כניסת שירותי ה-OTT (טלוויזיה על רשת האינטרנט) מבליטה את הצורך ברשת מקומית מאוד מהירה בבית, רשת שמחברת בין כל החדרים, כל מכשירי הטלוויזיה וכל המכשירים הניידים הקיימים בידי הנמצאים בבית והצורכים שירותים מעל רשת האינטרנט. מהי טכנולוגיית הרשת בעלת הביצועים הטובים ביותר עד 2019? ממצאים מפתיעים.
מאת:
אבי וייס, 17.6.15, 19:30
חברת המחקר
Rethink Technology Research ביצעה מחקר משווה בין כל הטכנולוגיות הקיימות ושתהיינה קיימות (וזמינות לרכישה ולהתקנה) ב-4 השנים הקרובות בשוק הביתי, אחרי ניתוח של צרכי בית ממוצע (בארה"ב) בתחום הפס הרחב לבית.
הנחת החישוב היא, שבבית ממוצע תהיינה עד שנת 2019 לפחות 3 טלוויזיות ברמת UHD, שכל אחת תצרוך 25 מגה סל"ש, יהיו לפחות 3 מכשירים ניידים (סמארטפונים, טאבלטים, קונסולות משחקים וכיו"ב) ברמת HD, שכל אחד יצרוך כ-7.5 מגה בממוצע ועוד צריכה של 5 מגה בממוצע לגלישה רגילה באינטרנט ממחשבים נייחים או ניידים הקיימים בבית.
ההנחה של המחקר היא, שיש צורך לכסות בשעות השיא של הצריכה בבית כ-90% מהשקעים \ חיבורים למכשירים הללו המפוזרים בבית. לאור הנחות בסיס אלו, הצריכה הנדרשת לרשת ביתית ב-2016 תהיה 87.5 מגה וב-2019 הצריכה של רוחב הפס לאינטרנט בבית תעמוד על 171 מגה. דהיינו: יש לבחון את כל הטכנולוגיות לרשת ביתית אם הן מסוגלות לספק
מעל ל-170 מגה על הרשת, לכל חדרי הבית.
כיום, לרשות הצרכנים יש כמה טכנולוגיות ביתיות מתחרות מקבילות:
א.
MoCA, טכנולוגיית רשת מעל כבלי הקואקס הקיימים בבית. התקן החדש ביותר הוא: MoCA 2.0 Enhanced Mode. חברת HOT תכננה להשיק מוצרי רשת של MoCA לפני כחודש, אך השקת
שירות הטריפל של סלקום עצרה את המהלך הזה. כנראה, שהמוצר כן ישווק, די בקרוב. היתרון המרכזי, שהוט מציגה, הוא הורדת הצורך בממיר על כל טלוויזיה.
ב.
G.hn. טכנולוגיה המאפשרת העברת רשת גם מעל חוטי הקואקס, גם מעל חוטי הנחושת וגם מעל חוטי החשמל. תקן G.hn הוא
תקן בינלאומי רשמי של ITU ונתמך ע"י ארגון
HomeGrid (במסגרת המגמה העולמית של IoT ו"בית חכם").
למה לא שמעתם על הדבר הזה בישראל? התשובה מאוד פשוטה: משרד התקשורת הישראלי משקיע את מיטב מרצו (תקציביו ועובדיו) כדי לקדם טכנולוגיות רשת של שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, טכנולוגיות הנקראות: BSA/LLU/SLU (השמות הללו מוכרים לציבור בתור "שוק סיטונאי"). על טכנולוגיות של המאה ה-21 לא שמעו במשרד התקשורת ולכן לא מקדמים אותן.
ג.
HomePlug. טכנולוגיה מאוד ותיקה להעברת רשת תקשורת מעל לחוטי החשמל שיש בבית. הגרסה האחרונה, שאושרה ובדרכה לשוק היא: HomePlug AV2 MIMO. משרד התקשורת ברוב איוולתו, אחרי שנים רבות של ייבוא של מוצרים כאלה לישראל, החליט לפתע לאסור את הייבוא (
כנחשף כאן), ולאחרונה המשרד מחפש דרך כיצד "לרדת מהעץ", כחלק
מהניסיון הכושל לתקן את המערכת לאישורי ייבוא של ציוד תקשורת לישראל, שמצויה באגף הספקטרום במשרד התקשורת.
ד.
WiFi. זו טכנולוגיות הרשת הכי נפוצה בישראל ברשתות ביתיות והיא
מובילה בעולם. התקן הכי חדש שיש בשוק העולמי לרשתות אלחוט הוא: 802.11ac 4X4 5 Ghz.
אין את התקן הזה בישראל. למה? ניחשתם נכון: בגלל
מחדלי משרד התקשורת הישראלי. יתרה מכך: חברת Unlimited בחרה בטכנולוגיה ייחודית לפריסה לבתים, מה שדורש מהמתחברים אליה להיות האינטגרטורים של עצמם בפריסת רשת ביתית (
כנחשף כאן). כרגע, בנתבים ש-Unlimited מוכרת ללקוחותיה יש רשת ביתית ב-WiFi בתקן מאוד ישן.
יש עוד כמה טכנולוגיות אלחוט להעברת מולטימדיה בבית, אולם הן נכשלו במבחן התוצאה והמכירות ונעלמו מהשוק. יש גם תקנים חדשים (למשל על רשת אתנרט -
כאן), אך טרם ברור אם יש לזה שוק וביקוש.
חברת Rethink Research מציגה (
כאן) את ההשוואה בין טכנולוגיות הרשת הביתית הנפוצות בטבלה הבאה, שבוחנת את היכולות, הביצועים המוצהרים והביצועים בפועל (הכל נמדד ומוצג בטבלה במגה סל"ש) ומציגה מה הסיכויים, שיהיה כיסוי של 90% מהבית בשעות שיא של צריכת אינטרנט באותה טכנולוגיה:
הטכנולוגיה |
ביצועי הרשת בתקן המאושר |
ביצועי הרשת האפשריים |
ביצועי הרשת המוצהרים בפרסומות ועל הקופסה |
הביצועים האמתיים ב-90% מהבית |
הסיכוי שהביצועים הללו אכן יושגו ברשת הביתית |
Moca 2.0 |
700 |
400 |
400 |
400 |
100% |
MocA 2.0 Enhanced Mode |
1,400 |
800 |
800 |
800 |
100% |
G.hn over Coax |
1,000 |
850 |
500 |
טרם ידוע |
טרם ידוע |
HomePlug AV2 |
750 |
500 |
500 |
100 |
20% |
HomePlug AV2 MIMO |
1,500 |
1,000 |
1,000 |
200 |
20% |
G.hn over Power Line |
950 |
500 |
475 |
100 |
21% |
G.hn over Power Line MIMO |
1,700 |
850 |
807 |
170 |
21% |
WiFi 802.11ac 4X4 5 Ghz |
1,733 |
850 |
910 |
90 |
10% |
סיכום הממצאים: הטכנולוגיה הכי נפוצה לרשת ביתית -WiFi
לא עומדת בדרישה, שנותחה לעיל, לספק 170 מגה לכל חדרי הבית (היא יכולה לספק רק כ-90 מגה, עם סיכויי כיסוי של 10% לכל הבית).
לעומת זאת, טכנולוגיית MoCA מספקת עד 800 מגה לכל חדרי הבית עם סיכוי של 100% לכיסוי כל הבית.
די ברור, שהתוצאות, שמוצגות בטבלה, הן ממוצעים המבוססים על הנחות בסיסיות, שייתכן שבבתים מסוימים בחדרים שונים יושגו תוצאות אחרות ברשת הביתית. אולם, המגמה של התוצאות מאוד ברורה: רשת WiFi טובה לטווחים קצרים. דהיינו: לכיסוי חדר אחד בלבד. לכיסוי בית שלם עם כמה מכשירים בחדרים שונים, רשת WiFi (גם בתוספת מגברים) אינה מספקת את צרכי העתיד של הפס הרחב בבית.
היעדר חלופות טובות בישראל (בשונה מהנעשה בעולם. למשל בדרום קוריאה מאוד נפוץ השימוש ב-G.hn), נובעו מתפקוד לקוי ומחדלים של משרד התקשורת. התקווה היא,
שהמנכ"ל החדש של משרד התקשורת (
שלמה פילבר, בתמונה למעלה) יצליח לחלץ את העגלה התקועה הזו מהביצה בה היא מצויה ויצעיד את ישראל במסלול הטכנולוגי הנכון, גם ברשת הפס הרחב הביתית.
בשולי הנושא ובלי כל קשר אליו, אוסיף, שקיבלתי היום (17.6) במפתיע צו איסור פרסום על פרשה, שמשרד התקשורת יודע אודותיה (זה כל מה שאני יכול לכתוב בעניין זה, כי הצו גורף ביותר ולא מותיר לי שום יכולת פרסום בעניין זה).
לא מדובר כאן ב"
פרשה הסודית" שגם עליה יש עדיין צו איסור פרסום שכבר נגרר יותר משנה).