לדין. יועץ משפטי לממשלה שממשיך להסתתר מאחורי צווי איסור פרסום, שהסתבך שוב ושוב בשקרים, שמדליף בעצמו בצורה פלילית נגד נתניהו, שתפס בכוח השררה גם את תפקיד פרקליט המדינה, שפועל מאינטרס אישי ברור ומובהק נגד נתניהו - איננו יכול להמשיך בתפקידו."

ג. אלי ציפורי פרסם (כאן) את הפוסט הבא: "עוד שערורייה של מנדלבליט: דינה זילבר היא זו שהדליפה לטובה צימוקי מ"ידיעות אחרונות" את הסירוב של היועץ המשפטי לממשלה לאפשר לנתניהו מימון להגנתו עוד לפני פרסומו רשמית; זילבר, מתנגדת חריפה של נתניהו, היא גם זו שכתבה את חוות הדעת והדליפה אותה עוד לפני שגיל לימון, עוזרו של מנדלבליט, חתם עליה בכלל.
***************
עד כמה חונטת הפרקליטות לא זהירה בהדלפותיה אפשר לראות היום מחוות הדעת של מנדלבליט נגד נתניהו על מימון הגנתו. את המסמך בכלל לא כתב מנדלבליט, הוא אפילו לא חתם עליו. את המסמך כתבה דינה זילבר, שאף מכותבת בו כהעתק. אלא מאי, אבי וייס ידידי, התחקה שוב אחרי רישומי המסמכים וגילה שזילבר היא זו שהדליפה את המסמך לטובה צימוקי, שפרסמה אותו לפני פרסומו הרשמי על ידי דוברות משרד המשפטים.

ההדלפה היתה כה רשלנית, שהמכתב שהוצג ב"ynet" על-ידי טובה צימוקי לא כולל כלל את חתימתו של לימון על המכתב.
זה עוד אירוע שממחיש עד כמה החונטה רודפת ומדליפה ללא הפסק נגד נתניהו."

ד. אלי ציפורי הוסיף פוסט בנושא (כאן) בו הלשון: "יצא המרצע מן השק: מנדלבליט רוצה שנתניהו יתפטר; תפירת תיקים והפכה שלטונית – זה כל הסיפור.
***********************************************
אביעד גליקמן, כתבלב החצר של מנדלבליט, נשלח כרגיל להעביר את האיומים.
*****************************************************
זה היה כל כך שקוף. בהתחלה מנדלבליט הדליף לשופריו בתקשורת שכדאי לנתניהו ללכת לעסקת טיעון אחרת הוא עלול להיכנס לכלא לשנים רבות (פלג אף נקב באיזה אגף במעשיהו); השלב הבא, אחרי שנתניהו לא נכנע לחבורה הזו, והמשיך לכהן כראש ממשלה, הוא ניסיון לפגוע בהגנתו בכל צורה, כשמקביל תיק 4000 מתפרק להם לחלוטין עם האמירות של שלמה פילבר.
בתווך נשלח רביב דרוקר כדי לנהל משפט ציבורי, להרשיע את נתניהו ואיים על עדים כדי שלא יסטו חלילה מן הקו שהפרקליטות הנחתה אותו בו. הכוונה היא לפילבר, אבל פילבר משדר להם בצורה מאוד ברורה שהם טועים, שהם תפרו תיקים – והלחץ ניכר אצלהם מאוד. המזימה לסלק את נתניהו לא מצליחה להם.
ואז בא היום אביעד גליקמן ומה הוא אומר מפי גורמים משפטיים? "אם נתניהו רוצה מתנה של 10 מיליון שקל מחבר בבקשה שיתכבד ויתפטר ואז יוכל לקבל 20 מיליון שקל". אין ספק שיצא המרצע מן השק: מה שמנדלבליט וחבורתו הוא שנתניהו יתפטר – זו המטרה העליונה של תפירת התיקים – לסלק את נתניהו מהשלטון – ולעשות הפיכה שלטונית. את זה כתבתי מאות פעמים כבר זה זמן רב. עכשיו מנדלבליט אומר זאת בריש גלי.
הטיעון של המתנה הוא ממש לא רלוונטי כי המטרה היא לנהל הליך הוגן. עם צד אחד, בעל משאבים בלתי נלאים, משקיע את כל כולו בתפירת תיקים, במשאבים כספיים אדירים, בסחיטת עדים, באיומים על עדים – הוא לא יכול לבוא ולאמר לצד השני – רגע, אל תקבל תרומות למימון שלך. זה בכלל לא משנה אם נתניהו עשיר או עני – ויכול לממן את הגנתו. אף לא אחד צריך לממן הגנה טובה (ומן הסתם טובה היא יקרה) לשורת תיקים תפורים רק מכיסו, בגלל גחמות של יועץ משפטי לממשלה, שכבר מזמן עבר את כל הגבולות האדומים."

עדכון 1.7.20:
א. פורסם כאן (כותרת בלבד): "נציב תלונות המדינה: "אין עילה לבחינה מחודשת של תיק מנדלבליט". השופט בדימוס דוד רוזן, פרסם תשובה לתלונה שהוגשה בעניין סגירת תיק החקירה בעניינו של היועץ המשפטי לממשלה, וקבע כי ההקלטות האחרונות שפורסמו - אינן משנות את התמונה". 

ההחלטה המלאה של החלטת הנציב, השופט (בדימוס) דוד רוזן בעניין מדלבליט מצויה כאן, למתעניינים. 

ב. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט בזו הלשון (כותרת בלבד): "איזו דרמה! דוד רוזן, נציב התלונות על הפרקליטות מפנה אצבע מאשימה חמורה מאוד נגד שי ניצן בפרשת עילת הסגירה של פרשת מנדלגייט (״התנהלות בלתי ראויה״, ״פגמים״) – אין מנוס מחקירה משטרתית - כולל ההשלכות על תיקי נתניהו".

ג. פורסם כאן (כותרת): ""זו הוצאת דיבה ברורה": דיון בתביעת רה"מ נגד בן כספית. רה"מ תבע את העיתונאי בעקבות טור משנת 2018 • בטור נטען כי נתניהו קידם הטבות כלכליות בפנסיה ליועמ"ש הכנסת כדי להשפיע על ההחלטה בעניינו."

ד. אלי ציפורי הוסיף בנושא זה (כאן) פוסט בזו הלשון: "שי ניצן צריך להיחקר, מנדלבליט צריך להתפטר.
**********************************************************************************************
הספינים של שופרי מנדלבליט: רוזן לא ניקה את היועמ"ש, הוא קבע במפורש ששי ניצן למעשה גרר רגליים בעניין סגירת התיק של מנדלבליט במשך קרוב לשנתיים וחצי(!) וסירב להכניס את עילת הסגירה "מחוסר ראיות" למחשב המשטרתי עוד לפני שנכנס לניגוד עניינים; המשמעות: אם היה מכניס את עילת הסגירה מנדלבליט לא היה מתמנה ליועץ משפטי לממשלה מעולם – וכך הפך בפועל לבן ערובה של שי ניצן.
***************************************

זה מדהים איך החונטה התשקורתית, הכוללת את אביעד גליקמן, גיא פלג, טובה צימוקי, מוטי גילת, תמר אלמוג, חן מענית ועוד הפכו את המשמעות של מסמך רוזן. הם הציגו את זה כאילו הוא מנקה את מנדלבליט לחלוטין בעוד שהעניין הוא בכלל לא מנדלבליט. הנה כמה שאלות ותשובות בעניין.

- למה דוד רוזן, נציב התלונות על הפרקליטות נדרש לעניין.
כי הוגשה לו תלונה על עילת סגירת התיק של מנדלבליט בפרשת הרפז.

- האם רוזן הוא אובייקטיבי בכל הסוגייה הזו?
- לא ממש, הוא מודה שמנדלבליט שימש כפקודו בצה"ל, במשך שנתיים החל משנת 1988, במספר תפקידים, "ומאז נפגשו דרכינו לא פעם, הגם שלא בתדירות גבוהה, בבחינת מכרים ותיקים". אז כ"מכרים ותיקים" רוזן איננו יכול להיות ממש אובייקטיבי.

- האם רוזן ניקה את מנדלבליט כפי שהציגו שופריו של היועץ המשפטי לממשלה בתשקורת?
ממש לא. הוא אמר אמנם "שלהשקפתו" נכון היה לסגור התיק בהעדר אשמה, לאור פסיק בג"ץ. אבל זו השקפתו וממילא היא לא קובעת. מה שקובעת היא עילת הסגירה, שהיתה אמורה להיות "מחוסר ראיות" ולא "העדר אשמה".

- איך גיבש רוזן את חוות דעתו?
על סמך שיחות, בעיקר עם מנדלבליט בעצמו, עם שי ניצן ועם מקורבם מומי למברגר, מי שהיה חלק מצוות הפרקליטים שנגע לעניין. האם השלושה אובייקטיביים בנוגע לפרשה? כמובן שלא.

- האם קבע רוזן שבקלטת שסווגה כ"הקלטת סתר" אין שום דבר חדש?
שוב, ממש לא. הוא ציטט את דבריו של מומי למברגר בעניין או "גורמי אכיפה". ממילא רוזן לא שמע את "קלטת הסתר" ולא יכול לקבוע בנוגע אליה דבר וחצי דבר, אלא רק לצטט אחרים.

- אז למי הפנה רוזן אצבע מאשימה?
בלי לאמר זאת במפורש, לשי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה.

- על אילו עובדות אין מחלוקת, כפי שעולה ממסמך רוזן?
שעו"ד טוני גולדנברג, הפרקליטה המלווה בפרשה, המליצה לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות מספיקות ולא בסיבה של העדר אשמה. היא אף המליצה להזין את המחשב המשטרתי בעילת הסגירה הבא: "היעדר ראיות מספיקות".
שגם שי ניצן, פרקליט המדינה, גרס כי אין לסגור את התיק מהעדר אשמה, אך יש לסגור אותו על יסוד שתי עילות סגירה האחרות – חוסר ראיות ובחינת מכלול הנסיבות – במשולב.

- למה לא הוזן המחשב הממשלתי בסיבת עילת הסגירה "היעדר ראיות מספיקות"?
כי שי ניצן משך את ההחלטה זמן רב.

- ממתי נגררה ההחלטה?
בניגוד לרושם שנוצר, ההחלטה לא נגררה רק בעקבות פניית מנדלבליט לשי ניצן בעודו מכהן כיועץ המשפטי לממשלה (סוף יולי 2016), אלא הרבה לפני מינוי הרשמי בפברואר 2016.

- אז מתי גרירת הרגליים התחילה?
טוני גולדנברג העבירה את חוות דעתה לסגור את התיק "מחוסר ראיות" כבר בדצמבר 2014, יותר משנה לפני מינויו הרשמי של מנדלבליט ליועץ משפטי לממשלה. בינואר 2015 התקיים שיח בנושא בהתכתבות בפרקליטות ודיון נוסף התקיים בפברואר 2015 שבו שי ניצן גרס שאי אפשר לסגור את התיק מ"מחוסר אשמה". כלומר, ההחלטה היתה אמורה להתקבל לפני מינויו הרשמי של מנדלבליט ליועץ משפטי ממשלה אבל מישהו החליט שלא להחליט. ניצן החליט גם לא להחליט עם פנייתו של מנדלבליט אליו ביולי 2016 שעליה השיב רק אחרי שמונה חודשים, במארס 2017. כלומר, מדצמבר 2014 ועד מארס 2017, משך כמעט שנתיים וחצי(!) שי ניצן לא הצליח להכריע בינו ובין עצמו מה עילת הסגירה למרות הסכמה כמעט כללית שצריך לסגור את התיק מ"מחוסר ראיות".

- מה המשמעות?
ששי ניצן החליט להעניק למנדלבליט הנחת סלב ענקית ולא להכניס למחשב המשטרתי את עילת סגירת התיק באופן חסר תקדים. בכך, למעשה, הוא הפך את מנדלבליט לבן ערובה שלו.

- ואם שי ניצן היה מכניס את עילת סגירת התיק של מנדלבליט "מחוסר ראיות" בזמן שהיה צריך לעשות, מה היה קורה?
קרוב לוודאי שמנדלבליט לא היה מתמנה ליועץ משפטי לממשלה עם עילת סגירה כזו. בזמן הזה הופעל מכבש לחצים לטייח את כל העניין כולל הטעיית העליון בעקבות עתירות על מינויו של מנדלבליט ליועץ משפטי ממשלה.

ומה רוזן קבע על ההתנהלות של שי ניצן?
"התנהלות בלתי ראויה". על עילה כזו פותחים בחקירת משטרה."

אני הוספתי את הפסקה הבאה בטוקבק: "תשומת לב לבעיה חמורה בבדיקה של כבוד השופט בדימוס דוד רוזן (ממי שעוסק כמוני שנים רבות בחקר מסמכים):
א. על פי החלטת עו"ד גולדנברג (הפרקליטה המלווה ב"פרשת הרפז") ההקלטה והתמליל שהיא החליטה שזו "האזנת סתר" הוכנסו למעטפה והועברו לכספת המשטרה.
ב. דוד רוזן לא בדק כלל, באם מה שיש בכספת של פרקליט המדינה, היא אותה מעטפה שמדברת עליה עו"ד גולדנברג.
ג. מה גם, שככל הידוע, בכספת הזו אצל פרקליט המדינה יש 3 הקלטות מלוות בתמלילים, לא הקלטה אחת עם תמליל אחד. דוד רוזן לא בדק (הוא עצמו או מי מאנשיו) את העובדות הללו בכלל.
ד. העניין הזה נראה מסריח ביותר מהסיבה הפשוטה הבאה: ראיות חפציות פיזיות (וקלטת היא ראיה חפצית פיזית) נשמרות במשטרה, אך ורק במשטרה, מהטעם הפשוט שבפרקליטות אין שום מערכת לשמירה, תחזוקה ותיעוד של ראיות חפציות.
ה. אם אכן הקלטת ותמלולה עבר מחזקת המשטרה לחזקת פרקליט המדינה, חייב להיות כך תיעוד במערכת של ניהול הראיות (מערכת מחסן מוצגים) המשטרתית.
שום מוצג \ ראיה לא יכול לצאת מהמערכת המשטרתית לשום מקום, ללא כל תיעוד וחתימות בעלי הסמכות. הנושא מוסדר בכמה חוקים דוגמת פסד"פ ובפקודות המטה הארצי של המשטרה.
ו. היות ולא נעשה שום אימות בעניין זה, יש להטיל ספק שאכן הקלטת המדוברת ע"י עו"ד גולדנברג היא הקלטת או הקלטות שיש בכספת של פרקליט המדינה, וזו הקלטת או הקלטות שד"ר מנדלבליט אכן נחקר לגביהן, והחלק הזה בחקירתו אכן נגנז יחד עם הקלטות הללו.
ז. כלומר: בלי "סגירת המעגל" של אמיתות הטענה, שמה שהיה בכספת המשטרתית במהלך החקירה של ד"ר מנדלבליט, הוא זה שיש בכספת של פרקליט המדינה ואך ורק זה ולא שום דבר אחר, או שונה - סביר מאוד להניח, שכבוד השופט בדימוס דוד רוזן, פשוט נפל בפח."

ה. פורסם כאן, כאן וכאן (כותרת): "הבדיקה החשאית בפרקליטות: איך נמחקו מסמכים סודיים בתיקי רה"מ? עקב מחיקת תיקייה בעלת חומרים פנימיים הקשורים לתיקים, נפתחה בדיקה שממנה עלה כי גורמים קיבלו במפתיע הרשאה למסמכים. מקורבי נתניהו: הגיוני שמישהו בפרקליטות מנסה לבצע "שיפורים" בתיקים".

עדכון 2.7.20:
א. איילה חסון פרסמה ציוץ בטוויטר (כאן) המתייחס להחלטת דוד רוזן, וצרפה לציות את המסמך המצ"ב כאן בזו הלשון: "לפני שמנדלבליט היה הבוס שלה, זה מה שכתבה עליו הפרקליטה גולדנברג. תחת הפרק: שקרים נוספים של מנדלבליט למבקר המדינה. 
היא מתייחסת  לראיית הזהב,הקלטת ולכך שבשל אי קבילותה ניטל במידה העוקץ מהחשדות נגדו. לראייה זו, לא נחשפו שופטי העליון, ולא השופט רוזן. לרוזן אמרה משהו אחר. קראו היטב".

ב. פורסם באתר 0404 ע"י בועז גולן (כותרת): "חשיפת 0404 | ניר חפץ הוא בן השיח של שלומית ברנע פרגו בהקלטות המעלות חשד לפלילים".

ג. אלי ציפורי פרסם בעקבות כך (כאן) את הדברים הבאים: "הקשר הפסול בין שלומית פרגו ברנע לניר חפץ, שניסו לתפור תיקים לנתניהו ולסלק אותו מהשלטון; פרגו ברנע חייבת להתפטר מיד מתפקידה כיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה".

ד. פורסם בטלגרם (כאן) ע"י עמית סגל (כותרת): "הודעה מטעם ועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה: לאור עמדת היועמ"ש לממשלה בדבר חוקיות בקשתו של ראש הממשלה למימון הגנתו המשפטית, הבקשה לא תידון. בנוסף, מתוך הסכום שקיבל רה"מ בעבר מבן דודו נתן מיליקובסקי (כ-300,000$), יוחזרו מיידית 30,000$ ששימשו להגנתו המשפטית. יתר הסכום, אשר שימש להגנתה המשפטית של הגב׳ שרה נתניהו בתיק המעונות, אינו נדרש להשבה."
ההודעה המלאה של "ועדת ההיתרים" מצויה כאן - למתעניינים. 

ה. תשומת לב להודעה (כאן) של "וועדת ההיתרים" שליד מבקר המדינה לעורכי דינו של נתניהו, מדברים במסמך הזה על מכתב של ד"ר גיל לימון (העוזר של היועמ"ש) מ-30.6.20 בעוד שבתקשורת פורסם מסמך מ- 29.6.20 (מצ"ב), מה שהתייחסתי כאן מעל, לאחר שחשפתי ב-30.6 (כאן מעל) שהמסמך הזה הודלף לתקשורת ע"י עו"ד דינה זילבר.
לא ברור באם המסמך השתנה בין 29.6 ל-30.6, כי אין לי כרגע את הנוסח של ה-30.6 מד"ר גיל לימון ל"וועדת ההיתרים". 

ו. אלי ציפורי פרסם (כאן) פוסט בזו הלשון: "גרף אחד שמפרק את תיק 4000.
******************************************************************
מחר ב"מעריב": כתבת ניתוח שלי על המהלכים האחרונים של משרד התקשורת שמרוקנים מתוכן את תיק 4000; בפעם הראשונה בישראל הופך סעיף אישום בתיק לסעיף בהצעת חוק ממשלתית.
******************************************************************
גרף אחד מסמל בצורה הכי ברורה עד כמה תיק 4000 הוא בדיחה: זה גרף שמצביע על כמות הלקוחות מסיבים אופטיים (לא חיבורים) – ל ק ו ח ו ת. חפשו היטב את ישראל בגרף העמודות הזה – לא תמצאו – מסיבה פשוטה: מספר הלקוחות אפסיים – זה פשוט לא מספיק כדי להעלות את ישראל על הגרף.

חיבורים ולקוחות סיבים אופטיים היו אמורים להוות את הבסיס של תשתיות התקשורת של ישראל, להיטיב עם הצרכנים, להקפיץ מדרגה את מהירויות הגלישה באינטרנט, לתרום לצמיחה במשק. את זה רצה לקדם שלמה פילבר, אבל חבורה של פקידים שיכורי כוח, שממש לא דאגו לאינטרס הציבורי, הציגו אותו בתשקורת כשליחם של נתניהו ובזק וטרפדו את תוכניותיו.

זו בכייה לדורות: הפסדי במונחי צמיחת תוצר אדירים – בהיקף של עשרות מיליארדים – עיכוב של 4 שנים בינתיים. אם הצעותיו של פילבר היו מתקבלות – המצב כיום היה הרבה יותר טוב וישראל היתה עולה על המפה. אבל במקום שכל הפקידים יישאו באחריות על נזק עצום למדינת ישראל הם משמשים כעדי תביעה בתיק 4000, פילבר הפך לעד מדינה בעל כורחו ולנתניהו תפרו תיק.

המצב צריך להיות הפוך לגמרי: מי זה "הם"? השלושה העיקריים הם אמיר לוי, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר, הרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת ואבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת. הם אחראים שישראל לא על גרף הלקוחות בסיבים האופטיים, הם אחראים לנזק העצום של עשרות מיליארדים למשק הישראלי, הם אלו שבעצם אחראים, יחד עם הפרקליטות והתשקורת (במיוחד נתי טוקר ואמיתי זיו מ"הארץ דה מרקר"), לתיק הבדיחה הזה.

אני בטוח שבפרקליטות לא מבינים את המשמעות של הגרף הזה, בוודאי שלא אביחי מנדלבליט, שי ניצן וליאת בן ארי; בוודאי שלא רביב דרוקר, או אביעד גליקמן או עו"ד שחר בן מאיר ואורן פרסיקו מהעין השביעית. ואני אפילו בטוח שגם השופטים בתיק לא יבינו עד הסוף את המשמעות של מה שנגרם פה."

עדכון 4.7.20: אלי ציפורי פרסם במעריב (כאן, וגם כאן במקרה והמאמר נעלם מרשת האינטרנט) מאמר רחב היקף שכותרתו: "ככה זה כשמאבקי כוחות ואגו מנצחים את האינטרס הציבורי והצרכני.
הרגולטורים של משרדי התקשורת והאוצר נלחמו במנכ"ל שלמה פילבר רק משום שסברו שהוא שליחם של נתניהו ובזק. התוצאה: נזק של מיליארדים למשק, וסעיפים בכתב האישום בתיק 4000".
מומלץ לקריאה. 

עדכון 8.7.20: אלי ציפורי העלה (כאן) פוסט בעקבות ציוץ של עו"ד כנרת בראשי הנמצא כאן בזו הלשון: "פצצה של כנרת בראשי: אשכנזי אמר למנדלבליט בקלטת הסתר - ״חייבים להשמיד את הראיות לפני שאני מסיים את התפקיד״ - מדובר בשני עבריינים".

עדכון 11.7.20:
א. אלי ציפורי העלה פוסט (כאן) אודות העו"ד החדש של נתניהו בזו הלשון: "הקשיבו: יוסי שגב, פרקליטו של נתניהו: ״הפרקליטות המציאה עבירה, התיקים לא מגיעים אפילו לרף המשמעתי; הרצון של מנדלבליט זה להרשיע ולא לחשוף את האמת; עשיתי חישוב: הפרקליטות והמדינה הוציאו 270 מיליון שקל על החקירות נגד נתניהו; אני רוצה לדעת איך התנהל המו״מ עם ניר חפץ ולמה לא התקבלו כל חומרי החקירה״.

ב. פוסט חדש (כאן) של אלי ציפורי בעקבות ציוץ של "עד המדינה" שלמה פילבר (כאן), בזו הלשון: "פילבר שוב שולח מסרים: שלטון הפקידים הוא שתפר את תיקי נתניהו; בדיקה שעשיתי: 33 פקידים במשרד התקשורת והאוצר הם עדי תביעה נגד נתניהו – מתוכם 18(!) עוסקים בייעוץ משפטי
***************************************
עד המדינה שלמה פילבר ממשיך לשלוח מסרים לפרקליטות שהתיקים, במיוחד תיק 4000 שבו הוא מעורב, הם תיקים תפורים. ביום שישי, בהמשך לסידרת הציוצים שלו על הכשלים של הפקידים במשרד התקשורת הוא כתב את הדבר הבא: "תקראו היום ב"ידיעות אחרונות" איך "שלטון הפקידים" עם יותר מידי סמכויות ואפס אחריות, בלם חשיבה מחוץ לקופסא שהיתה מחלצת את ישראל מגל שני של חולים ומיליארדים של הפסדים" (פילבר מתכוון לכתבה שפורסמה על מעלליה של פרופ' סיגל סדצקי במשרד הבריאות).

אבל בהמשך כתב פילבר את ההקשר למשרד התקשורת: "מאוד דומה לציוצים שלי כאן בשנה האחרונה על החווייה שלי ב-2016 שהביא את שוק התקשורת להתרסק לתחתית הדירוג העולמי". שוב ושוב פילבר חוזר על המוטו: שלטון הפקידים במשרדי האוצר והתקשורת פעלו נגד האינטרס הציבורי וריסקו את שוק התקשורת בשורת החלטות שהוא הוביל, שמתבררת היום כנכונה.

המשמעות היא, ופילבר כמובן נזהר לאמר זאת במפורש פן יבולע לו מהפרקליטות (כבר הוזמן פעם אחת לשיחת אזהרה אחרי שעשה לייק לכתבה של אבי וייס בנוגע לתפירת התיקים) – ששלטון הפקידים תפר את תיקי נתניהו וגם עשה בדרך נזק עצום של עשרות מיליארדים.

בבדיקה שעשיתי ברשימת העדים בכתב האישום של נתניהו מצאתי לא פחות מ-33(!) פקידים במשרד התקשורת והאוצר שמשמשים עדי תביעה נגד ראש הממשלה. מתוכם 18(!) יועצים משפטיים – לכל אלה מתכוון פילבר שהוא אומר "שלטון פקידים" שעם יותר מדי סמכויות ואפס אחריות. למעשה, הרשימה הזו היא הרוב המוחלט בין עדי התביעה של נתניהו. מתוך 333 עדי התביעה, יותר מ-120 הם אנשי משטרה ורשות ני"ע ומתוך הנותרים בין 20 ל-30 הם אנשי תשקורת, שכמעט כולם עם אג'נדה נגד נתניהו. כלומר, השילוב בין פקידים לבין אנשי תקשורת הוא הדומיננטי בתיקי נתניהו – זה בדיוק השילוב שתפר את התיקים נגד נתניהו.
הנה הרשימה המלאה: [נמצאת בפוסט]."

עדכון 12.7.20: אלי ציפורי פרסם כאן פוסט חריף בזו הלשון:"בלי שהרגשתם: מנדלבליט ביצע בסוף השבוע הפיכה שלטונית והדיח את נתניהו מחלק מתפקידיו כראש ממשלה.
************************************************
בסוף השבוע התחבאה לה ידיעה שיש לה משמעות רבה מבחינת תפקוד ראש הממשלה. מנדלבליט שלח טיוטא של הסדר ניגוד עניינים לנתניהו מול מערכת המשפט ופירט בתשובה לבג"ץ את עיקריה, בזו הלשון: "הטיוטא מתייחסת לניגוד העניינים המתעורר בהיבטים הנוגעים למינויים במשטרת ישראל ובתפקידי מערכת אכיפת החוק במשרד המשפטים; בהיבטים הנוגעים למעמדם, למילוי תפקידם ולתקציבם של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, ואגף החקירות והמודיעין במשטרה, וכן גורמים אחרים במשרד המשפטים בהקשר של מניעת שחיתות וטוהר המידות; בעניינים הנוגעים לוועדה לבחירת שופטים; בהחלטות הנוגעות לעדים ונאשמים במשפט; בחקיקה הנוגעת לעבירות טוהר המידות או למשפט; ובהחלטות בתחום התקשורת שיש להן זיקה למשפט".

ניחא שנתניהו לא יוכל להתערב במינוי פרקליט המדינה, ניחא שלא יוכל להתערב במינוי המפכ"ל, אבל מנדלבליט עשה פה מעשה הדחה לחלק מתפקידיו של ראש הממשלה, ועשה זאת שוב תוך ניגוד עניינים משווע; הרי ברור שמי שחתום על כתב האישום נגד נתניהו, שמי שמעורב בעצמו עד צוואר בפרשה שהוא לא יצא ממנה נקי (התיק עדיין פתוח במשטרה), שמי שתפס בכוח גם את תפקיד מ"מ פרקליט המדינה (כנראה בשביל להשגיח שקלטת הסתר המפלילה לא תודלף עד תום תקופת ההתיישנות – בספטמבר) – לא יכול בעצמו לקבל החלטות הנוגעות לנתניהו.
אלא שמנדלבליט ניסח הסדר ניגוד עניינים, שתקף למעשה באופן מיידי, באופן דרקוני ורחב – כשהמטרה ברורה – לשתק את נתניהו ולמעשה להלך עליו אימים באמצעות הדין הפלילי בכל פעם שמנדלבליט יחשוב שנתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שלו.
מה קשור תקצוב משרד המשפטים? מה קשורה חקיקה שאיכשהו קשורה למשפט? למה נתניהו צריך לחשב על כל צעד שלו אם זה קשור לאחד מ-333 העדים במשפטו? ולמה צריך לכרוך את התקשורת בעניין הזה?
ההסבר פשוט: מנדלבליט בונה לו חומה בצורה סביב משרד המשפטים ויכניס את נתניהו לשדה הפלילי בכל רגע שהוא רוצה כיוון שהוא הרחיב את הסדר ניגוד העניינים לטריטוריות בלתי מתקבלות על הדעת. וזה עוד לפני שראינו את הטיוטא המלאה – שם בטח מנדלבליט ירד עוד יותר לפרטים ולמעשה עיקר את נתניהו מחלק מתפקידיו כראש ממשלה.
ככה נראית הפיכה שלטונית של יועץ משפטי לממשלה שמתפקד מעל לחוק ועובר בעצמו על החוק."

עדכון 14.7.20: הרן לבאות עבר לעבוד קבוע ב-IBC (כאן) וכעת הוא אחראי רגולציה של החברה. ככה "הקליקה" של אוהדי סלקום ושות' עובדת באינטנסיביות - כנגד בזק. 

עדכון 17.7.20:
א. עלה בגלבס (כאן, או כאן) מאמר מהילה ויסברג וגד פרץ בנושא הפס הרחב ו"תיק 4000", תחת הכותרת: "למה האינטרנט בישראל כל כך איטי ואיך זה קשור לתיק 4000? הסגר בקורונה חשף לעיני כל את מה שהמומחים מתריעים מפניו שנים: האינטרנט בישראל איטי מאוד • איך קרה שדווקא אומת הסטארט־אפ מדשדשת בתחום תשתיות הרשת, איך זה קשור לרפורמת הסלולר של כחלון - והאם בקרוב משהו ישתנה?". מומלץ לקריאה.

ב. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט בזו הלשון: "פצצה של כנרת בראשי: חריגות-עבירות הבנייה הפליליות (פיצול) של ליאת בן ארי בלי היתר - בבית להשקעה בבעלותה בראש העין; האם הפרקליטה שמצפצפת על החוק וגם הגישה תצהיר שקרי לבית המשפט - יכולה בכלל לנהל את תיקי נתניהו? כמובן שלא, אבל הרי לחבורה הזו מותר הכל. תזכורת: על דברים כאלה יואב גלנט לא מונה לרמטכ״ל."

עדכון 27.8.20: אלי ציפורי פרסם כאן פוסט וסרטון יוטיוב בזו הלשון: "הקשיבו (1): רביב דרוקר, ברוך קרא ואביעד גליקמן מהלכים אימים על עד המדינה שלמה פילבר בצורה מאפיוזית שלא יסטה חלילה מן השורה ויהפוך לעד עוין (״בפרקליטות ובמשטרה יישרו אותו שלא יעשה שטויות״)".

עדכון 4.6.21: אלי ציפורי פרסם בבלוג שלו כאן מאמר נוקב תחת הכותרת: "היחסים בין רביב דרוקר לאילן ישועה והמטרות המשותפות.
דרוקר זכה לסיקור אוהד מאוד באתר וואלה, ישועה היה עפ"י מסמך משטרתי מקור של התוכנית של דרוקר ולשניהם היתה מטרה משותפת: להדיח את נתניהו." מומלץ לקריאה. 

עדכון 12.5.22: למי ששכח (אני לא) את תכנית המקור של רביב דרוקר, צולם במרץ 2020 ושודר ב-21.5.20 בערוץ 13, בהם התעמתי חזיתית עם השקרים הנבזיים של רביב דרוקר (תודה למושיק קוברסקי שחתך את הקטע בסרטון המצ"ב והמדבר בעד עצמו). מי יתנצל על זה שהטעה לאורך שנים את הציבור והאכיל את הציבור בשקרים בדיווחיו ובתכניות "המקור"? בטח לא רביב דרוקר, גם לא ערוץ 13. פרטים נוספים עם לינקים לסרטון המלא ולמסמכים וכתבות נוספות יש כאן: https://bit.ly/DrukerM. 

עדכון 26.4.23: פורסם כאן ב-YNET מאת איתמר אייכנר (כותרת בלבד): "בהתאם לפסיקת בג"ץ: נתניהו העביר 270 אלף דולר לעיזבון של בן דודו.
ראש הממשלה, שנדרש על ידי בג"ץ להעביר את הכסף שקיבל מבן הדוד המנוח נתן מיליקובסקי, העביר את הסכום לעיזבון - יום לפני המועד שנקבע בפסיקה. השופטים קבעו אז כי הכספים ניתנו לנתניהו בניגוד להוראות החוק, וכי לנתניהו אסור היה לקבל סכום כזה מבן דודו - בשל הקשרים העסקיים איתו."