חברת בזק הולכת במקביל בשני ערוצים מנצחים: 1) חשיפת הפיברוקים ברגולציית השוק הסיטונאי ע"י משרד התקשורת ו- 2) התקדמות לשירותי ענן ב-Data Centers ענקיים, שאין למתחרותיה הנאבקות כיום על הקיום וההמשכיות העסקית שלהן בשוק התקשורת. 
מאת: אבי וייס, 7.11.15, 17:45

למרות הפאשלה של פלאפון (שהגישה הצעה לרכישת גולן טלקום, מה שהעלה את השווי של גולן טלקום בעיני סלקום), קבוצת בזק (ובמיוחד חברת בזק בראשותה של המנכ"לית סטלה הנדלר) יצאה מחוזקת מהתהליך. זאת, כי החל תהליך בלתי הפיך, שקראתי לו בשם "המפץ הגדול", שכולל התרסקות של כמה מודלים רגולטוריים מרכזיים בשוק התקשורת הישראלי, ובכלל זה "שת"פ אנטנות" ו"שוק סיטונאי".

דהיינו: בעוד שמתחרותיה של בזק (בעיקר סלקום ופרטנר) נאבקות על זכות קיומן ושרידותן באמצעות תרגילים דוגמת חיסול גולן טלקום, בזק לא זקוקה לתרגילים הללו. היא חוגגת על כולם, כל רבעון. בקרוב מאוד קבוצת בזק תתחזק שוב, כשתקבל אפשרות מ"ועדת פילבר" ליישם "ערוץ חדשות" טלוויזיוני (תחת וואלה!) ותוכל ליישם טכנולוגיות OTT גם עבור YES. 

בעוד כמה חודשים, כאשר עסקת הרכישה של גולן טלקום ע"י סלקום תאושר (אין אופציה מעשית אחרת), כבר יהיה יותר קל להעביר החלטה רגולטורית של "פיצוי לבזק" והיא: "ביטול ההפרדה המבנית מעל בזק". זה יהיה כמובן עוד מהלך מוטעה של הרגולטורים.

אולם, במציאות הקיימת, זה מהלך מתבקש שיקרה. למה? כי משרד התקשורת מתעקש לא להפיק לקחים ולא לבטל מסמכים מפוברקים. משרד התקשורת מסרב לשנות כיוון ולעבור לרגולציה אחרת, של Win-Win ולא כמו המצב הקיים, שבו רק בזק "זוכה בכל הקופה". 

משרד התקשורת ממילא ישנה כיוון רגולטורי בעוד כמה חודשים, כחלק מתהליך שינוי אסטרטגי, שיוביל המנכ"ל (שלמה פילבר, בתמונה).

לזה (לתכנית האסטרטגית) אקדיש מאמר נפרד, כולל חשיפת מהלך מאוד מוזר (בלשון המעטה) של שלמה פילבר. 

בינתיים, בזק הולכת קדימה בשני ראשים במקביל וצוברת הצלחה בשניהם:

א. יציאה במהלכים טכנולוגיים ושיווקיים חדשים של "צמצום מרווחים" ו"שירותים אטרקטיביים לוכדי לקוחות" ובכלל זה: א) "באנדל הפוך". ב) מיזוג בזק - YES. ג) שירות בית חכם - Bhome. ד) התחלת שירותי ענן בהיקף מרשים - כפי שאנו חושפים היום כאן לראשונה.

בשלב ראשון, שירותי הענן הללו מכוונים למגזר העסקי. אולם כיוון ההתפתחות הזה יהיה גם במגזר הפרטי, אחרי שבזק תקבל את ההקלות בתחום "ההפרדה המבנית" כפי שציינתי קודם, ואז גם תוכל להתחיל לספק פס רחב בווקטורינג וסיבים ולחסל סופית את השוק הסיטונאי במתכונת הקיימת. למתחרותיה - אין כיום יכולות טכנולוגיות כאלו. בזק אמנם מצויה שנים מאחור מול ספקיות בזק מובילות בעולם, דוגמת Verizon ו-at&t, אבל בישראל היא מובילה, כי כל השוק הישראלי נמצא בפיגור טכנולוגי עמוק מול העולם.  

ב. ערעור היכולת של משרד התקשורת להכתיב את "כללי המשחק" ב"שוק הסיטונאי".
עד היום, בזק היא המכתיבה את הכללים והמחירים, שנקבעו עד סוף 2018. התחום היחיד בו היא כשלה בקביעת המחיר היה בתחום הטלפוניה. לכן, היא הלכה לבג"ץ עם כמה תרגילים משפטיים מבריקים במקביל וניצחה בגדול. כך, לאחר השימוע (שטרם התפרסם) בנושא הטלפוניה, שהיא תמכור למתחרותיה, זה יהיה בדיוק בשיטה, שבזק רוצה ובמחיר, שהיא מוכנה למכור. נקודה.

אולם, בזק לא מסתפקת בכך. יש עוד שני תהליכים משפטיים, שבזק יזמה ושטרם הסתיימו:

1. חשיפת עבודת חברת המחקר פרונטיר עבור משרד התקשורת (עע"מ 8389/14).
לאחר כמה דיונים משפטיים, שבהם בזק הפסידה, היא הלכה על תרגיל משפטי די מעניין, דרך "חוק חופש המידע", ובפעם השלישית של דיונים משפטיים היא ניצחה את משרד התקשורת. החלטת הבג"ץ במלואה מצויה להורדה כאן. הבג"ץ שלח את משרד התקשורת להתדיין עם בזק לגבי מה המשרד יראה לבזק מתוך המסמכים של פרונטיר, וששני הצדדים יחזרו לדווח לבג"ץ על ההסכם ביניהם תוך 30 יום (שמסתיימים ב-8.11.15).

בזק לא הייתה זקוקה למסמכים הללו, כי אני כבר חשפתי את הפיברוקים הללו מזמן. אגב, גם הוט החלה לדרוש את המסמכים הללו. היא למדה מבזק, שאפשר בעניין הזה "לקרקס את משרד התקשורת". למה? 

גם בזק וגם הוט יודעות היטב למה הן רוצות את המסמכים של פרונטיר (מסמכים, ששימשו כבסיס לקביעת המחירים של השוק הסיטונאי בישראל). הסיבה: ברגע שהמסמכים הללו פורסמו באתר משרד התקשורת, חשפתי די מהר שמדובר במסמכים מפוברקים.

הקדשתי לחשיפת הפיברוק הזה מאמר שלם ומייד אסביר למה נוצר הצורך לפברק.

אגב, הפיברוק היה גלוי לעין משתי סיבות עיקריות:
1) המתחמנים (כלומר: הצוות בראשות הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה, הרן לבאות), טעו בתאריכים, ששמו במסמך המרכזי, שנחזה להיות מסמך מעודכן של פרונטיר.
2) המתחמנים הכניסו למסמך של פרונטיר חישובים של נושאים, שטרם נבדקו על ידה, משום שפרונטיר קיבלה "פטור ממכרז" לבדוק את הנושאים הללו עד סוף 2015, ובכלל זה "עלות ההון של חברת בזק" ו"פיתוח המודל ההנדסי והכלכלי של Bitstream Access", שזו שיטת השוק הסיטונאי הקיימת בישראל. 

למה נולד הצורך להמציא מספרים מקצה האצבע של הרן לבאות ושל כל הצוות המקיף אותו, שעזר לו בתחמון (כולל היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד)? כי לא היה כל סיכוי לאגף הכלכלה במשרד התקשורת להציג לשר התקשורת דאז (גלעד ארדן) מספרים סופיים של מחירי השוק הסיטונאי, בלי להמציא אותם מקצה האצבע. פשוט: פרונטיר טרם סיימה את עבודתה (עד עצם היום הזה).

יתרה מכך: זה בלתי אפשרי לסיים את העבודה הזו ולהגיע למשהו סביר והגיוני, שטוב לשוק התקשורת. זאת משום, שמשרד התקשורת בחר במודל כלכלי לקביעת מחירי השוק הסיטונאי, ששמו TS-LRIC. לא נסביר מה זה, כי זה מודל, שלא קיים יותר באירופה והוא בוטל מזמן באירופה. זה מודל כלכלי, שהומצא לפני יותר משני עשורים. המודל הזה פשט את הרגל משתי סיבות עיקריות: 1) החישובים קשים ובלתי נגמרים ויוצרים אין סוף ויכוחים וטעויות. 2) השיטה הזו אינה מעודדת ספקי תשתיות דוגמת חברות הבזק להשקיע בשדרוג הרשתות ובמעבר לסיבים לבתים.  

בזק הייתה הראשונה לעוט על החשיפה שלי וניצלה זאת עד כה בהצלחה, עד כי מתחמני המספרים במשרד התקשורת נלחצו מהחשיפה, ותיחמנו בלחץ של בזק שוב פעם את המספרים, והוציאו מספרים לגמרי חדשים, שנוחים לבזק (במאמר כאן ערכתי טבלאות השוואה מה קרה למספרים בעקבות התחמון השני: שינויים שבין עשרות עד אלפי אחוזים במחירים..., על אותם פריטי שירות של השוק הסיטונאי).

זאת, למעט מחיר הטלפוניה, שנשאר נמוך מאוד גם בתחמון השני, נושא, שבו בזק הלכה לבג"ץ וזכתה בו ולכן גם הטלפוניה תהיה לפי המחיר, שבזק רוצה. כשמתחילים להמציא מספרים מקצה האצבע, ברור, שהסוף של זה יהיה בדיוק לפי זה היודע "לקרקס את מתחמני המספרים".

כך, משרד התקשורת נאלץ להוציא שימוע נוסף (שלישי) בתחום מחירי הטלפוניה בשוק הסיטונאי, בדיוק לפי מה שבזק התכוונה אליו מתחילת התהליך. חשיפת מסמכי פרונטיר בהתאם להחלטת בית המשפט העליון תיתן מספיק תחמושת לבזק, כדי למנוע ממשרד התקשורת לעשות צעדים רגולטוריים, שלא עולים בקנה אחד עם האינטרסים הצרים שלה. 

2. בג"ץ 8976/14 בזק נגד משרד התקשורת וכל שאר ספקי התקשורת (דיון חסוי באופן מאוד תמוה)
אם תנסו למצא את המסמכים הנוגעים לבג"ץ הזה באתר בית המשפט העליון תגלו, שהתיק הזה נמצא תחת חיסיון. אני לא קיבלתי לידי כל צו חיסיון על התיק. גם לא ברור לי למה יש עליו חיסיון מלא, בעוד שאני חשפתי,שהוטל חיסיון רק על 2 נספחיo של נתונים בתיק זה ולא על כל התיק.

אולם, במציאות, כל התיק הזה הפך לחסוי. בכך, הוא הצטרף לשני נושאים נוספים, שנוגעים לצמרת משרד התקשורת ונמצאים תחת צווי חיסיון (בשניים האחרים, כן קיבלתי צווי חיסיון לידי. על אחד מהם, המכונה בשם "הפרשה הסודית", הקדשתי מאמרים רבים באתר זה). 

בכל אופן, את הצדדים לדיון הזה ניתן לראות ממסמכים לא חסויים כמו שיש כאן, ואת בקשת החיסיון ניתן לראות כאן. מנוסח התשובה של המדינה לבג"ץ בזק עולה, שהבג"ץ הזה עוסק בתהליכי קביעת המחירים של השוק הסיטונאי.

שום דבר סודי או מסעיר אין בתיק הזה, כמה שלא הפכתי בו לכל הכיוונים. רק פטפטת משפטית מייגעת המתפרסת על פני מאות עמודים מכל הצדדים המעורבים בדיונים כאן. למעשה, אם נסכם את התיק הזה במשפט קצר אחד: בזק מערערת בבג"ץ 8976/14 על כל חוקיות רגולציית השוק הסיטונאי.

זה מתחבר יפה לסעיף הקודם (של חשיפת עבודת המחקר של חברת פרונטיר עבור משרד התקשורת): אם בזק תראה אפילו ברמז, שכל הרגולציה של השוק הסיטונאי בנויה על מסמכים מפוברקים - דינה להתבטל, או לפחות להיות נידונה מחדש, או להשתנות במו"מ של פשרה של המדינה (משרד התקשורת) מול בזק. זו כנראה תהיה התוצאה של הבג"ץ הזה (לשלוח את הצדדים לנהל מו"מ ולדווח על הפשרה שהושגה). 

כך, בשני הבג"צים הללו גם יחד, בזק מילכדה את משרד התקשורת להתדיין עימה ישירות ולהגיע להסכמות במו"מ, הסכמות, שעונות בדיוק לרצון של בזק.

בהחלט מהלכים מבריקים של בזק גם בתחום המשפטי. 

כך, הגעתי למסקנה, שהשוק הסיטונאי מת. זאת, עוד לפני המועד, שבו חזיתי את מותו. שני המהלכים המקבילים של בזק, גם בתחומי הטכנולוגיה והשיווק וגם בתחום המשפטי, הציבו אותה בקדימות מול כל מתחרה בשוק התקשורת ובעליונות מוחלטת מול משרד התקשורת. בקרוב אחשוף עוד פאשלה של משרד התקשורת הנוגעת לבזק. כך, שהכיוון של השוק כעת מאוד ברור: בזק מובילה כרגע ומכתיבה את הטון בשוק התקשורת הישראלי.