בעקבות העיסוק בנושא הטריפל של בזק בינלאומי והבסיס החוקי (שלא קיים) לשירות הזה, עלינו (כנראה) על הסוד, שמסתתר מאחורי הפרות החוק של צמרת משרד התקשורת, בכל הקשור לשירותי ה-OTT בישראל (כמו סלקום, פרטנר וסטינג TV). פרק ראשון בחשיפה, ש"מרימה את המסך" מעל התנהלות "קליקת הפרקליטים" והקשר של התנהלות זו גם לרישיונות הסלולריים של הדיאופול סלקום ופלאפון בשנות ה-90, שגרף מיליארדי ש"ח מהלקוחות.
מאת: אבי וייס, 15.7.18, 07:20

לפני כ-3 שבועות, כשפרסמנו את הידיעה הבלעדית: "למה משרד התקשורת "נותן חסות" לשירות טריפל לא חוקי של בזק בינלאומי?" וחשפנו את אי החוקיות של השירות הזה, שנעשה בחסותו המלאה של נתי כהן (בתמונה משמאל), מנכ"ל משרד התקשורת, קיבלנו בתגובה לכתבה, 2 התייחסויות הנוגעות ספציפית לעניין אי החוקיות הזו:

א. תגובה ישירה ובכתב של חברת YES, שהתקבלה לאחר מו"מ לא פשוט, שניהלתי מול YES, לצורך קבלת תגובה לשאלתי המאוד ברורה: היכן הרישיון או האישור הרשמי לשירותStingTV  - תגובה, שאמרה כך: "החברה פועלת על פי חוק. על-פי מדיניות משרד התקשורת, העברת תכני טלוויזיה באמצעות האינטרנט, אינה דורשת רישיון או היתר". 

לאור התשובה המלומדת והנחרצת הזו, שלחתי באותו יום (19.6.18) את השאלה המשלימה הבאה להנהלת חברת YES: "האם אפשר לראות היכן המדיניות הזו? המדיניות הכתובה, שאני מכיר - היא הפוכה לגמרי... למשל (וזו דוגמה אחת) כאן (התאריך של הדף הזה הוא 16.7.17 והמסמך עצמו בלינק הוא מ-2007 והוא עדיין בתוקף. המסמך הזה אושר בחקיקה כנסת ב-3 קריאות, בצורה מסודרת ב-2007)". 

לא תתפלאו, שאדווח לכם, שתגובה לא קיבלתי ולא אקבל על שאלה זו. למה? זה די ברור. כי אין לשאלה הזו תשובה טובה וברורה, שלא תסבך את העונה באופן אישי בהפרות חוקי מדינת ישראל ובסיבוך של קבוצה קטנה של אנשים (כלומר, בעלי תפקידים בכירים במשרד התקשורת), שבסדרת הכתבות כאן "נרים מעליהם את המסך".

אני מניח, שחלק מקוראינו הוותיקים כבר מנחשים, שזה קשור בצורה כלשהי למה שאני מכנה: "קליקת הפרקליטים". ... אכן כן. 

ב. תגובות בע"פ, שקיבלתי לכתבה (על הטריפל הלא חוקי של בזק בינלאומי), היו מכמה אנשים העוסקים וקרובים לנושאים הללו, שטענו את הטענה הבאה: עו"ד נגה רובינשטיין (בתמונה משמאל, מי שהייתה היועצת המשפטית של משרד התקשורת), היא (כאמור, לטענתם) זו שהחליטה בעצמה, שהחוק (שהכנסת חוקקה ב-2007) לא יופעל על ספקי ה-OTT (ר"ת: Over the Top Television, כלומר: טלוויזיה על רשת הפס הרחב של האינטרנט).

בהקשר לתגובה של הטענה הזו (בדומה לתגובה הרשמית, שקיבלתי מ-YES, שהיא למעשה אותה תגובה בדיוק, אבל בלי לנקוב בשם - מי בדיוק במשרד התקשורת אומר או אמר ל-YES, שלא צריך רישיון ל-OTT), אני חייב לציין 3 הערות מאוד חשובות:

• לא ייעלה על הדעת, שהיועצת המשפטית דאז של משרד התקשורת, שהייתה בזמנו חלק מהצוות הרחב של משפטנים מכמה משרדי ממשלה ומהייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה של הכנסת, צוות, שניסח את תיקוני החקיקה, שאושרו בכנסת אחרי 3 קריאות והמון דיונים ב-2007, תנהג כך. מדובר בחקיקה, שהכפיפה (לאחר שימועים וקביעת מדיניות שר התקשורת) את שידורי הטלוויזיה על רשת הפס הרחב של האינטרנט לרגולציה מוגדרת ורישיון ספציפי חדש (ל-VoD), ולא מתקבל על הדעת, שהיא בעצמה, מייד אחרי סיום הליכי החקיקה בכנסת, תצפצף בגלוי על הכנסת והחלטותיה, ותיתן חוות דעת משפטית המורה לכולם לא ליישם את החלטות הכנסת.
• בהערת אגב אציין, שהתנהגות כזו, אם הייתה, יכולה לחזק את הטיעון, למה חייבים לשבור את השיטה הקיימת של "קליקת הפרקליטים": יועצים משפטיים החושבים, שהם מעל לכנסת ולחוק, מה ששרת המשפטים איילת שקד מנסה לאחרונה לשנות, לא בדיוק בהצלחה יתרה, בגלל ההתנגדות של הקליקה הזו לכל שינוי. 
• בכל מקרה, לא מדובר בכלל ב"חוות דעת" של עו"ד נגה רובינשטיין (היא לא עד כדי כך טיפשה להוציא חוות דעת כזו במכתב בחתימתה, מה שהיה מסבך אותה אישית בצורה חמורה ב"הפרת אמונים"). היא אמרה זאת (לטענת אותם אלה, שפנו אלי בעקבות הכתבה) - בע"פ, לכל מי שרצה לשמוע, ופעם אחת אף אמרה זאת בכתב, אבל בצורה עקיפה ומרומזת, במסמך של צוות, שעסק ב-OTT, בו היא הייתה חברת צוות. ניתחתי בהרחבה את הניסוח הפתלתל שלה באותו מסמך, וכבר הוכחתי מזמן, "שחור על גבי לבן", שהוא לא נכון וגם סותר את מה שיש במסמך הזה עצמו ובכל מקרה המסמך הזה הוא חסר כל תוקף, כי המסמך הזה והמלצותיו, שהוגש אז לשר - לא אושר (ובעקבות אי האישור, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין דאז - ניצן חן, שהיה יו"ר הצוות, שהגיש את המסמך, התפטר מתפקידו). הניתוח המלא של המסמך הזה עם הפסקה הפתלתלה הזו של עו"ד נגה רובינשטיין - מצוי כאן, למי שמעוניין לצלול לפרטים.
• אם לא די בכך, גם חשפנו בזמנו למה עו"ד נגה רובינשטיין כתבה כך ואת מי זה שרת (ומשרת עד היום). היא עצמה גם כן עזבה את תפקידה (או יותר נכון התפוטרה), בצורה מעוררת מחלוקת (בלשון המעטה), בפרשה, שנדונה גם בבג"ץ, גם בדו"ח סודי (שנחשף על ידנו) של מבקר המשרד. זאת, בעקבות החשיפות הנרחבות של סיני ליבל ושלנו. למי שמתעניין במה שהיה אז מאחורי הקלעים של הפרישה המוזרה שלה מתפקיד היועצת המשפטית של משרד התקשורת, ואיך התנהלה הלשכה המשפטית של משרד התקשורת (מאז ועד היום), יכול לקרוא זאת בסדרת החשיפות שלנו, למשל: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. יש עוד הרבה מאמרים בנושא זה, אבל אני מקווה, שהבהרתי את הנקודה: הכאוס פשוט "חגג". שלטון החוק נעלם. ממש "רפובליקת בננות" מושלמת המונעת מאינטרסים כלכליים של כמה טייקונים ו"מקורבים לצלחת". זה לא רק בזק פילבר וביבי. ממש לא. 
• בנוסף, הנושא של הטלת רגולציה על שידורי הטלוויזיה על רשת האינטרנט עוגן בחקיקה נרחבת פעם נוספת. זאת, במסגרת תיקוני החקיקה הנרחבים, שנעשו בסוף 2016 ב"חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות" ("עידן +"). בדיוק כפי שחזיתי, ההפקרות באי קיום החוק הראשון מ-2007, המשיך באי קיום החוק החדש (יחסית) מ-2016, ואף לא אחד מספקי ה-OTT לא הוציא את 2 הרישיונות הנדרשים לפי החוק מ-2016, ולכן הם בבחינת "שודדי המשאבים הציבוריים" בחסות צמרת משרד התקשורת. גם חשפתי, ש"יש צדיק אחד בסדום" וזו חברת טריפל סי, היחידה שביקשה (וקיבלה) אישור ורישיון ב"מרשם ספקי תכנים". האישור עצמו נמצא כאן, אישור, שהוא צעד אחד בדרך לאישור השימוש של טריפל-סי במשאבי "עידן +" על רשת האינטרנט, כאמור בחוק (חוק הדורש 2 רישיונות מספקי ה-OTT ו-4 שלבים שיש למלא, כדי לקבל את 2 הרישיונות הללו). את המכה "הסופית" להנצחת הכאוס הרגולטורי הטיל שר התקשורת איוב קרא אך בשבוע שעבר, כשהציע "תיקוני חקיקה", שלמעשה (אם יאושרו בכנסת), יספקו "חסינות" לספקי ה-OTT לשנים רבות קדימה, כפי שחשפנו כאן.

בכל מקרה, לטיעון המוזר וההזוי הזה (שעו"ד נגה רובינשטיין אמרה כביכול בע"פ, שלא צריך לקיים את חוק התקשורת בנוגע לצורך ברישיונות ל-OTT), כבר נתנו תשובה מוחצת בכתבה והנה התשובה הזו שוב כאן:
**************************************************************************
יש מלא סעיפים ברישיון של YES המבהירים, ש-YES יכולה לשדר ולספק שירות ללקוחותיה רק מלוויין לצלחות על הגג ולממירים לוויניים ובטכנולוגיות לוויין ואסור לה לסטות מזה בשום אופן ולא חשוב מה נאמר לה בע"פ ממישהו במשרד התקשורת ו\או במועצת הכבלים והלווין, ו\או מכל אדם אחד (יועץ משפטי של החברה, או של הקבוצה וכיו"ב): הנה כמה דוגמאות לסעיפים הברורים הללו ברישיון (יש עוד הרבה סעיפים בכיוון הזה, אבל את העיקר ניתן כאן - להמחשה):




לאחר שפרסמנו את המאמר, אחד מקוראינו הסב את תשומת ליבנו, שהצלחנו ממש במקרה, לחשוף את המקור לכאוס הרגולטורי הקיים במשרד התקשורת, וזה החל עוד הרבה לפני הקדנציה של עו"ד נגה רובינשטיין כיועצת המשפטית של משרד התקשורת ("קליקת הפרקליטים" נולדה לפני המון שנים. יש הטוענים, שהיא נולדה כבר בתקופת השלטון העותומני. די ברור, שהשיטה הזו השתכללה ו"קיבלה נפח מבהיל" עם "זרועות" בכל משרדי הממשלה, כשעו"ד אהוד אולמרט עבר מראשות עיריית ירושליים לכנסת ולממשלה, לכמה תפקידים מיניסטריאליים חשובים, לרבות שר התקשורת וגם ראש הממשלה, מה שהוביל בסדרת תרגילים, שלא כאן המקום לפרטם, למינוי של היועצת המשפטית הקודמת וגם הנוכחית, במשרד התקשורת). 

וכך, גילינו באקראי, בעקבות הערת קורא, שיש 2 סוגי רישיונות תקשורת במדינת ישראל. סוג אחד שיש לכל החברות (יש עשרות רבות של רישיונות תקשורת, כולם זהים בסעיפים המרכזיים והעקרוניים שברישיון, לכל החברות).
הנה צילום הרישיון של חברת פרטנר, בסעיף הנוגע לעניין הנדון כאן:


משרד התקשורת קבע 2 דברים מאוד חשובים בעניין הרישיון של חברות הסלולר (וגם של כל שאר החברות). האחד: הרישיון הוא מקור הסמכות לכל ההתנהלות של החברה. השני: אין תוקף לסיכומים והבנות - שאינם כתובים ברישיון.

מול הרישיון הזה של פרטנר (שזהה לחלוטין בכל חברות התקשורת לרבות הרישיון של YES, כפי שהבאנו את התצלום מרישיונה כאן למעלה), יש 2 חברות תקשורת עם רישיונות שונים:

א. הרישיון של סלקום:


כפי שאפשר לראות, החלק המאוד חשוב הזה ברישיון של סלקום, שהוענק לה ב-17.6.94, החלק האומר, ששום הבטחה או אמירה לרבות בע"פ לא יכולה לסתור את הרישיון, פשוט נמחק, בוטל ונעלם. זאת, בתיקון לרישיון (ת2 זה תיקון 2) שנעשה ב-6.6.96. 

מ- 6.6.96 עבר ממש המון זמן, ואין את מסמך התיקון המקורי הזה (ת2) באתר המשרד, כי הוא ישן מדי. היעלמות הסעיף הזה היא רק ברישיון אחד של סלקום (הרישיון הסלולרי). בכל שאר הרישיונות הקיימים בידי סלקום - יש את הסעיף המלא (כולל בחברת סלקום תקשורת קווית, בשותפות מוגבלת סלקום ברישיון כללי ייחודי, ובחברות הבת של סלקום: דוגמת נטוויז'ן-013 ועוד כמה רישיונות, שיש בידי חברות הבנות בקבוצת סלקום). יודגש שוב, שהסעיף הזה קיים בכל הרישיונות, כולל בחברות עם רישיונות ממש חדשים וטריים, למשל: מרתון-018-אקספון, בסלולר. 

ניסיתי לחפש בהיסטוריה של סלקום, למה הסעיף החשוב הזה נעלם מהרישיון שלה ביוני 1996, וממה שמצאתי (כאן וכאן), שלפני אותו תאריך (בפרשה, שהחלה במרץ 1995), הייתה נפילה ענקית ברשת של סלקום, שנבעה מפגם במכשירי מוטורולה, שהיו ברשת שלה, נושא, שהסעיר בזמנו את שוק התקשורת. אולם, לא נראה לי, שזה היה ה"טריגר" לשינוי כזה מהותי ברישיון שלה.

את התעלומה הזו, ככל כנראה פתרתי, לאחר שגיליתי, שסלקום היא לא היחידה עם רישיון שונה.

ב. הרישיון של פלאפון.


הרישיון של פלאפון הוענק לה ב-7.2.96. זאת, למרות שפלאפון פעלה בשוק כמפעילת סלולר מ-1985, היא נדרשה להוציא רישיון סלולרי רק ב-1996 מסיבות, שלא כאן המקום לפרטן. כפי שניתן לראות מהצילום, הרישיון של פלאפון בכלל לא מכיל את החלק החשוב הזה בסעיף "הרישיון כמסמך ממצה", מהיום הראשון, שהיא קיבלה את הרישיון. אצלה, לא מחקו את הסעיף, כמו שנעשה בסלקום. הוא פשוט לא היה שם, בעת הענקת הרישיון לפלאפון ב-1996.    

לכן, ביום 4.7.18 שלחתי את השאלה הדחופה הבאה לצמרת משרד התקשורת:
"כל רישיונות התקשורת, שיש לכל סוגי חברות התקשורת (כולל ברישיונות במועצת הכבלים והלוויין), מכילים פסקה אחת מאוד חשובה המופיעה תחת הכותרת: "הרישיון כמסמך ממצה".
מצ"ב דוגמה של הרישיון של חברת פרטנר (בכל האחרים זה בדיוק אותו דבר). זאת, למעט 2 חברות בהם הפסקה המאוד חשובה הזו מקוצצת וחסר בה מחצית מהסעיף, בנקודות הכי חשובות של הסעיף הזה.
החברות הן פלאפון וסלקום. מצ"ב הסעיף הזה ברישיונות של 2 החברות הללו ואפשר להבחין מיד מה חסר.
זה לא עניין שולי - מה שחסר.
מדוע ההבדלים הללו ברישיונות, שקיימים רק באלה של סלקום ופלאפון?"

תגובה לא קיבלתי, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. אני מניח, שקוראינו כבר יודעים - שתגובה לא אקבל. די ברור למה. שיטה החמסב"ה (ר"ת: חבורת סוד מוחלט בהחלט) מופעלת כאן ע"י השר (איוב קרא) (בתמונה משמאל) והמנכ"ל (נתי כהן).

זאת, כדי לנסות ולכסות (או לחפות, תבחרו לבד את המילה המתאימה), על פעילות "קליקת הפרקליטים", שבמאמר הבא נחשוף עוד היבט מאוד מטריד בהתנהלותה הבלתי חוקית ונקשר זאת (בין היתר), לאקטואליה של "תיק 4000".

היות ומשרד התקשורת לא הגיב לשאלתי, עלה בדעתי, שיש לנסות ולחפש, מה היה משותף לפלאפון ולסלקום בתחילת 1996, מה שהוביל (ככל הנראה) את משרד התקשורת להוריד רק להן, את החלק הכי חשוב ברישיון הסלולרי שלהן. מדובר ברישיונות של 2 החברות הגדולות הללו, שהיו אז יחידות בשוק הסלולר. פרטנר קיבלה את הרישיון שלה רק ב-7.4.98. 

בחיפוש בגוגל מצאתי כמה אסמכתאות (למשל: כאן, כאן וכאן), שיכולות לרמוז על פתרון התעלומה. למי שלא מעוניין לצלול לפרטים, אביא כאן רק את הכותרת של העניין, כותרת אחת האומרת הכל: "בקשה לתביעה ייצוגית ענקית נגד פלאפון וסלקום בכ-4 מיליארדי ש"ח. התובעים טוענים: חברות הסלולר הללו ניצלו את כוחן המונופוליסטי בשוק השיחות הנכנסות וגבו מחירים מופקעים מצרכנים, אשר אינם מנויים שלהן". 

למי שלא הבין, למיטב הערכתי, ממה שאני רואה (ותקנו אותי אם אני טועה, כי מדובר בסיפור די ישן), סלקום ופלאפון "כיסחו" אז את הכיסים של לקוחות כל שוק התקשורת בתעריפים מופקעים של "שיחה נכנסת" (שהייתה אז) וגרפו מיליארדים רבים לכיס בעליהן ומנהליהן, ללא הצדקה ובניגוד לתנאי הרישיון שלהן, בחסות משרד התקשורת, שנתן להן את ההיתר לשדוד את הלקוחות - בע"פ... וכדי שההיתר (או החיפוי) בע"פ הזה, לניהול "שוד הציבור", לא יסתור את הסעיף הספציפי הזה ברישיון של החברות, פשוט מחקו את הסעיף הזה מהרישיון שלהן... 

ככה נולד הפטנט, שאיפשר לסלקום להשיק את שירותי סלקוםtv בחסות, בגיבוי ובחיפוי צמרת משרד התקשורת (כמפורט: כאן, כאן, כאן וכאן), בלי כל רישיון. זאת, כי בע"פ (כנראה) נאמר לסלקום, ע"י אותה "צמרת", שלא צריך לציית לחוק ולא צריך רישיון. זה מה שאיפשר לסלקום להציע שירותי טלוויזיה במחיר נמוך ביותר (מול הוט ו-YES, שכפופות לרגולציה מאוד כבדה ויקרה). אח"כ, כל ספקי ה-OTT וגם ספקים אחרים בנושאים לגמרי אחרים (גם אם ברישיון שלהם לא נמחק בו הסעיף המפליל הזה), הלכו בדיוק באותו כיוון (של צפצוף על כל חוק ותנאי הרישיון, על סמך אמירות בע"פ וללא כל סמכות או בסיס חוקי).

כך, מה שהחל ב-1996 בהפרת חוק ורישיון של 2 ספקיות הסלולר דאז, פלאפון וסלקום, שהיו דיאופול, התהליך הזה (של צפצוף על החוק בחסות צמרת משרד התקשורת), הפך לתופעה גורפת של כמעט כל החברות ובכל התחומים, כולל למשל בתחום שת"פ אנטנות. ראה דוגמה הכי מרגיזה, בפירוק רשת הסלולר (בעצימת עין של צמרת משרד התקשורת), של גולן טלקום (שלא שילמה עד היום את הקנס בצורת חילוט ערבות, שהוטל עליה, אבל קיבלה מצמרת המשרד את עלויות התדרים ששילמה, בסך 46 מיליון ש"ח, תדרים, שהיו אמורים לשמש אותה ברשת הסלולרית שהיא פירקה...). 

כך הגענו עד הלום, עם הטריפל הטרי והלא חוקי של בזק בינלאומי, שמסתמך על איזו הבטחה בע"פ, שנתנה או שלא נתנה (אין שום תיעוד, כי זה היה בע"פ), בתחילת העשור, כנראה ע"י היועצת המשפטית הקודמת, או מישהו אחר מצמרת משרד התקשורת דאז, מה שאיפשר ומאפשר לצפצף על הכנסת והחלטותיה - בלי היסוס ופחד, מזה שנים רבות. 

הכל מתחיל ונגמר בנורמות של שוק התקשורת. כעת אנו חיים בנורמות של הפקר ו"רפובליקת בננות", כש"לא סופרים את הציבור ממטר" (סופרים רק את בעלי ומנהלי חברות התקשורת), מה שכבר הוזכר בספר שופטים בתנ"ך: בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. 

בפרק הבא נצלול עמוק יותר לפרשה עכשוית ומדהימה, שנוגעת בדיוק לאותן דמויות המוזכרות כאן (כלומר: "קליקת הפרקליטים" וראשי משרד התקשורת - בעבר ובהווה). "אין תחתית לחבית".