המלכודות שטומנים לכם כאשר אתם עוברים לענן: לכידה בלי יכולת יציאה!

דף הבית >> שירותי עננים ואחסון מידע >> המלכודות שטומנים לכם כאשר אתם עוברים לענן: לכידה בלי יכולת יציאה!
המלכודות שטומנים לכם כאשר אתם עוברים לענן: לכידה בלי יכולת יציאה
מאת: אבי וייס, 19.4.17, 07:30דן וולש רד-האט
 
אזהרה למנהלים ומפתחים, שהולכים ונופלים למלכודת של הענן בגן נעול ולא יכולים לצאת מהגן זה לעולמים. ה"גורו" של רד-האט חושף את האמת שלא רוצים לדבר עליה בקול רם ולא מעוניינים שתדעו. חשיפת הפתרונות החדשים של עולם הקוד הפתוח והמאובטח היטב, היישר מפיו של "גורו האבטחה" של עולם הקוד הפתוח ברד-האט. 
 
"רד-האט דוגלת מאז ומתמיד ברעיון של פירוק מונופולים ומניעת לכידת לקוחות, תוך שימוש בקוד פתוח", מתאר דן וולש (Daniel [Dan] Walsh), Consulting Engineer, חברת Red Hat. "ברגע שהמידע שלך עבר לענן של אמזון, הוא לא יחזור משם. אתה לכוד אצלם ולא רק אצלם. אני לא מאמין לכל הסיפורים, שאנשים מספרים, שאפשר להניע מידע בין עננים. אני לא ראיתי את זה עדיין עובד. זו פיקציה. אני לא מאמין ולא רואה אנשים, שמסוגלים להניע את המידע הכי חשוב להם בין עננים".
 
קיימתי ראיון בלעדי עם דן וולש (בתמונה), "גורו עולמי" באבטחת קונטיינרים (Containers), כדי לשמוע על מימוש הרעיון של "קוד פתוח" - לכולם, גם בענן (מכל סוג), מבלי "להילכד בענן". לאחרונה, רד-האט הכריזה על שת"פ עם IBM ביישום וקידום OpenStack בעננים היברידיים. ל-IBM יש כיום השקפת עולם די דומה (כמפורט כאן), בעניין מניעת "נעילת לקוחות" ארגוניים ועסקיים - בענן. 
 
שאלה: מה זה קונטיינרים מנקודת מבטך?
דן וולש: "זה למעשה פיתוח תוכנה בעולם הלינוקס, שהוא כידוע העולם של קוד פתוח. למעשה זו מערכת הבונה סביבה מלאה של משאבים ואבטחה ומיועדת לרוץ בענן.
 
הייתי שותף לפיתוח של גישת הקונטיינרים, כאשר חיפשנו פתרונות אבטחה בלינוקס בתחילת שנות ה-2,000 וראינו, שהדרך הטובה ביותר לשרת את נושא האבטחה היא להפריד את העיבודים והמשאבים. כעבור כ-3 שנות פיתוח כבר הראינו יישומים, שעובדים מעל מערכת ההפעלה ושיישומים אחרים לא רואים אותם. הפיתוח של הנושא הסתיים ב-2005 וזה הפך, למעשה, לנחלת כלל תעשיית התוכנה.
 
מכאן, שטכנולוגיית הקונטיינרים נמצאת עמנו כבר מעל ל-15 שנה. רבים כיום מתבלבלים בין המונח "דוקר" – Docker לבין קונטיינר. זו פשוט שיטה מתקדמת יותר לפתח יישומים בקונטיינרים, שיטת אריזה טובה יותר ולכן השם שונה, אבל זו, למעשה, גם כן קונטיינרים. גישת ה"דוקר" מספקת שכבה נוספת של הפשטה ואוטומציה של וירטואליזציה ברמת מערכת ההפעלה. כך, שקל יותר להעביר, להתקין ולהריץ יישומים בקונטיינרים.
 
רעיון ה"דוקר" החל לפני כ-4 שנים והייתי מעורב בפיתוח של הרעיון הזה, שהוא למעשה המשך של פיתוחים של קונטיינרים מעל ללינוקס".
 
ש.: לאן הקונטיינרים הולכים ומה העתיד הצפוי לגישה הזו?
ת.: "מנקודת המבט שלי והניסיון שלי, הקונטיינרים הולכים ל-2 כיוונים:
 
א. לכיוון של תזמור (Orchestration). אם יש לי נניח 10 קונטיינרים ואני מעוניין לנהל אותם ולשלוט בהם, אני זקוק לכלי תזמור. 3 תקנים התחרו על תחום התזמור, אבל לפי מה שמתפתח בשוק וממה שאני רואה ומאמין, הגישה של Kubernetes תהיה התקן המוביל לתזמור וניהול של קונטיינרים.
 
המטרה של Kubernetes היא לנהל עשרות ומאות קונטיינרים באותה סביבת עבודה בענן. יש עדיין עוד מה לעשות ולפתח, כדי שהגישה הזו תהיה שלמה ומאובטחת ברמה מספקת, לכל סוג של לקוחות.
 
ב. לכיוון של התפתחות טכנולוגית, בדגש על תחום האבטחה. זה התחום בו אני משקיע את עיקר זמני וזמן הצוותים, שאני מנהל ברד-האט. אני עובד עם כ-25 מהנדסים על המשך הפיתוח של קונטיינרים, כך שהם יהיו יותר מאובטחים וגם יותר קלים לניהול.
 
אנו מעוניינים לפתח כלים, שיריצו קונטיינרים על כל מכשיר. התעשייה הולכת לכיוון הזה בגישה שמכונה OCI (ר"ת: Open Container Initiative), עם תקן runC. הגישה הזו היא המשך ישיר לגישה של הדוקר.
 
המטרה שלנו: קונטיינרים בפורמט תעשייתי מקובל – OCI, עם סטנדרטיזציה ויכולת לשלוט ב-Images בעת שהם נעים מהענן למכשיר שלי. יש כאן כבר כמה כלים, שאנו מציגים ונציג לקהילת המפתחים.
 
אנו גם מפתחים כלים למערכת האחסון, שתחזיק את הקונטיינרים. כך, שיהיה כאן אוסף של רכיבים, שיאפשרו את השליטה המלאה בקונטיינרים. המטרה שלנו לבנות כלים אוטומטיים בלי להזדקק ל-daemon. אנו מעוניינים, שהקונטיינרים יהפכו לאפליקציות קלות לתפעול, לתזמור ולתנועה.
 
אני קורא לזה: הפיכת הקונטיינר ל-PDF. כלומר: מסמך, שהפך ל-PDF קל לטפל בו והוא רץ על כל מערכת הפעלה ועל כל מכשיר קצה. כך הקונטיינרים אמורים להתנהג. אני מעוניין להגיע למצב, שהטיפול בקונטיינרים יהיה קל, בדיוק כמו שכל אחד מטפל בקלות בקובץ PDF".  
 
ש.: מה עמדתך להתפתחות, שנדחפת ע"י אמזון, בשם Lambda?
ת.: "כמעט כל ספק ענן מעוניין ללכוד לקוחות אצלו בענן. זה בדיוק מה שאמזון מציעה, שירות לא פתוח. זה הפוך בדיוק לגישה שלנו.
 
אם תביט על התעשייה שלנו לאורך השנים תראה, שחברות הענק, החל מ-IBM בעבר ודרך כל ספקי היוניקס וסן-סולריס, רצו רק דבר אחד: ללכוד את הלקוחות בגן נעול אצלם.
 
אנו באנו לשוק בגישה הפוכה לגמרי: למנוע לכידת לקוחות, לתת ללקוחות את חופש הבחירה, לאפשר ללקוחות שימוש בקוד פתוח, בכל התעשיות. זו המהפכה, שהבאנו לשוק, ואין סיבה שניסוג ממנה.
 
כאשר כולנו עברנו לענן ראינו, שספקי הענן הגדולים רוצים להכניס לענן כלים, שרק הם מפתחים ומספקים. כך, הם רוצים לקחת את היישומים של הלקוחות שלהם ולנעול אותם בכלים, שהם פיתחו. זה בדיוק מה שאמזון, מיקרוסופט וגוגל עושות בעננים שלהן.
 
אנו מאמינים בקוד פתוח בענן, מאמינים בקונטיינרים. העיקר בקוד פתוח: אתה יכול להחליף ספקים. אתה לא כבול למערכת פרטית.
 
אני כבר 16 שנה ברד-האט ואני יכול להראות לך, שאתה יכול לקחת כל קוד שלנו, להשתמש בו ולהחליט, שאתה ממשיך להשתמש בו, גם אם אתה לא לקוח שלנו והחלטת לנטוש אותנו וניתקת כל קשר אתנו.
 
אנו עובדים קשה בשביל הלקוחות ולא נגד הלקוחות. לכן, אנו לא מאמינים, שהנעילה של הלקוחות משרתת את האינטרסים שלהם או שלנו".
 
ש.: מהן הסיבות לפופולריות הגדולה בשוק של הקונטיינרים?
ת.: "קודם כל, ממה שאני רואה ומאמין, המפתחים אוהבים את התפיסה הזו. הם אוהבים לפתח יישומים ולבחון אותם על המערכת שלהם, כי זה הכי קל להם. אם הם מנסים יישומים על מערכת, שאינה שלהם, יש תמיד תקלות, כשלים ובאגים.
 
הניסיון לימד את המפתחים, שתחום ה-QA חייב להתבצע במערכת נשלטת. המפתחים עובדים קשה לפתח יישומים לפי צרכים ברורים ולכן הם הגיעו למסקנה, שכדאי להריץ קונטיינרים, כי כך הם מגיעים לתוצאות המבוקשות מהר יותר. כך הם שומרים על הקוד העובר מהפיתוח ל-QA ובחזרה, התאימות היא מלאה. כל קוד מכל מקור ומכל זמן תמיד ניתן ליישם אותו ב-Image על הקונטיינר ולהגן עליו.
 
סיבה נוספת להצלחת הקונטיינרים היא, שהתפיסה הזו מאוד מתאימה לעולם ה-VM (מכונה וירטואלית). ה-VM אמורה לנהל גם אפליקציות ולא רק מערכת הפעלה. אבל איך שומרים על היישומים זה מזה ומפגיעות חיצוניות?
 
לכן, הקונטיינרים מאפשרים ניהול מלא, גם של מערכת ההפעלה וגם של היישומים, כל יישום בסביבה המתאימה ליישום".  
 
שאלה: מהן בעיות האבטחה הקיימות בתפיסת הקונטיינרים?
תשובה: "אנו עוסקים בקונטיינרים הנבנים על פי תקנים מקובלים ויש בהם קודם כל חולשה בגישה שלהם למעבד הווירטואלי.
 
אנו הגדרנו קונטיינרים לפי הסביבה, שרצינו להריץ אותם. אני קראתי לזה 'גישת 3 החזירים'. גם פרסמתי 2 ספרוני מידע מאוירים בנושא, והמרכזי נמצא כאן להורדה. '3 החזירים' זקוקים לסביבה לגור בה ויש להם 3 אפשרויות מרכזיות:
א. בית פרטי. זו הרצת אפליקציה על מכונה אחת סגורה. די קל להגן עליה. אבל זה יקר לנהל ולהגן על כל כך הרבה בתים בודדים.
ב. דופלקס. זו הרצה של קונטיינרים על מספר מכונות וירטואליות. צריך לבנות כאן חומות בין הדירות בדופלקס.
ג. בית רב קומות מלא חדרים, כמו בית מלון או בית חולים. כאן יש מערכות מלאות עם בעיות של פריצות ממקום אחד למקום שני. יש בעיה להגן על המשאבים ועל המכונות הווירטואליות הרבות הנמצאות בכל החדרים. שער הכניסה משותף לכל הדירות וזו פרצת אבטחה ענקית. 
 
אני טוען, שאם רוצים אבטחה, צריך Kernel בחוזק של רמה ארגונית. אבל, גם Kernel בן שנה, יש בו כבר פרצות ובאגים. לכן צריך קרנל יציב ומתעדכן. זה תנאי הכרחי בסיסי להרצת קונטיינרים מוגנים.
 
לכן, אנו קודם כל בודקים את מערכת ההפעלה, שמעליה רצים הקונטיינרים. זה גם אמור להשפיע מי ספק הענן שנבחר. יש כאן המון סימני שאלה סביב האבטחה של הקונטיינרים. צריך כיום כלים ברמה גבוהה, כדי לנהל את הסיבוכיות הזו. הבעיות של האבטחה בקונטיינרים לא תיעלמנה בקלות".
 
ש.: אילו פיתוחים יש לכם בקונטיינרים מאובטחים?
ת.: "רבים חושבים, שאם הם יודעים לפתח קונטיינרים לבד, זה יעבוד בלי בעיות. אולם, היכולת שלנו ברד-האט הוא לאפשר לזה באמת לעבוד. לכן אנו תורמים המון לפיתוח Kubernetes, משקיעים המון בגישת ה-OpenShift, מקדמים את נושא התזמור.
 
הפתרון המרכזי שלנו כיום הוא OpenShift כפלטפורמה לקונטיינרים מאובטחים. זה אוסף של כלים לניהול יעיל ומאובטח של קונטיינרים. זה שירות ,PaaS שהשוק מקבל זאת בצורה מאוד נלהבת. הצורך של הלקוחות הוא לשלוט בכל, ממערכת ההפעלה עד היישומים והאחסון.
 
המתחרים שלנו הם בעיקר הענן S3 של אמזון וגם גוגל. אבל בניגוד להן, אנו עושים ומספקים את הכל ללקוחות בקוד פתוח. הלקוח יכול לבצע הכל לבד, או להיעזר בנו, או בכל מי שיחפוץ. גופי ענק בעולם דוגמת דויטשה-בנק כבר בחרו בפתרון הזה. גם הבנקים נעים לכיוון של הקונטיינרים.
 
אם תבחן מה עשתה מיקרוסופט לאחרונה תגלה, שגם היא קפצה לעולם הקונטיינרים, כדי לא להפסיד את השוק, למרות שזה לינוקס וזה קוד פתוח.
 
למיטב הערכתי, הפתרונות הללו יגיעו לכל שוק ולכל מקום. אתה תמצא קונטיינרים גם על רובוטים אנושיים. תמצא קונטיינרים בכל מכשיר ובכל מוצר אלקטרוני. גם סנסורים של עולם ה-IoT יחוברו לקונטיינרים. זה יוסיף שכבת אבטחה, שחסרה היום על הסנסורים.
 
עולם ה-IoT מתמודד היום עם בעיות אבטחה קשות, משום שמייצרים סנסורים בפרוטות ומצפים שהם יהיו מוגנים, מה שלא הגיוני במחיר הייצור שלהם. מי שמייצר סנסור בכמה דולרים ומוכר אותם בכמויות של מיליוני יחידות, לא בודק את רמת האבטחה על המערכת של התוכנה הנמצאת בסנסור. זו פרצה מאוד גדולה. אני מאמין, שחלק מהבעיה ייפתר כשהתפעול של הסנסורים הללו ייעשה בקונטיינרים.
 
ממה שאני רואה, רוב הפרצות בכל המערכות נובעות מחוסר עדכונים בזמן. זה האתגר הכי חמור, שאנו מתמודדים עמו ולכן אנו עושים הכל, שהפתרונות יהיו אוטומטיים".
 
שאלה: מה החלום המקצועי שלך?
דן וולש: "בגישה שלי אני מאמין, שהחברה בה אני עובד מעוניינת להציל את המנהלים, שמובילים אותם בדרך שלהם כמו עיוורים -לענן. אני רואה כל יום כיצד אנשים מכל תחום נופלים בקלות למלכודת של הענן. זו המלכודת הכי מסוכנת הקיימת כיום בשוק.
 
אני מאמין, שהגישה שלנו, גישת הקוד הפתוח, היא הפתרון היחיד היכול להציל את השוק. זו גישה עצמאית, שלא מאפשרת ללכוד את הלקוחות. הבעיה שלנו היא לא המעבר לענן אלא הלכידה בענן.
 
החברות מרגילות את האנשים לענן כמו סם. בהתחלה, למשל אמזון, היא נותנת לך להתנסות בענן בחינם או כמעט בחינם. אחרי שהתרגלת, אתה לא יכול להיגמל מזה.
 
בוודאי ראית את המשאיות של אמזון, שלוקחות מידע בכמויות ענק מהארגון ומסיעות את המידע הזה ל-Data Centers של אמזון, כדי שהמידע של הארגון יעבור לענן של אמזון. אולם, תגיד לי אתה: האם המשאיות הללו יכולות לחזור עם המידע? ראית משאיות של אמזון הנוסעות הפוך? התשובה די ברורה: לא.
  
תגיד לי אתה: כמה חברות יצאו עם המידע שלהם מהענן של אורקל, אחרי שהם שמו את המידע שלהם באורקל? זה לא קורה ולא יקרה. אין תהליך כזה. לדעתי, זה רעיון רע מאוד להילכד אצל הספק שלך.
 
אני משמיע את הקול שלי ואני מקווה, שאני משפיע. בינתיים, אני רואה שרד-האט מצליחה. אני משוכנע, שנמשיך להצליח, כי התפיסה שלנו היא נכונה ובסיסית. יש לנו משנה חשובה וסדורה לספר לעולם, ולכן רבעון אחרי רבעון אנו עולים ברציפות בהכנסות שלנו, מזה שנים. זה לא מקרי.
 
יש אנשים, שכן מאמינים לנו ומוכנים לרכוש פתרונות שלנו. זו המשימה שאני דבק בה ומשמיע אותה לכל מי שרוצה לשמוע".
 
סרטון אודות "אבטחה בעולם הקונטיינרים", מפי דן וולש:



 
 
Bookmark and Share


 

לוח מודעות
מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

20/2/20 - Hi-Tech Ambassadors - TSAV-8 to Barcelona 

26/3/20 - ERP FOCUS 2020  

10-14/4/20 - Gamerz 

10-11/5/2020 - ChipEx2020  

19/5/20 - EcoMotion 2020   



 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לנובמבר 2019 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי המאת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן

תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים - כאן

תיק 4000: מסמר נוסף ענק לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי) - כאן

תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית! - כאן

חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000 - כאן

האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההסטוריה"? - כאן

חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר! - כאן

תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק? - כאן

תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית - כאן

האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס - כאן

איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום? - כאן

תיק 4000: ההדלפות לכלכליסט כביכול נגד רוה"מ דווקא מצביעות על חפותו - כאן

"נקודת האפס" - Ground Zero  שבו החלה תפירת תיק 4000 נחשף - כאן

למה לא נפתחה חקירה ב"תיק 5000" ומתבצע שימוע נוסף של הטבות ל-IBC? - כאן

החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000! - כאן

חשיפת הסיבה לתפירת תיק 4000 ב"נקודת האפס": "פרשת עורכי הדין"! - כאן

חשיפה בלעדית: מסתירים עוד מסמכים ש"מפוצצים" את תיק 4000 לרסיסים! - כאן





 
זרקור חברות
 
GETTER
 
NORDVPN
 
Telecom Expert
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
PIXABAY
 
Telecom Experts
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
  מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים