כך לדברי אנליסט התקשורת הבכיר, ערן יעקובי, סמנכ"ל מחקר - מיטב דש ברוקראז'. לאור ניתוח כלכלי וטכנולוגי מאוד מעמיק, שביצע, קובע ערן, שהחזר השקעה למיזם הסיבים של IBC, בהנחות אופטימיות, יעמוד על כ-12 עד 14 שנים. מנגד, בזק והוט לא תשבנה בשקט. 
מאת: אבי וייס, 12.2.14, 06:40

במשך כמה חודשים, ריכז האנליסט הבכיר של עולם התקשורת הישראלי, ערן יעקובי (בתמונה), סמנכ"ל המחקר בבית ההשקעות מיטב דש, את כל הנתונים, שיכול היה לאסוף בתחום מיזם הסיבים של חח"י (חברת החשמל בישראל) המופעל תחת חברת IBC. היום, נתונים אלו נחשפים לציבור (מצוי כאן להורדה). 

אמש, פרסמתי כאן את ההערכה האישית שלי (שאיננה מבוססת על מחקר ונתוני מחקר, אלא על שיחות עם בעלי תפקידים ומומחים) ומתברר לי, "שקלעתי לדעת חכמים". המסקנות מהניתוח שלי די דומות למה שמסכם ערן יעקובי, שמבסס את ממצאיו במסמך עב כרס, שהוצג לנוגעים בדבר, כולל IBC (כבר בשלב הטיוטות). מדובר במסמך, שמציג ממצאים מאוד ברורים, שמקורם בנתונים כלכליים מאוד מפורטים ומבוסס על ניתוחים, שנעשו על ידו בעזרת חברות המחקר המובילות בעולם התקשורת ולאור הניסיון, שהצטבר באירופה, כולל בשבדיה עצמה (שם נולדה חברת ViaEropa, שנמצאת במרכזה של חברת IBC). 

ערן יעקובי: "המסקנה העיקרית שלנו מהניתוח הרחב המפורט בהמשך היא, שגורלו של מיזם זה תלוי באופן מובהק ברגולציה הישראלית וזו בעיה בפני עצמה. תחת הנחות אופטימיות מצידנו, החזר ההשקעה על המיזם צפוי לארוך בין 12 ל-14 שנים. אין ספק, כי 3 השנים הבאות תהיינה קריטיות כדי להבין האם ניסוי מהסוג הזה במדינה, שאינה מתאימה לו, הוא בר-קיימא או לא. בינתיים, חובה לציין, שמבחינת אזרחי ישראל, מיזם זה כבר השיג הרבה: אנו עדים בשנתיים האחרונות להאצת ההשקעות בענף ולהצעות של חבילות הרבה יותר אטרקטיביות מבחינת עלות/מהירות. למרבה האירוניה, כשלון השוק הסיטונאי [עד כה] הוא נקודת האור של המיזם...". 

מוסיף ערן יעקובי: "הנהלת IBC טוענת, שבתרחישים אופיטמליים מבחינתה, החזר ההשקעה אמור לעמוד על כ-6 עד 7 שנים בלבד, לאור הפריסה הרחבה של רשת חברת החשמל ולאור העובדה, שישראל מדינה קטנה יחסית ומרוכזת אוכלוסיה. יש תרשים התומך באופן יחסי בעמדת הנהלת IBC. עם זאת, בהתחשב בתנאים התחרותיים והרגולטוריים במדינת ישראל, מדובר להערכתנו בהנחה מאד אופטימית".

ערן יעקובי מציין כי:
"IBC נכנסת לישראל בתנאים לא אופטימאליים בלשון המעטה מהסיבות הבאות (פירוט מלא בגוף העבודה):

• תלות בחברת החשמל ובוועד העובדים. תלות זו כבר מעכבת את תחילת הפריסה המתכוננת. החשש מתלות זו נעוץ בעובדה לפיה אמורה לצאת לדרך רפורמה במשק החשמל, כך שאי שביעות רצון של הוועד מרפורמה זו, עלולה להמשיך לעכב ולגרום לחיכוכים בעתיד. בנוסף, עדיין לא ברור האם עובדי חברת החשמל יהיו זכאים למענקים, שינבעו מהמיזם על חשבון משלם המיסים ומה תהיינה ההשלכות לכך.
• מדינה בה קיימים 2 שחקנים גדולים המכסים את כולה, על כל הנישות שבה, כאשר אחת (בזק) מהווה שחקן פרימיום, בעל יכולות טכנולוגיות והוניות והשנייה מהווה שחקן דיסקאונט הנלחם על הבית.
• רגולציה לא רציפה, לא בהירה ולא ממוקדת. ברור, שכדי שהמיזם יצליח להתרומם יחסית מהר ולהישאר בר- קיימא, לא היה צריך להכביד עליו עם "שוק סיטונאי" במחירים כפויים.
• הסיכון הכרוך בבעלות בלעדית על המיזם הביא להקמת קונסורציום של משקיעים, שיש רק לקוות, שכולם רואים עין בעין את מסלולו העתידי. נכון לעכשיו נראה, שפוטנציאל ניגוד העניינים לא מבוטל.
• המודל הפתוח של IBC מצד אחד גורם לחשש מצד ספקיות השירות הגדולות כמו סלקום ופרטנר להצטרף אליו ומצד שני המיזם גם צפוי להתחרות בהן בשוק העסקי. ללא 2 חברות אלה, סיכויי ההצלחה יורדים משמעותית".

דוגמה בולטת אחת, לניתוק של הנהלת IBC מהמציאות הכלכלית מצויה בניתוח הבא, המובא במחקר של ערן יעקובי:
"מנכ"ל IBC התבטא במדיה וטען, שאם החברה תגיע לנתח שוק של שליש מסך השוק, המיזם יהיה כדאי כלכלית.
הבעיה: על מנת להגיע לנתח שוק של שליש מבתי האב בישראל, נראה שאין שום סיכוי לכך, בהסתמך רק על ספקי התקשורת הקטנים (כמו אלה שכבר חתמו עם המיזם על שיתוף פעולה), האוויר לנשימה ההכרחי עבור המיזם אמור להגיע מכיוונן של סלקום ופרטנר, שהן ספקיות האינטרנט הגדולות ביותר (כמעט שליש נתח שוק לכל אחת, יחד עם בזק בינלאומי, שכנראה לא תשתף פעולה עם המיזם). 2 החברות הללו עסוקות בימים אלה בניסיונות להקים "שוק סיטונאי" על רשתות בזק ו- HOT והרצון שלהן "לרכוב" על תשתית נייחת ברור מאליו, לאור הצורך שלהן לגוון מקורות הכנסה ולפעול כקבוצות תקשורת מלאות. לטענת הנהלת IBC, המיזם יהיה כלכלי גם ללא השתתפות של סלקום ו/או פרטנר, מאחר שמגוון ספקי שירותים [הקיים אצלה כבר בהסכמים] מסוגלים להציע באנדלים שונים, כאשר הרשת של IBC היא התנאי לכך".

להערכתי הצנועה, לאור הציטוט הנ"ל, די ברור, שמדובר ב"כשל מאורות" מצד IBC. גם הספקים הקטנים, שכבר חתמו הסכמים עמה, כמעט כולם, "יקפצו חיש מהר", כפי שניתחתי כאן, על "עגלת השוק הסיטונאי" וינטשו, ככל הנראה, את IBC. בכל מקרה, הם לא יביאו לקוחות ל-IBC, בוודאי לא בהיקפים משמעותיים, כי הלקוחות מצויים כבר בבזק והוט ולא תהיה להם סיבה לעזוב, במיוחד אם המחירים בבזק והוט יהיו זולים יותר. 

לסיכום, ניתן לציין, שלאחרונה, גם בזק (כאן) וגם הוט (כאן), החלו לנקוט צעדים ממשיים לבלימת היכולת של IBC להיכנס לשוק. די ברור, שאם "השוק הסיטונאי" יתממש ו"ההפרדה המבנית" תוסר מבזק והוט, אין כל סיכוי ל-IBC לתפוס את נתחי השוק, הקיימים במודלים העסקיים שלה. מדובר בהתנגשות עם המציאות, שתכה כמו קרחון ענק, בספינת הטיטניק הקרויה בשם IBC.