בלעדי: הצלחנו "לשים יד" על מסמך מקורי בחתימת ידה של תמי לשם (סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת) בו היא למעשה מפלילה את עצמה ב"תפירת מכרז" עבור השר (לשעבר) משה כחלון, למען בתו של "הפטרון הפוליטי" שלו. בנוסף, הסוף הידוע של מכרז תפור נוסף וטרי במועצת הכבלים והלוויין, והפתעות נוספות. 
מאת: אבי וייס, 14.6.16, 16:30

אתר זה מלווה במשך שנים את תופעת "תפירת המכרזים" בשירות המדינה בדגש על משרד התקשורת וגופי הלוויין של משרד התקשורת (מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה).

כעת הגיע לידנו מסמך מקורי (מצוי כאן להורדה), שבו תמי לשם (בתמונה), סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת, המליצה לשר דאז משה כחלון (ב-3.1.11) למנות לתפקיד נציב תלונות הציבור ברשות השנייה את בתו של השר דאז עוזי לנדאו.

תמי לשם במכתבה לשר, למרות שידעה (וכתבה שהיא יודעת) שזו בתו של השר, לא הפסיקה את הליכי המכרז אלא המשיכה והמליצה לשר למנותה לתפקיד. תמי לשם היא ותיקה ומנוסה בתחום זה וידעה היטב, שאסור לה להמשיך בהליכי המכרז, ולמרות זאת המשיכה ואף תיעדה זאת במכתב לשר, שלא תיארה לעצמה שיום אחד הוא ידלוף. 

השר משה כחלון אכן מינה את בתו של השר לנדאו ידידו לתפקיד. אולם, בהתערבות של מבקר המדינה ואח"כ של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (בעקבות תלונה של אחד המתמודדים לתפקיד), כעבור כחודש המינוי בוטל ויצא מכרז חדש לתפקיד. בזמנו, עיקרי הסיפור הזה פורסם אצלי (אז כתבתי ב-Thecom) וגם בגלובס, במרץ 2011, לאחר ביטול המכרז ויציאה למכרז חדש לתפקיד. 

את המסמך הזה בחתימת ידה של תמי לשם (ומסמכים נוספים, שמייד נדווח אודותם, על חשד ל"תפירת מכרז טרי" במועצת הכבלים והלוויין) העברתי ליועמ"ש, לבחון אם יש צורך לפתוח בחקירה פלילית כנגד תמי לשם. כ"כ, העברתי את כל החומר למבקר המדינה כדי שיחקור את חלקו של משה כחלון (כיום שר האוצר) בפרשה זו, וכן את חלקו של עדן בר-טל, שהיה אז מנכ"ל משרד התקשורת (איך עדן בר-טל משתרבב לפרשה זו? הסבר בסוף הכתבה). 

את משרד התקשורת ונציבות שירות המדינה (נש"מ) שאלתי את השאלות הבאות:

"1. בשנים האחרונות אני מפרסם לא מעט כתבות בנוגע לחשדות לכאורה ל"תפירת מכרזים", שנעשו ע"י תמי לשם, בגיבוי סמוי של "קליקת הפרקליטים" בראשותה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת ובהעלמת עין של נש"מ.
 
2. המקרה הבולט האחרון, המדובר בתרגיל, שנעשה ביחד עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ד"ר יפעת בן-חי-שגב. "מועמדת הקש" במכרז הפנימי הייתה עו"ד ליאת גלזר מ"קליקת הפרקליטים". בכל מקרה, עו"ד ליאת גלזר קיבלה תגמול על השירותים, שסיפקה בתרגיל הזה ובתרגילים נוספים, שהייתה שותפה להם, והיא מקודמת לתפקיד היועמ"ש של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, בראשות השר לבט"פ גלעד ארדן.
 
3. בכל המקרים הרבים, שפרסמתי אודות חשדות ל"תפירת מכרזים", משרד התקשורת הגיב בתוקפנות לשאלותיי בטענה, ש"לא היה ולא נברא" ולא אחת איים עלי בתביעות דיבה, אם אפרסם את המידע הקיים בידי. אולם, זה לא הרתיע אותי ופרסמתי את כל הידוע לי, למרות האיומים. בנוסף, נש"מ נתנו גיבוי עיוור לכל המהלכים הפסולים הללו, לא ברור לי למה.
 
4. כעת, קיבלתי ב"מייל האדום" מסמך מינואר 2011 (מצ"ב), בחתימת ידה של תמי לשם, בו היא מתאמת עם שר התקשורת דאז משה כחלון, את "תפירת המכרז", שהיא ביצעה במו ידיה, לתפקיד "נציב תלונות הציבור של הרשות השנייה". "תפירת המכרז" הייתה עבור עו"ד מיכל לנדאו, בתו של עוזי לנדאו, מראשי הליכוד ושהיה אז שר התשתיות האנרגיה והמים.

משה כחלון היה הרל"ש של עוזי לנדאו ויועץ אישי שלו במשך כמה שנים והוא חב לו רבות, כי עוזי לנדאו דאג בזמנו אישית לקריירה המטאורית של משה כחלון בליכוד ובממשלה. "מועמדת הקש" במקרה הספציפי הזה הייתה עו"ד יעל מלם-יפה מ"קליקת הפרקליטים" במשרד התקשורת. תמי לשם במכתבה "עושה את עצמה" מופתעת לגלות, שעו"ד מיכל לנדאו היא בתו של השר עוזי לנדאו... למרות זאת היא המליצה עליה בחום והשר משה כחלון אישר...
 
5. בזמנו, פרסמתי את הפרשה ב-TheCom במסגרת חשיפת סדרת 13 מינויים ומכרזים מפוברקים, שבמרכזם ניצבת תמי לשם. המינוי של עו"ד מיכל לנדאו היה השביעי בסדרה הזו (למרות שהמנוי הזה בסופו של דבר היה מאוד קצר, אחרי שהוגשו תלונות ליועץ המשפטי של הממשלה, שפסל את המינוי).
 
אביא כאן כלשונו מה שפרסמתי ב-TheCom ב-16.1.13:
 
'7. נציב תלונות הציבור ברשות השנייה. מדובר בתפקיד משמעותי, שכן לנציב יש סמכויות חקירה [גם של עיתונאים]. לתפקיד הנציב נבחרה בתו של השר עוזי לנדאו (לשעבר "הבוס" של משה כחלון בצעירותו הפוליטית), אולם נקבע ע"י המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי לא נבחן מכלול השיקולים שהובילו למינוי, נפלו "פגמים" במינוי ולכן המינוי בוטל ותהליך הבחירה נפתח מחדש. יודגש שסמנכ"לית מנהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת, שהייתה אמונה על בחירת המועמד מתוך 4 שהגישו מועמדותם, בטרם המליצה עליהם לשר משה כחלון, "לא לקחה בחשבון שיקולים הצריכים לעניינן, ולפיכך נשקל ביטול ההליך ועריכתו מחדש בדרך הדומה ככל הניתן למכרז", כך נכתב ע"י המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בטרם הביא לביטולו של המינוי. בסופו של דבר נבחר במכרז החוזר אדם ראוי ומתאים לתפקיד (דוד רגב)."
 
6. לאור העובדה שיש כעת בידי מכתב מקורי בחתימת ידה של תמי לשם, שמצביע בבירור על כך שהיא אישית דאגה למינוי של עו"ד מיכל לנדאו, כשבמכתב עצמו היא מדווחת שהיא יודעת שהיא בתו של השר עוזי לנדאו, מה בדעת מנכ"ל משרד התקשורת ונציב שירות המדינה לעשות, לנוכח החשיפה הברורה הזו שהיא עדות ישירה ל"תפירת מכרז", בצורה כזו בולטת. הרי מהתיאור כאן עולה חשד של "עבריינית סדרתית", שכן "תפירת מכרזים ומנויים" עולה כדי חשד לפלילים'."

להלן תגובת משרד התקשורת :
 
"המשרד דוחה את הטענות לעניין "תפירת מכרזים", וגם נציבות שירות המדינה, אשר נדרשה לטענות שעלו בהקשר זה, הבהירה שאין בהן כל ממש.
  
כך גם בטענה הנוכחית בעניין מינוי למשרת נציב תלונות הציבור ברשות השניה אין כל ממש, הנושא עלה במסגרת הליכים על רקע החלטת המשרד על סיום העסקה של עובד, הטענות לא התקבלו ע"י בית הדין הארצי לעבודה, ואילו קביעות אחרות של בית הדין האזורי, בוטלו ע"י בית הדין הארצי ונקבע שלא נפל רבב בהתנהלותם של הגורמים במשרד שטיפלו בנושא. הנושא אף הובא בפני נציב שירות המדינה, במסגרת הערר שהוגש לו, והוא קבע בהחלטתו לדחות את הערר, שהסמנכ"לית הבכירה למנהל ומשאבי אנוש, פעלה ללא רבב. הטענות בעניין שבות ועולות על רקע ניסיונו של העובד להכפיש את הסמנכ"לית הבכירה למינהל ומשאבי אנוש, ויש להצר  שאתה בוחר לתת במה לדברים.
 
כידוע לך, על ההליכים האמורים מוטל צו איסור פרסום.
 
באשר למינוי למשרת נציב תלונות ציבור ברשות השניה נבהיר כלהלן:
 
סעיף 114(א) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן-1990 קובע כי שר התקשורת ימנה נציב תלונות ציבור לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, החוק אינו קובע מתווה כלשהו לעניין הליך המינוי למשרה.

לאחר התייעצות עם משרד המשפטים לקראת מינוי נציב חדש, נקבע מתווה לעניין הבחירה, לפיו תפורסם באתר המשרד הודעה, המזמינה מעוניינים במשרה להגיש את מועמדותם. נציין כי הסמנכ"לית הבכירה למנהל ומשאבי אנוש, כלל לא לקחה חלק בגיבוש המתווה האמור.
 
לאחר שהוגשו מועמדויות למשרה, פנה שר התקשורת דאז אל הסמנכ"לית הבכירה למנהל ולמשאבי אנוש וביקש ממנה לראיין את המועמדים שהגישו את מועמדותם לתפקיד, ולהביא בפניו את התרשמותה המקצועית מהם. הסמנכ"לית הבכירה למנהל ערכה ראיונות עם המועמדים והביאה את התרשמותה בפני שר התקשורת, כפי שהתבקשה לעשות.
 
במהלך השיחה עם השר, התברר לה כי למועמדת שהומלצה על ידה יש זיקה לשר אחר בממשלה (באשר היא ביתו) ועל כן שלחה מכתב לשר בו היא מפרטת את השתלשלות העניינים והתייחסה לעובדה כי זיקה זו נודעה לה רק לאחר שערכה את הראיונות ובשל כך היא  לא בחנה את המועמדת על פי כישורים מיוחדים לתפקיד.
 
לאחר מכתב זה פנה שר התקשורת אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) על מנת לקבל חוות דעתו לעניין הצורך בכישורי יתר, ובעקבות תשובתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נערך הליך מחודש לבחירת נציב תלונות ציבור לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
 
כפי שניתן לראות לא רק שגב' לשם לא "תיאמה עם שר התקשורת דאז משה כחלון, את "תפירת המכרז", כפי שטוען מר וייס, אלא ההיפך הוא הנכון, מיד כשנודע לה על זיקה כלשהי לשר בממשלה, העלתה על הכתב את הדברים, שנבחנו במשרד המשפטים וההליך החל מחדש ובשלב זה לא נבחר איש לתפקיד. היועץ המשפטי לממשלה לא פסל את המינוי, שכן כאמור לא היה מינוי.
 
יש להצר על כך שמר וייס, בוחר להשתלח בעובדי המשרד ובהם בסמנכ"לית הבכירה למנהל ומשאבי אנוש, אשר עושים עבודתם הציבורית כנדרש, ומשמש שופר לעובדים ממורמרים".

להלן תגובת נציבות שירות המדינה:
 
"1. מכרז בין משרדי מס' 38190: "יועץ/ת משפטי/ת במשרד לנושאים אסטרטגיים".המכרז נוהל בנציבות שירות המדינה בשל היותו מכרז בכיר. פורסם בין התאריכים 31/1-14/2/16. הוגשו 21 מועמדויות.
המועמדים עברו הליכי מיון אישיותי התנהגותי.
שמונת המועמדים שעברו עם הציונים הגבוהים ביותר זומנו לוועדת הבוחנים.
בתאריך 14.04.2016 נבחרה פה אחד עו"ד ליאת גלזר ע"י חברי הוועדה.
הרכב הועדה הוכן ע"י אגף בחינות ומכרזים והינו חסוי ואושר ע"י נציב שירות המדינה, הרכב הועדה היה תקין ונבחרו אנשים עם זיקה לתפקיד.
 
2. מכרז פומבי מס' ...: ...בתאריך 21.5.2016 פנתה סמנכ"לית משרד התקשורת למנהלת אגף בחינות ומכרזים וביקשה כי הועדה תתקיים בנציבות שירות המדינה וזאת בשל הרגישות בניהול מכרז זה והאשמות שווא של "תפירת מכרז" מאת גורמים אנונימיים.
לאחר בחינת הבקשה, אישרה מנהלת האגף כי הוועדה תתקיים באגף בחינות ומכרזים וכי הרכב הוועדה יוכן ע"י האגף ויהיה חסוי בפני משרד התקשורת, פרט לנציגי המשרד.
...הרכב הועדה הוכן ע"י אגף בחינות ומכרזים והינו חסוי, הרכב הועדה היה תקין ונבחרו אנשים עם זיקה לתפקיד.
 
3. באשר למכרז נציב תלונות הציבור ברשות השנייה, המכרז אינו באחריות נציבות שירות המדינה".

מה הסיפור של המנכ"ל לשעבר, עדן בר-טל?
אני מניח, שיהיו קוראים, שישאלו את עצמם מדוע אין אני מתייחס בחומרה לחלקו של יוזם המינוי, השר משה כחלון? אז יש לי תשובה:

א. לגבי השר משה כחלון העברתי את החומר לבחינת היועמ"ש ומבקר המדינה. ברגע שיחליטו דבר - נעדכן בהתאם.

ב. משה כחלון כשר התקשורת "כיכב" אצלי הרבה, הרבה מאוד ולא לטובה. חשפתי את היקף הנזקים, שהוא גרם בקדנציה שלו לעם ישראל (כ-58 מיליארד ש"ח), שעד היום אנו סובלים מכך, ואת שאר תעלוליו הרבים (למשל כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן). "תפירת מכרזים" זה היה סעיף קטן ודי זניח בכל פעילותו, שהרסה את שוק התקשורת הישראלי.

לעומת זאת, תמי לשם היא נציגת נש"מ במשרד התקשורת ויודעת היטב את החוק והייתה אמורה להיות "שומר סף" ולמנוע את ההליך הפסול, שנחשף כאן, ולכן האחריות שלה כאן היא אישית ולא ניתנת לחלוקה עם השר. 

ועתה לעדן בר-טל, שהיה אז מנכ"ל משרד התקשורת. בעקבות חשיפת 13 המינויים התפורים והמפוברקים, בתגובה לכתבה, שלח מנכ"ל משרד התקשורת דאז, עדן בר-טל, מכתב תוקפני ביותר ומאיים (מ-27.1.13) רצוף תחמונים והאשמות נגד הכתבה ונגדי (המכתב המצ"ב כאן ומדבר בעד עצמו), מכתב, שהופנה אל בעלי העיתון TheCom דאז, פלי הנמר.

במכתבו בסעיף 7ו' מכחיש עדן בר-טל את עצם הבחירה של הבת של השר לנדאו לתפקיד נציבת התלונות של הרשות השנייה.

להלן תצלום הקטע של תגובתו שנוגע לעניין הנחשף כאן:


עדן בר-טל לא ידע בזמנו (ובספק אם העלה בדעתו), שאני אצליח להשיג את המכתב המקורי בחתימתה של תמי לשם, שמוכיח את ההפך הגמור ממה שהוא כתב. המכתב של תמי לשם, שחשפנו כאן, הוא עדות ישירה והפללה עצמית של תמי לשם, מכתב, שהוסתר היטב על ידה עד היום. די ברור מתגובתו של עדן בר-טל, גם בנושא זה וגם לאורך כל מכתבו לפלי הנמר, שגם הוא היה "בסוד" "בישול המכרז" הפסול הזה (כמו כל שאר המכרזים במוזכרים בכתבה), שרק בגלל התערבות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז (בעקבות פניית מבקר המדינה) - המינוי לא יצא לפועל.

זו בדיוק הסיבה מדוע ביקשתי, שגם עניינו של עדן בר-טל ייבדק לעומק, ע"י היועמ"ש ומבקר המדינה.