מאת: חיים חביב
04.03.13, 00:10
האם המנכ"ל מבקש להותיר את רישומו על ראש הממשלה לאפשרות שייקרא לכהונה נוספת במשרד או להקמת רשות התקשורת, וגם, מדוע ויתר השר על רישום הישג נוסף לזכותו.
בימים האחרונים פעל משרד התקשורת בפרץ נדיר של חריצות מופלאה, שעוררה את השתאותנו. האם מדובר 'לגמרי במקרה' במהלכים שהבשילו, או שמא בניסיון של הרגע האחרון להשלים מהלכים ו'לנקות שולחן' רגע לפני תום הקדנציה - מהלך ראוי בהחלט, או אולי בכוונות נסתרות אחרות.
בין הנושאים עליהם התבשרנו בשבוע החולף:
1. יצירת "רישיון אחוד" במקום סוגי רישיונות רבים (לאספקת שירותי תקשורת נייחים, ניידים ובין-לאומיים);
2. עדכון חברות הסלולר החדשות (הוט מובייל וגולן טלקום) בדבר אופן חישוב 7% לצורך קבלת החזר הערבות;
3. המלצה על הפחתה של כ- 70% בתעריף קישור גומלין (קש"ג) נייח (עלות הקישור לשיחה לטלפון קווי).
ללא ספק, המהלך הראשון ליצירת "רישיון אחוד" במקום מספר סוגי רישיונות הוא החשוב והמתבקש ביותר. מדובר במהלך, שעשוי להקל מאד הן על השוק והן על משרד התקשורת, שפועל במצוקה קבועה של משאבי חסר. הרישיון החדש מציע מתכונת אסדרה חדשה, ולפיה ייקבע נוסח רישיון כללי אחד, באמצעותו יהיה ניתן לספק שירותי תקשורת פנים- ארציים (מפ"א) נייחים (ואשר יחליף את הרישיון הכללי הייחודי), שירותים סלולריים ברשת אחרת (רט"ן בר"א, "MVNO") ושירותי בזק בין-לאומיים.
במה מתבטאת ההקלה לבעלי רישיון? בעלי רישיון עתידיים יוכלו בפעולה אחת לקבל מעין סוג של 'רישיון על' תחתיו ויוכלו להפעיל שירותי בזק נוספים, בלא צורך לפתוח בהליך בקשה נפרד לכל יוזמה. זו בהחלט הקלה משמעותית במעמסה הבירוקרטית המוטלת כיום על מבקש רישיון. כך לדוגמא, יאפשר יישום המהלך מתן ערבות אחת במקום מספר ערבויות (כיום, אחת בגין כל יוזמת פעילות). לדוגמא, סביר, שהמהלך ייטיב עם מפעיל ינוקא דוגמת גולן טלקום, שיוכל במהלך מנהלי יחיד לקבל רישיון אחוד. באופן מעשי, גם הערבויות הנדרשות מבעל רישיון תצטמצמנה לערבות יחידה - הקלה משמעותית בנטל הפיננסי על המפעיל, כמו גם הקלה בירוקרטית על המשרד בבדיקת תקפות הערבויות ובניהולן. הצפי בעתיד הוא להרחבת מסגרת הרישיון האחוד גם לפעילויות נוספות בהן אפשרות למתן שירותים נוספים, שניתנים כיום במסגרת של "רישיון מיוחד" נפרד, כגון גישה לאינטרנט (ISP) ונס"ר.
הרישיון החדש יחייב את משרד התקשורת לבצע בדיקה קפדנית יותר, שכן הוא עשוי לשמש את בעליו לאספקת מגוון שירותים תחת רישיון אחוד. אבל הכול ייצאו נשכרים מפישוט הליכי הבדיקה ומורכבות הדיווחים המוטלים כיום על בעלי הרישיון לסוגיהם.
מי כן הפסיד? למרבה האירוניה אלו כנראה דווקא המפעילים הגדולים, שהבירוקרטיה לא בהכרח היוותה עבורם מכשול ואולי דווקא שיחקה לידיהם כמחסום בפני כניסת מפעילים צעירים ותאבי תחרות לשוק.
כפי שפורסם בהודעת המשרד, החליט שר התקשורת לבחון קביעת מתכונת אסדרה חדשה. כמובן, השלמת המהלך כרוכה עדיין בעדכון ובהשלמת התקנות ובהכנת טיוטת רישיון אחוד, מהלך הנדסי משפטי שעלול לארוך כמה חודשים לכל הפחות.
תהינו, מדוע נמנע שר התקשורת משה כחלון בשלהי הקדנציה להכריז על אימוץ המלצות הצוות (במקום שימוע נוסף) ולרשום לזכותו הישג חשוב (נוסף). התשובה נעוצה, ככל הנראה, בקשיים משפטיים בפרשנות הכרוכה בהיקף סמכויות ויכולות השר בשלהי כהונתו ועוד קודם לכן, ערב בחירות. כך, ובדרך הטבע, ההישג הזה ייזקף בהשלמתו לזכותו של השר החדש או מי שיבוא בנעליו, אולי רשות תקשורת.
שני המהלכים הנוספים, הם בעיקרם מהלכים טכניים-מקצועיים וענייניים, באחריות ובסמכות המלאה של הדרג המקצועי במשרד, שאין ולא הייתה כל מניעה להכריז עליהם בעיתוי הקיים. בנושא דרך חישוב עמידת המפעילים הסלולריים החדשים במבחן שיעור שוק של 7% מהמגזר הפרטי, נותר המצב מעט עמום גם לאחר הפרסום. נזכיר, עמידה במבחן ה- 7% בחודש ספטמבר הקרוב תזכה את הוט מובייל ואת גולן טלקום בהחזר כמעט מלוא סכום הערבות: 705 מיליון ₪ ו- 360 מיליון ₪ בהתאמה. לחילופין, החזר 1/7 מדמי הערבות בגין כל 1% של עמידה בדרישה.
עם זאת, לגופו של עניין, מדובר בסדרה של פרמטרים מעט מורכבים שיש לעמוד בכל אחד מהם בשיעור של 7%. תמונת מדד הבסיס אמנם הוקפאה ליום 26.9.11 ומשחקת לידי 2 המפעילים החדשים. כך לדוגמא, חלק גדול (מאד) ממנויי הוט מובייל, שהיו בעבר מנויי מירס אינם נופלים בהגדרה של מגזר פרטי, וגם הוספת קוד 053 כקידומת לא הפכה אותם לכאלו. אמנם תרומתם לתזרים ולהכנסות חשובה אך בחלקם הגדול הם אינם בהגדרה לקוחות מגזר פרטי. גם מדידת התנועה, שמשמשת כאחד המדדים, אינה פשוטה כלל. ראשית, כשהנורמה היום היא של חבילת שירותים בלתי מוגבלת ('אנלימיטד') עלולים הרגלי הצריכה החדשים לתעתע. הוסיפו לכך, בלא לחשוד חלילה בכשרים, במדידת התעבורה הפנים רשתית, שנסמכת כולה על דיווחי המפעיל הנוגע בעניין ותבינו את הקושי.
ומשפט על המהלך להפחתה של כ- 70% בתעריף קישור גומלין (קש"ג) נייח - מרמה של 3.5 אג' לרמה של 1.04 אג'. ככל הידוע, המשרד בחן המלצה לבטל כליל את הקש"ג הנייח (להביא אותו ל- 0 אג') אך בדיעבד נמנע מכך, והלך רק כברת דרך. בכל מקרה ההמלצה יוצאת לשימוע והנוגעים בדבר יוכלו להגיב בתוך 60 יום. אפשר ומשרד האוצר עוד יביע עמדתו בנושא במסגרת חוק ההסדרים הקרוב.
והשערה פרועה באשר לאינטנסיביות ההודעות האחרונות מבית היוצר של משרד התקשורת, היא האפשרות הפרוזאית, שמנכ"ל המשרד המכהן עדיין נאחז בציפייה, שיוזמן לשמש כמנכ"ל הבא של המשרד או אולי מנכ"ל רשות התקשורת, ומבקש להותיר את רישומו הטוב על ראש הממשלה או על שר התקשורת החדש. האם רושם זה יימחה את מחדלי המשרד וראשיו בהשלמת מהלכים קריטיים לשוק: מכרז תדרי הדור הרביעי והשלמת מהלכי השוק הסיטונאי. אני מסופק מאד.
|
