ניתוח: קבוצה קטנה של יוצרים ומפיקים נמצאת במרכז פעילות רגולטורית המגיעה בכיוונים שונים בו זמנית, שמטרתה אחת: להוסיף יותר כסף ליצירה ישראלית, דרך מערכות הגבייה של כל חברות התקשורת, שתגלגלנה בסופו של דבר את ההוצאות על הציבור, במקום הגדלת התקציב של משרד התרבות והספורט ע"י האוצר והכנסת. המנוע מאחור הוא (כמובן) גלעד ארדן. 
מאת: אבי וייס, 30.10.14, 16:50

בתקופה האחרונה ובמיוחד בימים האחרונים, מתבצעים כמה מהלכים שלכאורה אין בינהם כל קשר ישיר, אבל כולם מובילים לתוצאה אחת: הגדלת ההשקעה ביצירה הטלוויזיונית הישראלית באמצעות "מיסים עקיפים ונסתרים". אלה הצעדים:

א. "הוועדה להפקות מקור בערוצים המסחריים". הוועדה הזו כבר פרסמה כמה וכמה מסמכים (כאן) ולפני מספר ימים נדחה המועד להגשת התייחסויות הציבור לדו"ח הביניים.של הוועדה הזו, שמכונה "ועדת אייל". כפי שניתחנו כאן, המניעים להקמת ועדה זו עוד ייחשפו. 

ב. "ועדת שכטר", שעוסקת בתחום הרגולציה של שידורי הטלוויזיה על רשת האינטרנט, המליצה כבר במסקנות הביניים המבולבלות והמסוכנות שלה (כמנותח כאן), שיש להטיל מיסים עקיפים חדשים לטובת "הפקות מקור". זאת, באמצעות הקמת מה שהיא מכנה: "קרן הפקות מקור". 

ג. מועצת הכבלים והלוויין, ברשותה של היו"ר החדשה, ד"ר יפעת בן חי שגב, קיימה היום דיון בנושא ההשקעה בהפקות מקור ע"י "HOT" ו-"YES". עד כה הושקע הסכום המינימלי של החברות בהפקות מקור וסוגה עילית בגובה של כ-8% מסך הכנסותיהן, כאשר 12% זה המקסימום. במועצת הכבלים והלוויין בודקים האם אפשרי להעלות את סכום ההשקעה של כל אחת מהחברות הללו, ואם כן, יזמנו את הגורמים המוערבים לשימוע בו תוכרע ההחלטה ופרטיה. 

ד. העורך הראשי של רשות השידור, יונה ויזנטל, הודיע לפני כשבועיים לארגוני היוצרים כי יכניס לכל החוזים, שייחתמו מולם, את "סעיף תל"י" המכיר בזכותם הקניינית של היוצרים ביצירתם ומבטיח להם תשלום תמלוגים. כך, לראשונה רשות השידור (גוף הנמצא תחת מפרק, בגלל החוק, שהעביר לאחרונה בכנסת, השר גלעד ארדן), תכיר בזכות היוצרים ותשלם להם תמלוגים.

ה. בהצעת החוק להעברת "עידן +" לאינטרנט, כפי שניתתנו בהרחבה כאן, מסתתר סעיף, שבו מוטל "מס הפקות מקור" על החברות בזק והוט ועל ספקי האינטרנט. 

ו. בהצעת החוק והפרדת הזכיינים "קשת" ו"רשת" בערוץ 2  כדי שהם ישדרו בערוצים נפרדים, יש תגבור משמעותי של הסעיף להשקעה בהפקות מקור ובשאר הפקות טלוויזיוניות בישראל (כיום היקף ההשקעה בכל התחומים של 2 הזכיינים עומד על סביב ה-280 מיליון ש"ח לשנה שיצומצמו, ויופנו עם דגש ל"הפקות מקור").

ז. בהמשך לסעיף הקודם, נעשים מהלכים די מורכבים להציל את ערוץ 10 כדי למנוע אבדן השקעות של ערוץ 10 ב"הפקות מקור". 

החוט המקשר בין כל המהלכים הללו הוא שר התקשורת גלעד ארדן, שרוצה להעביר מהכיס של כלל אזרחי ישראל לכיס של המפיקים והיוצרים, עוד עשרות רבות של מיליוני ש"ח לשנה. מדובר בהעלאת מיסים תלולה בצורה עקיפה, שנעשית ע"י הטלת מיסי "הפקות מקור" על כל סוגי חברות התקשורת בישראל. 

נכון שמאוד חשוב לתמוך ביצירה המקורית הישראלית. אולם, התפקיד הזה אמור היה להיות נחלת שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, ולא במשבצת של שר התקשורת גלעד ארדן.

קל יותר לגבות כסף בצורת "מיסים עקיפים ונסתרים" על חברות התקשורת, ששמגלגלות את המס במחיר המוצרים והשירותים שלהן, מאשר לפנות לאוצר ואח"כ לכנסת ולבקש הגדלה של התקציב ליצירה הישראלית המקורית, במסגרת תקציב משרד התרבות והספורט. 

כך, כל המערכת, שנועדה לאזן בין היקף המיסים הישירים והעקיפים המוטלים על אזרחי ישראל לבין השימוש שנעשה במיסים הללו, מערכת המופעלת באוצר, בממשלה ובכנסת, המערכת הזו פשוט נעלמה. זאת, כשמגיעים לפעילות של השר גלעד ארדן, שהחליט בבת אחת לפעול בכל הערוצים, שתחת אחריותו, כפי שמניתי כאן למעלה, כדי להטיל עוד מיסים עקיפים על תושבי ישראל, כדי לממן את קבוצת היוצרים והמפיקים בישראל.

כך יוצרים את "יוקר המחיה" בישראל. כלומר: הממשלה בעצמה יוצרת את יוקר המחיה, ושלא יבלבלו אתכם בעובדות והאשמות אחרות. זה ששירותי הטלוויזיה בישראל יקרים, זו אחריות אישית של גלעד ארדן, שרוצה להכביד עוד את עול המיסים העקיפים על ספקי התקשורת והטלוויזיה בישראל, ובכך להעלות עוד יותר את המחיר של השירותים הללו לציבור. 

לפי ההגיון של גלעד ארדן, על חברות הסלולר היה צריך להטיל למשל "מס 'הפקות מקור' של אפליקציות סלולר מקוריות ישראליות". אפליקציות סלולר ישראליות הן יצירה והפקה לא פחות חשובה מסרטי טלוויזיה. זה גם לא פחות יצירתי. אפליקציות סלולריות גם תורמות יותר לכלכלת המדינה ומביאות השקעות ויכולת לייצא את הפיתוחים המקוריים הללו לחו"ל (היקף הייצוא של היצירה הישראלית הטלוויזיונית לחו"ל הוא ממש זניח, מול היקף הייצוא של טכנולוגיות סלולר ואפליקציות סלולר מישראל. בנוסף, אם נסתכל על כלל תרומת ענף ההייטק לכלכלה הישראלית, הרי  ידוע שבעשור האחרון נמכרו חברות ישראליות ב- 160 מיליארד דולרים, דהיינו: יציבות הכלכלה הישראלית תלויה באופן חד ערכי בהצלחה של ענף ההייטק). מתן עדיפות לגביית "מיסים עקיפים" על תושבי ישראל לטובת יוצרי יצירות בטלוויזיה, משמעו, שיוצרי אפליקציות סלולר בכלל לא חשובים בעיני גלעד ארדן. אין גם מי שיכול לעצור את התהליכים החמורים, הטפיליים וההרסניים הללו, כל עוד גלעד ארדן בתפקיד שר התקשורת...